תיובתא אמר:
יסוד הדיון בימינו ,הוא האם נתכחש לעובדות ברורות על מנת להניח שלא יתכן שהראשונים בנו דבריהם על פי תמונת עולם גאוגרפית שגויה , או שלא וממילא הנחת היסוד של החזו"א עליה בנויה שיטתו תיפול.
א. שיטת החזו"א:
החזו"א סבר שכל הראשונים סוברים:
א. קו 90 מעלות מזרחית לירושלים בכל קווי הרוחב הוא נקודת המנמום לקו התאריך אם ביבשה ואם בים .
ב. היכן שהיבשה בחלקה נחתכת ע"י הקו גם אם היא חורגת מכך למשל יבשה כאוסטרליה הרי מתווה קו התאריך הוא בקצה היבשה המזרחי ביותר ומתפתל לפי קו זה .
ג. המשמעות לפי המקובץ היא שבקצה סיביר הקו יתעקל סביב קו אורך 168 מערב ואילו באיזור שנחאי הקו יהיה 125.5 מזרח , 90 מעלות מא"י, כמעט 70 מעלות הפרש .
להלן סיכום נתונים מחלק א בטיוטת חיבור העוסק בעניין, בנוסף אני מצרף כקובץ מצורף הקדמות של אותו חיבור שיכולות קצת לעזור בהבנת יסודות הנידון .
ב. סיכום הנתונים העולים מהחלק הראשון :
א. כל הראשונים ולהבדיל החוקרים החיצוניים הן הידועים מהעבר לפני תקופת הראשונים והן בהווה בתקופתם כמעט עד סיום התקופה, סברו שאין יותר מ-180 מעלות של ישוב ויבשה והיתר אוקיאנוס שלא היה ולא יהיה בו אדם לעולם.
ב. פירוט הראשונים שהבאתי דבריהם בחלק א בהם מפורש או מוכח באופן מוחלט ,שסברו 180 מעלות מקסימום אורך הישוב והיבשה ממזרח למערב בכל קווי הרוחב [לפחות בניתנים לשהיית אדם]: העיבור, היסוד עולם , האבן עזרא ,הרמבם, הרד"ק, הדיין הזקן , רבי יצחק המוזכר בעיבור וכנראה בראבד, הרלב"ג, התשבץ, המפרש על הרמבם, האברבאנל , הכפתור ופרח ,חשב האפוד, משל הקדמוני , שבילי אמונה המעיר על החשב אפוד. בנוסף הצפנת פענח הקדמון ורבי שלמה אבן גבירול כתבו שחצי ים וחצי יבשה ולא האריכו יותר בעניין , אבל ברור שאם כולם סביבם סברו לא יותר מ-180 ,והם לא חלקו על כך וסברו את בסיס הדברים של חצי חצי, ממילא אין כלל משמעות שחלקו ונראה שגם לא היה יכול להיות להם מקור שמכוחו יקבלו ידיעות גאוגרפיות שונות מהמקובל וראה עוד לקמן בשיטות המומחים החיצוניים .וכן מראשוני האחרונים אלו שנתקלתי בהם ללא חיפוש המהרלב"ח, הרדב"ז. וכן מעידים שכולם סברו כך: העיבור, היסוד עולם , רבי דוד גנאז תלמיד הרמא, הקול יהודה על הכוזרי ,וחסד לאברהם לגבי התוכנים. וישנם עוד ראשונים אך כבר לא ראיתי צורך להביאם. וכן גם מעבר לכך שלא נמצא חולק והועד שאין כזה בכל החכמים הדברים הללו מוכחים גם מדברי הכוזרי והמאור עצמם.
ג. הראשונים הבאים סוברים שטבור הארץ המציאותי הגאוגרפי נמצא בין 22.5-25 מזרחית לירושלים, לפחות בקו הרוחב של ירושלים ובכל קווי הרוחב, אולי באופן רחוק מלבד קוריאה ששם סוטה בעוד כמה מעלות : העיבור והיסוד עולם, האבן עזרא , הרמבם , התשבץ , המפרש על הרמבם קידוש החדש , הכפתור ופרח , חשב האפוד וכן עולה כך מדברי הרלב"ג הדיין הזקן , רבי יצחק המוזכרים בעיבור, וכן לא בדקתי בראשוני האחרונים אך ראיתי כך גם במהרלב"ח:
ד. מכאן יעלה שבקביעה שסדר ימי השבוע שהם רק לאדם ולא לדגי הים מתחיל מקצה מזרח של הישוב הזה ,פשוט אומרת את התפישה המציאותית הזו ותו לא ואין בכוונתה בהכרח לקבוע קו תאריך, וגם אין תוצאתה שקו התאריך שם והיה והקו נקבע לפי הקדמה ג אפשרויות א1 א2, וחלק קטן מאפשרויות א4.
ג. הבהרה :
א. החזו"א הגיע לשיטתו כי הניח שהראשונים הכירו את המציאות הגאוגרפית האמיתית , הנחה טבעית ומתבקשת ללא מסה קריטית של ידע מוקדם שתכריע נגדה.
ב. הספרים בהם מתבאר במפורט כנגד האמור שהם ספר העיבור ויסוד עולם היו נדירים להשגה ועסקו בנושאים רבים שאינם דברי תורה טהורים אלא הקדמות להם בגדר רקחות וטבחות ,ולכן התמקד בהם באותם קטעים שבהם דנים ישירות בנידונים שעל הפרק ולא חשב שעליו להשקיע זמן וביטול תורה על מנת לבדוק האם הנחתו בסעיף א נכונה כי על פניו לא היה לו ולא היה צריך להיות לו ספק בה , ולצערי גם בעלי הפלוגתא לא הביאו בפניו את הקטעים הרלוונטיים אותם אני מביא להלן
ג. יתר המקורות מפוזרים בדברי הראשונים רובם לא בפירושם לש"ס ולחזו"א לא היו מנועי חיפוש שעומדים לרשותנו היום .
ד. ממצאי המחקר בהיסטוריה של הגאוגרפיה היו בזמנו נחלתם של מתי מעט ונשארו רק אצלם , בניגוד להיום בו ידע זה נגיש לכל אחד.
ה. הטיעונים לעניין זה כל כך חד משמעיים שבטוח אני שאם החזו"א עצמו היה נחשף להם היה משנה עמדתו , וודאי היה מורה לי להעדיף את השימוש השכלי על הכניעה לגדולתו כדרכו וכדרכה של תורה לאורך כל הדורות מתקופת הגאונים והילך , אפילו בדיונם של אזובי הקיר כאשר הראיות הן חד משמעיות.
ו. הטענה היא כלפי תלמידי חכמים בדורנו שנחשפים לטענות ובכל זאת לא מקיימים את ההנחיה הכללית של רבם להעדיף את השימוש השכלי ומעדיפים את הכרעתו בסוגיא פרטית.
ז. בהקדמה לדיון בשיטות הראשונים נביא דיון יותר מפורט בסוגיא זו אך כאן נכתוב בקצרה, בתנאים הבאים המתקיימים בנידון דידן, יש לבטל הלכה שנאמרה ע"י הראשונים :
1. כאשר ברור שהלכה שנאמרה בראשונים מבוססת על טעות מדעית מקובלת בתקופתם , ולולא הטעות היו מכריעים אחרת , כפי שמכריע הגר"א ורוב הגדולים שאחריו כולל החזו"א בסוגיית זמן ר"ת.
2. כאשר לא נהגו העם הלכה למעשה כדבריהם כלל כי לא היה היכי תימצי כזה לאורך מאות שנים , וכשהגיע נהגו בניגוד לדבריהם . אם היו נוהגים כדבריהם היה מקום לטעון שהקב"ה לא יביא תקלה שכזו על כלל ישראל , אם כי גם ביחס לחז"ל שההלכה היא לפסוק כמותם בכל מקום ומקום ואין בכלל דרך בפני פוסקי הדורות לסטות מכך יש לדון על פי הגמרא ביומא פ לעניין שיעורים שמצודתם פרוסה על כל התורה כולל החמורות שבחמורות. וכ"ש שיש מקום לפקפק בנושא זה בראשונים במקום שללא שנניח סברא זו היו הפוסקים מחויבים להכריע כנגד ולמנוע מכשול , וכן רואים מסוגיית ר"ת שאכן לא נקבעה סברא זו במקרה ההוא .
ח. נוסיף שבנידון דידן זה הרבה יותר קל כי ברור בהחלט שאין כאן עמדת כל הראשונים אלא רק 4 שהביעו עמדה ומתוכם רק שניים שפוסקים את הקו של90 מירושלים וגם הם וכל האחרים מכריעם על קו כקו תאריך לאורך קו אורך אחיד , שככזה לא ניתן לקיים דבריהם בלי לגרום נזק וזילות שבת, ולא כפי שפסק החזו"א קו עקום מכוח המציאות המכריחה הקיימת וממילא לא פסק כדברי אף ראשון. הקדמות לסוגיית קו התאריך..docx
ט. נוסיף שגם אם ישנה הסכמה שאין כוונת הראשונים לקו מפותל כפי שכתב החזו"א, הרי וודאי שעלינו להסיק מהראשונים להלכה ולשנות רק עד כמה ששינוי נכפה עלינו מחמת המציאות כפי שהיא. ממילא האפשרות של קו מפותל כתיקון נדרש ,היא אחת האפשרויות להתאמה זו ואינה נסתרת בחלק הראשון, כך שחלק זה אינו סותר את עמדת החזו"א הלכה למעשה , דיון באפשרות זו יבוצע בהמשך בל"נ.