האם אשרה אסורה לעולם?

שייף עייל

משתמש ותיק
כנסיה מסוימת נטעה עץ זית כדי להשתמש בשמן לע"ז, מאוחר יותר הכניסה נחרבה והעץ נשאר. לכאורה עד כאן העץ אסור מדין אשרה. בינתיים, השכנים הערבים ליד לקחו מהזיתים ונטעו מזה גם בחצר שלהם. האם מה שיש לערבי עדיין אסור מדין אשרה? 
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מהרמב"ם בע"ז פח ה"ג משמע שיש ביטול דוקא שלא נטעו אותו לשם אשרה, ואז עבדו אותו, אז כל זמן שהוא נעבד אסורה בהנאה ומועיל ביטול, הא לאו הכי לא מועיל ביטול לכאורה.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
לכאורה אין בזה דין אשרה, כיון שאשרה היא הנעבדת, ואתה מדבר על מכשיר להוציא תשמיש לע"ז. ובאשרה 'אמיתית' שניטעה לשם ע"ז מבואר בע"ז מז: 'אילן שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה, הרי זה אסור. גידעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף, נוטל מה שהחליף. העמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה, הרי זה מותר. איזו היא אשרה, כל שיש תחתיה עבודה זרה. רבי שמעון אומר, כל שעובדין אותה.
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
איכא בשוקא אמר:
לכאורה אין בזה דין אשרה, כיון שאשרה היא הנעבדת, ואתה מדבר על מכשיר להוציא תשמיש לע"ז.

איך זה מסתדר עם מה שכתוב ברמב"ם ע"ז פ"ח ה"ג?
אילן שהיו העובדי כוכבים משמרין את פירותיו ואומרים שהם מוכנים לעשות שכר לבית עבודת כוכבים פלוני ועושין מהן שכר ושותים אותו ביום חגם הרי זה האילן אסור בהנאה מפני שסתמו שהוא אשרה ולפיכך עושין בפירותיו כך שזו היא חוקה של אשרה.
הרי לפי מה שכתב כבודו מדובר רק במכשיר להוציא תשמיש לע"ז. 
וכן גם לגבי מ"ש:
איכא בשוקא אמר:
 ובאשרה 'אמיתית' שניטעה לשם ע"ז מבואר בע"ז מז: 'אילן שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה, הרי זה אסור. גידעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף, נוטל מה שהחליף. העמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה, הרי זה מותר. איזו היא אשרה, כל שיש תחתיה עבודה זרה. רבי שמעון אומר, כל שעובדין אותה.
ברמב"ם שם כתוב:
אילן שנטעו מתחלה שיהיה נעבד אסור בהנאה וזו היא אשרה האמורה בתורה, היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם ע"ז אפילו הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים כורת את השריגים והם אסורים בהנאה ושאר האילן מותר, וכן המשתחוה לאילן אף על פי שלא נאסר גופו כל השריגים והעלים והלולבין והפירות שיוציא כל זמן שהוא נעבד הרי אלו אסורין בהנאה
ומהסיפא משמע שמדובר דוקא באילן שלא נטעו לשם ע"ז ("אע"פ שלא נאסר גופו" = כיון שאין בו תפוסת אדם, וזה נאמר דוקא בשלא נטעו אותו לשם שיהא נעבד. עיי"ש בה"א ובה"ג), הא לאו הכי אסור לעולם.  

 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
מקור הרמב"ם הוא מהגמ' הנזכרת (ע"ז מח.), שביארה שאילן שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים אסור לכ"ע, וה"ה אם גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים, ונחלקו ר"ש ורבנן לגבי עץ שיש תחתיו ע"ז האם אסור או דבעינן שיעבדו אותה, וביארה הגמ' שסתם אשירה היא שנמנעים מלאכול מפירותיה (כיון שמקודשת להם), ואמר שמואל שאפי' אם אוכלים את הפירות ביום אידם אין בזה זלזול ביראתם כלפיה ולא הוכחה שאינם עובדים אותה. וכן פסקו הרמב"ם (הלכות ע"ז פ"ח ה"ג) והשו"ע (יו"ד סי' קמ"ח סי"ב), ומכל מקום היכן שאינם עובדים אותם ורק מוציאים ממנה פירות לע"ז אינה אשרה. ומש"כ הרמב"ם הוא שחזקתה שעובדים אותהף דכן נהגו בימיו, אבל נראה שבאופן שרק הוציאו שמן ממנה ודאי לא נזהרו ב'קדושתה', ולא קידשוה לע"ז, ובפרט שא"ז מאמונתם.
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
שם בגמ':
איזהו אשרה והא אנן שלש אשרות תנן ה"ק שתים לדברי הכל ואחת מחלוקת דר"ש ורבנן איזו היא אשרה שנחלקו בה ר"ש וחכמים כל שיש תחתיה עבודת כוכבים ר"ש אומר כל שעובדים אותה איזו היא אשרה סתם אמר רב כל שכומרים יושבין תחתיה ואין טועמין מפירותיה ושמואל אמר אפילו אמרי הני תמרי לבי נצרפי אסור דרמי בי שיכרא ושתי ליה ביום אידם אמר אמימר אמרו לי סבי דפומבדיתא הלכתא כשמואל. 

רש"י:
גמ' והא אנן ג' הן תנן - ל"ל למיהדר ומיבעי איזו היא ועוד התם תני תלת והכא תני חדא:
שתים דברי הכל - שהרי אילן עצמו עבודת כוכבים:
איזוהי אשרה סתם - לאו אתירוצא דמתני' קאי אלא מילתא באפי נפשה קאמר תלמודא דפליגי בה אמוראי איזו היא אשרה סתם אילן שלא הוברר לנו שהיא אשרה באיזה סימן ניכר אם היא אשרה אם לאו:
ואין טועמין מפירותיה - ודאי פלחי לה:
בי נצרפי - שם עבודת כוכבים שלהם:
 
איכא בשוקא אמר:
ומש"כ הרמב"ם הוא שחזקתה שעובדים אותהף דכן נהגו בימיו, אבל נראה שבאופן שרק הוציאו שמן ממנה ודאי לא נזהרו ב'קדושתה', ולא קידשוה לע"ז, ובפרט שא"ז מאמונתם.
ואם לקחו ממנו ענפים לקישוט הע"ז או 'להזות' יין וכיו"ב? (ולשם כך זה ניטע) 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
לכאורה מותר, משום שידעינן שאין הנוצרים עובדים לאשרה אלא לאליליהם, ומסתמא גם לא היו מקפידים שלא ליטול שמן וענפים לדברים אחרים (אמנם מה שהוקרב כבר יש לדון בו משום תקרובת), וכל מה שאשרה בכה"ג אסורה היא משום דודאי עבדוה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
איכא בשוקא אמר:
לכאורה אין בזה דין אשרה, כיון שאשרה היא הנעבדת, ואתה מדבר על מכשיר להוציא תשמיש לע"ז.

איך זה מסתדר עם מה שכתוב ברמב"ם ע"ז פ"ח ה"ג?
אילן שהיו העובדי כוכבים משמרין את פירותיו ואומרים שהם מוכנים לעשות שכר לבית עבודת כוכבים פלוני ועושין מהן שכר ושותים אותו ביום חגם הרי זה האילן אסור בהנאה מפני שסתמו שהוא אשרה ולפיכך עושין בפירותיו כך שזו היא חוקה של אשרה.
ה
לא דמי כששותים את השכר מראים בזה שהעץ ע''ז וע''י השתיה הם מתקשרים לע''ז, אבל כשלוקחים השמן לע''ז, מבואר להדיא להיפוך שהעץ אינו הע''ז והשמן נלקח אל הע''ז.
ונמצא השמן תקרובת, והעץ מייצר תקרובת ולכאו' הוי כמשמשי ע''ז, ואם ביטלוהו גויים אע''ג שאינם עובדים אותו מותר, כמבואר בש''ס ופוסקים.
 
 
חלק עליון תַחתִית