שתיית מים באמצע הלילה בחדר השינה ?

האם אתה שותה מים מבקבוק ליד המיטה בלילה?

  • לא שותה בלילה, מתאפק עד הבוקר

    קולות: 6 7.1%
  • מנגב את הידיים קצת בשמיכה מברך ושותה

    קולות: 12 14.1%
  • קם מהמיטה, נוטל ידיים, יוצא מהחדר מברך ושותה

    קולות: 32 37.6%
  • לא רלוונטי/לא קורה לי

    קולות: 26 30.6%
  • יש דרך אחרת שלא הוזכרה כאן

    קולות: 9 10.6%

  • סה"כ בוחרים
    85

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
קורה שמתעוררים לכמה שניות באמצע הלילה, והגרון יבש מאוד, ובסך הכל צריך לגימה קטנה של מים ולהמשיך לישון,
אך הידיים לא נקיות, וגם עניין רוח רעה,
אך אם יקום מהמיטה, יטול ידיו ויברך, כבר יתעורר מכל המעשה, ולא יוכל שוב לישון,
האם מותר לנגב בבגדיו בשמיכה, לברך לשתות ולהמשיך לישון?
איך אתם נוהגים?
 

לענין

משתמש ותיק
כיו"ב יל"ד במי שמתעורר בין משיכיר לנץ החמה, ולצורך תלמודו עליו לישון עד השעה 7 למשל, ואם יקום כעת לקרוא ק"ש אליבא דהרמב"ם -כהלכתה (בנט"י וברכות התורה) יפסיד שינתו, אם טוב יותר שישפשף בשמיכה ויקרא וימשיך לישון או דילמא לא יקרא כלל כעת.
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
פותח הנושא
לענין אמר:
כיו"ב יל"ד במי שמתעורר בין משיכיר לנץ החמה, ולצורך תלמודו עליו לישון עד השעה 7 למשל, ואם יקום כעת לקרוא ק"ש אליבא דהרמב"ם -כהלכתה (בנט"י וברכות התורה) יפסיד שינתו, אם טוב יותר שישפשף בשמיכה ויקרא וימשיך לישון או דילמא לא יקרא כלל כעת.
אם יכוון ויקרא כדיקדוקה, תפרח שנתו בהכרח
 
 

חימקו

משתמש ותיק
יהודיפשוט1 אמר:
קורה שמתעוררים לכמה שניות באמצע הלילה, והגרון יבש מאוד, ובסך הכל צריך לגימה קטנה של מים ולהמשיך לישון,
אך הידיים לא נקיות, וגם עניין רוח רעה,
אך אם יקום מהמיטה, יטול ידיו ויברך, כבר יתעורר מכל המעשה, ולא יוכל שוב לישון,
האם מותר לנגב בבגדיו בשמיכה, לברך לשתות ולהמשיך לישון?
איך אתם נוהגים?
יש אפשרות של הרהור הברכה בלבו.

ראה ט"ז סי' סב - מזה יש ללמוד במי שצמא בלילה במטתו שא"א לו ליטול ידיו ולברך, יהרהר בלבו וישתה.

וע"ז אני סומך בדיעבד.

בשערי תשובה סי' ד,כח - מביא בזה עוד שיטות, עיין שם.
 

אבי חי

משתמש ותיק
ז"ל המשנ"ב סי' סב סק"ח:
ואף לכתחלה וכו' — כתב הט"ז מזה יש ללמוד במי שצמא בלילה במטתו שא"א לו ליטול ידיו ולברך יהרהר הברכה בלבו וישתה. ובספר מטה יהודא חולק עליו וכתב דהרי אפשר לו לעמוד וליטול ידיו ואין דומה לחולה ולאנוס דאין דנין אפשר משאי אפשר ואפילו אם אין לו מים על הנטילה והשתייה או שקשה לו לעמוד מפני הקור הרי יוכל לקנח ידיו בכותל או בכל מידי דמנקי וזה מהני אפילו כשיודע בודאי שנגע בידיו במקומות המכוסים וכדלעיל בסימן ד' סעיף כ"ב וכ"ג:

לכאורה הדרך הישרה לנקות ידיו במעט מים.
(במקרה הנ"ל שאם יקום יהי' לו קשה להירדם, וכדו')
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יש רבים המניחים כלי של מים ליד מטתם, ויכולים ליטול בשופי (אלא שבד"כ נוהגים למלאותו שנית, ועל־כרחם יוצרכו לקום...).
להעיר מדעת המקובלים שלא לאכול ולשתות אחר חצות (ויש בזה כמה התרים).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
להעיר מדעת המקובלים שלא לאכול ולשתות אחר חצות
אחר חצות דייקא?
בעבר הסתפקתי בזה.
הטעם הוא משום אחר חצות (ומשום שכבר מתחיל במעט הזמן של תפילת שחרית, וכ"מ בזוהר במקו"א), או משום אחר השינה.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
חסר:
קם, הולך למקוה, טובל, חוזר, מברך ושותה.
התכוונת: קם, הולך למקווה, טובל, מניח תפילין, מתפלל, קורא חוק לישראל, לומד דף היומי, חוזר, מברך ושותה.........
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אחר חצות דייקא? בעבר הסתפקתי בזה.
לאו דוקא, אלא לשון המקובלת נקטתי. וראה כה"ח סי' פט ס"ק כח:
וז"ל הזוה"ק פ' ויקהל דף רט"ו ע"ב . . וכ"כ בזו"ח דף ק"י ע"א, וכ"כ בע"ח שער מ"ט פ"ד, ומזה משמע דאין חילוק בין אחר חצות או קודם חצות אלא כל שישן שינת קיבע על מיטתו כיון שנסתלקה ממנו בחי' הנשמה ולא נשאר כ"א בחי' הנפש אסור לאכול עד שיתפלל, וכ"כ י"א בהגב"י סוף הסי' ע"ש מהרח"ו ז"ל דאפי' קם בחצות הלילה אסור למטעם מידי עד אחר התפלה, וכ"כ מ"א ס"ק י"ד א"ר או' י"א בשם ס' טוב הארץ, וברכ"י בשיו"ב או' א' יעו"ש, וכ"כ החס"ל או' ח' ע"ש הזוה"ק והאר"י ז"ל כל שישן שינת קבע אסור לאכול ולשתות אפי' בעוד לילה יעו"ש, ונכון ליזהר שלא לאכול ולשתות עד אחר גמר כל התפלה דהיינו עד אחר עלינו לשבח שאז ירד כל בחי' השפע הנעשה ע"י התפלה לכל בחי' עולמות בי"ע כמ"ש בשער הכוו' דרוש א' דתפילת השחר ובדברינו לעיל סי' מ"ח או' א' ד"ה ודע יעו"ש . . 
[אגב, התיר שם (ס"ק ל ואילך) לשתות מים].
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
חסר:
קם, הולך למקוה, טובל, חוזר, מברך ושותה.
התכוונת: קם, הולך למקווה, טובל, מניח תפילין, מתפלל, קורא חוק לישראל, לומד דף היומי, חוזר, מברך ושותה.........
מניח תפילין ומתפלל באמצע הלילה?
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
להעיר מדעת המקובלים שלא לאכול ולשתות אחר חצות (ויש בזה כמה התרים).
מצד איסור אכילה לפני התפילה, ושתיית מים מותרת.


לעיקר הענין, יש לזכור שמדינא מותר לברך גם כשיש רו"ר על הידים, ומדינא דגמרא אף מותר לברך כשהידים אינן נקיות. כ"ש בזמנינו שישנים מלובשים, ובדר"כ אין חשש נגיעה במקומות המכוסים, וכשיש חשש, ניתן לנקות במידי דמנקי ולברך.
 

לביא

משתמש ותיק
תקנו אותי, אך מים צריך לברך רק כשזה דרך הנאה ולא דרך צמא, ממילא לא צריך להקפיד על זה הקם באמצע הלילה וצמא למים...
 

שניאור

משתמש ותיק
לביא אמר:
תקנו אותי, אך מים צריך לברך רק כשזה דרך הנאה ולא דרך צמא, ממילא לא צריך להקפיד על זה הקם באמצע הלילה וצמא למים...
בדיוק להיפך, על מים מברכים רק כשהוא צמא, כי אם לא חסר בהנאה מהמים, שהרי אין להם טעם, ומטעם זה שמעתי פעם מאיזה רב שלכאורה על מים קרים בימות קיץ היה צריך לברך גם כשלא צמא, כי יש לו הנאה
 
 

ובכן

משתמש ותיק
שניאור אמר:
...ומטעם זה שמעתי פעם מאיזה רב שלכאורה על מים קרים בימות קיץ היה צריך לברך גם כשלא צמא, כי יש לו הנאה
כמפורש במשנה ברורה סימן רד סק"מ: לצמאו - נראה דלאו דוקא לצמאו ממש אלא בסתמא כל שהחיך נהנה מהמים מסתמא הוא צמא קצת וצריך לברכה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
מצד איסור אכילה לפני התפילה
פשטות הלשון מורה על חומרא יתרה,
וכבר הערתי שנאמרו בזה כמה התרים (וגם ציינתי בפירוש לכה"ח סי' פט ס"ק ל ואילך שהתיר שתיית מים).
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
קורה שמתעוררים לכמה שניות באמצע הלילה, והגרון יבש מאוד, ובסך הכל צריך לגימה קטנה של מים ולהמשיך לישון,
אך הידיים לא נקיות, וגם עניין רוח רעה,
אך אם יקום מהמיטה, יטול ידיו ויברך, כבר יתעורר מכל המעשה, ולא יוכל שוב לישון,
האם מותר לנגב בבגדיו בשמיכה, לברך לשתות ולהמשיך לישון?
איך אתם נוהגים?
יש אפשרות של הרהור הברכה בלבו.

ראה ט"ז סי' סב - מזה יש ללמוד במי שצמא בלילה במטתו שא"א לו ליטול ידיו ולברך, יהרהר בלבו וישתה.

וע"ז אני סומך בדיעבד.

בשערי תשובה סי' ד,כח - מביא בזה עוד שיטות, עיין שם.
ולפי"ז למעלה בסקר הייתה צריכה להיות קיימת ג"כ האפשרות הזאת...

האמת שפעם אחת נהגתי כך, וננזפתי ע"י מו"ץ חשוב.

אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
דהא המשנ"ב הביא את שיטות רבים מהראשונים שס"ל שבע"ק אסור בתפילה (וה"ה לברכות... (?) לכאורה.) ובפרט מי שמקפיד ע"כ הרי זה כאילו קבלו ולא גרע ממנהג טוב, שלא להזכיר השם הקדוש בעוד טומאתו עליו, ולכן אפשר לסמוך על הט"ז בכה"ג.

מה דעת הרבנים בעניין??? 
 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
דהא המשנ"ב הביא את שיטות רבים מהראשונים שס"ל שבע"ק אסור בתפילה (וה"ה לברכות... (?) לכאורה.) ובפרט מי שמקפיד ע"כ הרי זה כאילו קבלו ולא גרע ממנהג טוב, שלא להזכיר השם הקדוש בעוד טומאתו עליו, ולכן אפשר לסמוך על הט"ז בכה"ג.

מה דעת הרבנים בעניין??? 
תראה ברמב"ם הלכות שביתת עשור ג' ג'
"ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזמן הזה אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר"
 
 
טוביה פריד אמר:
אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
לכאורה על כרחך יכול לפסוק כר' אהרן גאון, ואז עושה כמתני' בע"ק מהרהר בלבו.
 

לענין

משתמש ותיק
בספר של ר"ס ארלנגר 'טהרת התורה' מאד מאד מנסה גם כן לומר כאלה כיוונים, שמי שרגיל להקפיד וכו' וכו' יוכל לעשות כל מיני עיקולי ופשורי, אך רבי חיים קנייבסקי (בתשובותיו שנדפסו בספר הנ"ל) בשום אופן לא מאפשר זאת.
[אאל"ט הטהרת התורה בונה דבריו על כסף משנה שמועילה קבלה לענין זה].
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
טוביה פריד אמר:
אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
דהא המשנ"ב הביא את שיטות רבים מהראשונים שס"ל שבע"ק אסור בתפילה (וה"ה לברכות... (?) לכאורה.) ובפרט מי שמקפיד ע"כ הרי זה כאילו קבלו ולא גרע ממנהג טוב, שלא להזכיר השם הקדוש בעוד טומאתו עליו, ולכן אפשר לסמוך על הט"ז בכה"ג.

מה דעת הרבנים בעניין??? 
תראה ברמב"ם הלכות שביתת עשור ג' ג'
"ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזמן הזה אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר"
זה הרמב"ם אבל רבים ושלמים פליגי עליה.. עיין מ"ב הלכות תפילה סימן פח ודו"ק.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יש רבים המניחים כלי של מים ליד מטתם, ויכולים ליטול בשופי (אלא שבד"כ נוהגים למלאותו שנית, ועל־כרחם יוצרכו לקום...).

אם עד שיירדם שנית כבר יעלה עמוד השחר, לא יצטרך למלאות שנית.
(ולגבי ריקון הכלי מן המים שהרבה מקפידים להזדרז בזה, אפשר לשפוך על גבי המים הרעים - רביעית מים נקיים, ומבטלים הרוח רעה [כך ראיתי בפסקי תשובות])
 

שניאור

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
טוביה פריד אמר:
אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
לכאורה על כרחך יכול לפסוק כר' אהרן גאון, ואז עושה כמתני' בע"ק מהרהר בלבו.
אנחנו קיבלנו לא לומר שום דבר שבקדושה כשצריך טבילת עזרא, ובכל זאת לא לימדונו כך אלא לימדונו שכשזה דחוף ואי אפשר לחכות, למשל אם אני מאוד צמא, לבקש ממישהו[י] שי[ת]וציא אותך בברכה.
 
 
שניאור אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
טוביה פריד אמר:
אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
לכאורה על כרחך יכול לפסוק כר' אהרן גאון, ואז עושה כמתני' בע"ק מהרהר בלבו.
אנחנו קיבלנו לא לומר שום דבר שבקדושה כשצריך טבילת עזרא, ובכל זאת לא לימדונו כך אלא לימדונו שכשזה דחוף ואי אפשר לחכות, למשל אם אני מאוד צמא, לבקש ממישהו[י] שי[ת]וציא אותך בברכה.
 
פתרון נחמד.
אנחנו קיבלנו,
מי אנחנו
וממי קבלנו?
 

שניאור

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
שניאור אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכאורה על כרחך יכול לפסוק כר' אהרן גאון, ואז עושה כמתני' בע"ק מהרהר בלבו.
אנחנו קיבלנו לא לומר שום דבר שבקדושה כשצריך טבילת עזרא, ובכל זאת לא לימדונו כך אלא לימדונו שכשזה דחוף ואי אפשר לחכות, למשל אם אני מאוד צמא, לבקש ממישהו[י] שי[ת]וציא אותך בברכה.
פתרון נחמד.
אנחנו קיבלנו,
מי אנחנו
וממי קבלנו?
חסידים, וקיבלנו מרבותינו.
אל תשאל איזו חסידות, כי חבל על המקלדת שתטרח לחינם.
 
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
טוביה פריד אמר:
אני רציתי לחדש בזה בשביל מי שמקפיד על טבילת עזרא וירא להוציא ש"ש בכגון דא, שיוכל לסמוך על הט"ז ולהיקל,
לכאורה על כרחך יכול לפסוק כר' אהרן גאון, ואז עושה כמתני' בע"ק מהרהר בלבו.
אנחנו קיבלנו לא לומר שום דבר שבקדושה כשצריך טבילת עזרא, ובכל זאת לא לימדונו כך אלא לימדונו שכשזה דחוף ואי אפשר לחכות, למשל אם אני מאוד צמא, לבקש ממישהו[י] שי[ת]וציא אותך בברכה.

אם מוציא מדין שומע כעונה, מה הועילו חכמים בתקנתם?
 
חלק עליון תַחתִית