מתיבתא דרבא בפומבדיתא או במחוזא ?

אברהם לוי

משתמש ותיק
כתב רב שרירא באיגרתו [סדר רבנן סבוראי] וז"ל:
ולבתר אביי מלך רבא במחוזא דמן פומבדיתא הוה כדמפרש בהרואה (ברכות נו, א) בר הדיא מפרש חלמין הוה וכו' עד לנח נפשיה דאביי ואתיא מתיבתא לקמן ורבנן דכולי עלמא אכנפו לקמיה. ואף על גב דמדנח נפשיה דרב חסדא לא הוה גאון בסורא, מיהו מלכותא דרבא טפי הות נפישא, והוה שליט טובא ואתקיים ביה ברכתא דרב יוסף, כדאמרינן בפרק הוציאו לו (יומא נג, א) רבא כד הוה אפטר מבי רב יוסף מסגי ואזיל לאחוריה ומנקף להו לכרעיה עד דמלא אסקפתא דבי רב יוסף דמא, אתו ואמרו ליה לרב יוסף, אמר ליה יהא רעוא דיתרום רישך אכולא כרכא. ושני מלכותא דרבא הוו ארבע סרי שנים ושכיב בשנת תרס"ג.
וברישא הוה אמינא לפרושי, דהא דקאמר במחוזא דמן פומבדיתא, ר"ל קרתא דמחוזא בתחומי פומבדיתא ומקרבא לה.
אמנם כפי הנראה במפת בבל לא קרב זה אל זה.
וא"כ קאי אמתיבתא דמחוזא, שנעקרה מפומבדיתא ובאה למחוזא מקום מגורי רבא, ולא שהיתה במקביל לה.
וחזיתיה לדעתיה, דרבא לא מלך בעיר פומבדיתא עצמה, אלא רק במחוזא.
ולכאורה אשכחן בכמה דוכתי דודאי רבא שימש כריש המתיבתא בפומבדיתא גופה.
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ובעירובין מג, א: הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. - איברא רבה גרסינן, וכ"ה בר"ח ומאירי שם.
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
האם יש ראיות לכאן או לכאן ?​

ואגב שמעינן מינה דהמתיבתא היתה עוברת למקום מגורי הריש מתיבתא, ולכן מתיבתא דשמואל בנהרדעא עברה לפומבדיתא מקום מגורי רב יהודה תלמידו, ונשארה שם כל ימי רבה ורב יוסף ואביי, שהם אף גרו שם, ובימי רבא למחוזא וכו'.

ואגב אעיר בהא דאיתא בברכות סב, ב: אמר להו אביי לרבנן, כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא.
דלכאורה צ"ל רבא דהוא מרה דאתרא מחוזא [שבת קלג: קמז: ועוד], ואביי מאי שיאטיה למחוזא, ומתיבתיה בפומבדיתא.
איברא בדק"ס הגירסא: בשבילי דמיחדי, ר"ל שמתיחדים בהם לעשות צרכיהם.
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
כתב רב שרירא באיגרתו [סדר רבנן סבוראי] וז"ל:
ולבתר אביי מלך רבא במחוזא דמן פומבדיתא הוה כדמפרש בהרואה (ברכות נו, א) בר הדיא מפרש חלמין הוה וכו' עד לנח נפשיה דאביי ואתיא מתיבתא לקמן ורבנן דכולי עלמא אכנפו לקמיה. ואף על גב דמדנח נפשיה דרב חסדא לא הוה גאון בסורא, מיהו מלכותא דרבא טפי הות נפישא, והוה שליט טובא ואתקיים ביה ברכתא דרב יוסף, כדאמרינן בפרק הוציאו לו (יומא נג, א) רבא כד הוה אפטר מבי רב יוסף מסגי ואזיל לאחוריה ומנקף להו לכרעיה עד דמלא אסקפתא דבי רב יוסף דמא, אתו ואמרו ליה לרב יוסף, אמר ליה יהא רעוא דיתרום רישך אכולא כרכא. ושני מלכותא דרבא הוו ארבע סרי שנים ושכיב בשנת תרס"ג.
וברישא הוה אמינא לפרושי, דהא דקאמר במחוזא דמן פומבדיתא, ר"ל קרתא דמחוזא בתחומי פומבדיתא ומקרבא לה.
אמנם כפי הנראה במפת בבל לא קרב זה אל זה.
וא"כ קאי אמתיבתא דמחוזא, שנעקרה מפומבדיתא ובאה למחוזא מקום מגורי רבא, ולא שהיתה במקביל לה.
וחזיתיה לדעתיה, דרבא לא מלך בעיר פומבדיתא עצמה, אלא רק במחוזא.
ולכאורה אשכחן בכמה דוכתי דודאי רבא שימש כריש המתיבתא בפומבדיתא גופה.
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ובעירובין מג, א: הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. - איברא רבה גרסינן, וכ"ה בר"ח ומאירי שם.
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
האם יש ראיות לכאן או לכאן ?​
ואגב שמעינן מינה דהמתיבתא היתה עוברת למקום מגורי הריש מתיבתא, ולכן מתיבתא דשמואל בנהרדעא עברה לפומבדיתא מקום מגורי רב יהודה תלמידו, ונשארה שם כל ימי רבה ורב יוסף ואביי, שהם אף גרו שם, ובימי רבא למחוזא וכו'.
ואגב אעיר בהא דאיתא בברכות סב, ב: אמר להו אביי לרבנן, כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא.
דלכאורה צ"ל רבא דהוא מרה דאתרא מחוזא [שבת קלג: קמז: ועוד], ואביי מאי שיאטיה למחוזא, ומתיבתיה בפומבדיתא.
איברא בדק"ס הגירסא: בשבילי דמיחדי, ר"ל שמתיחדים בהם לעשות צרכיהם.
מצאנו רבות דברי רבא בעניין מחוזא [על בני מחוזא, לבני מחוזא וכד']:
ברכות נט: שבת יב. שם קט. [*2] שם קלג: שם קמז: עירובין מ. שם מז: שם סג. פסחים ה: ר"ה יז. ביצה ל. מו"ק כב. כתובות סב: שם קה: גיטין ו. קידושין ע: שם עג. בבא מציעא נט. בבא בתרא ט. שם לו. עבודה זרה נח. נדה סז:
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אגב מענין הענין שרבא אמר לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, ומבואר בש"ס דמחוזא היתה באמת עיר של עשירים כדאמרינן בב"ק הני לבני מחוזא דבר מועט הוא.
ולכאו' הנה סגולה בדוקה שהצליחה, וכמובן יש לדחות, אבל זה ודאי יותר מוסמך מהסגולות החדשות.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה' הוא האלוקים אמר:
מצאנו רבות דברי רבא בעניין מחוזא [על בני מחוזא, לבני מחוזא וכד']:
ברכות נט: שבת יב. שם קט. [*2] שם קלג: שם קמז: עירובין מ. שם מז: שם סג. פסחים ה: ר"ה יז. ביצה ל. מו"ק כב. כתובות סב: שם קה: גיטין ו. קידושין ע: שם עג. בבא מציעא נט. בבא בתרא ט. שם לו. עבודה זרה נח. נדה סז:
לא עמדת על השאלה.
פשיטא דרבא גר במחוזא, ומרא דאתרא דמחוזא.
השאלה האם גם המתיבתא היתה אז במחוזא, או שהיתה בפומבדיתא [לפחות חלק מהזמן] כנראה מכמה דוכתי הנ"ל.
כמעיין המתגבר אמר:
אגב מענין הענין שרבא אמר לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, ומבואר בש"ס דמחוזא היתה באמת עיר של עשירים כדאמרינן בב"ק הני לבני מחוזא דבר מועט הוא.
ולמה הוצרך לצוותם על כך ?
משום שהגברים היו עובדים, משא"כ נשי דמחוזא אכלן ולא עבדן, וקרי עלייהו רבא [שבת לב:] פרות הבשן העושקות דלים הרוצצות אביונים.
וודאי היו מבזים אותם כיאה וכיאות להן, אמנם ציוום לכבדן אף שאינן ראויות, כדי שיעשירו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אגב מענין הענין שרבא אמר לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, ומבואר בש"ס דמחוזא היתה באמת עיר של עשירים כדאמרינן בב"ק הני לבני מחוזא דבר מועט הוא.
ולכאו' הנה סגולה בדוקה שהצליחה, וכמובן יש לדחות, אבל זה ודאי יותר מוסמך מהסגולות החדשות.
לפי שיטתך הנלוזה אין שום תוקף לסגולה זו כמו לשאר סגולות, רח"ל מהאי דעתא.
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
מצאנו רבות דברי רבא בעניין מחוזא [על בני מחוזא, לבני מחוזא וכד']:
ברכות נט: שבת יב. שם קט. [*2] שם קלג: שם קמז: עירובין מ. שם מז: שם סג. פסחים ה: ר"ה יז. ביצה ל. מו"ק כב. כתובות סב: שם קה: גיטין ו. קידושין ע: שם עג. בבא מציעא נט. בבא בתרא ט. שם לו. עבודה זרה נח. נדה סז:
לא עמדת על השאלה.
פשיטא דרבא גר במחוזא, ומרא דאתרא דמחוזא.
השאלה האם גם המתיבתא היתה אז במחוזא, או שהיתה בפומבדיתא [לפחות חלק מהזמן] כנראה מכמה דוכתי הנ"ל.
עמדתי ועמדתי.
בחלק מהמקורות מוכח שבית דינו היה במחוזא, וישנם כמה מהמקורות שהם בערך באותו רמת המקורות שהבאת שרבא היה לא במחוזא אלא במקום אחר.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ובעירובין מג, א: הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. - איברא רבה גרסינן, וכ"ה בר"ח ומאירי שם.
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
איני מכיר את מפת בבל. אך לגבי ראיותיך נראה שרובם אינם ראיות די הצורך

וזה החילי...

עירובין מג א - שמא הכוונה לישיבת פומבדיתא שהיתה באותו זמן במחוזא.
יבמות קכא א - כיון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא (זה ברור שלא היתה ישיבה אחרת באותו הזמן בפומבדיתא אלא שעברה למחוזא) היתה מצודתו פרוסה על מחוזא ולפניו הובאה שאלה זו
ב"ק כז ב - כנ"ל
ע"ז ע א - כנ"ל

נשאר לנו הראיה משבת קכט ב - ושם יש לפרש בתרתי, או שהיה תלמיד באותה שעה (אין בכוחי כעת לחשב סדר השנים, שהרי נשא בת רב חסדא רק לאחר פטירת רמי בר חמא), או שנפרש שהיה באותו זמן בפומבדיתא (ושמא ניתן לומר שכיון שנעקרה ישיבת פומבדיתא ועברה למחוזא, ועדיין נשאר רבא מרא דפומבדיתא שהרי לא היה אחר במקומו, היה רגיל לבוא לשם, ובזה יהא ניתן לפרש בדרך אחרת הראיות דלעיל).
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אברהם לוי אמר:
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ובעירובין מג, א: הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. - איברא רבה גרסינן, וכ"ה בר"ח ומאירי שם.
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
איני מכיר את מפת בבל. אך לגבי ראיותיך נראה שרובם אינם ראיות די הצורך
וזה החילי...
עירובין מג א - שמא הכוונה לישיבת פומבדיתא שהיתה באותו זמן במחוזא.
יבמות קכא א - כיון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא (זה ברור שלא היתה ישיבה אחרת באותו הזמן בפומבדיתא אלא שעברה למחוזא) היתה מצודתו פרוסה על מחוזא ולפניו הובאה שאלה זו
ב"ק כז ב - כנ"ל
ע"ז ע א - כנ"ל
נשאר לנו הראיה משבת קכט ב - ושם יש לפרש בתרתי, או שהיה תלמיד באותה שעה (אין בכוחי כעת לחשב סדר השנים, שהרי נשא בת רב חסדא רק לאחר פטירת רמי בר חמא), או שנפרש שהיה באותו זמן בפומבדיתא (ושמא ניתן לומר שכיון שנעקרה ישיבת פומבדיתא ועברה למחוזא, ועדיין נשאר רבא מרא דפומבדיתא שהרי לא היה אחר במקומו, היה רגיל לבוא לשם, ובזה יהא ניתן לפרש בדרך אחרת הראיות דלעיל).
באגב אציין, שיש מקורות לכך שתמיד התנהלו 2 ישיבות במקביל, רק מרכז הכובד עבר לפי מי שהיה גדול הדור באותם ימים.
איני זוכר כעת היכן, אבל ראיתי מאמר על כך בארוכה, אולי בספרי ר' אביגדור מילר?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אברהם לוי אמר:
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ובעירובין מג, א: הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. - איברא רבה גרסינן, וכ"ה בר"ח ומאירי שם.
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי
צט. ובכלהו אילין שנין דרבא לא הויא אלא חדא מתיבתא בפום בדיתא. זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
איני מכיר את מפת בבל. אך לגבי ראיותיך נראה שרובם אינם ראיות די הצורך
וזה החילי...

עירובין מג א - שמא הכוונה לישיבת פומבדיתא שהיתה באותו זמן במחוזא.
יבמות קכא א - כיון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא (זה ברור שלא היתה ישיבה אחרת באותו הזמן בפומבדיתא אלא שעברה למחוזא) היתה מצודתו פרוסה על מחוזא ולפניו הובאה שאלה זו
ב"ק כז ב - כנ"ל
ע"ז ע א - כנ"ל
נשאר לנו הראיה משבת קכט ב - ושם יש לפרש בתרתי, או שהיה תלמיד באותה שעה (אין בכוחי כעת לחשב סדר השנים, שהרי נשא בת רב חסדא רק לאחר פטירת רמי בר חמא), או שנפרש שהיה באותו זמן בפומבדיתא (ושמא ניתן לומר שכיון שנעקרה ישיבת פומבדיתא ועברה למחוזא, ועדיין נשאר רבא מרא דפומבדיתא שהרי לא היה אחר במקומו, היה רגיל לבוא לשם, ובזה יהא ניתן לפרש בדרך אחרת הראיות דלעיל).
באגב אציין, שיש מקורות לכך שתמיד התנהלו 2 ישיבות במקביל, רק מרכז הכובד עבר לפי מי שהיה גדול הדור באותם ימים.
איני זוכר כעת היכן, אבל ראיתי מאמר על כך בארוכה, אולי בספרי ר' אביגדור מילר?
איני יודע.
אך בדברי רב שרירא באגרת הנ"ל אין אזכור לזה.
(אלא אם כן הכוונה לישיבות סורא ופומבדיתא, ואלו שני ישיבות מקבילות בחלק מהזמן, אך כאן העיסוק הוא רק בישיבת 'פומבדיתא' ולא בישיבת 'סורא').

ואגב אציין את דברי רב שרירא המובאים מיד לאחר הקטע שהובא בתחילת האשכול
צט. ובכלהו אילין שנין דרבא לא הויא אלא חדא מתיבתא בפום בדיתא. 
הרי שהוא עצמו קורא לישיבת רבא "פום בדיתא".
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
איני מכיר את מפת בבל. אך לגבי ראיותיך נראה שרובם אינם ראיות די הצורך
וזה החילי...
עירובין מג א - שמא הכוונה לישיבת פומבדיתא שהיתה באותו זמן במחוזא.
יבמות קכא א - כיון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא (זה ברור שלא היתה ישיבה אחרת באותו הזמן בפומבדיתא אלא שעברה למחוזא) היתה מצודתו פרוסה על מחוזא ולפניו הובאה שאלה זו
ב"ק כז ב - כנ"ל
ע"ז ע א - כנ"ל
נשאר לנו הראיה משבת קכט ב - ושם יש לפרש בתרתי, או שהיה תלמיד באותה שעה (אין בכוחי כעת לחשב סדר השנים, שהרי נשא בת רב חסדא רק לאחר פטירת רמי בר חמא), או שנפרש שהיה באותו זמן בפומבדיתא (ושמא ניתן לומר שכיון שנעקרה ישיבת פומבדיתא ועברה למחוזא, ועדיין נשאר רבא מרא דפומבדיתא שהרי לא היה אחר במקומו, היה רגיל לבוא לשם, ובזה יהא ניתן לפרש בדרך אחרת הראיות דלעיל).
באגב אציין, שיש מקורות לכך שתמיד התנהלו 2 ישיבות במקביל, רק מרכז הכובד עבר לפי מי שהיה גדול הדור באותם ימים.
איני זוכר כעת היכן, אבל ראיתי מאמר על כך בארוכה, אולי בספרי ר' אביגדור מילר?
איני יודע.
אך בדברי רב שרירא באגרת הנ"ל אין אזכור לזה.
(אלא אם כן הכוונה לישיבות סורא ופומבדיתא, ואלו שני ישיבות מקבילות בחלק מהזמן, אך כאן העיסוק הוא רק בישיבת 'פומבדיתא' ולא בישיבת 'סורא').
ואגב אציין את דברי רב שרירא המובאים מיד לאחר הקטע שהובא בתחילת האשכול
צט. ובכלהו אילין שנין דרבא לא הויא אלא חדא מתיבתא בפום בדיתא. 
הרי שהוא עצמו קורא לישיבת רבא "פום בדיתא".
אכן, נפל פיתא בבירא. [שרש"ג כתב מפורש שלא היה עוד מתיבתא]
אבל בהקשר לציון שאין אזכור לשני ישיבות במקביל - הרי שמלשון רש"ג מוכח שהיה זה חידוש בתקופת רבא שהיה רק מתיבתא אחת.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
באגב אציין, שיש מקורות לכך שתמיד התנהלו 2 ישיבות במקביל, רק מרכז הכובד עבר לפי מי שהיה גדול הדור באותם ימים.
איני זוכר כעת היכן, אבל ראיתי מאמר על כך בארוכה, אולי בספרי ר' אביגדור מילר?
איני יודע.
אך בדברי רב שרירא באגרת הנ"ל אין אזכור לזה.
(אלא אם כן הכוונה לישיבות סורא ופומבדיתא, ואלו שני ישיבות מקבילות בחלק מהזמן, אך כאן העיסוק הוא רק בישיבת 'פומבדיתא' ולא בישיבת 'סורא').
ואגב אציין את דברי רב שרירא המובאים מיד לאחר הקטע שהובא בתחילת האשכול
צט. ובכלהו אילין שנין דרבא לא הויא אלא חדא מתיבתא בפום בדיתא. 
הרי שהוא עצמו קורא לישיבת רבא "פום בדיתא".
אכן, נפל פיתא בבירא. [שרש"ג כתב מפורש שלא היה עוד מתיבתא]
אבל בהקשר לציון שאין אזכור לשני ישיבות במקביל - הרי שמלשון רש"ג מוכח שהיה זה חידוש בתקופת רבא שהיה רק מתיבתא אחת.
כפי שכתבתי במוסגר, היו 2 ישיבות אחת בסורא ואחת בפומבדיתא מימות רב ושמואל, למשך רוב הזמן...
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה' הוא האלוקים אמר:
עמדתי ועמדתי.
בחלק מהמקורות מוכח שבית דינו היה במחוזא, וישנם כמה מהמקורות שהם בערך באותו רמת המקורות שהבאת שרבא היה לא במחוזא אלא במקום אחר.
לא הבנתי.
בכל מקרה עברתי על חלק נכבד ממובאותיך, ולא מצאתי בהם איזכור של המתיבתא במחוזא.
הצעיר שבחבורה אמר:
איני מכיר את מפת בבל. אך לגבי ראיותיך נראה שרובם אינם ראיות די הצורך.
יבמות קכא א - כיון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא (זה ברור שלא היתה ישיבה אחרת באותו הזמן בפומבדיתא אלא שעברה למחוזא) היתה מצודתו פרוסה על מחוזא ולפניו הובאה שאלה זו.
התנצלותך הועילה, שכן בין פומבדיתא למחוזא המרחק רב [מצו"ב מפה], ולא הוצרך השואל לדלג על ההרים עד רבא, שהיו אמוראים רבים בפומבדיתא ותחומיה.
וגם המשמעות שהחילוק בין הנוסחאות שם, אם שאלו לרב יוסף או לרבא, ששניהם שימשו במתיבתא דפומבדיתא, והושוו בזה ששאלו את הריש מתיבתא דאותה העיר שאירע בה המעשה, רק השאלה במי המדובר, אבל בין לשאול את הר"מ כאן, או בעיר המרוחקת טובא ליכא לאחלופי.
הצג קובץ מצורף מפת בבל.pdf
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב מענין הענין שרבא אמר לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, ומבואר בש"ס דמחוזא היתה באמת עיר של עשירים כדאמרינן בב"ק הני לבני מחוזא דבר מועט הוא.
ולכאו' הנה סגולה בדוקה שהצליחה, וכמובן יש לדחות, אבל זה ודאי יותר מוסמך מהסגולות החדשות.
לפי שיטתך הנלוזה אין שום תוקף לסגולה זו כמו לשאר סגולות, רח"ל מהאי דעתא.
(חס ושלום, סגולה זו היא הסגולה הכי מועילה כי היא מבוארת להדיא בש"ס ואנו יודעים בדיוק איך להשתמש בה, ואני רק באתי לזלזל קצת בתעשיית הסגולות החדשות חדשים לבקרים שמופצות רק סגולות שיש אינטרס כלכלי לפרסמם וחבל שאנשים לא עושים סגולה זו שהיא גמרא ערוכה, אבל אין זה אומר כלל שה"ה לאבן תקומה שיש בזה כמה גמגומים, ובאמת כמדומני שכל אבותינו עד תחילת הראשונים לא השמשמו באבן תקומה הזו, וכבר התווכחנו על זה מספיק).
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
עמדתי ועמדתי.
בחלק מהמקורות מוכח שבית דינו היה במחוזא, וישנם כמה מהמקורות שהם בערך באותו רמת המקורות שהבאת שרבא היה לא במחוזא אלא במקום אחר.
לא הבנתי.
בכל מקרה עברתי על חלק נכבד ממובאותיך, ולא מצאתי בהם איזכור של המתיבתא במחוזא.
הצעיר שבחבורה אמר:
איני מכיר את מפת בבל. אך לגבי ראיותיך נראה שרובם אינם ראיות די הצורך.
יבמות קכא א - כיון שהיה ראש ישיבת פומבדיתא (זה ברור שלא היתה ישיבה אחרת באותו הזמן בפומבדיתא אלא שעברה למחוזא) היתה מצודתו פרוסה על מחוזא ולפניו הובאה שאלה זו.
התנצלותך הועילה, שכן בין פומבדיתא למחוזא המרחק רב [מצו"ב מפה], ולא הוצרך השואל לדלג על ההרים עד רבא, שהיו אמוראים רבים בפומבדיתא ותחומיה.
וגם המשמעות שהחילוק בין הנוסחאות שם, אם שאלו לרב יוסף או לרבא, ששניהם שימשו במתיבתא דפומבדיתא, והושוו בזה ששאלו את הריש מתיבתא דאותה העיר שאירע בה המעשה, רק השאלה במי המדובר, אבל בין לשאול את הר"מ כאן, או בעיר המרוחקת טובא ליכא לאחלופי.
מפת בבל.pdf

כל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" ומה לי היכן ישב רבא באותו הזמן...

באו לשאול את "ריש מתיבתא" דאותו הזמן, או רב יוסף או רבא, ולא לפי המקום..
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
כל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" ומה לי היכן ישב רבא באותו הזמן...
הרי בזמן רבא לא היתה אלא מתיבתא אחת, וכנ"ל.
אם כן רצונך לומר שכל שאלה בכל ארץ בבל הגיעה לרבא ?
פשיטא דלא, הוו אמוראי טובא בכל דור ודור ששאלו אותם במקומם.
הצעיר שבחבורה אמר:
באו לשאול את "ריש מתיבתא" דאותו הזמן, או רב יוסף או רבא, ולא לפי המקום..
המעשה אירע בפומבדיתא, ובאו לשאול את מרא דאתרא, ולמה הוצרכו לנדוד עד מחוזא ?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
כל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" ומה לי היכן ישב רבא באותו הזמן...
הרי בזמן רבא לא היתה אלא מתיבתא אחת, וכנ"ל.
אם כן רצונך לומר שכל שאלה בכל ארץ בבל הגיעה לרבא ?
פשיטא דלא, הוו אמוראי טובא בכל דור ודור ששאלו אותם במקומם.
הצעיר שבחבורה אמר:
באו לשאול את "ריש מתיבתא" דאותו הזמן, או רב יוסף או רבא, ולא לפי המקום..
המעשה אירע בפומבדיתא, ובאו לשאול את מרא דאתרא, ולמה הוצרכו לנדוד עד מחוזא ?
וכיון שכל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" הרי שבשאלה זו הלכו לשאול את "ריש מתיבתא" ומי זה היה?
מן הסתם היה רב אף בעיר פומבדיתא, אך הוא היה כפוף לרבא.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
אברהם לוי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
כל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" ומה לי היכן ישב רבא באותו הזמן...
הרי בזמן רבא לא היתה אלא מתיבתא אחת, וכנ"ל.
אם כן רצונך לומר שכל שאלה בכל ארץ בבל הגיעה לרבא ?

פשיטא דלא, הוו אמוראי טובא בכל דור ודור ששאלו אותם במקומם.
הצעיר שבחבורה אמר:
באו לשאול את "ריש מתיבתא" דאותו הזמן, או רב יוסף או רבא, ולא לפי המקום..
המעשה אירע בפומבדיתא, ובאו לשאול את מרא דאתרא, ולמה הוצרכו לנדוד עד מחוזא ?
וכיון שכל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" הרי שבשאלה זו הלכו לשאול את "ריש מתיבתא" ומי זה היה?
מן הסתם היה רב אף בעיר פומבדיתא, אך הוא היה כפוף לרבא.
עיין במוצהב, לדבריך בימי רבא כל השאלות הגיעו אליו ?
אפילו תלמיד מובהק דרבא אם נטל רשות, רשאי להורות בפומבדיתא, מאחר שמחוזא רחוקה יותר משלוש [ואולי שלושים] פרסאות.
כ"ש תלמיד חבר דרשאי להורות אף במקומו. וק"ו לחבר דלא כייף ליה כלל [עי' עירובין סג.].
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אברהם לוי אמר:
הרי בזמן רבא לא היתה אלא מתיבתא אחת, וכנ"ל.
אם כן רצונך לומר שכל שאלה בכל ארץ בבל הגיעה לרבא ?

פשיטא דלא, הוו אמוראי טובא בכל דור ודור ששאלו אותם במקומם.

המעשה אירע בפומבדיתא, ובאו לשאול את מרא דאתרא, ולמה הוצרכו לנדוד עד מחוזא ?
וכיון שכל אזור זה שייך לישיבת "פומבדיתא" הרי שבשאלה זו הלכו לשאול את "ריש מתיבתא" ומי זה היה?
מן הסתם היה רב אף בעיר פומבדיתא, אך הוא היה כפוף לרבא.
עיין במוצהב, לדבריך בימי רבא כל השאלות הגיעו אליו ?
אפילו תלמיד מובהק דרבא אם נטל רשות, רשאי להורות בפומבדיתא, מאחר שמחוזא רחוקה יותר משלוש [ואולי שלושים] פרסאות.
כ"ש תלמיד חבר דרשאי להורות אף במקומו. וק"ו לחבר דלא כייף ליה כלל [עי' עירובין סג.].
לא כל... אבל בוודאי שהשאלות המשמעותיות יותר יגיעו אל "ריש מתיבתא".
 
חלק עליון תַחתִית