הנהגות החיים בתורה ובגמרא

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

מימון

משתמש רשום
גמ' שבת פב' ע"א"אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א''ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה א''ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ''ש זיל לגביה"

וכך יש בגמ' הרבה פעמים מיימרות חז"ל על רפואות ועצות בכספים כגון הרוצה לאבד ממונו וכו' והרבה כיוצא בזה


וכי לפי"ז לימודי רפואה, חכמת חיים פרקטיקה וכלכלה וכו' יש לה מקום בבית מדרש ? זה חלק מהש"ס? מהפסוקים?
וכן צריך להעמיד במקום המדויק כל עצות החיים וספר משלי ושאר דברים.
אשמח למקורות בענין
 

הערשלה

משתמש ותיק
מימון אמר:
וכי לפי"ז לימודי רפואה, חכמת חיים פרקטיקה וכלכלה וכו' יש לה מקום בבית מדרש ? זה חלק מהש"ס? מהפסוקים?
פשוט!
וכי יש משהו שהוא מחוץ לתורה?!

נדרים (מא.)
במערבא אמרי: דדא ביה כולא ביה, דלא דא ביה מה ביה? דא קני מה חסר? דא לא קני מה קני? 
 

מימון

משתמש רשום
פותח הנושא
השאלה מה המקום של כל הדברים האלה
האם כל שיעור בקורס באיזה ענין מהחיים הוא תורה?
 

הערשלה

משתמש ותיק
מימון אמר:
השאלה מה המקום של כל הדברים האלה
האם כל שיעור בקורס באיזה ענין מהחיים הוא תורה?
לא, בדיוק הפוך.
כל שיעור תורה הוא קורס באיזה ענין מהחיים.
 
 

מימון

משתמש רשום
פותח הנושא
אבל שאלתי על קורסי החיים שכן מוזכרים בפסוקים ובגמ'
איך זכו להכנס לתורה? למה לא לימדו בישיבה רק עשה דוחה ל"ת וילמדו מזה קורסים לחיים?
 

הערשלה

משתמש ותיק
מימון אמר:
אבל שאלתי על קורסי החיים שכן מוזכרים בפסוקים ובגמ'
איך זכו להכנס לתורה? למה לא לימדו בישיבה רק עשה דוחה ל"ת וילמדו מזה קורסים לחיים?
הם לא נכנסו לשם, הם היו שם.
יש סוגיא של עדל"ת ויש סוגיא של הנהגות בית הכסא.
 

לביא

משתמש ותיק
מימון אמר:
איך זכו להכנס לתורה? למה לא לימדו בישיבה רק עשה דוחה ל"ת וילמדו מזה קורסים לחיים?
הפשט הפשוט לענ״ד, זה שמתוך התורה אתה לומד הכל.
(והדוגמא הפשוטה הוא המהרש״א בסוכה שמשתמש בפיתגורס)
 

חימקו

משתמש ותיק
מימון אמר:
גמ' שבת פב' ע"א"אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א''ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה א''ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ''ש זיל לגביה"

וכך יש בגמ' הרבה פעמים מיימרות חז"ל על רפואות ועצות בכספים כגון הרוצה לאבד ממונו וכו' והרבה כיוצא בזה


וכי לפי"ז לימודי רפואה, חכמת חיים פרקטיקה וכלכלה וכו' יש לה מקום בבית מדרש ? זה חלק מהש"ס? מהפסוקים?
וכן צריך להעמיד במקום המדויק כל עצות החיים וספר משלי ושאר דברים.
אשמח למקורות בענין
שאלה יפה ונכונה.
לדעתי דברי רב חסדא בענין בית הכסא הם לא לימוד תורה (הרי ברור שרב חסדא לא צריך לומר לפני כן ברכות התורה), אך הם חשובים מאד וזה מה שאמר רב הונא לבנו.

 
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
מימון אמר:
אבל שאלתי על קורסי החיים שכן מוזכרים בפסוקים ובגמ'
איך זכו להכנס לתורה? למה לא לימדו בישיבה רק עשה דוחה ל"ת וילמדו מזה קורסים לחיים?
הם לא נכנסו לשם, הם היו שם.
יש סוגיא של עדל"ת ויש סוגיא של הנהגות בית הכסא.
יש הנהגות בית הכסא ויש הלכות בית הכסא, הלכות בית הכסא זה לימוד תורה, הנהגות בית הכסא זה לא לימוד תורה.
 
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הגמ' קוראת לזה 'מילי דעלמא'.
כשהלל הזקן הלך לבית מרחץ ואמר שהוא הולך לעשות רצון קונו, הוא לא התכוון ברצינות כנראה.
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כונתי להנהגות בריאות.
כאן אתה נכנס לנושא אחר שפתחתי עליו, והוא אם השקפה והנהגה בכלל לימוד תורה.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=24228
ובלי קשר לנושא הזה, פשוט שאם הגמרא אומרת הנהגות, זה מכלל לימוד תורה, ואדרבה מהם תלמד שהנהגות בריאות שהן על פי דרך התורה שזהו לימוד תורה. וכי ח״ו יש מילה בגמרא שכל מילה שבה מדוקדקת בתכלית הדקוק שאינה ביטול תורה? ואדרבה, מוכיחים מזה שהגמרא מביאה מעשיותיהם של התנאים והאמוראים כי גם בקריאת סיפורי צדיקים יש בהם לימוד תורה (כשנכתבו כמובן בהשקפה תורנית), וכבודו רוצה לומר שיצאו מפי האמוראים דברים שלא קשורים לתורה ח״ו.
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כשאתה מתייעץ עם רופא, לפני כן אתה אומר ברכות התורה?
אומר שיהיה עסק זה לרפואתי.
ובוודאי שאין בזה שמץ של ביטול תורה.
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
חימקו אמר:
כשאתה מתייעץ עם רופא, לפני כן אתה אומר ברכות התורה?
אומר שיהיה עסק זה לרפואתי.
ובוודאי שאין בזה שמץ של ביטול תורה.



הרב לביא, תהיה ממוקד, מי דיבר על ביטול תורה?
השאלה הייתה מה נקרא לימוד תורה.
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
השאלה הייתה מה נקרא לימוד תורה.
חכמים גילו לנו זאת מהגמרא מה נחשב לימוד תורה, ואם הם דיברו על הנהגות בית כסא וכד׳, גם זה לימוד תורה.
ההבדל בין ללמוד מגמרא/תכניים תורניים רפואה בין ללמוד בבית ספר לרפואה, זה שמהגמרא אנו לומדים את דרך התורה בעניין, ובבי״ס לרפואה זה מכשירי מצווה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לביא אמר:
חימקו אמר:
כשאתה מתייעץ עם רופא, לפני כן אתה אומר ברכות התורה?
אומר שיהיה עסק זה לרפואתי.
ובוודאי שאין בזה שמץ של ביטול תורה.
הרב לביא, תהיה ממוקד, מי דיבר על ביטול תורה?
השאלה הייתה מה נקרא לימוד תורה.


ברור שזה לא חייב להיות לימוד תורה, אבל לימוד תורה אמור לכלול גם הנהגות בית הכסא וגם עניני רפואה.

עיין ברמב"ם הלכות דעות פרק ד וז"ל:
"לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו, ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין, וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון, ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו, לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום, או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע אחר, כללו של דבר יענה גופו וייגע כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל, ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל. 

אשאל שאלה, האם הלומד הלכה זו חייב בברכות התורה?
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
חימקו אמר:
השאלה הייתה מה נקרא לימוד תורה.
חכמים גילו לנו זאת מהגמרא מה נחשב לימוד תורה, ואם הם דיברו על הנהגות בית כסא וכד׳, גם זה לימוד תורה.
ההבדל בין ללמוד מגמרא/תכניים תורניים רפואה בין ללמוד בבית ספר לרפואה, זה שמהגמרא אנו לומדים את דרך התורה בעניין, ובבי״ס לרפואה זה מכשירי מצווה.


מה ההבדל בין רב חסדא שאמר הנהגות רפואיות לתלמידיו, לבין רופא שמלמד גם כן הנהגות רפואיות?
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
לביא אמר:
חימקו אמר:
כונתי להנהגות בריאות.
כאן אתה נכנס לנושא אחר שפתחתי עליו, והוא אם השקפה והנהגה בכלל לימוד תורה.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=24228
ובלי קשר לנושא הזה, פשוט שאם הגמרא אומרת הנהגות, זה מכלל לימוד תורה, ואדרבה מהם תלמד שהנהגות בריאות שהן על פי דרך התורה שזהו לימוד תורה. וכי ח״ו יש מילה בגמרא שכל מילה שבה מדוקדקת בתכלית הדקוק שאינה ביטול תורה? ואדרבה, מוכיחים מזה שהגמרא מביאה מעשיותיהם של התנאים והאמוראים כי גם בקריאת סיפורי צדיקים יש בהם לימוד תורה (כשנכתבו כמובן בהשקפה תורנית), וכבודו רוצה לומר שיצאו מפי האמוראים דברים שלא קשורים לתורה ח״ו.


השאלה מה בדיוק הגדר של תורה, הרי אם סיפורי התנאים והאמוראים שבגמ' הם תורה למה לא נאמר שגם סיפורים על הראשונים והאחרונים הם תורה? ואם הנהגות דרך ארץ שנאמרו ע"י חז"ל הם תורה, למה לא נאמר שהדרכה להתנהגות נאותה (המתאימה לערכי התורה) היא תורה? 

מן הסתם תתקומם על ההשוואה ותטען שאין לדמות מה שכתוב בגמ' לספר בן זמננו. אבל אדרבה, צריך להגדיר מה גורם למה שכתוב בגמ' להיות תורה. העובדה שגדול בישראל הכניס את זה לספרו? האם זה רק עד דור מסויים?
 
 

מימון

משתמש רשום
פותח הנושא
הערשלה אמר:
אשאל שאלה, האם הלומד הלכה זו חייב בברכות התורה?
זה בדיוק השאלה הראשונית
ובעיקר אחרי שכבר פסוקים מפורשים התעסקו בזה.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
לביא אמר:
אומר שיהיה עסק זה לרפואתי.
ובוודאי שאין בזה שמץ של ביטול תורה.
הרב לביא, תהיה ממוקד, מי דיבר על ביטול תורה?
השאלה הייתה מה נקרא לימוד תורה.


ברור שזה לא חייב להיות לימוד תורה, אבל לימוד תורה אמור לכלול גם הנהגות בית הכסא וגם עניני רפואה.

עיין ברמב"ם הלכות דעות פרק ד וז"ל:
"לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו, ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין, וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון, ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו, לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום, או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע אחר, כללו של דבר יענה גופו וייגע כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל, ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל. 

אשאל שאלה, האם הלומד הלכה זו חייב בברכות התורה?


בעיני פשוט שלא.
 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית