האם חייב לפסוע עושה שלום לפני סו''ז התפילה והאם מותר משום זה לפסוע לפני המתפלל

הצבי

משתמש ותיק
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
 

אבי חי

משתמש ותיק
צריך מקור כדי לחייב לפסוע דוקא תוך הזמן.
אפי' לענין יהיו לרצון יל"ד דכיון שסיים ברכה אחרונה אין התוספת מגרעת, וכעי"ז במתחיל ה' שפתי תפתח קודם הזמן לכ' נ"פ דיצא, אלא שהפסיד דינא דגמ'.
(וכ"ש בשכונתו לסיים תפלתו, אף אם לא הספיק לומר יהיו לרצון).
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
צריך מקור כדי לחייב לפסוע דוקא תוך הזמן.
אפי' לענין יהיו לרצון יל"ד דכיון שסיים ברכה אחרונה אין התוספת מגרעת, וכעי"ז במתחיל ה' שפתי תפתח קודם הזמן לכ' נ"פ דיצא, אלא שהפסיד דינא דגמ'.
(וכ"ש בשכונתו לסיים תפלתו, אף אם לא הספיק לומר יהיו לרצון).

אני ל''פ לי כוותך, אם כי אינני נוהג מעשה להתיר משום זה לפסוע כנגד המתפלל.
 

B.b

משתמש רגיל
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
לפני השקיעה??!
רק אומר שהגרע יוסף זצל פסק שעדיף להתפלל מנחה בציבור אחרי השקיעה(כמובן לפני צאת הכוכבים)מאשר להתפלל יחיד לפני השקיעה.
 
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נותן טעם לשבח אמר:
מצוי בעיקר בש"ץ, שפוסע בקדיש תתקבל בשביל החזרה. ולא נשמע להקפיד בזה.



כמדומה לא התכוונת לזה, אבל מעיקר מה שהש''ץ יוצד''ח הפסיעה לחזרתו במה שפוסע בקדיש תתקבל, ואף שמפסיק באמצע, הי' משמע דהוא דין בפנ''ע, וצ''ע.
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
B.b אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
לפני השקיעה??!
רק אומר שהגרע יוסף זצל פסק שעדיף להתפלל מנחה בציבור אחרי השקיעה(כמובן לפני צאת הכוכבים)מאשר להתפלל יחיד לפני השקיעה
אינו נוגע לאשכולנו כמובן
 

חימקו

משתמש ותיק
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.

הרי אם שכח יעלה ויבוא צריך לחזור לתחילת שמונה עשרה, סימן שנחשב שסיים התפילה.
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.

הרי אם שכח יעלה ויבוא צריך לחזור לתחילת שמונה עשרה, סימן שנחשב שסיים התפילה.

טענה יפה.
 

B.b

משתמש רגיל
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
אפשר בבקשה את מקורו של הערוך השולחן באיזה סימן וסעיף ?
תודה
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.

הרי אם שכח יעלה ויבוא צריך לחזור לתחילת שמונה עשרה, סימן שנחשב שסיים התפילה.
אומנם לזה מספיקה עקירת רגליו.
ואפשר לעקור רגליו ולא לפסוע.
(וקבלתי ממו"ר זצ"ל שאפשר גם לומר עושה שלום לאחר עקירת רגליו. ואח"כ יפסע)
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
חימקו אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.

הרי אם שכח יעלה ויבוא צריך לחזור לתחילת שמונה עשרה, סימן שנחשב שסיים התפילה.
אומנם לזה מספיקה עקירת רגליו.
ואפשר לעקור רגליו ולא לפסוע.
(וקבלתי ממו"ר זצ"ל שאפשר גם לומר עושה שלום לאחר עקירת רגליו. ואח"כ יפסע)
נא לבאר, הרי עצם סיום אמירת התחנונים נחשב עקירת רגליו.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
מ אלישע אמר:
חימקו אמר:
הרי אם שכח יעלה ויבוא צריך לחזור לתחילת שמונה עשרה, סימן שנחשב שסיים התפילה.
אומנם לזה מספיקה עקירת רגליו.
ואפשר לעקור רגליו ולא לפסוע.
(וקבלתי ממו"ר זצ"ל שאפשר גם לומר עושה שלום לאחר עקירת רגליו. ואח"כ יפסע)
נא לבאר, הרי עצם סיום אמירת התחנונים נחשב עקירת רגליו.
כששכח להזכיר בתפילה. ונזכר מיד, יכול להשלים במקום שנמצא. ואם נזכר אחרי כן, לא יכול להשלים, וצריך להתחיל מתחילה.
כשגמר בדעתו שסיים את תפילתו, אינו יכול להשלים אלא צריך לחזור מתחילה.
יש סימן של סיום התפילה והוא עקירת רגלים, אבל לאחר תחנונים כבר נחשב שבדעתו כבר סיים את תפילתו.

אבל השאלה כאן אם עצם פעולת עקירת הרגלים היא חלק ממעשה התפילה,
וא"כ יש לעשותה בתוך זמן תפילה.
אבל שיש כאן ג' פעולות. עקירה רגלים, כריעה בעושה שלום, ופסיעות לאחוריו.
ולכן כתבתי שאפשר לעקור רגליו ולכרוע בעושה שלום ולא לפסוע.
(ואם נכונים דברי) אין הכרח לפסוע לאחוריו.
(בספר (ואתה קדוש לר"א רוט) חשש לחילול ה' אם יראוהו מתפלל לאחר זמן תפילה וא"כ מוכרח לפסוע, וצ"ע)
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
תלמיד נאמן אמר:
מ אלישע אמר:
אומנם לזה מספיקה עקירת רגליו.
ואפשר לעקור רגליו ולא לפסוע.
(וקבלתי ממו"ר זצ"ל שאפשר גם לומר עושה שלום לאחר עקירת רגליו. ואח"כ יפסע)
נא לבאר, הרי עצם סיום אמירת התחנונים נחשב עקירת רגליו.
כששכח להזכיר בתפילה. ונזכר מיד, יכול להשלים במקום שנמצא. ואם נזכר אחרי כן, לא יכול להשלים, וצריך להתחיל מתחילה.
כשגמר בדעתו שסיים את תפילתו, אינו יכול להשלים אלא צריך לחזור מתחילה.
יש סימן של סיום התפילה והוא עקירת רגלים, אבל לאחר תחנונים כבר נחשב שבדעתו כבר סיים את תפילתו.

אבל השאלה כאן אם עצם פעולת עקירת הרגלים היא חלק ממעשה התפילה,
וא"כ יש לעשותה בתוך זמן תפילה.
אבל שיש כאן ג' פעולות. עקירה רגלים, כריעה בעושה שלום, ופסיעות לאחוריו.
ולכן כתבתי שאפשר לעקור רגליו ולכרוע בעושה שלום ולא לפסוע.
(ואם נכונים דברי) אין הכרח לפסוע לאחוריו.
(בספר (קדושים תהיו לר"א רוט) חשש לחילול ה' אם יראוהו מתפלל לאחר זמן תפילה וא"כ מוכרח לפסוע, וצ"ע)
כוונתי היתה שהפוסקים הרי מחשיבים מי שסיים תחנונים, ל"עקר רגליו".
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
B.b אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
לפני השקיעה??!
רק אומר שהגרע יוסף זצל פסק שעדיף להתפלל מנחה בציבור אחרי השקיעה(כמובן לפני צאת הכוכבים)מאשר להתפלל יחיד לפני השקיעה.
החזון איש סבר שאסור להתפלל אחר השקיעה אפילו לא בדיעבד.
אמנם המ"ב מתיר בדיעבד [וכפי הנראה כוונתו לשקיעה השניה].
 
  • תודה
Reactions: B.b

B.b

משתמש רגיל
B.b אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
אפשר בבקשה את מקורו של הערוך השולחן באיזה סימן וסעיף ?
תודה
@הצבי !
למה כבודו לא משיב על שאלתי ?
זה פשוט חשוב לי לדעת את הסימן שהערוך השולחן הביא זאת.
תודה
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
B.b אמר:
B.b אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
אפשר בבקשה את מקורו של הערוך השולחן באיזה סימן וסעיף ?
תודה
@הצבי !
למה כבודו לא משיב על שאלתי ?
זה פשוט חשוב לי לדעת את הסימן שהערוך השולחן הביא זאת.
תודה
מתנצל, מקווה לחפש עד סוף הערב
 
 
  • תודה
Reactions: B.b

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
B.b אמר:
B.b אמר:
הצבי אמר:
נוגע במנחה לכו''ע אשר צ''ע אם חייב לפסוע עושה שלום לפני השקיעה, וגם בשחרית אם לא נפסוק כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז, אבל במעריב אינו נוגע לענ''ד מפני שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
ויסוד השאלה הוא אם הפסיעה הזו היא חלק מן התפילה עצמה או דלמא מעשה שמחויבים בו לאחר התפילה.
והשאלה השנייה כמתבאר היא דאם נימא דבעי' לפסוע לפני השקיעה אם מותר לפסוע לפני המתפלל משום זה, דלכאו' מה יתיר לעבור על איסור זה משום לקיים תפילה בזמנה, ומצד שני צ''ב חומר האיסור אם הוא ממש איסור דרבנן גמור, וזה נוגע לעוד עניינים כמו למשל אם מחויב להפסיד ממון בשביל לא לעבור על איסור זה וכל כיו''ב.
אפשר בבקשה את מקורו של הערוך השולחן באיזה סימן וסעיף ?
תודה
@הצבי !
למה כבודו לא משיב על שאלתי ?
זה פשוט חשוב לי לדעת את הסימן שהערוך השולחן הביא זאת.
תודה
זה באמת לא נמצא במקומו אלא בהל' תפילת הביננו סי' ק''י ס''ה, וכדאי מאד לעיין בתוס' בברכות שהוא מביא שם.
אמנם המ''ב בספ''ט סק''ה כ' לא כן, וכן בקכ''ד ז' לעניין חזרת הש''ץ.
 
  • תודה
Reactions: B.b

חיים בוימל

משתמש חדש
יש את התפילה עצמה, ויש את הפרידה כביכול מהשכינה. הרי העומד ומתפלל יראה עצמו ששכינה כנגדו, וכעומד לפני המלך, וממילא יש דרך כיצד נפרדים. את התפילה מסיימים בפסוק יהיו לרצון אמרי פי וכו', שהרי לאחמ"כ יכול לומר כל דבר שבקדושה. אולם את הפרידה לא עשה. אם התפילה עצמה צריכה להיות בתוך הזמן המיועד לה, עדיין אין סיבה שהפרידה תהיה בתוך הזמן.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעצם הענין נראה לכאורה שאפילו יהיו לרצון, אף שהוא כתפילה אריכתא, אינו צריך להיות בתוך זמן התפילה. שהרי ידי חובת תפילתו כבר יצא, ומעתה רשאי להוסיף תחנונים, ולתחנונים אין זמן, ולכן גם ליהיו לרצון אין זמן. והרי יהיו לרצון אינו אלא תפילה שתתקבל תפילתו, וכמו שכתבו הפוסקים שקדיש תתקבל פוטר החזן מיהיו לרצון, ולמה נחייבו לבקש זאת דוקא בתוך זמן התפילה.
אך בזה אם יזכר באמצע התחנונים ששכח יעלה ויבא לא יוכל לחזור לרצה לפי שהוא כבר לאחר הזמן.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
הצבי אמר:
כהערוך השולחן דסגי שמתחיל לפני סוה''ז

היכן דבריו?
כבר ענו על זה מקודם, ואביא את לשונו:
 
ערוה"ש סי' קי ס''ה:
ודע שיש מי שאומר דכשהשעה עוברת – יתפלל "הביננו" (מגן אברהם סעיף קטן א' בשם כנסת הגדולה).
 ומזה נראה דסבירא ליה דאם התחיל בתפילה קודם גמר הזמן של תפילה, ונמשכה עד אחר הזמן – לא מקרי שהתפלל בזמנו. דהא וודאי כוונתו שעתה עדיין לא עבר הזמן, דאם לא כן מאי נפקא מינה? ולכן סבירא ליה שיתפלל "הביננו" ויסיים בתוך הזמן, אבל כל השמונה עשרה ברכות יסיים אחר הזמן.
 ולעניות דעתי נראה מתוספות ברכות (ז א בדיבור המתחיל "שאלמלי") דהולכין אחר ההתחלה, ואם התחיל בזמן תפילה מקרי "תפילה בזמנה" אף על פי שמסיימה לאחר הזמן. עיין שם.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצבי אמר:
שאפי' להשיטה שהביא המשנ''ב בהל' תשלומין דלכתחי' יש להתפלל גם תפילה עמידה לפני חצות מ''מ נ''ל דסגי שמתחיל וכמש''כ במקו''א לעניין קר''ש.
כל זה לענין חצות, אבל מהו לענין עלות השחר, כשמתפלל מעריב סמוך לעלוה"ש, עדיין יש לשאול אם צריך לפסוע לפני עחוה"ש.
 
חלק עליון תַחתִית