מפש מקורות נוספים האם גר כול להיות נביא
חוץ ממה שכתב
@גל גל
נביא גוי
השלכה למחלוקת אם הנבואה דבר ניסי או טבעי, היא המחלוקת האם גוי יכול להיות נביא:
א. לדעת הרמב''ם (אגרת תימן) שנבואה היא דבר טבעי (ורק צריך בסוף התהליך שהקב''ה לא ימנע את חלותה) - אין מניעה שגוי יהיה נביא, שהרי ייתכן מצב שגוי יעסוק במושכלות, יהיה בעל חוש דמיון מפותח ושאר התנאים הנצרכים לנבואה. מאותה סיבה הוא לא הזכיר בהלכות יסודי התורה שרק יהודי יכול להיות נביא, מכיוון שלשיטתו בעיקרון גם גוי יכול להיות.
יש להוסיף, שעל אף שגם גוי יכול להיות נביא, כתב הרמב''ם בהלכות תשובה (ב, י), שליהודי יותר קל. לא בגלל שהוא שונה מהותית מהגוי, שהרי שניהם בעיקרון יכולים להגיע לנבואה, אלא בגלל שהאבות ושאר הדורות העבירו בתורשה מעלות ומידות טובות, שכפי שראינו לדעתו מוכרחות ומחויבות על מנת להגיע לנבואה.
ב. רבי יהודה הלוי (א, קטו) חלק על הרמב''ם וסבר, שהנבואה היא 'סגולה ישראלית' טבעית, ורק מי שניחן בסגולה הישראלית יכול להיות נביא, ולכן וודאי שגוי אינו יכול להיות נביא. לא זו בלבד, לשיטתו אפילו גר אינו יכול להיות נביא, ולמרות שהוא התגייר, מכל מקום את הסגולה שיש לכל מי שאבותיו עמדו על הר סיני - אין לו, ובלשונו:
''ומי שדבק בדרך הזו (של הליכה בדרכי ה') יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקורבה אל הא-ל יתברך. ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם, תכלית ענינם שיקבלו מהם ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.''
את דברי הגמרא בברכות (ז ע''א) הכותבת שביקש משה רבינו שלא תשרה שכינה על הגויים, יבאר כל צד לשיטתו. רבי יהודה הלוי יפרש שיש כאן עניין מהותי, שהגויים שונים מעם ישראל. הרמב''ם לעומת זאת יסבור, שאין כאן בקשה לשינוי ועניין מהותי, אלא שמשה רבינו ביקש שהקב''ה ימנע מהגויים להיות נביאים למרות שראויים לכך (הרב שילת, בין הכוזרי לרמב''ם).
חוץ ממה שכתב
@גל גל
נביא גוי
השלכה למחלוקת אם הנבואה דבר ניסי או טבעי, היא המחלוקת האם גוי יכול להיות נביא:
א. לדעת הרמב''ם (אגרת תימן) שנבואה היא דבר טבעי (ורק צריך בסוף התהליך שהקב''ה לא ימנע את חלותה) - אין מניעה שגוי יהיה נביא, שהרי ייתכן מצב שגוי יעסוק במושכלות, יהיה בעל חוש דמיון מפותח ושאר התנאים הנצרכים לנבואה. מאותה סיבה הוא לא הזכיר בהלכות יסודי התורה שרק יהודי יכול להיות נביא, מכיוון שלשיטתו בעיקרון גם גוי יכול להיות.
יש להוסיף, שעל אף שגם גוי יכול להיות נביא, כתב הרמב''ם בהלכות תשובה (ב, י), שליהודי יותר קל. לא בגלל שהוא שונה מהותית מהגוי, שהרי שניהם בעיקרון יכולים להגיע לנבואה, אלא בגלל שהאבות ושאר הדורות העבירו בתורשה מעלות ומידות טובות, שכפי שראינו לדעתו מוכרחות ומחויבות על מנת להגיע לנבואה.
ב. רבי יהודה הלוי (א, קטו) חלק על הרמב''ם וסבר, שהנבואה היא 'סגולה ישראלית' טבעית, ורק מי שניחן בסגולה הישראלית יכול להיות נביא, ולכן וודאי שגוי אינו יכול להיות נביא. לא זו בלבד, לשיטתו אפילו גר אינו יכול להיות נביא, ולמרות שהוא התגייר, מכל מקום את הסגולה שיש לכל מי שאבותיו עמדו על הר סיני - אין לו, ובלשונו:
''ומי שדבק בדרך הזו (של הליכה בדרכי ה') יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקורבה אל הא-ל יתברך. ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם, תכלית ענינם שיקבלו מהם ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.''
את דברי הגמרא בברכות (ז ע''א) הכותבת שביקש משה רבינו שלא תשרה שכינה על הגויים, יבאר כל צד לשיטתו. רבי יהודה הלוי יפרש שיש כאן עניין מהותי, שהגויים שונים מעם ישראל. הרמב''ם לעומת זאת יסבור, שאין כאן בקשה לשינוי ועניין מהותי, אלא שמשה רבינו ביקש שהקב''ה ימנע מהגויים להיות נביאים למרות שראויים לכך (הרב שילת, בין הכוזרי לרמב''ם).