גר נביא

יעקב שלם

משתמש ותיק
מפש מקורות נוספים האם גר כול להיות נביא


חוץ ממה שכתב 
@גל גל 

נביא גוי
 
השלכה למחלוקת אם הנבואה דבר ניסי או טבעי, היא המחלוקת האם גוי יכול להיות נביא:
 
א. לדעת הרמב''ם (אגרת תימן) שנבואה היא דבר טבעי (ורק צריך בסוף התהליך שהקב''ה לא ימנע את חלותה) - אין מניעה שגוי יהיה נביא, שהרי ייתכן מצב שגוי יעסוק במושכלות, יהיה בעל חוש דמיון מפותח ושאר התנאים הנצרכים לנבואה. מאותה סיבה הוא לא הזכיר בהלכות יסודי התורה שרק יהודי יכול להיות נביא, מכיוון שלשיטתו בעיקרון גם גוי יכול להיות.
 
יש להוסיף, שעל אף שגם גוי יכול להיות נביא, כתב הרמב''ם בהלכות תשובה (ב, י), שליהודי יותר קל. לא בגלל שהוא שונה מהותית מהגוי, שהרי שניהם בעיקרון יכולים להגיע לנבואה, אלא בגלל שהאבות ושאר הדורות העבירו בתורשה מעלות ומידות טובות, שכפי שראינו לדעתו מוכרחות ומחויבות על מנת להגיע לנבואה.
 
ב. רבי יהודה הלוי (א, קטו) חלק על הרמב''ם וסבר, שהנבואה היא 'סגולה ישראלית' טבעית, ורק מי שניחן בסגולה הישראלית יכול להיות נביא, ולכן וודאי שגוי אינו יכול להיות נביא. לא זו בלבד, לשיטתו אפילו גר אינו יכול להיות נביא, ולמרות שהוא התגייר, מכל מקום את הסגולה שיש לכל מי שאבותיו עמדו על הר סיני - אין לו, ובלשונו:
 
''ומי שדבק בדרך הזו (של הליכה בדרכי ה') יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקורבה אל הא-ל יתברך. ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם, תכלית ענינם שיקבלו מהם ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.''
 
את דברי הגמרא בברכות (ז ע''א) הכותבת שביקש משה רבינו שלא תשרה שכינה על הגויים, יבאר כל צד לשיטתו. רבי יהודה הלוי יפרש שיש כאן עניין מהותי, שהגויים שונים מעם ישראל. הרמב''ם לעומת זאת יסבור, שאין כאן בקשה לשינוי ועניין מהותי, אלא שמשה רבינו ביקש שהקב''ה ימנע מהגויים להיות נביאים למרות שראויים לכך (הרב שילת, בין הכוזרי לרמב''ם).
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
רש"י ריש עובדיה
אמרו חכמים עובדיה גר אדומי היה.
והוא בסנהדרין לט ב. 
אכן

וז"ל "חזון עובדיה" - מאי שנא עובדיה לאדום ולא ניבא נבואה אחרת אמרו חכמי' עובדיה גר אדומי היה אמר הקב"ה מהם ובהם אביא עליהם יבא עובדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבק' ולא למד ממעשיה'

מה אתה למד מזה לכאן או לכאן
 

בן עזאי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
רש"י ריש עובדיה
אמרו חכמים עובדיה גר אדומי היה.
והוא בסנהדרין לט ב.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק ד - אחד דיני ממונות [דף לב עמוד א]

מפני מה זכה עובדיהו לנביאות - מפני שהחביא מאה נביאים במערה.

רש"י מסכת סנהדרין פרק ד - אחד דיני ממונות [דף לב עמוד א]

מפני מה זכה לנביאות - שהרי גר היה, ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל, כדכתיב (בראשית יז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך.

ובמשך חכמה פ' שופטים, ר"ל בזה עפי"ד הספרי "יקים לך" ולא לעכו"ם, דכשמתנבא לעכו"ם גם גר כשר לנביאות.  ועי' זוהר פ' וישלח דף קע"א, א'.


ובפנים יפות שם כ' דצ"ל דהיתה אמו מישראל, ועיי"ש ביאור בזה. ובעיקר הענין יל"ע אי אמו מישראל מהני לענין מלך ולשאר משימות, [ושמא ה"ה לענין נביאות], הנה כ"מ ביבמות מ"ה: כיון דאמו מישראל מקרב אחיך וכו', ועי' כס"מ מלכים פ"א ה"ד, דמהתם מקור לשי' המרב"ם, דאמו מישראל כשר למלוכה. ועי' מנ"ח מצ' תצ"ח אות א'. אולם עיי"ש ריטב"א שהק' דמ"ש שאר משימות מהא דאין ממנין מלך עד שיהא אביו ואמו מישראל, דהא תרווייהו נפקי משום תשים. וכ"מ ברמב"ן שם דבעי' למלוכה אביו ואמו מישראל.

ולענין 
אי יונה הנביא בן אמיתי בן הצרפית גר היה, דאמו היתה גויה, עי' רבינו בחיי פר' פנחס פכ"ה פי"א. שו"ת עטרת פז כרך ג' אה"ע סי' ט'. ועי' להלן מה שהו' די"א דעובדיה היה הבן שהחיה אליהו.

ובתורא"ש שם כ' 
דמיוחסות היינו למעוטי משפחות שיש בהם פסול שאינן ראויין לבא בקהל. 

ועייש"ע בתורא"ש לדון אי
 הקב"ה משרה שכינתו על גרים, [יעו"ש שנחלק בזה עם י"מ]. ועי' בזה בספר הכוזרי מאמר א', סי' קט"ו. מהרי"ט קידושין שם. משך חכמה שם ובפ' כי תשא ל"ג ט"ז. פנים יפות שם. שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג' אה"ע סי' ט'. ועי' מהרש"א קידושין שם ד"ה אין. מקנה שם ד"ה שנאמר. ובעיקר הענין י"מ [עי' תוס' קידושין ע: ד"ה קשים בשם ר"י] דהטעם דקשים גרים לישראל, משום שגורמין לשכינה שתסתלק מישראל, ומשום דאין הקב"ה משרה וכו'.
ועיי"ש במהרי"ט 
אי יש להוכיח מדוד דקאתי מרות וישעיה ואמוץ דקאתו מרחבעם בן נעמה העמונית, ופינחס מיתרו, דשכינה שורה על גרים. מהרי"ט שם. ועי' לעיל דשמא יש לחלק היכא דאביו מישראל.

וע"ע 
משך חכמה פ' כי תשא שמות ל"ז ט"ז מש"כ לפרש דנפלינו עמך ועמך, דביקש משה שלא תשרה שכינה על האומות, היינו אפי' נתגיירו. ועי' פיתוחי חותם [מבוא לשו"ת חת"ס ליו"ד].

ובתנא 
דבי אליהו רבה פ' ט'. איתא שנינו מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל, וכו' הכל לפי המעשה שעושה כך רוה"ק שורה עליו. 

וע"ע 
שמות רבה פ' י"ט דלעתיד לבא שכינה שורה על גרים, ועיי"ש דהיינו דכתיב ונלוה עליהם הגר ונספחו על בית יעקב. ועי' יואל ג' א'ב.

וי"א דעובדיה היה הבן שהחיה אליהו. הו' במדרש חטאת לר' שת הרופא בכ"י.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
איש ווילנא אמר:
רש"י ריש עובדיה
אמרו חכמים עובדיה גר אדומי היה.
והוא בסנהדרין לט ב. 
אכן

וז"ל "חזון עובדיה" - מאי שנא עובדיה לאדום ולא ניבא נבואה אחרת אמרו חכמי' עובדיה גר אדומי היה אמר הקב"ה מהם ובהם אביא עליהם יבא עובדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבק' ולא למד ממעשיה'

מה אתה למד מזה לכאן או לכאן
אני מבין שנפלה טעות בדבריך, בתחילת האשכול הסתפקת 
האם "גר" יכול להיות נביא, ועל זה פשטתי ספקך מהגמ' 

 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אני מבין שנפלה טעות בדבריך, בתחילת האשכול הסתפקת 
האם "גר" יכול להיות נביא, ועל זה פשטתי ספקך מהגמ'
כוונתו לכאו' שאפשר ללמוד מזה שגר אינו יכול להיות נביא, שרק נבואה זו לאדום ניבא.
 
חלק עליון תַחתִית