מקור הרמב"ם הוא מהגמ' הנזכרת (ע"ז מח.), שביארה שאילן שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים אסור לכ"ע, וה"ה אם גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים, ונחלקו ר"ש ורבנן לגבי עץ שיש תחתיו ע"ז האם אסור או דבעינן שיעבדו אותה, וביארה הגמ' שסתם אשירה היא שנמנעים מלאכול מפירותיה (כיון שמקודשת להם), ואמר שמואל שאפי' אם אוכלים את הפירות ביום אידם אין בזה זלזול ביראתם כלפיה ולא הוכחה שאינם עובדים אותה. וכן פסקו הרמב"ם (הלכות ע"ז פ"ח ה"ג) והשו"ע (יו"ד סי' קמ"ח סי"ב), ומכל מקום היכן שאינם עובדים אותם ורק מוציאים ממנה פירות לע"ז אינה אשרה. ומש"כ הרמב"ם הוא שחזקתה שעובדים אותהף דכן נהגו בימיו, אבל נראה שבאופן שרק הוציאו שמן ממנה ודאי לא נזהרו ב'קדושתה', ולא קידשוה לע"ז, ובפרט שא"ז מאמונתם.