נביאים על קלף

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אשמח למידע בנוגע למחירים, המלצות על סופרים, והערות שונות עבור מניין שמתכנן לקנות נביאים על קלף.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הדבר הראשון כפי שמקובל אצל בני תורה בארץ הקודש וע"פ הכרעת גדולי הדורות החל מרבני ירושלים לפני 140 שנה, דרך הסטייפלער והגריש"א והגרח"ק והגרנ"ק,
שכותבים עם תיקון של הרב יעקב טשינגל ע"פ כתר אר"צ.
(היה לי צר כשהזדמנתי לבית כנסת של אברכים צעירים שהראוני ספר ישעיה שכתבו, שאלתי מאיזה תיקון.. האחראי אפילו לא ידע שיש צורך בדבר כזה. כל הסוגיא הזו היתה בעיניו כמו חלום..)

המחיר לא כ"כ יקר אפשר להשקיע בקלף עבודת יד.

מחירי סופרים זה כמו בספ"ת, אלא שיש שלוקחים סופרים מתחילים או בינוניים כדי לשלם פחות, וכמובן זה קלי ואנוהו דס"ת מקפידים יותר.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
החמיר לא כ"כ יקר אפשר להשקיע בקלף עבודת יד.
טשינגל זה ברור... (ומגילת אסתר מותר רק לאדם פרטי שהזמין...)

כמה זה אמור לצאת לעמוד?
את החלק של התמחור אני לא מכיר כלל
 

חיס

משתמש רגיל
המחירים הרגילים נע בין 350 -500 ש"ח לעמוד והכתבים יותר המהודרים נע 500 -1000 ש"ח לכל עמוד
והעיקר שהבעל קורא יראה מקודם  מה שהכי נוח לקרות....
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הדבר הראשון כפי שמקובל אצל בני תורה בארץ הקודש וע"פ הכרעת גדולי הדורות החל מרבני ירושלים לפני 140 שנה, דרך הסטייפלער והגריש"א והגרח"ק והגרנ"ק,
שכותבים עם תיקון של הרב יעקב טשינגל ע"פ כתר אר"צ.
(היה לי צר כשהזדמנתי לבית כנסת של אברכים צעירים שהראוני ספר ישעיה שכתבו, שאלתי מאיזה תיקון.. האחראי אפילו לא ידע שיש צורך בדבר כזה. כל הסוגיא הזו היתה בעיניו כמו חלום..)
גם היום רבים מאוד מקהילות הבני תורה כותבים ע"פ תיקון ברדיטשוב וכדו' ולא ע"פ הכתר,
הנביאים שנכתבו עבור הרב אלישיב בשנתיו האחרונות לא נכתבו ע"פ הכתר,
אני לא בקי בצד ההלכתי והפרקטי של הנושא, אבל מה שכתבתי אני כותב מידיעה ברורה,
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אינני יודע מה זה רבים מאוד (רק קהלות בני תורה כותבים נביאים על קלף, וכמה 'רבים מהם' עושים סתם?), אולי מכר או שניים שלך.
הגריש"א הורה לר' וועלוויל כהן כשכתבו את הנביאים החדשים דאז בישיבת פוניב'ז, לכתוב עם תיקון של הר' טשינגל (למעט כמה הערות/הארות של הגריש"א מהכתר. אך כמובן הערותיו של הגריש"א בזה נתונים לויכוח). הסטייפלער והגרח"ק (כמו כל רבני ירושלים רי"ז מסלנט ועמו שאר הרבנים וכל ספרי הנביאים אצל הפרושים בי-ם ובפ"ת), לא שינו מהכתר כלום. ולא עוד אלא כשיצא תיקון התהלים טשינגל, כתבו בלדרמן תהלים חדש.

אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,
למה גם אני איני יודע,
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אני שומע פה דבר אחר לגמרי.
בכל אופן להגריש"א היו כמה הערות על הכתר ותו לא. ואף זה תמוה. ולצורך כך יש מקום לפתוח אשכול אחר.
מה שברור שתיקון ברדיצ'וב אינו תיקון כלל, כידוע.
 

רימון

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
שאר לעמו אמר:
אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,
למה גם אני איני יודע,
 
אני כמעט בטוח שלקחו הכתר בחשבון, למשל בכל הספיקות הכריעו ע"פ רוב הספרים הישנים, וא' מהנתונים הי' הכתר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הכתר זה לא לקחת 'בחשבון'.. זה אב הנוסח שעליו סמך הרמב"ם, ואודותיו הכריעו גדולי ארץ ישראל הפרושים שכך כתבו נביאים על פיו. ויש את הנביאים ההם עד היום בשערי חסד (ובכנסת?) ובפ"ת.
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
רימון אמר:
כי הם חיינו אמר:
שאר לעמו אמר:
אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,
למה גם אני איני יודע,
אני כמעט בטוח שלקחו הכתר בחשבון, למשל בכל הספיקות הכריעו ע"פ רוב הספרים הישנים, וא' מהנתונים הי' הכתר.
אתה כותב ברצינות? 
אם לדוגמא יש חילוקי נוסחאות בין הכתר לבין ברדיטשוב, אתה מסתמא מתכוין לומר שהם בדקו בתנ"ך הוצאת לוין-אפשטיין, ו'למעלה בקודש' בתנכי"ם שנדפסו בורשה, ובוילנא, ואולי אפילו היה מי שטרח לבדוק בצילום תנ"ך אמשטרדם, ולקינוח העיזו לבדוק גם מה כתבו בתנ"ך 'קורן', ואח"כ "הכריעו" ע"פ "הרוב"...
ומי היה "הרב המכריע" בכל זה, מעניין מאד לדעת... 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
רימון אמר:
כי הם חיינו אמר:
אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,
למה גם אני איני יודע,
אני כמעט בטוח שלקחו הכתר בחשבון, למשל בכל הספיקות הכריעו ע"פ רוב הספרים הישנים, וא' מהנתונים הי' הכתר.
אתה כותב ברצינות? 
אם לדוגמא יש חילוקי נוסחאות בין הכתר לבין ברדיטשוב, אתה מסתמא מתכוין לומר שהם בדקו בתנ"ך הוצאת לוין-אפשטיין, ו'למעלה בקודש' בתנכי"ם שנדפסו בורשה, ובוילנא, ואולי אפילו היה מי שטרח לבדוק בצילום תנ"ך אמשטרדם, ולקינוח העיזו לבדוק גם מה כתבו בתנ"ך 'קורן', ואח"כ "הכריעו" ע"פ "הרוב"...
ומי היה "הרב המכריע" בכל זה, מעניין מאד לדעת... 
זה בערך העבודה שעשו חיפוש ע"פ דפוסים ישנים שנחשבים למדוייקים וכנראה גם ע"פ כתבי יד ככל שישנם, ומנחת שי וכתר אר"ץ,
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה דיון שיטחי למדי ביחס לסוגיא כבדת משקל זו.
אם נניח שאיש אחד או אנשים החליטו לבדוק 400! דפוסים מיום המצאת הדפוס והכריעו על פי הרוב, הלזאת תקרא חקירה? הרי כולם כאחת נחשבים כספר שאינו מוגה ללא יוצא מן הכלל.
אותם מעט כתבי ידות מוחזקים ונבחרים לא באו אל אותם 'חכמים' בעיניהם כדי לעשות מהם תיקון, כי או אז.. או אז - התוצאה היתה כמו של הכתר! וכמו שיצא להר' מרדכי ברויאר..
בקיצור מי שאינו יודע טיב גיטין וקדושין אל יהי לו עסק עמהם. וראוי לייחד לזה אשכול אחר.

למעשה גם ספרא דאפטרתא בכתב וועליש הוא בסדר.. אבל מי שמשקיע כסף ורוצה להדר, שיכתוב נביאים כמו שקבלנו במסורה.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
מי שמקבל את כתר אר"צ כדבר מוסכם אז באמת הכל כנגד הכתר יחשב לאינו מוגהה,
והויכוח עד כמה לסמוך על הכתר הוא ויכוח ישן, שנשתברו עליו קולמסים הרבה, [אני אישית בור בנושא ואין לי ידיעה בזה,]
אבל ידוע כי אמנם הרבה מהגדולים הורו לסמוך עליו, אבל היו מהגדולים שלא רצו שיסמכו עליו,
ולאותם אלו שלא רצו לסמוך על הכתר, יתכן שאין ברירה אלא להסתמך על מה שיש, דהיינו הכ"י והדפוסים הקודמים שהגיעו לידנו, ולילך בהם אחר הרוב,
 

רימון

משתמש ותיק
שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
רימון שאלת שאלה יפה.
ראשית מי שלא מאמין שבן אשר זה 100% אינו בן דעת ולא ראוי להכנס עמו לשום ויכוח הלכתי בשם נושא שבעולם.
התשובה לשאלתך היא כי אין לנו כח לשנות ס"ת, כי שמא באחת מהגלויות נניח אשכנז של הגאונים, סמכו בזה על מסורת בן נפתלי או אחרת (ואולי סתם טעות, אבל אנחנו מסופקים). כמו למשל ששירת האזינו איננו עושים כמו שכתב הרמב"ם על פי בן אשר, אלא ע' שיטין ולא ס"ז. וגם ויהיו כל ימי נח, ולא ויהי כל ימי נח. ואפילו אם באמת בן אשר בר סמכא יותר מכל מסורת הגאונים באשכנז (אילו הם היו ברורות) אין לנו כח לשנות מסורת מוחזקת שבידינו בס"ת.
אבל נביאים אין לנו שום מסורת ברורה (כולל ויהי בשלם סכו), ולכן אנו משתמשים בבן אשר שמסורתו ודאי ברורה.
(אגב, כולם מסכימים שהרמב"ם אמנם העתיק רק חסרות ויתירות, אבל לא יעלה על דעת שהוא סבר שמסורתו ברורה רק בחסרות ויתירות ולא במסורה קרי וכתיב וניקוד וטעמים).

אגב לא חידשתי פה כלום. דברים ברוח דומה כבר לפני שנים רבות הגאון רבי יעקב פויזן שליט"א.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
מי שמקבל את כתר אר"צ כדבר מוסכם אז באמת הכל כנגד הכתר יחשב לאינו מוגהה,
והויכוח עד כמה לסמוך על הכתר הוא ויכוח ישן, שנשתברו עליו קולמסים הרבה, [אני אישית בור בנושא ואין לי ידיעה בזה,]
אבל ידוע כי אמנם הרבה מהגדולים הורו לסמוך עליו, אבל היו מהגדולים שלא רצו שיסמכו עליו,
ולאותם אלו שלא רצו לסמוך על הכתר, יתכן שאין ברירה אלא להסתמך על מה שיש, דהיינו הכ"י והדפוסים הקודמים שהגיעו לידנו, ולילך בהם אחר הרוב,
אין שום רב בר סמכא (בענין), וכ"ש לא אדם גדול שכתב או סבר לא לסמוך על הכתר.
ומי יבוא אחרי גדולי הדורות בזה?
וזה שנשתברו עליו קולמוסים הרבה, לא אומר שצודקים אלו הצועקים והמעוררים למיניהם, שכל מהותם לצווח הב הב בכל נושא שיהיה.
והיות וכבודו ציין שאינו מכיר את ה'פולמוס', ומסתמא גם לא את כתבי היד המובחרים של המסורה, לכן כתב דברים אלו.

וכבר התבטא הגאון רבי יוד'ל שפירא זצ"ל שמכיר אני את המערערים שדרכם להטיל מום בקדשים! (אחרי שכתב שהטעו אותו).
ורב אחר ציין שם באותו מכתב (אינני זוכר את שמו ואולי זה הרב פויזן בעצמו) לגנות את האנשים שהולכים לרבנים שאין להם יד ושם בענין שיגלו את דעתם בענין. (אגב מעניין שאותם רבנים שגילו דעתם לשלילה בענין בלי שהם מכירים, זה כאלו שקוראים ההפטרה בחומש בבית הכנסת..)
 

רימון

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
רימון שאלת שאלה יפה.
ראשית מי שלא מאמין שבן אשר זה 100% אינו בן דעת ולא ראוי להכנס עמו לשום ויכוח הלכתי בשם נושא שבעולם.
התשובה לשאלתך היא כי אין לנו כח לשנות ס"ת, כי שמא באחת מהגלויות נניח אשכנז של הגאונים, סמכו בזה על מסורת בן נפתלי או אחרת (ואולי סתם טעות, אבל אנחנו מסופקים). כמו למשל ששירת האזינו איננו עושים כמו שכתב הרמב"ם על פי בן אשר, אלא ע' שיטין ולא ס"ז. וגם ויהיו כל ימי נח, ולא ויהי כל ימי נח. ואפילו אם באמת בן אשר בר סמכא יותר מכל מסורת הגאונים באשכנז (אילו הם היו ברורות) אין לנו כח לשנות מסורת מוחזקת שבידינו בס"ת.
אבל נביאים אין לנו שום מסורת ברורה (כולל ויהי בשלם סכו), ולכן אנו משתמשים בבן אשר שמסורתו ודאי ברורה.
(אגב, כולם מסכימים שהרמב"ם אמנם העתיק רק חסרות ויתירות, אבל לא יעלה על דעת שהוא סבר שמסורתו ברורה רק בחסרות ויתירות ולא במסורה קרי וכתיב וניקוד וטעמים).

אגב לא חידשתי פה כלום. דברים ברוח דומה כבר לפני שנים רבות הגאון רבי יעקב פויזן שליט"א.
אמנם הדבר ברור שאילו היינו באים להכריע עכשיו ע"פ מה שידוע לנו, שיש הכרעה ברורה להעדיף את פצוע דכא, ויהיו כל ימי נח, ואתה בוודאי גם מסכים לזה.
א"כ כל מה שאנחנו עושים הוא שממשיכים מסורת לקויה שנעשה רק בגלל שלא היה משהו יותר טוב, במקום לעשות משהו ברור.
לא באתי להתווכח, רק אני אומר שאם כבר הולכים בגישה הזו, מובן למה אותו סברא גם אומר לא לקבל הבן אשר לגמרי, גם אם אין לנו תחליף יותר טוב. [וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא לכך התכוונתי.
אילו היה לנו בנביאים 'מסורת מוחזקת' ידועה, גם אותה לא היינו משנים מפני בן אשר (וכמגילת אסתר). אלא שאין לנו, כי סתם ספרים למיניהם אינם מסורת כלל. ולכן כותבים כבן אשר שהוא עדיף כי הוא מסורת מבוררת שעליה סמך הרמב"ם וכתב שכל ישראל עושין כן. כל דבר אחר בנ"כים 'המדויקים ביותר' שיש הוא כמו לוין-אפשטיין..
מאידך, בס"ת יש לנו מסורת 'מוחזקת' אף שאיננו יודעים מקורה, ולא נ"מ שבן אשר מסורת ידועה, כי שמא היתה מסורת אחרת, שמי יימר שהיא מסורת לקויה? אנחנו מסופקים.
(מה ענין שמיטה להר סיני ותכלת לס"ת. ומה הקשר להקדמתי כלל).
 

בן אבנר

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
הנביאים שנכתבו עבור הרב אלישיב בשנתיו האחרונות לא נכתבו ע"פ הכתר,
הנביאים לא נכתבו ע"פ הוראות מהגרי"ש! [מידיעה].

שמעתי בשם 2 מגדולי תלמידי הגרי"ש (חתנו הגר"ע אוירבך והרב מורגנשטרן) שאמרו שהגרי"ש לא הכריע, וממילא למה להיות טיפש ולא לעשות כבן אשר.
 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]

ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,

ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,

נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
 

רימון

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]

ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,

ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,

נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
הסיפור ששמעתי לפני כמה שנים היה משהו כזה.
(מסתבר שאני לא מדייק בכל הפרטים)
כל הזמן של הדיון על הבן אשר הגרי"ש לא הכריע ולא רצה להכריע, וסוף כל סוף שאלו אותו מה לעשות בבית מדרשו, ואז נוכחו במקום הגר"נ אייזנשטיין (נגד הכתר) והגרד"א מורגנשטרן (בעד), והם התחילו להתווכח על הנידון לפני הגרי"ש, ובאיזה שהוא שלב הגרי"ש אמר להם להמשיך להתווכח, ובסוף הוא מינה הגר"נ אייזנשטיין שהוא יהיה אחראי על הזמנת הנביאים.
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
רימון אמר:
שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).
רימון אמר:
[וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדל
 
 

רימון

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
רימון אמר:
שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).
רימון אמר:
[וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדל
 
אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
רימון אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
רימון אמר:
שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).
רימון אמר:
[וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדל
אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
אם מוכרע לך שנוסח הכתר עדיף, אז למה לא לעשות כהכתר
 

רימון

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
רימון אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).

אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדל
אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
אם מוכרע לך שנוסח הכתר עדיף, אז למה לא לעשות כהכתר
אני באופן אישי מאוד רוצה לעשות את זה, אבל עוד לא מצאתי מי שמסכים איתי. [בפרט פצוע דכא, שהמנחת חינוך ועוד כמה אחרונים כתבו שזה ענין של חסרות ויתרות ואינו לעיכובא, אם זה לא מעכב, למה לא לעשותו נכון?]
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
רימון אמר:
כי הם חיינו אמר:
א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]

ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,

ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,

נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
הסיפור ששמעתי לפני כמה שנים היה משהו כזה.
(מסתבר שאני לא מדייק בכל הפרטים)
כל הזמן של הדיון על הבן אשר הגרי"ש לא הכריע ולא רצה להכריע, וסוף כל סוף שאלו אותו מה לעשות בבית מדרשו, ואז נוכחו במקום הגר"נ אייזנשטיין (נגד הכתר) והגרד"א מורגנשטרן (בעד), והם התחילו להתווכח על הנידון לפני הגרי"ש, ובאיזה שהוא שלב הגרי"ש אמר להם להמשיך להתווכח, ובסוף הוא מינה הגר"נ אייזנשטיין שהוא יהיה אחראי על הזמנת הנביאים.
העולה למעשה שאצל הגריש"א זצ"ל הענין לא היה מוכרע,
ולא כמו חלק מהכותבים כאן שהיה נשמע מדבריהם שהענין ברור ופשוט שיש לסמוך אך ורק על הכתר בנ"ך, ואין בכלל צד אחר, וכל מי שעושה אחרת אינו אלא טועה,
 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
רימון אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
רימון אמר:
אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
אם מוכרע לך שנוסח הכתר עדיף, אז למה לא לעשות כהכתר
אני באופן אישי מאוד רוצה לעשות את זה, אבל עוד לא מצאתי מי שמסכים איתי. [בפרט פצוע דכא, שהמנחת חינוך ועוד כמה אחרונים כתבו שזה ענין של חסרות ויתרות ואינו לעיכובא, אם זה לא מעכב, למה לא לעשותו נכון?]


מעניין בדיוק מי הוא זה ש"לא הסכים אתך" ולמה, כלומר האם מבירור והכרעה (וזה בהחלט מעניין מי מבין ועוסק בזה היום) או שסתם כך הוא לא מונח בענין 


 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
רימון אמר:
כי הם חיינו אמר:
א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]

ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,

ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,

נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
הסיפור ששמעתי לפני כמה שנים היה משהו כזה.
(מסתבר שאני לא מדייק בכל הפרטים)
כל הזמן של הדיון על הבן אשר הגרי"ש לא הכריע ולא רצה להכריע, וסוף כל סוף שאלו אותו מה לעשות בבית מדרשו, ואז נוכחו במקום הגר"נ אייזנשטיין (נגד הכתר) והגרד"א מורגנשטרן (בעד), והם התחילו להתווכח על הנידון לפני הגרי"ש, ובאיזה שהוא שלב הגרי"ש אמר להם להמשיך להתווכח, ובסוף הוא מינה הגר"נ אייזנשטיין שהוא יהיה אחראי על הזמנת הנביאים.
העולה למעשה שאצל הגריש"א זצ"ל הענין לא היה מוכרע,
ולא כמו חלק מהכותבים כאן שהיה נשמע מדבריהם שהענין ברור ופשוט שיש לסמוך אך ורק על הכתר בנ"ך, ואין בכלל צד אחר, וכל מי שעושה אחרת אינו אלא טועה,
בהחלט יתכן שלפי הזמן המעט שהקדיש לזה זה לא היה מוכרע אצלו (כמו עוד דברים שלא הכריע בהם, כמו למשל הדלקת גז ביו"ט בכירים עם שסתום בטחון)
אבל אצל כל אלו המבינים מושג וחצי בעניני מסורה הדבר מוכרע בהחלט
 
חלק עליון תַחתִית