הרואה חתול בחלומו בזה"ז

אשרי העם

משתמש ותיק
בברכות (נו, ב) איתא דהרואה חתול בחלומו, באתרא דקרו לחתול שונרא יצפה לשינוי רע, ובאתרא דקרו לחתול שינרא - יצפה לשירה נאה.

מה יהא על הרואה חתול בזה"ז, שאין לנו לא אתרא דקרו כך ולא אתרא דקרו כך?
 

נחלי מים

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
בברכות (נו, ב) איתא דהרואה חתול בחלומו, באתרא דקרו לחתול שונרא יצפה לשינוי רע, ובאתרא דקרו לחתול שינרא - יצפה לשירה נאה.

מה יהא על הרואה חתול בזה"ז, שאין לנו לא אתרא דקרו כך ולא אתרא דקרו כך?

יצפה לליברמן
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
יצפה למלבוש נאה.
קיימא לן דהיום אין לייחס חשיבות לחלומות ככלל. (אא"כ אתה שייך לעדות מסויימות ואכמ"ל)



הצדק איתך באופן כללי, אך מעניין לעניין באותו עניין אציין 
שאולם  בב"י סי' רפח, והובא להלכה בשו"ע שם ג' מיני חלומות שמתענים אפילו בשבת.
שידועים כאינם טובים..
 אולם חתול אינו מהם.
\ואלו הן: הרואה יום כיפור בשעת נעילה.
הרואה שנשא אשה (וכתב הט"ז שלא הרהר בכך)
הרואה שנפלו שיניו.

עיי"ש.

 
 

במבי

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
תיובתא אמר:
יצפה למלבוש נאה.
קיימא לן דהיום אין לייחס חשיבות לחלומות ככלל. (אא"כ אתה שייך לעדות מסויימות ואכמ"ל)



הצדק איתך באופן כללי, אך מעניין לעניין באותו עניין אציין 
שאולם  בב"י סי' רפח, והובא להלכה בשו"ע שם ג' מיני חלומות שמתענים אפילו בשבת.
שידועים כאינם טובים..
 אולם חתול אינו מהם.
\ואלו הן: הרואה יום כיפור בשעת נעילה.
הרואה שנשא אשה (וכתב הט"ז שלא הרהר בכך)
הרואה שנפלו שיניו.

עיי"ש.

לשון הב"י

 והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל ג' חלומות מתענין בשבת ואלו הם הרואה ס"ת שנשרף או י"ה בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו וי"א הרואה י"ה אפילו שלא בשעת נעילה וי"א הקורא בס"ת וי"א הרואה שנושא אשה : ב"ה והא דרואה שיניו שנפלו דוק' שיניו אבל הרוואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא שמתים היועצים עליו רע כדאיתא בפ' הרואה (ברכות נו.) ונ"ל שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת

וצ"ב מה כ"כ גרוע ברואה שנושא אשה ? 

ולכאורה הפסק לגבי החלום מבוסס על הנזכר בשו"ת הלכות קטנות סי' ז'....

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&hilite=2dfe49f7-8960-4644-86fc-acb7b8e8bff1&st=%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa&pgnum=27

Untitled.png  
 

אשרי העם

משתמש ותיק
פותח הנושא
רואים שקוף אמר:
תיובתא אמר:
יצפה למלבוש נאה.
קיימא לן דהיום אין לייחס חשיבות לחלומות ככלל. (אא"כ אתה שייך לעדות מסויימות ואכמ"ל)
אך מה עם 'דעת נשים וילדים שאין דעתם שלמה'

זה מה שקרה, שנוו"ב חלמה על חתול ופתחנו הגמ' בברכות, ולא ידעתי כיצד ליישב דעתה...
 

במבי

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
במבי אמר:
ולכאורה הפסק לגבי החלום מבוסס על הנזכר בשו"ת הלכות קטנות סי' ז'....
ומעניין לעניין באותו עניין, הספר שבת של מי סוף פרק במה בהמה-
שבת של מי.pdf
לתועלת הציבור....


  1.png


וכן בסוף הפרק עצמו מדובר על פרת ר' אלעזר בן עזריה ולפי הירושלמי זה אשתו בעצמה ! וא"כ קו התפר יותר הדוק ופרק במה אשה כבר מתחיל מהמשנה האחרונה של פרק במה בהמה

במבי אמר:
כתוב במשנה בשבת "פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצֵאת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים (ה-ד) ובירושלמי כתוב - 

א"ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א"ר אידי דחוטריה אשתו הייתה. ומנין שאשתו קרוי עגלה. (שופטים יד) לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן אמרין שכינתו היתה. ויש אדם נענש על שכינתו. אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו: (לג.)

אך ישנה מחלוקת במפרשי המקום איך לפסק את הגמ'.

כותב קרבן העדה דחוטרא אשתו היתה - הפרה היתה של אשת ראב"ע ששמה חוטרא דא"א דשלו היתה שהרי הרבה פרות היו לו. (כלומר הוא מפסק, אמר ר' אידי, דחוטרא אשתו היתה)

אך הפני משה כותב דחוטרא - משם מקום שהוא כך. (וא"כ הוא מפסק אמר ר' אידי דחוטריה, אשתו הייתה)

וכתוב ב"תורתן של ראשונים" - א"ר אידי דחוטריה. דחוטריה, מעיר חוטרא, והעיר הזאת נזכרת בירושלמי לעיל פ"א ה"ח "כגון מן חוטרה לנהרדעא" ור' אידי דחוטריה נזכר גם בשקלים פ"ב ה"ו ובמו"' פ"א ה"ב ובשביעית פ"ג ה"ב

וא"כ לכאורה קשה טובא על בעל קרבן העדה, אך יש להוסיף ולהקשות שאם חוטרה הינה ליד נהרדעא יוצא שר' אידי שהיה מבבל אמר דעה והגמ' מוסיפה תמן אמרין ... ואינו מובן שהרי הרגע הבאנו דעה בבלית של ר' אידי ומאי פירוש שוב תמן אמרין ?

ואולי יש לומר שאכן זהו כבעל קרבן העדה וזהו כגמ' בב"מ אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין (כה.) כלומר מצאנו פעמים שאמורא מכונה כמימרתו וכאן ר' אידי אמר שהיתה הפרה של חוטרה אשת ר' אלעזר בן עזריה ובכל הירושלמי מכונה ר' אידי דחוטריה ע"ש המימרא שחידש שמדובר באשת ראב"ע.

ומימלא הגמ' הביאה דעת ר' אידי שבארץ ישראל ומוסיפה תמן אמרין, בבבל.

 
 

במבי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אשרי העם אמר:
הרואה חתול בחלום בזה"ז.
אותתו לו משמיא כי אינו נזהר מן הדברים המביאים לידי שכחה.
 


ראית אי פעם חתול שאוכל עכבר ?


כמדומני שהחתולים דהיום שמתוקצבים ב12 מליון ש"ח לא זקוקים לההיא עכברתא דאספרמקי
 

אשרי העם

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אשרי העם אמר:
הרואה חתול בחלום בזה"ז.
אותתו לו משמיא כי אינו נזהר מן הדברים המביאים לידי שכחה.
המעשה היה בנוו"ב, וכמו שכתבתי לעיל. ונשים אינם מצוות בשכחת התורה, וא"כ אולי גם בדברים המביאים לידי שכחה א"צ ליזהר [ועמש"כ בזה הגרח"ק בספר הזכרון]. ומלבד זאת כ"ת מוסיף ע"ד חז"ל דבר שלא נזכר בשום מקום?!
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
בברכות (נו, ב) איתא דהרואה חתול בחלומו, באתרא דקרו לחתול שונרא יצפה לשינוי רע, ובאתרא דקרו לחתול שינרא - יצפה לשירה נאה.

מה יהא על הרואה חתול בזה"ז, שאין לנו לא אתרא דקרו כך ולא אתרא דקרו כך?
אם הוא ליטאי יצפה לשינוי רע, ואם חסיד שקורין לשונרא שינרא יצפה לשירה נאה.
גם בזמננו קוראים לחתול שונרא, עיין הגדה של פסח.
 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
[א] אם הוא ליטאי יצפה לשינוי רע, ואם חסיד שקורין לשונרא שינרא יצפה לשירה נאה.
[ב] גם בזמננו קוראים לחתול שונרא, עיין הגדה של פסח.
[א] זה תלוי בשינוי הגירסאות שם בגמ', יעו"ש ברש"ש בברכות.
[ב] ג"א חשבתי לומר שהיום זה נקרא 'אתרא' דקרו שונרא, ע"פ ההגש"פ, דכך מקובל לומר 'חתול' בארמית.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
דרומאי אמר:
[א] אם הוא ליטאי יצפה לשינוי רע, ואם חסיד שקורין לשונרא שינרא יצפה לשירה נאה.
[ב] גם בזמננו קוראים לחתול שונרא, עיין הגדה של פסח.
[א] זה תלוי בשינוי הגירסאות שם בגמ', יעו"ש ברש"ש בברכות.
[ב] ג"א חשבתי לומר שהיום זה נקרא 'אתרא' דקרו שונרא, ע"פ ההגש"פ, דכך מקובל לומר 'חתול' בארמית.
א. אין לי רש"ש ברכות ת"י כעת, אשמח אם תצטט לשונו.
 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה לשון הרש"ש:
שם באתרא כו' שונרא נעשית לו שירה נאה שינרא כו'. בערוך ערך שנר משמע דגריס איפכא והוא יותר נכון. [ואולי יש לגרוס שורנא נעשה לו שירה נאה וכמו כשב כבש. ועי' במוסיף בערך סרני]

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
א. המעשה היה בנוו"ב.
ב. כ"ת מוסיף ע"ד חז"ל דבר שלא נזכר בשום מקום?!
א. זה פתרונו אפוא: שמורה היא מן המזיקים.
ב. מקום הניחו חכמינו ז"ל לפותרי חלומות להתגדר בו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
זה לשון הרש"ש:
שם באתרא כו' שונרא נעשית לו שירה נאה שינרא כו'. בערוך ערך שנר משמע דגריס איפכא והוא יותר נכון. [ואולי יש לגרוס שורנא נעשה לו שירה נאה וכמו כשב כבש. ועי' במוסיף בערך סרני]
נמצאו כולם שמחים. החסיד הרי אינו חושש לרש"ש, והליטאי סובר כהרש"ש...
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אשרי העם אמר:
א. המעשה היה בנוו"ב.
ב. כ"ת מוסיף ע"ד חז"ל דבר שלא נזכר בשום מקום?!
א. זה פתרונו אפוא: שמורה היא מן המזיקים.
ב. מקום הניחו חכמינו ז"ל לפותרי חלומות להתגדר בו.
כל הכבוד!
מפשר למעליותא בלא אגרא.
[כשם שהחתול שומר מהיזק העכברים...]
 
 

במבי

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
בברכות (נו, ב) איתא דהרואה חתול בחלומו, באתרא דקרו לחתול שונרא יצפה לשינוי רע, ובאתרא דקרו לחתול שינרא - יצפה לשירה נאה.

מה יהא על הרואה חתול בזה"ז, שאין לנו לא אתרא דקרו כך ולא אתרא דקרו כך?

הבאתי פעם שבהחלפת ר-ל משמע שחתול מלשון חתור והוא ע"ש המחתרת שעושה בעת עשיית צרכיו  
(וזה יוצא מעניין כי גם בלע"ז שמו קאט (CAT) או קעצ'לה שזה ממש כמו ההתחלה בעברית חת-ול וCATTA בלטינית פירושו "למטה" שזה אולי גם מרמז על החפירה

וא"כ אולי החולם על חתול מרמז שהוא חוזר בתשובה כדאיתא בריש שערי תשובה על ההוא שהחתירה לפניו
 
במבי אמר:
הבאתי את החלפת ר-ל
במבי אמר:
בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם.

 וממילא חתול - חתור

מלשון חתירה - מחתרת

ע"ש הבור שחופר בעת עשיית צרכיו.

 
 

תיובתא

משתמש ותיק
חלק עליון תַחתִית