יושב בין חכמים
משתמש רגיל
גר שהתגייר באיזה חלק בא"י יכל לגור והאם היה לו שייכות לאיזה שבט?
ראה מה שכתב הר' הפקדתי שומרים. והביא אותם הזוהר שוב בזוהר החדש כרך א (תורה) פרשת לך לך דף מד עמוד א:יושב בין חכמים אמר:גר שהתגייר באיזה חלק בא"י יכל לגור והאם היה לו שייכות לאיזה שבט?
יישר כחגאלד אמר:אינני יודע מה היה כשיהושע חילק את הארץ.
אבל כשיבוא משיח בקרוב, כתוב מפורש שהגרים יקבלו נחלה כל אחד בתוך החלק של השבט שנמצא בו בזמן הגלות.
שנאמר ביחזקאל (מז כג) בענין חלוקת ארץ ישראל כשיבוא משיח: "וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ".
מצודת דוד: שם בחלק השבט ההוא תתנו לו נחלה:
מלבי"ם: והיה בשבט אשר גר, רצה לומר בחלק השבט אשר נתגייר אצלו בעוד שהיה בגלות שם תתנו נחלתו:
שאר לעמו אמר:לא מצאנו נחלה מיוחדת לגרים, ומסתמא כל גר שנתחבר לשבט כלשהוא גר עמו, וקבלוהו בכבוד כמצווה ואהבתם את הגר.
ולא נתפרש מה היתה המריבה של בן איש מצרי כשבא ליטע אהלו בשבט דן, וכי מה עשו כל הערב רב?
אולי היו שרויים בשולי המחנות, והוא בא ליטע אהלו בתוך המחנה.
גר שנתגייר כלל איננו הופך לישראל, מעמדו בקרב האומה הישראלית הוא של 'נספח', כמה דאת אמר: 'וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב', ושֵׁם עַם מוצאו מלווה אותו אף לאחר גרותו, כמה דאת אמר: 'דֹּאֵג הָאֲדֹמִי', 'אוּרִיָּה הַחִתִּי' וכיוצא בהם.יושב בין חכמים אמר:גר שהתגייר האם היתה לו שייכות לאיזה שבט?
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (וְלֹא לְיִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, כִּי אַף לַגֵּרִים – רש"י).
גר לא איקרי קהל, וזה לאות שהוא נספח באיזה בחינה.משה נפתלי אמר:גר שנתגייר כלל איננו הופך לישראל, מעמדו בקרב האומה הישראלית הוא של 'נספח', כמה דאת אמר: 'וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב', ושֵׁם עַם מוצאו מלווה אותו אף לאחר גרותו, כמה דאת אמר: 'דֹּאֵג הָאֲדֹמִי', 'אוּרִיָּה הַחִתִּי' וכיוצא בהם.יושב בין חכמים אמר:גר שהתגייר האם היתה לו שייכות לאיזה שבט?
וכה מבטיח השם יתברך לבני הנכר הנלוים על השם לשרתו:
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (וְלֹא לְיִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, כִּי אַף לַגֵּרִים – רש"י).
הכרחו של רש"י לכך שמדובר בגרים הוא מהפסוקים שלפני כן "ובני הנכר הנלוים אל ה' לשרתו ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי" דמשמע שמדובר בגרי צדק, וכן בפסוק זה עצמו נאמר "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" וכמדומני שגר תושב דינו כשאר גוי דקי"ל שמקבלים ממנו רק עולות ולא זבחים כך שגם מזה מוכח שמדובר בגרי צדק.שלום ואמת אמר:נ.ב. באשר לדברי רש"י על "כל העמים", שקאי על גר - שמא כוונתו לגר תושב. ("לגר תתננה").
וצ"ע לומר שגר צדק אינו בכלל עם ישראל, והרי הוא בכלל "אחיך" אם זכרוני אינו מטעני.
תורף האותיות הקטנות הוא שבאמת אין כאן כמה עמים, ולהוציא מליבם של משנאננו הוא.דבש לפי אמר:הכרחו של רש"י לכך שמדובר בגרים הוא מהפסוקים שלפני כן "ובני הנכר הנלוים אל ה' לשרתו ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי" דמשמע שמדובר בגרי צדק, וכן בפסוק זה עצמו נאמר "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" וכמדומני שגר תושב דינו כשאר גוי דקי"ל שמקבלים ממנו רק עולות ולא זבחים כך שגם מזה מוכח שמדובר בגרי צדק.שלום ואמת אמר:נ.ב. באשר לדברי רש"י על "כל העמים", שקאי על גר - שמא כוונתו לגר תושב. ("לגר תתננה").
וצ"ע לומר שגר צדק אינו בכלל עם ישראל, והרי הוא בכלל "אחיך" אם זכרוני אינו מטעני.
ולגבי השאלה מדוע לקרוא לזה "לכל העמים", נראה דכלפי דורנו הדברים אמורים, שיש רשעים הטוענים נגד התורה שהיא גזענית, ועל זה עונה הנביא בשם ה' שאין בייחודיותם של ישראל גזענות כי בני כל העמים יכולים להיות יהודים אם יילוו אל ה' כאמור.