האם יש מי שעורר בעקבות האסונות האחרונים על תיקון חטאים שחייבים עליהם סקילה?

שלו'

משתמש ותיק
שמעתי מקודם השמועה הלא טובה על נפילת הילד – נכד רבינו הגרד"כ שליט"א, והתעוררתי לכתוב את אשר בליבי כבר זמן.
מאורע זה מצטרף לכמה מאורעות קשים שתכפו עלינו בעת האחרונה, ויש בהם צד השוה באופן פטירת הנשמות היקרות ע"ה.
אף שאינני מעורה כ"כ בדברים הנשמעים בציבור מה באו לעורר אותנו, אך כמדומני שאם היה זה דבר מפורסם – מסתמא היה מגיע גם אלי. והוא פלא אצלי מדוע מעוררים על ענינים שונים – הגם שודאי הכל נכון – ולא מזכירים דברים מפורשים בגמרא:


[ואולי הזכירו ולא שמעתי, ואשמח אם יידעו אותי על כך]



כתובות ל' א'

והאמר רב יוסף וכן תני רבי חייא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו. לא בטלו, הא בטלו להו אלא דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי.

 

וא"כ, לכאורה הדבר הראשון שעלינו לברר, אם חפצים להבין מה מעוררים אותנו במאורעות האחרונים שכולם שייכים לדין סקילה [ואולי גם לחנק, וצ"ע], הוא על מה באה סקילה, [ואולי גם על מה בא חנק].





וכך שנינו בסנהדרין פ"ז משנה ד':

אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, וְעַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה, וְהַמְגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, וְהַמֵּסִית, וְהַמַּדִּיחַ, וְהַמְכַשֵּׁף, וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.





והנה בהשקפה ראשונה, לכאורה רוב עניני העריות המנויים כאן אינם שייכים אלינו, רק אולי הענין הכללי של 'עריות'.


מגדף – כפשוטו אף אחד לא חשוד על כך ח"ו, אך חומר הענין של מגדף לכא' מצד חילול וביזוי כבודו ית' – וזה שייך לצערנו באופנים שונים, ואחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם [אבות פ"ד מ"ד].

 

עבודה זרה – לכא' היצר הזה כבר בטל, אך ידוע ששייכות גם בחינות של ע"ז אצלנו, וצריך בירור בספרים.


 
בעל אוב וידעוני – אינני יודע, אך אולי גם זה שייך כהיום, וצריך תלמוד בכל ענין 'שאלת המטוטלת'.

ועכ"פ, הענין הוא חוסר תמימות עם השם.


חילול שבת – פשוט וברור. ומי יוכל לומר שאין לו מה להוסיף ולהתחזק בשבת – בהלכותיה ובמהותה.


קללת אביו ואמו – אף שלעבור על כך כפשוטו מסתמא אף אחד לא חשוד ח"ו, אך הרי יסוד הענין הוא להקל בכבודם, וע"ז מי יאמר זיכיתי ליבי, השם ירחם.




וראוי לציין שגם ברשימת הנחנקין נמצא ענין כבוד אב ואם:

 

סנהדרין פי"א משנה א':

אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין, הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין, וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ.

 

והשי"ת יאיר עינינו ויתן בליבנו לשוב אליו באמת.

 
 

כהן

משתמש ותיק
שלו' אמר:
וא"כ, לכאורה הדבר הראשון שעלינו לברר, אם חפצים להבין מה מעוררים אותנו במאורעות האחרונים שכולם שייכים לדין סקילה [ואולי גם לחנק, וצ"ע], הוא על מה באה סקילה, [ואולי גם על מה בא חנק].
כיון שכתבת שהעברות עצמם אינם שייכים אלינו אלא רק בבואה דבבואה דילהון - מנין שגם על זה יש דין סקילה לעובר עליהם, הרי כתוב שמי ש'התחייב' סקילה, דהיינו שעבר את העבירה עצמה באופן שאם היה התראה היה נסקל, אבל אם הקל בכבוד אביו ואמו, למשל, עבר רק על 'ארור' או על מורא וכיבוד, ולא חייב כלל סקילה, וכן שאר הדוגמאות שהבאת.
 

אור עולם

משתמש ותיק
שלו' אמר:
בעל אוב וידעוני – אינני יודע, אך אולי גם זה שייך כהיום, וצריך תלמוד בכל ענין 'שאלת המטוטלת'.
ועכ"פ, הענין הוא חוסר תמימות עם השם.
בלי לקרר ח"ו, אבל סוגית "קביעת סיבת המוות" והחיזוקים הנדרשים ממנה היא רגישה מאד,
מחד - וודאי ש"החי ייתן אל לבו", ועלינו לפשפש במעשינו. ובטח שיש דברים שחז"ל הקדושים גילו לנו עבירות ועונשן.
ומאידך - חובה להיזהר שלא לשוב למנהג המקומי הקדום: "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו". כי: "ואתה לא כן נתן לך הוי"ה א-להיך. נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך הוי"ה א-להיך אליו תשמעון..." עיי"ש כל הפרשה.
ומעת חסרנו כל זאת, ואין לנו חוזה ונביא, ואין איתנו יודע עד מה, זהירות רבה נדרשת בקביעת רצונו או כוונותיו המסוימות של הקב"ה. לבל נחטא בחוסר הליכה בתמימות אחריו.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
כהן אמר:
שלו' אמר:
וא"כ, לכאורה הדבר הראשון שעלינו לברר, אם חפצים להבין מה מעוררים אותנו במאורעות האחרונים שכולם שייכים לדין סקילה [ואולי גם לחנק, וצ"ע], הוא על מה באה סקילה, [ואולי גם על מה בא חנק].
כיון שכתבת שהעברות עצמם אינם שייכים אלינו אלא רק בבואה דבבואה דילהון - מנין שגם על זה יש דין סקילה לעובר עליהם, הרי כתוב שמי ש'התחייב' סקילה, דהיינו שעבר את העבירה עצמה באופן שאם היה התראה היה נסקל, אבל אם הקל בכבוד אביו ואמו, למשל, עבר רק על 'ארור' או על מורא וכיבוד, ולא חייב כלל סקילה, וכן שאר הדוגמאות שהבאת.
כמדומני שברור שלא התכוונתי לומר שאותם נשמות ע"ה עברו על העבירות הנ"ל ח"ו,
רק כתבתי מצד המבט שלנו, על השאלה הנשאלת בפי כל: 
מה השם רוצה מאיתנו?
מה הוא מדבר אלינו?
על מה בא לעוררנו?

וע"ז כתבתי, שלכאורה ע"פ חז"ל, כיון שהאסונות היו באופן של סקילה היה ראוי לברר ולפשפש במעשינו בכל האביזרייהו, שההגיון אומר שראוי לחשוש שע"ז באו לעוררנו. 
 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור עולם אמר:
שלו' אמר:
בעל אוב וידעוני – אינני יודע, אך אולי גם זה שייך כהיום, וצריך תלמוד בכל ענין 'שאלת המטוטלת'.
ועכ"פ, הענין הוא חוסר תמימות עם השם.
בלי לקרר ח"ו, אבל סוגית "קביעת סיבת המוות" והחיזוקים הנדרשים ממנה היא רגישה מאד,
מחד - וודאי ש"החי ייתן אל לבו", ועלינו לפשפש במעשינו. ובטח שיש דברים שחז"ל הקדושים גילו לנו עבירות ועונשן.
ומאידך - חובה להיזהר שלא לשוב למנהג המקומי הקדום: "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו". כי: "ואתה לא כן נתן לך הוי"ה א-להיך. נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך הוי"ה א-להיך אליו תשמעון..." עיי"ש כל הפרשה.
ומעת חסרנו כל זאת, ואין לנו חוזה ונביא, ואין איתנו יודע עד מה, זהירות רבה נדרשת בקביעת רצונו או כוונותיו המסוימות של הקב"ה. לבל נחטא בחוסר הליכה בתמימות אחריו.
יפה כתב,
ואני בעוניי לא באתי אלא להראות דברי חז"ל לעורר ליבנו.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
שלו' אמר:
לא יכול להיות חייב סקילה!
כל אסון מחייב תשובה גמורה על כל החטאים, לכו ונשובה אל ה'!!!
מי שחוזר בתשובה רק מעבירות שיש בהם סקילה חסר בכל התשובה (וכבר נודע בזה יסודו של הרה"ק בעל התניא)
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
לא יכול להיות חייב סקילה!
פשיטא! וכי היה הו"א אחרת? רק עוררתי שלכא' לפ"ד חז"ל היה ראוי להתבונן לתקן ביחוד ענינים אלה, כי אופן האסונות מכוון משמים לעוררנו.
משיב דבר אמר:
כל אסון מחייב תשובה גמורה על כל החטאים, לכו ונשובה אל ה'!!!
פשיטא! לא באתי לומר אחרת, וודאי כל אחד יודע מרת נפשו, [אם הוא מתבונן...], אך מ"מ לפעמים יש ים של דברים [לדידי ולדכוותי, ומחילה מכל הצדיקים], וא"א לתקן הכל בבת אחת, ושמא יש להקדים להתבונן בהנ"ל. [אם כי, כמובן שהמכיר עצמו ויודע חסרונו המעכבו מכל העליה - פשיטא שבזה צריך להתמקד].
משיב דבר אמר:
מי שחוזר בתשובה רק מעבירות שיש בהם סקילה חסר בכל התשובה (וכבר נודע בזה יסודו של הרה"ק בעל התניא)
להנ"ל, אקוה שכבר יובן שלא באתי להגביל את התשובה 'רק' לחטאים מסוימים, אלא רק לעורר על תשומת לב מיוחדת להם.
ואשמח שיציין לי מקום דברי בעל התניא.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
שלו' אמר:
פשיטא! לא באתי לומר אחרת, וודאי כל אחד יודע מרת נפשו, [אם הוא מתבונן...], אך מ"מ לפעמים יש ים של דברים [לדידי ולדכוותי, ומחילה מכל הצדיקים], וא"א לתקן הכל בבת אחת, ושמא יש להקדים להתבונן בהנ"ל. [אם כי, כמובן שהמכיר עצמו ויודע חסרונו המעכבו מכל העליה - פשיטא שבזה צריך להתמקד].
בגמ' שהבאת לא כתוב שאם מישהו נופל מגג זה בא לעורר על עונות שקשורות לסקילה, וגם לא נאמר שאם זה קרה למישהו סימן שהוא חייב סקילה (לידיעתך - החוזה מלובלין זי"ע נלב"ע ע"י נפילה מחלון), רק כתוב שמי שחייב סקילה הקב"ה מגלגל (לפעמים) שיקבל מעין העונש. ודוק.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
שלו' אמר:
פשיטא! לא באתי לומר אחרת, וודאי כל אחד יודע מרת נפשו, [אם הוא מתבונן...], אך מ"מ לפעמים יש ים של דברים [לדידי ולדכוותי, ומחילה מכל הצדיקים], וא"א לתקן הכל בבת אחת, ושמא יש להקדים להתבונן בהנ"ל. [אם כי, כמובן שהמכיר עצמו ויודע חסרונו המעכבו מכל העליה - פשיטא שבזה צריך להתמקד].
בגמ' שהבאת לא כתוב שאם מישהו נופל מגג זה בא לעורר על עונות שקשורות לסקילה, וגם לא נאמר שאם זה קרה למישהו סימן שהוא חייב סקילה (לידיעתך - החוזה מלובלין זי"ע נלב"ע ע"י נפילה מחלון), רק כתוב שמי שחייב סקילה הקב"ה מגלגל (לפעמים) שיקבל מעין העונש. ודוק.
עם תגובה זו הנני מסכים בהחלט.
נכון, שלא כתוב כך בגמ', וגם לא התכוונתי לטעון זאת, [ואולי נוסח דבריי לא היה ברור].
רק באתי לעורר, שאם מחפשים כל מיני ענינים לתקן בעקבות האסונות, ומנסים ללמוד את המאורעות [כגון מה שדיברו הרבה על אחדות ושלום - שזה ודאי אמת, ולא באתי לקרר כל התעוררות בענין ח"ו] - יש לעיין מדוע לא יתמקדו בענין זה, שאף שלא מפורש בגמ' ש'מעין סקילה' בא לעורר אחרים על כך, הרי באמת כל אסון - אפילו אצל גויים - בא לעורר את ישראל [כדאי' ביבמות ס"ג א'], וכיון שבהנהגת השי"ת - עם היותה נפלאה נשגבה ונסתרה מעמנו - מ"מ יש חרכים צרים שהשי"ת לימדנו בתורתו להתבונן בהנהגתו, כגון הנהגת מידה כנגד מידה, וע' היטב בסוטה ח' ב' שלפו"ר נראה שענין קיום ד' מיתות מישך שייך לזה [ויל"ע בזה], 
ולא באתי אלא למי שחושב שמותר לנסות להתבונן מה מדבר אבינו עמנו שוב ושוב באסונות דומים בענינם [מירון, קרלין, נפילת הרכבל באיטליה, מיאמי].
 
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
שלו' אמר:
 
 
עבודה זרה – לכא' היצר הזה כבר בטל, אך ידוע ששייכות גם בחינות של ע"ז אצלנו, וצריך בירור בספרים.


 
 
והשי"ת יאיר עינינו ויתן בליבנו לשוב אליו באמת.

 
עיין ספר הידוע 'תניא' שמו, בפרק כב שם, שמסביר שבעצם כל עבירה שיהודי עושה הוא כעין עבודה זרה, כי הקב''ה ציווה שנעבוד אותו בלבד, וברגע שאנו עושים עבירות, ואפי' עבירה קטנה, יוצא שאנו בעצם עובדים לא את הקב''ה, כי אם עבודה שהיא זרה' ואינה מקובלת ביחס להקב''ה
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
שלו' אמר:
עבודה זרה – לכא' היצר הזה כבר בטל, אך ידוע ששייכות גם בחינות של ע"ז אצלנו, וצריך בירור בספרים.
אכן צריך בירור בספרים, [וכדברי התניא שהביאו לעיל, אך עכ"פ זהו בבחינה מסוימת,]
נפש החיים שער ג פרק ט כתב שם מהו עבודה זרה 'ממש' [כלשונו], אוי כמה שכל דבריו שם שייכים לדורינו.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלו' אמר:
וא"כ, לכאורה הדבר הראשון שעלינו לברר, אם חפצים להבין מה מעוררים אותנו במאורעות האחרונים שכולם שייכים לדין סקילה
אני כיוונתי לעיל לאסונות מירון, קרלין, אטליה, מיאמי. ושוב העירני בני נ"י, שלכא' גם הטילים שעפו לא"י הם מענין סקילה, וכן זריקת האבנים וכו' ע"י הערבים.
 

אור עולם

משתמש ותיק
שלו' אמר:
שלו' אמר:
וא"כ, לכאורה הדבר הראשון שעלינו לברר, אם חפצים להבין מה מעוררים אותנו במאורעות האחרונים שכולם שייכים לדין סקילה
אני כיוונתי לעיל לאסונות מירון, קרלין, אטליה, מיאמי. ושוב העירני בני נ"י, שלכא' גם הטילים שעפו לא"י הם מענין סקילה, וכן זריקת האבנים וכו' ע"י הערבים.
וכן אסון הרצליה ואסון רכסים
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
ואולי באו לעורר, שלפי הראשונים והפוסקים המחייבים לשמור שבת עד זמן ר"ת, ורובינו לא שומרים שבת עד זמן צאתו רח"ל
 

אור עולם

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
ואולי באו לעורר, שלפי הראשונים והפוסקים המחייבים לשמור שבת עד זמן ר"ת, ורובינו לא שומרים שבת עד זמן צאתו רח"ל
וכן באמת ידוע המנהג אצל חצרות החסידים (תולדות אהרן, קרלין, ושאר החסידויות) שלא לשמור שבת כדעת ר"ת...
לא הגזמתם?
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
זכרונות אמר:
ואולי באו לעורר, שלפי הראשונים והפוסקים המחייבים לשמור שבת עד זמן ר"ת, ורובינו לא שומרים שבת עד זמן צאתו רח"ל
וכן באמת ידוע המנהג אצל חצרות החסידים (תולדות אהרן, קרלין, ושאר החסידויות) שלא לשמור שבת כדעת ר"ת...
לא הגזמתם?
מה הגוזמה? נפגעי מירון הם לא תולדות אהרן, אשמח מאד להתעדכן שבחסידות קרלין שומרים שבת עד זמן ר"ת 
פותח האשכול שאל שאלה מאד כבידה, הגם שלא ניתן לומר שאנו מסוגלים להבין חשבונות שמים, אבל הוא הביא את דברי הגמ' מכתובות ל' א'
וכן העתיק את המשנה בסנהדרין "אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין," ושואל האם יש בינינו ששייכים חלילה לרשימה של המשנה,
לכן כתבתי שלדעת רובא דרובא ראשונים וגדולי הפוסקים האחרונים, כל אלו שלא שומרים שבת עד זמן צאתו לפי דעת ר"ת, הגם שיש להם פוסקים הסוברים שלא כדעת הראשונים וגדולי הפוסקים, ולא באתי לומר איך הם צריכים לנהוג,
אבל לדעת הראשונים וגדולי הפוסקים האחרונים, הם נמצאים לדאבוננו, ברשימה של המשנה הנזכרת, 
 
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
כמדומה שבמטוטלת אין סקילה, לכו"ע
ונחלקו במלקות.
אולי אצל מי שמחזיק את המטוטלת וצ"ע.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
שלו' אמר:
שלו' אמר:
וא"כ, לכאורה הדבר הראשון שעלינו לברר, אם חפצים להבין מה מעוררים אותנו במאורעות האחרונים שכולם שייכים לדין סקילה
אני כיוונתי לעיל לאסונות מירון, קרלין, אטליה, מיאמי. ושוב העירני בני נ"י, שלכא' גם הטילים שעפו לא"י הם מענין סקילה, וכן זריקת האבנים וכו' ע"י הערבים.
מה שעוררך בנך הדבר תלוי בנדון האם עצם המהות של סקילה היא דייקא ע''י דחייה קודם ורק אח"כ רגימה, או דכל רגימה היא סקילה.
ופליגי בזה הראשונים, עי' תוס' ותוס' הרא"ש סוטה ח:, ולכאו' פליגי בזה גם רש"י סנהדרין קו: והיד רמה שם גבי בלעם, ולשיטתם בסנהדרין לז: בביאור הדין ד' מיתות שיש בחיה דורסתו.
 
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
ישנה תחושה רווחת שכשיש איזה אסון רח"ל, הקב"ה מתכוון כאן למשהוא מאוד מסויים נקודתי, אבל כיון שאין היום נביאים אין ברירה כביכול אלא הוא יוצר כמין כתב חידה של המון פרטים ומחכה לנו עם חכם ונבון לראות מי המוכשר הראשון שיפצח את כתב החידה. בכתב החידה הקב"ה משאיר כל מיני סימנים וסימנים לסימנים אחרים ובורח, וכעת תורינו לפצח ולפענח את כתב החידה.
ואז אנחנו מיד משקללים את הנתונים. יום, מקום, שעה, סך הרוגים, סך פצועים, שמותיהם,תווך גילאים, אזורים בארץ, סיבת המוות, תאריך, מזג אויר, יארצייט, - מעבדים את הנתונים ו הנה.. הגענו... עלינו על הכתב חידהיש מסקנה, זה בגלל...
זה נכון שיש מידה כנגד מידה, [וזה בסתמא קשור רק לנענש בעצמו, אם אכן האסון שאירע הוא בתורת עונש לאותו שלקה או נפטר, אבל כמובן ישנם עוד עצות עמוקות של מי שאמר והיה עולם, כמו קרבן ציבור, כפרה, וכו' וכו'] אבל הכנסת מכלול השיקולים הוא ממש מזכיר כתב חידה.
אתה רגיל לשמוע 'זה לא סתם קרה ביום...'
'רק עיוור לא רואה שכל אלו שנפטרו הם...'
' זה הרי כל כך צועק שאם זה קרה אחרי חצות אז ...'
'לא ניתן להתעלם שזה בדיוק כך וכך שעות אחרי ש...'
'כשמתבוננים איך הם נפטרו אי אפשר לברוח מזה ש...'
' תראה מה כתוב בגמ' .. בדף מ"ה (לדוג')... /בתהילים פרק מה.. כתוב כאן הכל...'

יפשפש במעשיו! וזהו! חובה לשים על הלב, חובה להתעורר,
אך כל עוד אין לנו נביא ואורים ותומים כל נסיון להצליב בין סיבה ומסובב היא גובלת משהו בין עיוות לשטות

רק לשם מבחן.
היו כאלו שניסו לבדוק את עצמם לקחת שאלה של א' מגדולי האחרונים ולנסות לפצח לבד, ואח"ז לראות את החילוק ולהבין את הסיבה לכך.
ניתן לקחת מאורעות שכתובים בתורה ובחז"ל כאלו שכתוב עליהם בעקבות מה הם באו, ולנסות לראות האם אנחנו היינו אומרים לבד את אותה מטרה.
לו היינו נשאלים, על מה מתו 36 איש בכניסתם לא"י? היינו אומרים בגלל עכן???
לו היינו נשאלים על מה משה רבינו לא נכנס לא"י? היינו אומרים על שהכה את הסלע וכו'????
לו היינו נשאלים על מה היו ישראל במצרים? האם היינו אומרים שזה על שאברהם אמר במה אדע??????
הרי גם אחרי שהתורה וחז"ל מגלים את החטאים שהביאו לעונש אנחנו לא ממש מבינים/מתחברים, אז כשהכל סתום ונעלם ואין חזון נפרץ מזה אלפי שנים, ואין איש יודע הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום א' ונתקיימו בנו ואבדה חכמת וכו', ופתאום כאן כל עלון ומגיד יודע לזהות להבין לאבחן ולהוציא דו"ח על מטרותיו של בורא העולם באירוע...
יפשפש במעשיו. ושוב יפשפש במעשיו. ומן השמים ירחמו
 
חלק עליון תַחתִית