האם שינוי מתרנגול לכסף במנהג הכפרות מצריך התרת נדרים?

אור החכמה

משתמש ותיק
אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
במשנ"ב דרשו הביא בזה מחלוקת בין ר' ניסים שצידד להקל, לבין הגרי"ש אלישיב שהחמיר עיי"ש, ושם איירי באחד שלא היה לו תרנגולים, אך אולי כאן שרוצה לשנות שינוי קבוע, שאני וצריך..
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
זהו מנהג טוב מובהק שהרמ"א אומר עליו 'ואין לשנות', ושמא אף עם התרת נדרים אסור להפסיק (אם לא שיש קושי מיוחד)
 

חימקו

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ

מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
 

במבי

משתמש ותיק
כל שנה בתחילתה עושים תנאי ברור שכל מנהג טוב שנהגתי ג׳ פעמים שלא יהיה בכלל נדר

(המנהג במקורו היה לעשות כפרות רק על נערים ובצירוף הדעות שזה מדרכי האמורי אולי יש צד לומר שעדיף בכלל על כסף שהרי עליו יש מקורות ברורים שצדקה תציל ממוות אך נהגו על תרנגול)
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
כל שנה בתחילתה עושים תנאי ברור שכל מנהג טוב שנהגתי ג׳ פעמים שלא יהיה בכלל נדר

(המנהג במקורו היה לעשות כפרות רק על נערים ובצירוף הדעות שזה מדרכי האמורי אולי יש צד לומר שעדיף בכלל על כסף שהרי עליו יש מקורות ברורים שצדקה תציל ממוות אך נהגו על תרנגול)
להנוהגים כהרמ"א אין מה לצרף דעות. לדעתו אין בזה משום דרכי האמורי. ולדעתו עושים על כל אדם ולא רק נערים.
והמנהג שהעוף הולך לעניים וממילא אין שום יתרון במעות.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אור החכמה אמר:
אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ

מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:
אור החכמה אמר:
אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ

מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
זהו מנהג טוב מובהק שהרמ"א אומר עליו 'ואין לשנות', ושמא אף עם התרת נדרים אסור להפסיק (אם לא שיש קושי מיוחד)

הרי הוא לא מפסיק המנהג, אלא משנה רק סוג הכפרות.
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:
מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.
 
כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזה
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
זהו מנהג טוב מובהק שהרמ"א אומר עליו 'ואין לשנות', ושמא אף עם התרת נדרים אסור להפסיק (אם לא שיש קושי מיוחד)

הרי הוא לא מפסיק המנהג, אלא משנה רק סוג הכפרות.
עד כמה שזכור לי, החיי אדם כותב שכפרות במעות הוא מנהג עמי הארץ (רק משום חשש נבלות הוא ממליץ לזה)

ובאמת מכל הגאונים והראשונים אין מקור לכפרות בכסף רק בבעל חי ויש מקור גם לצמח
 

חימקו

משתמש ותיק
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.
כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזה
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.


מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי 
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
 כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.
כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזה
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.


מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי 
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
 כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
אין כאן שום הוספה לנאמר למעלה

כאשר יש חשש לאיסור נבילה יעשה בכסף, כפי שנשרש בלב עמי הארץ, שכשאי אפשר להשיג תרנגול עושים בכסף.

כאשר אין חשש לאיסור נבילה עושים כפרה עם תרנגול.

כהיום הזה אין חשש לנבילה.

פשוט וברור.
 

חימקו

משתמש ותיק
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזה
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.


מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי 
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
 כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
אין כאן שום הוספה לנאמר למעלה

כאשר יש חשש לאיסור נבילה יעשה בכסף, כפי שנשרש בלב עמי הארץ, שכשאי אפשר להשיג תרנגול עושים בכסף.

כאשר אין חשש לאיסור נבילה עושים כפרה עם תרנגול.

כהיום הזה אין חשש לנבילה.

פשוט וברור.
לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.
דהיינו אף כשהמצב לא טוב בשחיטה הציבורית הלילית, הכי מובחר להזמין שוחט הביתה וזה עדיף מכפרות על מעות.

כיום ב"ה (ברוב המקומות) הכפרות הציבוריות הן במצב טוב, ובפיקוח רבני.

ופוק חזי שכל גדולי ישראל (האשכנזיים עכ"פ) נוהגים בזה על אף הטרחא והפסד הזמן שיש בזה, ערב היום הקדוש.
גם יש בזה סודות ע"פ קבלה, מה שמפסידים כשעושים על מעות.

גם לענ"ד כיום יש מצווה בתרנגול יותר מאשר פעם, כדי להוציא מדעת הטועים ומשבשים סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות יש תעמולות עזות בעידוד כל מיני 'רבנים' להעדיף כפרות על כסף.
וא"כ יש יותר מצווה לחזק המנהג ותיקין הזה, לעשות דווקא בתרנגול.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.
דהיינו אף כשהמצב לא טוב בשחיטה הציבורית הלילית, הכי מובחר להזמין שוחט הביתה וזה עדיף מכפרות על מעות.

כיום ב"ה (ברוב המקומות) הכפרות הציבוריות הן במצב טוב, ובפיקוח רבני.

ופוק חזי שכל גדולי ישראל (האשכנזיים עכ"פ) נוהגים בזה על אף הטרחא והפסד הזמן שיש בזה, ערב היום הקדוש.
גם יש בזה סודות ע"פ קבלה, מה שמפסידים כשעושים על מעות.

גם לענ"ד כיום יש מצווה בתרנגול יותר מאשר פעם, כדי להוציא מדעת הטועים ומשבשים סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות יש תעמולות עזות בעידוד כל מיני 'רבנים' להעדיף כפרות על כסף.
וא"כ יש יותר מצווה לחזק המנהג ותיקין הזה, לעשות דווקא בתרנגול.

התחלת עם זה שנראה שגם בהתרת נדרים א"א אפשר, המשיך בהוכחה כלפי על עיוות בדברי הפוסקים, אחרי שהסברתי את דעתי, המשכת בטענה שכיום עדיף בגלל סיבות אחרות, שעל זה אין לי השגה, כל אחד וסגנונו 
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי 
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
 כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
אין כאן שום הוספה לנאמר למעלה

כאשר יש חשש לאיסור נבילה יעשה בכסף, כפי שנשרש בלב עמי הארץ, שכשאי אפשר להשיג תרנגול עושים בכסף.

כאשר אין חשש לאיסור נבילה עושים כפרה עם תרנגול.

כהיום הזה אין חשש לנבילה.

פשוט וברור.
לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.
 
אין חובה לקרוא לשוחט לשחוט בביתו, ומי שרוצה יכול לעשות על כסף - בזמנם כאשר היה חשש איסור נבילה.
מה שאין כן בזמנינו שאין חשש איסור נבילה יש לעשות על תרנגול
ככלל, כפרות הוא מנהג ואי אפשר לכתוב עליו לשון חובה
 

חימקו

משתמש ותיק
צפנת פענח אמר:
ככלל, כפרות הוא מנהג ואי אפשר לכתוב עליו לשון חובה
יש מקרים שלשון 'חובה' נופל על 'מנהג' כגון 'כתב הרי"ף ז"ל והאידנא נהוג בתפילת ערבית מנהג חובה'
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:

התחלת עם זה שנראה שגם בהתרת נדרים א"א אפשר, המשיך בהוכחה כלפי על עיוות בדברי הפוסקים, אחרי שהסברתי את דעתי, המשכת בטענה שכיום עדיף בגלל סיבות אחרות, שעל זה אין לי השגה, כל אחד וסגנונו 
נותרתי בדעתי שדברי כבודו הם עיוות המשנ"ב.
רק המשכתי ואמרתי שבנוסף לחיוב הבסיסי של ממהג ותיקין שאין לשנותו (כדברי הרמ"א), יש גם כעין עניין להשתדל טפי בימינו, מטעמים 'פוליטיים חברתיים'.

ודאי שמי שמתקשה מאוד לקיים המנהג, אינו צריך לקיים. רק אין צורך להפוך את היוצרות.
אם תשליך את המשנ"ב הנ"ל לימינו, נמצאת אומר לא רק שאין בעי' לעבור לכסף, אלא שעדיף. 
אלא שבהבנה נכונה בדברי המשנ"ב מגיעים למסקנא מאוד פשוטה שכפרות על כסף זה תחליף של דיעבד, למצב שאין אפשרות לקיים כפרות על תרנגול כהלכה.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:

התחלת עם זה שנראה שגם בהתרת נדרים א"א אפשר, המשיך בהוכחה כלפי על עיוות בדברי הפוסקים, אחרי שהסברתי את דעתי, המשכת בטענה שכיום עדיף בגלל סיבות אחרות, שעל זה אין לי השגה, כל אחד וסגנונו 
נותרתי בדעתי שדברי כבודו הם עיוות המשנ"ב.
רק המשכתי ואמרתי שבנוסף לחיוב הבסיסי של ממהג ותיקין שאין לשנותו (כדברי הרמ"א), יש גם כעין עניין להשתדל טפי בימינו, מטעמים 'פוליטיים חברתיים'.

ודאי שמי שמתקשה מאוד לקיים המנהג, אינו צריך לקיים. רק אין צורך להפוך את היוצרות.
אם תשליך את המשנ"ב הנ"ל לימינו, נמצאת אומר לא רק שאין בעי' לעבור לכסף, אלא שעדיף. 
אלא שבהבנה נכונה בדברי המשנ"ב מגיעים למסקנא מאוד פשוטה שכפרות על כסף זה תחליף של דיעבד, למצב שאין אפשרות לקיים כפרות על תרנגול כהלכה.
אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר'  כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר'  כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
שוב, אם מדגישים שהמעבר לכסף הוא מפני קושי מסויים, אז זה אינו עיוות, אלא אלו ממש דברי המשנ"ב.
אבל אם מישהו החליט שאין לו כח לצאת למקום שבו עושים את הכפרות, או שאינו רוצה להתלכלך מנוצות, זהו ביטול מנהג חשוב שאין לשנותו.
ועיקר הבעי' שלי עם דברי כבודו, היתה סתימת הלשון - 'אין בעי' לעבור למעות'. מה שאינו נכון, כי אין לבטל המנהג ללא סיבה טובה, כגון חשש נבלה וכד'.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר'  כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
שוב, אם מדגישים שהמעבר לכסף הוא מפני קושי מסויים, אז זה אינו עיוות, אלא אלו ממש דברי המשנ"ב.
אבל אם מישהו החליט שאין לו כח לצאת למקום שבו עושים את הכפרות, או שאינו רוצה להתלכלך מנוצות, זהו ביטול מנהג חשוב שאין לשנותו.

 אם כך ה'חיי אדם' היה כותב שמי שיכול לעשות בכשרות, אין לו לשנות, ודלא כתב כך משמע...

אגב, אצלנו בבית (מילדות) תמיד עשו על מעות.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:
אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר'  כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
שוב, אם מדגישים שהמעבר לכסף הוא מפני קושי מסויים, אז זה אינו עיוות, אלא אלו ממש דברי המשנ"ב.
אבל אם מישהו החליט שאין לו כח לצאת למקום שבו עושים את הכפרות, או שאינו רוצה להתלכלך מנוצות, זהו ביטול מנהג חשוב שאין לשנותו.

 אם כך ה'חיי אדם' היה כותב שמי שיכול לעשות בכשרות, אין לו לשנות, ודלא כתב כך משמע...

אגב, אצלנו בבית (מילדות) תמיד עשו על מעות.
א. הדיון צריך להיות על דברי המשנ"ב, ומה שבחר המשנ"ב להעתיק, ולא דווקא שצריך ללכת למקורותיו ולבדוק הכל וללכת לפי זה, כי יש סיבה שהמשנ"ב בחר לצטט רק חלק.


ב. גם לפי החיי אדם, לא הבנתי מדוע חובה שיכתוב שמי שיכול בכשרות חייב לעשות, ואם לא, הוא עובר על כרת ואין לו חלק לעולם הבא ואינו בן ברית.
לא די לנו מה שכתב שכפרות על מעות זו עצה למי שאינו יכול על תרנגול?

לשיטת כבודו שמותר לכתחילה לבטל המנהג הזה, מדוע אי פעם נהגו בו? מעות זה דבר שקיים המון זמן. ומדוע לא חובה לעבור למעות?! הרי כל הטיול אל השוחט זה ביטול תורה מובהק, ועוד בערב היום הקדוש שצריך להרבות בו בהכנות, צדקה ואכילה.
אלא מאי, שמעות זה לא לכתחילה.

לגבי מנהג כבודו מילדות, לא זכיתי להבין מה זה בא להוכיח. וכי אין רבבות יהודים כשרים שעושים כך? אלא שזה אינו משנה את פסק הרמ"א או את פסק המשנ"ב.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
א. הדיון צריך להיות על דברי המשנ"ב, ומה שבחר המשנ"ב להעתיק, ולא דווקא שצריך ללכת למקורותיו ולבדוק הכל וללכת לפי זה, כי יש סיבה שהמשנ"ב בחר לצטט רק חלק.
כשלא ברור דין מסוים, מקובל להביא ראיה ממקור הדברים. ועוד, שהמשנ"ב לא השמיט דין מסוים מדבריו, שע"ז אפשר לטעון שבכונה השמיט, אלא לא הביא את כל לשונו.
חייל של הרבי אמר:
ב. גם לפי החיי אדם, לא הבנתי מדוע חובה שיכתוב שמי שיכול בכשרות חייב לעשות, ואם לא, הוא עובר על כרת ואין לו חלק לעולם הבא ואינו בן ברית.
לא די לנו מה שכתב שכפרות על מעות זו עצה למי שאינו יכול על תרנגול?
הוא לא עובר על כרת, אבל לפי דבריך, אסור סתם כך לעבור למעות, וא"כ היה צריך ה'חיי אדם' להדגיש זאת.
חייל של הרבי אמר:
לשיטת כבודו שמותר לכתחילה לבטל המנהג הזה, מדוע אי פעם נהגו בו? מעות זה דבר שקיים המון זמן. ומדוע לא חובה לעבור למעות?! הרי כל הטיול אל השוחט זה ביטול תורה מובהק, ועוד בערב היום הקדוש שצריך להרבות בו בהכנות, צדקה ואכילה.
אלא מאי, שמעות זה לא לכתחילה.
יש הרבה מנהגים שזה "ביטול תורה", אף אחד לא דורש לבטלם ח"ו משום זה.
חייל של הרבי אמר:
לגבי מנהג כבודו מילדות, לא זכיתי להבין מה זה בא להוכיח. וכי אין רבבות יהודים כשרים שעושים כך? אלא שזה אינו משנה את פסק הרמ"א או את פסק המשנ"ב.
רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
חימקו אמר:
רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסף
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים

החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
 

חימקו

משתמש ותיק
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסף
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים

החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
היום זה מנהג לעשות על כסף, כמו שהתחילו לעשות על תרנגולות, מאי שנא היום מאז.
 
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסף
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים

החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
היום זה מנהג לעשות על כסף, כמו שהתחילו לעשות על תרנגולות, מאי שנא היום מאז.
 

כי מנהג הכפרות בתרנגול הוא מנהג מתקופת הגאונים והראשונים כאשר רבים מהם תומכים במנהג
אם משתרבב איזה מנהג של עמי ארץ לרקוד קדצ'קה בט"ו בשבט שחל להיות בשבת אין לזה תוקף אם אין לזה סמך מהפוסקים
 

חימקו

משתמש ותיק
צפנת פענח אמר:
חימקו אמר:
צפנת פענח אמר:
כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסף
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים

החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
היום זה מנהג לעשות על כסף, כמו שהתחילו לעשות על תרנגולות, מאי שנא היום מאז.

כי מנהג הכפרות בתרנגול הוא מנהג מתקופת הגאונים והראשונים כאשר רבים מהם תומכים במנהג
אם משתרבב איזה מנהג של עמי ארץ לרקוד קדצ'קה בט"ו בשבט שחל להיות בשבת אין לזה תוקף אם אין לזה סמך מהפוסקים

נהגו לעשות כפרות במעות אנשים גדולים.
 
חלק עליון תַחתִית