עזרה לדרשה לברית

נושאים שונים

פותח הנושא
ISI
הודעות: 1
הצטרף: 06 מאי 2018, 18:32
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי ISI » 06 מאי 2018, 18:37

אני עושה בס"ד מחר ברית ואין לי מה להגיד דרשה
אם יש משהוא שיכול לעזור לי אני אשמח מאוד
סגנון חסידי עינינים ווארטים יפים לא פלפול
תודה רבה
אפשר לשלוח לי גם במייל 3114440@GMAIL.COM

ערכים:


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 813 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 06 מאי 2018, 18:43

וע"כ כשתאמר מחר בפתח הדרשה, לא הכנתי כל כך, אבל...כדרך הדרשנים..יהיה בזה גם מן האמת..
מזל טוב.
יש כמה וכמה אתרים שמביאים דרשות לברית, ב"ה אני יציין לך כמה מהם.
ודרשה שכתבתי בזה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 813 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 06 מאי 2018, 18:52

משהו בסגנון חסידי שראיתי באחד האתרים.
http://wikivort.co.il/view.php?vort=1704

כמו"כ כתבתי דרשה לברית, משוכתבת ולא מעובדת. אם תרצה אשמח להעביר.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 598
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 652 פעמים
קיבל תודה: 350 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי אברך » 06 מאי 2018, 21:59

ISI כתב:אני עושה בס"ד מחר ברית
מזל טוב מזל טוב! שתזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט!

ואם תרצה, תוכל להמשיך להשתתף פה בפורום ולהעשירו מידיעותיך.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1284
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 737 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 06 מאי 2018, 23:37

עיין אור החיים בתחילת פרשת תזריע שמאריך בטעם מצוות מילה


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 813 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 06 מאי 2018, 23:41

דרשה לברית מילה
(אני מעלה לך את הדרשה ששוכתבה בלי עיבוד, בלשון הרצאה)
במדרש תנחומא פרשת תזריע שאל אחד ממלכי הרומאים את ר' עקיבא מה כל הענין של ברית המילה שאתם עושים, אם הערלה זה דבר חסר שלימות כשיטתכם, מדוע הבורא ברא את האדם בריאה חסרה, וכי הוא צריך את 'מעשה האדם' בכדי להפקיע איזה חסרון כלשהו, על כרחך שזה מיותר ורק הנהגה נפסדת שאתם תופסים בה.
ובתשובה ענה לו ר' עקיבא במשפט סתום מן הלחם אשר נאכל.. וראיתי עומדים בזה מה פירושם של דברים..
ובשביל לבאר את הדברים לענ"ד, צריך להקדים עוד דבר קטן.
הנה המהות של פדיון הבן היא לחלל את הקדושה מהבן הבכור, וגם בזה מעירים מה הענין לחלל את קדושתו, לא יותר עדיף שיישאר בקדושתו?
ובהקשר לזה נוסיף עוד שאלה, בד' הגמ' נדה ל: שם איתא גבי ולד, אין ימים טובים יותר מתינוק קודם שנולד שצופה ורואה מסוף העולם עד סופו ומלאך מלמדו את כל התורה כיון שנולד סוטרו על פיו ומשכחו עיי"ש.
ושואל הגאון (הובא במעלות התורה) מה ענין שהמלאך משכחו תורה, וכי לא עדיף שישאר ת"ח..
התשובה לכל השאלות הללו י"ל בהקדם דבר הידוע שכל קיומו של האדם בעוה"ז תלוי ביגיעה ועמל, ואחד מהטעמים היסודיים בזה, הוא מש"כ רבינו המהרח"ל בדעת תבונות ותו"ד "שהקב"ה חפץ להעניק לאדם שכר המגיע לו ולא בדרך של נהמא דכיסופא" וזה גם הענין שהאדם צריך להגיע לשלימות על ידי עצמו דווקא. ואם כך, מובן היטב, מדוע המלאך סוטרו על פיו ומשכחו, ומדוע מחללים את קדושת הבכור.
ולפ"ז ייתכן לפרש מה שענה ר"ע מן הלחם אשר נאכל.. בא רב עקיבא ואומר לו הנה מן הלחם אשר נאכל, אתה שואל למה עושים ברית מילה? למה הקב"ה לא ברא אותו מהול ומושלם? הנה לך התשובה: כשם שיש בלחם עשר מלאכות עד שמגיעים לתכלית הרצויה (לחם) ועליו אנחנו מברכים דווקא אחרי שהגיע לתכלית הנרצית, כך בדומה הוא האדם, בשביל להגיע לתכלית הרצויה הוא נצרך להרבה עמל ויגיעה הרבה עבודה, כך בדברי תורה שהוא טוחן את הדברים מנפה אותם מרקד אותם ובסוף הוא אופה את המערכה וזה לחמו שלו, כך גם לענין הברית, הדבר מסור לידיו של האדם.. את זה משיב לו רבי עקיבא.
אולם נתעוררתי אח"ז לשאול בדרך של ממה נפשך. למה צריך בכלל להגיע למצב שיהיה קדוש כמו בכור, ותפקיע ממנו, שהוא ילמד את כל התורה כמו תינוק בבטן אימו, וישתכח ממנו. אכן גם אם מובן למה משכחים, ומובן למה מפקיעים, אבל מה שלא מובן מדוע צריך ליתן לו את כל זה מעיקרא?
ולזה נראה לבאר עפ"י דברי הגאון בעצמו במקום אחר, במש"כ הגאון ע"ד חז"ל יגעת ומצאת תאמין" שלכאורה יש כאן סתירה יגיעה ומציאה זה שני דברים סותרים אחד לשני, דברים נפרדים..
ועונה ע"ז הגאון רק אחרי שבנאדם רכש את התורה בדרך של עמל ויגיעה, גם הוא מגיעה למציאה, אומר הגאון אתה יודע למה הוא פתאום מגיע להארה והבנה בתורה ..בגלל שהוא יגע בתורה לכן הוא מוצא, את מה הוא מוצא? לא משהו חדש אלא מה שהוא למד כבר ז"א לשחזר את מה שהוא למד בבטן אימו ואז הוא מגיע.. בלי שהוא היה לומד לפני כן בבטן של אימו הוא לא היה יכול להגיע להשגות וכך גם ניישב טעם החילול שעושים בפדיון הבן.
נסיים במעשה מד' הגמ' הנ"ל, במה שאומרת, תינוק רואה מסוף העולם ועד סופו קודם שנולד ומלאך מלמדו תורה
ר' יואליש באמריקה סיפרו לו שיש כל מיני אנשים שכביכול מתנבאים ורואים וצופים דברים.
אז הוא אמר להם דבר כזה, הרי הגמ' שאומרת שבא מלאך ומשכחו את התורה, אבל מה אם הענין שרואה מסוף העולם ועד סופו לא כתוב בגמ' שהמלאך חוסם לו את הראיה העצומה הזו?
על כרחך הא תליא בהא ברגע שבנאדם מגיע למצב שהוא לומד תורה ויש לו את ענין התורה ממילא הוא גם יכול לראות, אבל בלי שיש לו את הענין של התורה אין מצב בכלל שהוא יראה מסוף העולם ועד סופו..

רק לענ"ד מה שיש להעיר, אם כי הווארט נאה, אולם מד' הגמ' שהקדימה בתחילה "שרואה מסופו" ואח"כ המלאך מלמדו תורה, משמע כבר קודם שמלמדו המלאך תורה, זוכה התינוק לראות את שרואה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 813 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 07 מאי 2018, 00:15

דוד העיתונאי כתב:עיין אור החיים בתחילת פרשת תזריע שמאריך בטעם מצוות מילה
וז"ל האור החיים-
(ויקרא פרק יב פסוק ג)
וביום השמיני וגו' צריך לדעת למה הוצרך לצוות לזה, והלא כבר אמרה תורה בפרשת לך לך כל פרטי דיני מילה, ואם להודיע שצריך למול ביום ולא בלילה, גם להודיע אפילו בשבת, כמו שדרשו ז"ל (שבת קלב) וביום אפילו בשבת, קשה למה לא רשם ה' פרטי דינים אלו שם בפרשת מילה שנכתבה בפרשת לך לך:
ואולי כי לא קבע ה' פרט זה במצות אברהם, שלא יחשוב אדם כי לא הקל ה' שבת לגבי מילה אלא להאבות, שלא קבלו התורה וחומרת שבת, אבל ישראל שנצטוו מה' מחלליה מות יומת (שמות לא יד), לא ידחה שבת, והגם שאמרו ז"ל שהמצוה בסיני נאמרה אלא שנכתבה במקומה, אף על פי כן יש מקום לבעל דין לחלוק, כי אין ללמוד להקל בשבת, ולא הקל ה' בזה אלא להאבות שלא קבלו התורה, אשר על כן ציוה פרט זה לבנים שקבלו התורה:
עוד נראה, כי מן הסתם פשוט הוא, כי מצות מילה שנאמרה בפרשת לך לך לאברהם אבינו עליו השלום, הדברים הם כנתינתן מפי הגבורה לאברהם, בלא תוספת דברים בהם אחר מתן תורה, ומעתה אין מקום שיצוה ה' לאברהם למול אפילו בשבת, כי הוא מעצמו כן יעשה, הגם שמקיים כל התורה כולה, אף על פי כן ידחה שבת מלפני מילה, כי מילה היא מצוה שנצטווה בה ושבת היא מצוה שלא נצטווה בה כל עיקר, ואם לא עשה כן הרי זה חס ושלום לא טוב עשה, ואם כן אין מקום שיצווהו ה' למול אפילו בשבת, ואם היה מצוה היו משתברים הקולמסים עליו, למה הוצרך לצוות וכו', אשר על כן הוצרך הכתוב לצוות על הדבר את בני ישראל, שישנם בשמירת שבת, וכמו כן מה שדרשו שם בתורת כהנים ברבוי תיבת ימול בשר למול אפילו בהרת, מצוה זו לא נאמרה לאברהם מטעם הנזכר:
ונראה לתת טעם לסמיכת וביום השמיני עם מה שלפניו, שבא לתת טעם לעכבת המילה עד יום השמיני, ולא צוה למול ביומו, כמו שמצינו במקנת כסף, לזה כתב אחר אומרו וטמאה שבעת ימים וביום השמיני וגו', לומר כי לטעם זה הוא שעכב המילה, והיא על דרך אומרם ז"ל (נדה לא:) כדי שלא יהיו כל העולם שמחים ואביו ואמו עצבים:
ורבותינו ז"ל (דב"ר ו א) אמרו וז"ל למה התינוק נימול לשמונה ימים, שקנה ה' רחמים עליו להמתין לו עד שיהיה בו כחו, וכשם שרחמיו של הקדוש ברוך הוא על האדם, כך רחמיו על הבהמה שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה עכ"ל, וצריך לדעת מי גילה סוד זה כי בשמונה ימים יהיה בו כח לא פחות ולא יותר:
ונראה כי כח האמור בדבריהם הוא מה שאמר בזוהר (ח"ג צא:) שהוא כדי שיעבור עליו שבת, ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע ואז יהיה בן קיימא, והוא שאמרו רז"ל כח החיוני, ותמצא שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ר י ט) שקודם שבא שבת היה העולם רופף ורועד כיון שבא שבת נתחזק ונח עד כאן, והוא מה שאמרו כדי שיהיה בו כח:
עוד ירצה באומרו וביום בתוספת וא"ו, להסמיך מילה למצות נדה שמלפניה, לומר, כי זה תלוי בזה, שאם ישמור מצות נדה, יוסיף לזכות עשות מצות מילה:
עוד יתבאר הכתוב על פי דבריהם ז"ל (תנחומא תזריע ה) וז"ל שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא איזו מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם כו', למה אתם מלים כו', הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות אמר לו אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה ידי אדם, אמר לו אין אלו נאים יותר מן השיבולים, אמר לו טורנוסרופוס (הואיל והוא) [אם הוא] חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו, אמר לו רבי עקיבא שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם דכתיב (תהלים יח לא) אמרת ה' צרופה וגו' עד כאן:
הנה לא הספיק בתשובת תכונת השיבולים כי צריכין תיקון אחר מעשה הקב"ה לצד כי השיבולים מה שחסר בהם מהתיקון הוא לצד אשר יאות לבני אדם הם ילכו ויתקנו הנאות להם, מה שאין כן המילה היא חפצי שמים, אם כן יעשה ה' רצונו כרצונו, ולזה השיבו רבי עקיבא כי לצרף בהם ישראל נתכוין ה':
והנה תשובה זו סתומה וחתומה, בערך מושכל, מושג לטורנוסרופוס, לפי שאין בבחינת נפשו גדר השגת שכליות פנימיות הידיעה האלהית, קבל פשטן של דברים, אבל לנו בני אל חי, יש לנו להשכיל בבוריין של דברים, גם בהשכיל בטבע הרגיל בעולם אשר יסד בורא הכל, כי כל מוליד או מהוה דבר יהיה כתבנית המוליד למינהו, ואפילו בפרטי תכונת תואר פנים איקונין של זה דומין לאיקונין של זה, ואיך אדם מהול יוליד בן ערל, הלא חלק הערלה שבנולד אינו במוליד, ואין לומר שהטעם הוא לצד שתכונת המוליד מתחלתה היא בערלה, כי מה בכך, כיון שנכרתה הערלה ואין רישומה ניכר, ועוד אם כן משה רבינו עליו השלום שנולד מהול למה ילד בן ערל דכתיב (שמות ד כה) ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה:
אכן אשכילך בדבר האלקים, לפי מה שקדם לנו מדבריהם, כי בחינת הערלה היא בחינת הרע, כי מעשה הערלה הוא יגיד על בחינת נעלמות, כי כל הגוף אינו אלא נרתק לנפש, והנרתק יודיע את מה שבתוכו, ואמר ה' כי ישראל כשימולו הערלה הנה הם מושללים מבחינת הרע, שהערלה סימן לה, מה שאין כן אומות העולם שכל נפשם היא בחינת הרע שהיא הערלה, והוא מה שרמז באומרו (ירמיה ט כה) כי כל הגוים ערלים:
ודבר ידוע כי בריאת אדם הראשון היתה בריאה תמה בבחינת הקדושה מושללת מכל רע, ולזה לא היתה בתכונתו בחינת הערלה, ובסיבת החטא משך בערלתו (סנהדרין לח:) ונולדה בו בחינת הערלה, וגם נמשך מזה שליטת הטומאה באשה, והיא דם נידותה (עירובין ק:) כי הוא זה סיבת היותו כמאמרם ז"ל:
גם באמצעות חטא האדם נזרע זרע רע בכל ממשלתו, ותוציא הארץ פריה בקליפות רבות, וזה לך האות כי אין אדם יכול ליהנות מהחטה עד עשות בה מלאכות רבות, מלפניה ומלאחריה, במספר עשרה, הלא המה סדורים בפרק כלל גדול אמרו בשבת (עג) עד האופה, כנגד עשרה קללות שנתקללה האדמה כאמור בדבריהם ז"ל בספר הזוהר הקדוש (ח"ג רמג:), ולזה כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ דכתיב (זכריה יג ב) ואת רוח וגו' מן הארץ, לרמוז גם בחינת הארץ עצמה ואז תוציא הארץ גלוסקאות (שבת ל:), פירוש אין צורך לאחד מעשר מלאכות אלא הארץ מעצמה תוציא גלוסקאות, לחם שאין צריך מכשירים:
ולזה נתכוון רבי עקיבא בהוראת שיבולים וגלוסקאות (תנחומא כאן) כי היא הסיבה והוא הטעם ללידת הערל שבחינת הרע אשר דבקה בנפש אדם הראשון טומאתה מלאה ארץ, ולזה הגם שהאדם בזמן שהוא מוליד הוא מהול, אף על פי כן בחינת כוחות המהוות זרע אשר בו נוצר הולד מציאותם הוא מתולדות הארץ, כי יגדל האדם מגדוליה ומגדולי גדוליה, ומהם יתכונן בו תכונת החושב והמעשה, ולצד שכל גדולין אלו מהארץ אשר צמחה יעידו למו שמלאים בחינת הרע בכמה הדרגות שבין הגלוסקאות לשיבולים, ואשר על כן הזרע שממנו יצירת הולד לא יצא מבחינה זו ולזה יצא הולד ערל בשר:
ושאלת טורנוסרופוס שניה אם ה' חפץ במילה למה אינו יוצא מהול, שאלתו היא לצד שהוא חסר ידיעת רוחניות, וחשב כי תכלית מעשה המילה הוא מה שנראה לעינים בגוף, לא שיש דבר בפנימיות:
או אפשר שהוגד לו, וידע כי החיצוניות שבמוחש יגיד על אשר ישנו במושכל, וחשב כי ה' יסיר הכתמים והפגמים, ויטהר הנפש עם הבשר:
ולזה השיבו רבי עקיבא תשובה כללית, למה שהוא חושב בדעתו אם לא השיג לדעת אלא בחינת הגוף, הודיע כי תכלית הדבר לצרף נפשם, לא למה שנגלה לבד שאין הפרש בין היות האדם מהול או ערל, ואם כונתו לומר שגם בענין הרוחניות אם הקדוש ברוך הוא חפץ יסיר התיעוב אשר הערלה תגיד עליו, השיבו גם כן כי כל המצות שנתן ה' לישראל אינם אלא לצרף ולנקות את הסיגים אשר סבבו החטא קדמון:
כי כל מצות לא תעשה להסיר תחלואי הנפש, וכל מצות עשה להאיר לבחינת הנפש, לצד שעל ידי חטא קדמון הוחשכו מאורי הנפש, ועל ידי שמירת מצות לא תעשה יוסר הפגם, ועדיין תחסר מאורי אורה, ובעשות מצות עשה יאיר אורה, כאומרו (משלי ו כג) נר מצוה, וענין זה אין ה' עושהו, לצד כי האדם הוא הגורם הרע, הוא חטא והוא ישא את עונו, אשר הלביש את נפשו אז כשחטא אדם הראשון, והיו כל הנפשות תלויות בו (תנחומא תשא יב), כולם טעמו טעם חטא, ועליהם להריק תחלואיהם ומה מקום לומר לה' הסר מעלי הבגדים הצואים שהלבשתי עצמי, ועיין מה שפירשתי בפרשת בראשית (ד ז) בפסוק ואם לא תטיב וגו':
ועוד אם באנו לומר כי ה' יסיר תיעוב המסובב מאדם לעצמו בסכלותו, אם כן אין שכר ואין עונש, ומעתה טעם הערלה הוא לצד חטא קדמון שנדבק בנפש ותולדתו בעור הבשר, וצוה ה' לאיש ישראל לכרות מגופם בחינת הרע, שבזה יתמרק בחינת הרע מהנפש וטהרה:
ובזה יתבאר אומרו וביום, פירוש לצד כי מצוה הקודמת וזאת הם שני דברים שסיבתם אחת היא, שהיא עון קדמון, הוא סבב טומאת לידה וסבב ערלת הזכרים, לזה צוה על שניהם כאחת על טומאת לידה, ועל כריתת ערלה, אשר על כן אמר וביום השמיני וגו':
ולצד שחטא האשה גדול מחטא האיש, לזה האיש נפרדת הטומאה ממנו בהחלט, מה שאין כן האשה טומאה קשורה עמה, שחוזרת ונטמאת, ואולי כי טעם שצוה ה' ביום השמיני, ולא קודם ולא אחר, שדן בו ה' דין אמו שצריכה מיום שפסקה למנות שבעה נקיים, כמו כן עובר ירך אמו הוא, ובצאתו מבטן אמו נטמא בפתיחת קבר, ולצד שהמילה היא גילוי שמו יתברך באדם וכמו שרמזתי בפרשת וירא אליו ה', לזה צוה ה' להמתין עד עבור עליו שבעה ימי נקיים, וביום השמיני ימול וגו':
ימול בשר ערלתו - יתבאר על פי מה שהקדמנו כי הערלה היא בחינת הקליפה, רמז הכתוב כאן, כי צריך לעשות שלשה דברים במצות המילה, והם, מילה, פריעה, מציצה, מילה היא כריתת הערלה, והוא אומרו ימול, פירוש יכרות, הפריעה היא מה שפורע עור הדק לשנים ואין צריך לכרות, והוא מה שרמז באומרו בשר פירוש יעשנו כבשר שאין בו חיות, ועור הפריעה אינו חוזר, וחופה עוד העטרה, והמציצה הוא דם המזוהם של שני בחינות אלו ערלה ופריעה, לצד היותם חלק אחד מגוף, יש להם חלק בדם האדם, והוא מעורב בכללות האדם, וציוה ה' למצוץ דם זה לצד שהוא גם כן בחינת ערלה, והוא מה שרמז באומרו ערלתו:
ואמרו בספר הזוהר הקדוש (ח"א דף ח בהשמטות) כי ד' קליפות הם הסובבים לבחינת הקדושה, בסוד גינת אגוז (שה"ש ו יא), ותמצא שבאגוז ד' קליפות, א' היא קליפה המרה המתיבשת ונופלת, ב' קליפה הקשה, ג' אותה המפרדת בין חלקי האוכל, ד' הדבוקה באוכל, ונאכלת עם האוכל לצד שדבוקה בו, ובחינת קליפה זו אינה כל כך מאוסה אלא בהפרדה מהאוכל, ובמצות המילה מפרידים מהאדם ג' בחינות הקליפה, הערלה היא כנגד בחינה הרמוזה בקליפה החצונה של אגוז, פריעה כנגד קליפת אגוז המשתברת, מציצה הוא כנגד קליפה שמפרדת בין חלקי האוכל וצריך לשולפה מבין האוכל, ועדיין נשארת בו בחינה הרמוזה בקליפה הדבוקה:
והוא מה שאמרו ז"ל (זוה"ק ח"א עח:) כי האדם עד תשלום י"ג שנה הוא בבחינת שני ערלה, כי ה' הגביל לאילנות שלש שנים ערלים, והאדם עץ השדה שלש עשרה, ואור לי"ד יהיה כל פריו קודש הלולים:
עוד יתבאר על פי מה שאמרו בספר התיקונים (תיקון כד) כי שלשה מדריגות יש בבחינת מצוה זו של מילה, מדרגה המעולה שבכולן היא מילת בניהם של צדיקים, בני אל חי, מילה זו הוא להם גילוי שמו יתברך חתום בבשר קודש והיא עטרת היסוד, שניה לה הם בני אנשים הבינונים מילה זו להם כקרבן לפני ה', שלישית היא מילת בני הממזרים האנשים הרשעים שנואי ה', מילה זו היא להם כמי שנותן חלק לנחש עפר לחמו, ועיין תקונים (דף י), והשלשה רמז הכתוב באומרו ימול וגו':
כנגד מילת הצדיקים אהובי ה' אמר ימול, פירוש יו"ד מול, כי הוא מגלה בו רשימו קדישא אות י' הרשומה בשמו יתברך, וכנגד מילת הבינונים אמר בשר, כאן רמז בחינת הקרבן אשר יקריב בשר קודש לה', וכנגד מילת השנואים שבישראל אמר ערלתו, כי הוא נותן לס"מ חלק הנוגע לו בילד, שהיא בחינת הערלה, נמצאת אומר, כי יצו ה' על המילה, בין לבני הצדיקים, בין לבני הבינונים, בין לבני הרשעים, שלא יאמרו בית דין מה לי לממזר למולו וכולו מלא ערלה, תלמוד לומר שאף על פי כן יסיר ערלתו ממנו להתיש כח הקליפה שבו, שאם יזכה במעשיו יתעצם בכח מעשיו הטובים ויגביר צד הטוב ויתבטל (חלק) [כח] הרע, ועל זה אמרו ז"ל (הוריות יג) ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ:

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1284
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 737 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 07 מאי 2018, 10:43

]היות הביאו כאן מדברי האור החיים, וראיתי שהביאו שם מהשמות שאינם נמחקים [אכן אשכילך בדבר ה...].
וכבר דנו הפוסקים לגבי מחיקת השם במחשב.
אזכיר את עצת השבט הלוי, שאמר שאם מתנים שכל השמות שיעלו על המחשב, אני מכוון מפורש
שלא לשם קדושת השם ודאי שאין בזה חשש של מחיקת השם.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 729 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי סבא » 07 מאי 2018, 14:50

@ISI מה דרשת בסוף, ואיך היו התגובות?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 813 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 07 מאי 2018, 15:35

דוד העיתונאי כתב:]היות הביאו כאן מדברי האור החיים, וראיתי שהביאו שם מהשמות שאינם נמחקים [אכן אשכילך בדבר ה...].
וכבר דנו הפוסקים לגבי מחיקת השם במחשב.
אזכיר את עצת השבט הלוי, שאמר שאם מתנים שכל השמות שיעלו על המחשב, אני מכוון מפורש
שלא לשם קדושת השם ודאי שאין בזה חשש של מחיקת השם.
אם משום כך מר לא אעלה את האור חיים ניחא.
ובד"א יש בזה כמה פוסקים שחלקו ע"ד השבה"ל כמו הגרש"ז ועוד.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 813 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה לברית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 מאי 2018, 23:30

דוד העיתונאי כתב:]היות הביאו כאן מדברי האור החיים, וראיתי שהביאו שם מהשמות שאינם נמחקים [אכן אשכילך בדבר ה...].
וכבר דנו הפוסקים לגבי מחיקת השם במחשב.
אזכיר את עצת השבט הלוי, שאמר שאם מתנים שכל השמות שיעלו על המחשב, אני מכוון מפורש
שלא לשם קדושת השם ודאי שאין בזה חשש של מחיקת השם.
אכן תוקן גם לשי' השבט הלוי. יראו ענויים וישבעו מד"ת של רבינו אור החיים.
אמנם בעצם דבריו של השבה"ל, יל"ע אם מועיל תנאי זה בכתב ממש, ואם לאו ע"כ שיש חילוק, ומה ראה לחלק בזה ולא בזה. וצריך לראות את כל דבריו שם. יישר כח. ר' @דוד העיתונאי.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: well, דוד ריזל (הפרסומאי), ששמואל | 3 אורחים