כתב רב שרירא באיגרתו [סדר רבנן סבוראי] וז"ל:
אמנם כפי הנראה במפת בבל לא קרב זה אל זה.
וא"כ קאי אמתיבתא דמחוזא, שנעקרה מפומבדיתא ובאה למחוזא מקום מגורי רבא, ולא שהיתה במקביל לה.
וחזיתיה לדעתיה, דרבא לא מלך בעיר פומבדיתא עצמה, אלא רק במחוזא.
ולכאורה אשכחן בכמה דוכתי דודאי רבא שימש כריש המתיבתא בפומבדיתא גופה.
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ואגב שמעינן מינה דהמתיבתא היתה עוברת למקום מגורי הריש מתיבתא, ולכן מתיבתא דשמואל בנהרדעא עברה לפומבדיתא מקום מגורי רב יהודה תלמידו, ונשארה שם כל ימי רבה ורב יוסף ואביי, שהם אף גרו שם, ובימי רבא למחוזא וכו'.
ואגב אעיר בהא דאיתא בברכות סב, ב: אמר להו אביי לרבנן, כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא.
דלכאורה צ"ל רבא דהוא מרה דאתרא מחוזא [שבת קלג: קמז: ועוד], ואביי מאי שיאטיה למחוזא, ומתיבתיה בפומבדיתא.
איברא בדק"ס הגירסא: בשבילי דמיחדי, ר"ל שמתיחדים בהם לעשות צרכיהם.
וברישא הוה אמינא לפרושי, דהא דקאמר במחוזא דמן פומבדיתא, ר"ל קרתא דמחוזא בתחומי פומבדיתא ומקרבא לה.
אמנם כפי הנראה במפת בבל לא קרב זה אל זה.
וא"כ קאי אמתיבתא דמחוזא, שנעקרה מפומבדיתא ובאה למחוזא מקום מגורי רבא, ולא שהיתה במקביל לה.
וחזיתיה לדעתיה, דרבא לא מלך בעיר פומבדיתא עצמה, אלא רק במחוזא.
ולכאורה אשכחן בכמה דוכתי דודאי רבא שימש כריש המתיבתא בפומבדיתא גופה.
בשבת קכט, ב: כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא. - ושמא תלמיד היה באותה שעה.
ובעירובין מג, א: הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא. - איברא רבה גרסינן, וכ"ה בר"ח ומאירי שם.
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
האם יש ראיות לכאן או לכאן ?
וביבמות קכא, ב: ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב, ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו. - והכא [ובהנך דלקמן] ליכא למימר דתלמיד היה, דלא הוה מורה הלכה בפני רבו, ושמא היה בימי אביי, דרבא לאו תלמידיה הוה אלא בר זוגיה. אי נמי רבה גרסינן דהוא בר זוגיה דרב יוסף הנזכר תחילה.
ובב"ק כז, ב: הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, בפומבדיתא וחייב רבא. - וי"ל כנ"ל.
ובע"ז ע, א: הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא אמר רבא חמרא שרי מ"ט רובא גנבי ישראל נינהו. - וי"ל כנ"ל.
האם יש ראיות לכאן או לכאן ?
ואגב שמעינן מינה דהמתיבתא היתה עוברת למקום מגורי הריש מתיבתא, ולכן מתיבתא דשמואל בנהרדעא עברה לפומבדיתא מקום מגורי רב יהודה תלמידו, ונשארה שם כל ימי רבה ורב יוסף ואביי, שהם אף גרו שם, ובימי רבא למחוזא וכו'.
ואגב אעיר בהא דאיתא בברכות סב, ב: אמר להו אביי לרבנן, כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא.
דלכאורה צ"ל רבא דהוא מרה דאתרא מחוזא [שבת קלג: קמז: ועוד], ואביי מאי שיאטיה למחוזא, ומתיבתיה בפומבדיתא.
איברא בדק"ס הגירסא: בשבילי דמיחדי, ר"ל שמתיחדים בהם לעשות צרכיהם.