שבשעה שחטא אדם נתגרש בו ביום ולמחר בראש השנה צמחה כפרתו שבא שבת ולימד עליו זכות, ברכת ה' היא תעשיר (משלי י' כ"ב) שבת מעשרת (שומרים בהעשר) [שומריה כהעשר] יוסף מוקר שבי, לא תוסיף עצב עמה (שם /משלי י'/) שדינו למיתה היה ואמר השבת לא תוסיף עצב ביומי ואל תמיתהו, ברכת ה' זו שכתב ויברך אלהים את יום השביעי (בראשית ב' ג') במה ברכו, באורה שהוסיף לו אורה כל לילי שבת ויומו ל"ו שעות, כדי שלא לצער אדם הראשון שעדיין לא ראה חשיכה ולילה, ועכשיו היתה אורה זו של שבת ור"ה כאורה של יום ראשון של עולם, שזו ל"ו זו ל"ו שעות, והיינו דאמרינן היום תחילת מעשיך כלומר שהוא בתחלת מעשיך, זכרון הוא ליום ראשון שאורה שלו כאורה של יום ראשון, והיינו דכתב וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות (תהלים ע"א י"ט) צדקה עשה אלהים במרום (שגידלתה) [שגידל את] המאורות, אשר עשית גדולות מאורות, את שני המאורות הגדולים (בראשית א' ט"ז) שעשית צדקה עם אדם הראשון, שהרי הוא חטא ואתה הארכת לו אורה כדי שלא יצערהו, והיינו דכתב היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקום אורהו (איוב כ"ה ג') זה אדם הראשון אף על פי שחטא קם אורה עליו שלשים וששה שעות. כי חוק לישראל (תהלים פ"א ה') באותו היום נותנים לו מזונותיו לאדם, ומשפט לאלהי יעקב (שם /תהלים פ"א/) באותו היום דן הקדוש ברוך הוא דיניו של בריותיו, ולפיכך ניצל אדם הראשון מדין בזכות השבת שפייסה בעבורו, ולפיכך אמר אדם הראשון אותו מזמור בלשון שירה טוב להודות לה' וגו' (שם /תהלים/ צ"ב ב') ובא משה והתחילו בראשי אותיות שמו מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו'.