לעצמו נברא
משתמש ותיק
ר' ישראל בונים שרייבר
אולי הכוונה דווקא לאלו מביניהם שהיה להם את השכל הישר להיהפך לבני תורה (בנוסף לכך שמי שלא היה לו כישרון מיוחד לגמ' היה לו נסיון הרבה יותר גדול).במבי אמר:הרב שך זצ״ל הזכיר שהוא אהב את יוצאי הישיבות התיכוניות בכך שיש להם שכל ישר (זה כתוב באחד מספרי הרב הופמן)
תלמיד נאמן אמר:אולי הכוונה דווקא לאלו מביניהם שהיה להם את השכל הישר להיהפך לבני תורה (בנוסף לכך שמי שלא היה לו כישרון מיוחד לגמ' היה לו נסיון הרבה יותר גדול).במבי אמר:הרב שך זצ״ל הזכיר שהוא אהב את יוצאי הישיבות התיכוניות בכך שיש להם שכל ישר (זה כתוב באחד מספרי הרב הופמן)
במבי אמר:תלמיד נאמן אמר:אולי הכוונה דווקא לאלו מביניהם שהיה להם את השכל הישר להיהפך לבני תורה (בנוסף לכך שמי שלא היה לו כישרון מיוחד לגמ' היה לו נסיון הרבה יותר גדול).במבי אמר:הרב שך זצ״ל הזכיר שהוא אהב את יוצאי הישיבות התיכוניות בכך שיש להם שכל ישר (זה כתוב באחד מספרי הרב הופמן)
זכור לי שהניסוח היה לגבי השכל הישר שרכשו בעת לימודם, אשמח אם משהו זוכר היכן זה כתוב בכתבים שהוציאו תלמידי גדול הקרימינולוגים הרב הופמן זצ״ל
תלמיד נאמן אמר:במבי אמר:תלמיד נאמן אמר:אולי הכוונה דווקא לאלו מביניהם שהיה להם את השכל הישר להיהפך לבני תורה (בנוסף לכך שמי שלא היה לו כישרון מיוחד לגמ' היה לו נסיון הרבה יותר גדול).
זכור לי שהניסוח היה לגבי השכל הישר שרכשו בעת לימודם, אשמח אם משהו זוכר היכן זה כתוב בכתבים שהוציאו תלמידי גדול הקרימינולוגים הרב הופמן זצ״ל
ומה כוונתכם ? שבישיבות הק' לימדו באופן יותר גרוע ?
תלמיד נאמן אמר:במבי אמר:תלמיד נאמן אמר:אולי הכוונה דווקא לאלו מביניהם שהיה להם את השכל הישר להיהפך לבני תורה (בנוסף לכך שמי שלא היה לו כישרון מיוחד לגמ' היה לו נסיון הרבה יותר גדול).
זכור לי שהניסוח היה לגבי השכל הישר שרכשו בעת לימודם, אשמח אם משהו זוכר היכן זה כתוב בכתבים שהוציאו תלמידי גדול הקרימינולוגים הרב הופמן זצ״ל
ומה כוונתכם ? שבישיבות הק' לימדו באופן יותר גרוע ?
תלמיד נאמן אמר:במבי אמר:תלמיד נאמן אמר:אולי הכוונה דווקא לאלו מביניהם שהיה להם את השכל הישר להיהפך לבני תורה (בנוסף לכך שמי שלא היה לו כישרון מיוחד לגמ' היה לו נסיון הרבה יותר גדול).
זכור לי שהניסוח היה לגבי השכל הישר שרכשו בעת לימודם, אשמח אם משהו זוכר היכן זה כתוב בכתבים שהוציאו תלמידי גדול הקרימינולוגים הרב הופמן זצ״ל
ומה כוונתכם ? שבישיבות הק' לימדו באופן יותר גרוע ?
לא הכירו שיש למעלה נסתר מעינינו ומעיני שכלנו, אך במה שבתוך שכלנו, הרי גם לדידן הוא בכלי השכל שלנו.לעצמו נברא אמר:ושורש דרך זו היא תרבות יון שהעמידו את השכל האנושי במרכז ולא הכירו בזה שיש שכל אלוקי מעלינו.
במבי אמר:תלמיד נאמן אמר:במבי אמר:זכור לי שהניסוח היה לגבי השכל הישר שרכשו בעת לימודם, אשמח אם משהו זוכר היכן זה כתוב בכתבים שהוציאו תלמידי גדול הקרימינולוגים הרב הופמן זצ״ל
ומה כוונתכם ? שבישיבות הק' לימדו באופן יותר גרוע ?
חלילה וחס, אבל אולי מה התבטאות הרב שך שזכורה לי היא כתוצאה ממה שאמר ר׳ ברוך משקלוב בשם רבו הגר״א שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה.
ודעת רבותינו שלא ללמד בישיבות חכמות חולין, אך כל אחד יכול ללמוד לבד מושגים בלימוד עצמי
אליהוא בן ברכאל אמר:כתב הרמב"ם, שמה שיעשו אביי ורבא, הוא מה שיעשו יהושע בן נון ופנחס בן אלעזר. כלומרר דרך הלימוד עצמה, בדבר שאינה הלמ"מ, אלא בסברות, הוא ע"פ השכל בעיון החכמה, ולא שניתנה הלכה כיצד האדם מחויב לחשוב.
הטענות, כאילו יש שכל התורה ועלינו לכפוף שכלנו, שלא יהיה בהיגיון של האדם, אלא כאילו יש "שכל התורה" ששונה משכל בני אדם, הם על מנת שלא יקשה מהשכל האנושי, על דברים משוללי שכל זה, ויהיה בידי הטוענים כן, לחדש סברות בתורה שאין בהם שמץ סברא.
אליהוא בן ברכאל אמר:לא הכירו שיש למעלה נסתר מעינינו ומעיני שכלנו, אך במה שבתוך שכלנו, הרי גם לדידן הוא בכלי השכל שלנו.לעצמו נברא אמר:ושורש דרך זו היא תרבות יון שהעמידו את השכל האנושי במרכז ולא הכירו בזה שיש שכל אלוקי מעלינו.
כמה תימה לומר, שעלינו ללמוד בשכל, על מנת להבין בו לא כשכל, ובכלל הבנה לא כשכל זה משפט שאינו אפשרי כלל.
אפשר לגשת לסוגיא עם שני גישות מה אני אומר ומה כתובאליהוא בן ברכאל אמר:לא הכירו שיש למעלה נסתר מעינינו ומעיני שכלנו, אך במה שבתוך שכלנו, הרי גם לדידן הוא בכלי השכל שלנו.לעצמו נברא אמר:ושורש דרך זו היא תרבות יון שהעמידו את השכל האנושי במרכז ולא הכירו בזה שיש שכל אלוקי מעלינו.
כמה תימה לומר, שעלינו ללמוד בשכל, על מנת להבין בו לא כשכל, ובכלל הבנה לא כשכל זה משפט שאינו אפשרי כלל.
כדורש מפי הגבורה. והאמת תורה דרכה, כי הלימוד הוא בשכל על פי כלי השכל, וסברת כ"ש רשות הרבים שתועיל, אשר טענת בשם השכל, אינה סברת השכל, שהרי חכמים הם תיקנו הדלקת נר חנוכה, והשכל מחייב שיש לקיים התקנה כדעת מתקניה. כאילו תאמר שעל פי השכל אם 2 נרות קטנים יוצאים בהם, כל שכן מדורה גדולה.ליפמן אמר:אינו כן. אלא שדרך הלימוד היא על פי מה שנמסר לנו. אלא שיש דברים בסיסיים שכל אדם מבין בשכלו.
אין כאן טעות. שכבר אמרו שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה , ואם השכל האנושי חשוב יותר מסברות חכמים מהו דעת בעלי בתים.אליהוא בן ברכאל אמר:וטעותך בשניים, א. שסברת חכמים אינה על פי השכל האנושי. ב. שסברות שדופות קנים הם הם השכל אנושי.
יאיר אור אמר:אין שום בעיה להפעיל שכל בריא בהבנת דברי חז"ל והפוסקים וזה נחוץ להבנה נכונה
אך כל זה נכון כשהשכל "בריא" אך כשהשכל "חולה" עם רוח רחובי עם רוח חילוני הנושב בכל עיתונות או מקור חדשותי אחר
או רוח שינקו מאנשים שכל חיבורם לדת הוא בבחינת "מסורת"
לקחת שכל חולה זה להבנת דברי חז"ל העמוקים הטהורים הברורים הקדושים
הוא בבחינת מחלה מדבקת מפיצה הרס וחורבן...
לעצמו נברא אמר:ר' ישראל בונים שרייבר
על זה אמרו חכמינו ז"ל:בר נש אמר:יאיר אור אמר:אין שום בעיה להפעיל שכל בריא בהבנת דברי חז"ל והפוסקים וזה נחוץ להבנה נכונה
אך כל זה נכון כשהשכל "בריא" אך כשהשכל "חולה" עם רוח רחובי עם רוח חילוני הנושב בכל עיתונות או מקור חדשותי אחר
או רוח שינקו מאנשים שכל חיבורם לדת הוא בבחינת "מסורת"
לקחת שכל חולה זה להבנת דברי חז"ל העמוקים הטהורים הברורים הקדושים
הוא בבחינת מחלה מדבקת מפיצה הרס וחורבן...
אז מה אתה אומר? לא ללמוד כלל?
1. דעת בעלי בתים, הוצא מהקשרו, כוונתו,שהחכמה והמושכל ראשון, אינם שלובי זרוע, ולרוב ההמון די במושכל הראשון, ולעולם לא ירדו לעומק סברא. כן היה אפשר לומר, דעת בעלי בתים הפוכה מדעת הפילוסוף, להבדיל בין האור ובין החושך.ליפמן אמר:אין כאן טעות. שכבר אמרו שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה , ואם השכל האנושי חשוב יותר מסברות חכמים מהו דעת בעלי בתים.אליהוא בן ברכאל אמר:וטעותך בשניים, א. שסברת חכמים אינה על פי השכל האנושי. ב. שסברות שדופות קנים הם הם השכל אנושי.
ועל כך יצא הקצף שיש הסומכים על השכל הפשוט, במקום להכניע אותו לדעת התורה.
הסברא אם נר קטן מועיל כל שכן מדורה, הרי שאלו חז"ל על נר בבדיקת חמץ וענו שאבוקה אינה מועילה לחפש. ש"מ שאין טענה סתם "כך תיקנו". ויש למצוא לזה טעם. אבל האדם צריך להבין שלא כל מה שנראה בתחילה פשוט הוא השכל האמיתי, אלא מה שהגיע אליו אחרי העיון בסוגיא.
גם אם ההגיון נגדו, הרי הוא בא לומר שלא הולכים עם ההגיון אלא עם רבותינו...יראתי בפצותי אמר:יש הרבה הרבה מה לדון בדבריו, לא קשה להוכיח שלא כולם סברו כמותו, ומסופקני אם ההיגיון הפשוט לא מכריע כנגדו.