הבדלה על היין - סגולה לזיווג

מצפה לישועה

משתמש רגיל
לא מעט מהפונים והנכנסים למעונו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק - מגיעים לשאול ולהתייעץ בענייני שידוכים. החל משאלות לגבי שמות המחותנים ועד מקרים של מעוכבי שידוך המחלים את פני שר התורה בתחינה להתברך שימצאו את זיווגם בקרוב.
מקרה מפעים אירע בימים האחרונים. יהודי שנכנס למעונו של מרן שר התורה, סיפר לגר"ח כי בביתו מספר בנים מתבגרים, ולמרות הזמן הרב שהם "נמצאים בשידוכים", אף לא אחד מהם זכה להקים את ביתו. הוא ביקש בתחנונים ברכה שיזכה לראות נחת מילדיו ולהכניסם תחת החופה.
הגר"ח העניק את ברכתו, והוסיף וייעץ שיבדקו את המזוזות בבית.
בשבוע האחרון חזר היהודי אל הבית ברחוב רשב"ם, כשהוא נרגש ונסער. בידו הוא אחז מזוזה. "בדקנו את המזוזות כעצת מרן", הוא שח נרגשות בפני שר התורה, "ולתדהמתנו הרבה נמצא פסול במילה 'לבניך' שבפרשה הראשונה בפסוק 'ושננתם לבניך', האות ך' הייתה חצויה באופן שפוסל את המזוזה", הוסיף היהודי והראה את המזוזה לגר"ח.
מרן שר התורה הגר"ח הביט במזוזה והשיב: "תעשו הבדלה על יין ואם ירצה ה' - תזכו לישועה, שהרי בגמרא נאמר 'המבדיל על היין במוצ"ש הווין ליה בנין זכרים', ובשביל לזכות לבנים צריך קודם להתחתן, ובפרט שהפסול נמצא ב'ושננתם לבניך' אם כן - ראוי שתעשו הבדלה על היין".
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
יש"כ על הסיפור הנפלא (לפי סגנונו יצא מאתרי הזבל ולכן הסיפור הזה בטח לא היה אבל יש הרי רבים אחרים שכן היו כמפורסם), האם דנו פעם על חידושו של הגר"ח בזה, דבפשטות שם יין כולל יין מגיתו דהיינו מיץ ענבים, ובא למעט חמר מדינה. (ואולי פת להסוברים שאפשר להבדיל בפת).
ופעם חשבתי שכוונתו דאה"נ, אבל סו"ס חזינן מהגמרא שהידור בהבדלה מביא בנים זכרים, א"כ גם ההידור הזה של יין ולא יין מגיתו הוא ג"כ סגולה לבנים.
 

סבא

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
(לפי סגנונו יצא מאתרי הזבל ולכן הסיפור הזה בטח לא היה אבל יש הרי רבים אחרים שכן היו כמפורסם).
אולי תלמד אותנו מהיכן כושר ההבחנה המופלא הזה, עברתי על הסיפור פעם אחר פעם, ולא מצאתי שום מאפיין המתאים דווקא לאתרי זבל, לעיני העוורות, הסגנון נחמד, ויכול בהחלט להיות כתוב למשל בלקראת שבת של דרשו.
נשמח א"כ ללמוד ממך, איך לאבחן דבר זה?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
יש"כ על הסיפור הנפלא (לפי סגנונו יצא מאתרי הזבל ולכן הסיפור הזה בטח לא היה אבל יש הרי רבים אחרים שכן היו כמפורסם), האם דנו פעם על חידושו של הגר"ח בזה, דבפשטות שם יין כולל יין מגיתו דהיינו מיץ ענבים, ובא למעט חמר מדינה. (ואולי פת להסוברים שאפשר להבדיל בפת).
ופעם חשבתי שכוונתו דאה"נ, אבל סו"ס חזינן מהגמרא שהידור בהבדלה מביא בנים זכרים, א"כ גם ההידור הזה של יין ולא יין מגיתו הוא ג"כ סגולה לבנים.
ואולי אותו אדם הבדיל על חמר מדינה?
ומשום כך אמר ר' חיים את שאמר. בציטוט לא מוזכר שהדגיש יין ישן נושן (וממילא לא מגיתו) רק אמר סתם יין.
אלא"כ העצה של ר' חיים בסיפור הנ"ל חזרה על עצמה כמה פעמים גם לאנשים שמקפידים לכה"פ להבדיל על יין מגיתו ז"א מיץ ענבים. ומסתמא כך אתה יודע וזו גם נקודת ההנחה שלך בסיפור הנ"ל ומכאן הערתך...הרבה הנחות יסוד עד לשאלה..
מש"כ שם יין כולל מגיתו. כ"ז בדיעבד עיין מש"כ בשו"ע סי' רע"ב ובמ"ב שם ס"ק ה. וממילא מש"כ לתרץ עולה יפה.
מש"כ ואולי פת וכו'.. בפת אכן אפשר לקדש, אבל להבדיל נפסק בשו"ע סי' רצ"ו בזה"ל -אין מבדילין על הפת. ועיי"ש מ"ב מש"כ ולא זכיתי לראות שי' אחרות בזה.

ובעצם ד' הגר"ח יל"ע מד' המ"ב שם ס"ק ט מש"כ בזה"ל "ועל יין שרף אין כדאי להבדיל, דהא כתב המגן אברהם דכוס הבדלה רגיל המבדיל לשתותו כלו ואין משקה ממנו בני הבית, וביין שרף קשה לקיים זה עיי"ש. ואם כך ה"ה באדם שנמנע לשתות יין יישן מפני חוזקו ומשום כך דרכו לשתות מיץ ענבים, הרי לגבי אותו אדם, שתית מיץ ענבים זה ההידור המושלם כמו שיוצא מד' המ"ב ויל"ד.
 

סבא

משתמש ותיק
אגב, אם כבר משהו פיקנטי מר' חיים, יש משהו הרבה יותר פיקנטי מעוד סיפור של מופת, והוא שר' חיים הורה לבחורים לעשות "חרם"! לא פחות ולא יותר!
וכך כתוב בדברי שיח משבוע העבר-
שלחו מצרפת לשאול לגבי ישיבה ובה כשלושים בחורים, ויש שם מקרי גניבה רבים מאד, ותחילה חשדו בגוי והתברר מדברים הניכרים שלא הוא הגנב, אלא מישהו פנימי, ומה יעשו, כל אחד חושד בחברו והמצב הזה חורבן לישיבה. והם אומרים שיש איזו סגולה עם תנ"ך עם הפסוק ונקרב בעה"ב וגו', האם לעשות כן?
בישיבה אצלנו בצעירותי היו גם הרבה גניבות והם היו בשבת, ובחורים התחבאו תחת המטה ותפסו את הגנב שהיה שכן בבנין סמוך, והזהירוהו שאם יחזור בו טוב, ואם לא יפרסמוהו. אכן כאן מכמה סיבות אי אפשר לעשות כן.
לגבי הסגולה הנ"ל איני יודע, וכל זמן שלא ידוע אי אפשר לעשותה. הוי עובדא שאמרו לחזו"א שיש תשו' בח"ס לגבי חולה נכפה כי יש סגולה לתת יד למת ויאמר לו שמוסר לו חוליו, ונשאל האם מותר לכהן לעשות כן ואמר החזו"א שלישראל נמי אסור לעשות כן שזה מדרכי האמורי. סגולה שלא יודעים יש חשש שמא מדרכי האמורי ולכן, יפרסמו בישיבה שעושים חרם על הגנב, כמו שאמרו ש"ס מ"ק יז. ומסתמא יפחד הגנב. [highlight=yellow]ואם לא יפחד, וזה בסוף יזיק לו? איהו דאפסיד אנפשיה[/highlight].
כיצד לעשות את החרם האם על מי שגנב או מי שיגנוב עוד, שאם יעשו על מי שגנב זה יזיקו?
החרם צריך שיעשה על מי שגנב [כמבואר בגמ'] שיחזיר, שהרי חייב להחזיר, ולא על מי שיגנוב.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מסתבר שאחרי שיעשו את החרם על מה שכבר גנב, ממילא לא יחזור 'האיש' ויגנוב. ובדרך ממ"נ, אם יחשוש לחרם על מה שגנב ויחזיר את שגנב, שוב לא יגנוב עוד, אחרי שאחזיר כבר את שגנב, ואם לא מחזיר למרות החרם, הרי שוב פעם יגנוב. וזה שאמר "ואם לא יפחד, וזה בסוף יזיק לו? איהו דאפסיד אנפשיה" ז"א אחר שממשיך לגנוב ודאי לא יחזיר גם את שגנב, וממילא ינזק על מה שגנב. לעלות צד ולומר שיחזיר את שכבר גנב מחשש החרם, ויגנוב להבא משום 'אי החרם' קצת לא מסתבר, שכן האחרון שיעשה חשבונות מעין אלה, זה אדם גנב.. והרי ר' חיים הפנה את תשובתו על אחד כזה..ואם שאלתך ר' סבא עוסקת במקרה של שני גנבים, גנב א' בפועל, וגנב ב' העתידי, גם זה יתפרש היטב, אחר שהגנב הראשון ינזק אחרי שלא החזיר מה שגנב, יועיל החרם להרתיע את 'חבירו'. וא"ת אם יחזיר גנב א' איך ירתע 'גנב העתיד'..חרם נוסף ופשוט...
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
@סבא,
1. דעת הגרח"ק שלהבדיל ביין ולא במיץ ענבים זה כוונת הגמ' הוויין לי'. זה ידוע ומפורסם.
2. שרי להבדיל בפת הוא דעת גאוני קמאי, למשל ראה בשבה"ל המצורף, ואה"נ לא קיי"ל הכי.
3. מה ששאלת מד' המ"ב ביין שרף, שפיר יש ליישב שבשביל לקיים הסגולה ישתה אכן כל הכוס כדברי המג"א (היינו רביעית שלמה), וכוונת המ"ב למי שאין בכוחו לעשות כן, ופשוט, עיי"ש במ"ב שאם יש לו רק יי"ש יבדיל עליו "וישתה עכ"פ רוב רביעית", ומובן שאם הוא שותה רביעית שפיר דמי. (ובכלל, יין קל של כמה אחוזים ודאי יותר קל לשתות מאשר יי"ש, ולכאו' אפשר עוד למזגו במיץ ענבים)
4. אגב נפקא מהמ"ב הנ"ל חידוש, שרואים ממנו שהבין שמש"כ המג"א לשתות כל הכוס ולא לתת לאחרים הוא קפידא בדווקא, עד כדי שיוצא מזה נ"מ לסוג המשקה, בעוד שבפשטות ד' המ"א הוא לומר שהמנהג להתירא שאין חייבים לתת לכל המסובים כמו בקידוש. (וזה עולה לפי הטעם שכתב המ"ב בזה שם סק"ו).
ובאמת החזו"א היה מחלק מכוס ההבדלה למסובים, א"כ לא ס"ל כהבנת המ"ב בזה.
5. מש"כ שיין מגיתו הוא "בדיעבד" אינו נכון דהרי מפרש בגמרא סוחט אדם וכו', אלא שמצווה מן המובחר ביין כמבואר בסי' ער"ב הנ"ל.
 

קבצים מצורפים

  • הבדלה בפת.pdf
    831.6 KB · צפיות: 2

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
א. כוונת הגרח"ק, אינה כוונת נשוא הסיפור. וממילא גם מה שייעץ לו.
ב. ואחרי שלא קיי"ל בשו"ע, מסתמא אם בא לשלול דבר אחר, זהו חמר מדינה ולא פת, שלזה אי"צ אחר שלא קי"ל הכי ופשוט.
ג. לא זכתי להבין את מר, ולענ"ד ד' לא הועילו, שכן אם קשה להאדם לשתות יין שלא מגיתו, ה"ז דומה לד' המ"ב גבי יין שרף.
ד. יפה מאד ובאמת אחרי הערתך צריך לעיין בתוך ד' המג"א.
ה. הלשון בדיעבד נופל גם על מצוה מן המובחר ולכך הגם שראיתי אחרי שהעתקתי לך את ד' המ"ב כתבתי בדיעבד.
בכל אופן ייש"כ על כלל דבריך, שישבת להגיב בטוטו"ד, לבחון את הנושא. ירבו כמותך בפורום.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
א. כוונת הגרח"ק, אינה כוונת נשוא הסיפור. וממילא גם מה שייעץ לו.
ב. ואחרי שלא קיי"ל בשו"ע, מסתמא אם בא לשלול דבר אחר, זהו חמר מדינה ולא פת, שלזה אי"צ אחר שלא קי"ל הכי ופשוט.
ג. לא זכתי להבין את מר, ולענ"ד ד' לא הועילו, שכן אם קשה להאדם לשתות יין שלא מגיתו, ה"ז דומה לד' המ"ב גבי יין שרף.
ד. יפה מאד ובאמת אחרי הערתך צריך לעיין בתוך ד' המג"א.
ה. הלשון בדיעבד נופל גם על מצוה מן המובחר ולכך הגם שראיתי אחרי שהעתקתי לך את ד' המ"ב כתבתי בדיעבד.
בכל אופן ייש"כ על כלל דבריך, שישבת להגיב בטוטו"ד, לבחון את הנושא. ירבו כמותך בפורום.
א.אני כל מה שבאתי הוא לדון בדעת הגרח"ק ותול"מ.
ב. כתבתי מה הפירוש בגמ', שי"ל שאיירי לאפוקי חמר מדינה, ולהני דאית לי' פת, לשלול גם פת. זה הפירוש שהצעתי בגמ'.
ג. התכוונתי שאם אדם שותה רביעית אין שום חשש לעשות גם ביי"ש וגם ב777, המ"ב לא בא לעשות גזירה מדילי', אלא כתב שבעלמא לא כדאי כי בד"כ קשה לשתות מזה רביעית וממילא לא ישתו מזה רביעית ויכנסו לחשש של ברכה אחרונה, אבל מי שמקבל על עצמו לעשות ביי"ש או יין חריף ולהקפיד לשתות רביעית אין שום פגם במעשיו וכתורה עשה. ודייקתי זה גם ממש"כ המ"ב אח"כ שמי שאכן שותה יי"ש ישתה רוב רביעית, היינו שהמ"ב אחז שבאמת כשכבר עושה על יי"ש אינו חייב לשתות רביעית, אלא ישתה מלוא לוגמיו ולא יברך ברכה אחרונה כדין ספק, דמכיון שקשה מאוד לשתות יי"ש רביעית לכן אין חייב בזה, וממילא כל מה שאמר המ"ב לא לעשות על יי"ש הוא רק מחמת שבסוף אכן לא ישתה רביעית וכנ"ל אבל מי ששותה רביעית לית דין צריך בשש.
ד. לשון המ"א סתומה (מקורו הוא מהשבלי הלקט שמביא את זה בדרך אגב לגבי ברכה אחרונה על ההבדלה ונראה שלא בתור קפידא אלא כתיאור מציאות).
ה. ודאי משמעות הלשונות שונה בתכלית אבל אין חפץ להתווכח בכה"ג.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אות ג. זה לא דיוק, אלא דבר פשוט שמעיקר הדין כל ששתה רביעית יצא. וכל ד' המ"ב שם באו משום המג"א שיש ענין לשתות כל הכוס לא רק רביעית, אבל לא מטעם שכתבת עיין שם ופשוט.
ובעצם השאלה עדין צ"ב, אחר שקשה לאדם הנ"ל לשתות יין שלא מגיתו ה"ז דומה ליין שרף, ואם משום הסגולה שהציע בפניו הגרח"ק ישתה רביעית, עדיין לא נמלט א. שלא ישתה כל הכוס (כד' המ"ב בשם המג"א הנ"ל ומשו"כ כתב "לא כדאי להבדיל") וא"כ יש לדון מה עדיף בזה, לשתות רביעית יין ישן או לשתות את כל הכוס ביין מגיתו.
ה. אין כאן ויכוח, שכן כל דברי שם באו לחזק מה שכתבת שהיין שלא מגיתו יש בזה הידור טפי וכמו שסיימתי שם.


משנה ברורה סימן רצו ס"ק ט בזה"ל-
ועל יי"ש אין כדאי להבדיל דהא כתב המ"א דכוס הבדלה רגיל המבדיל לשתותו כולו ואין משקה ממנו בני הבית וביי"ש קשה לקיים זה אך כשאין לו משקה אחר יכול להבדיל עליו ואך שיזהר לשתות ממנו עכ"פ כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית וא"ל לא יצא ע"כ לעניננו.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
אות ג. זה לא דיוק, אלא דבר פשוט שמעיקר הדין כל ששתה רביעית יצא. וכל ד' המ"ב שם באו משום המג"א שיש ענין לשתות כל הכוס לא רק רביעית, אבל לא מטעם שכתבת עיין שם ופשוט.
ובעצם השאלה עדין צ"ב, אחר שקשה לאדם הנ"ל לשתות יין שלא מגיתו ה"ז דומה ליין שרף, ואם משום הסגולה שהציע בפניו הגרח"ק ישתה רביעית, עדיין לא נמלט א. שלא ישתה כל הכוס (כד' המ"ב בשם המג"א הנ"ל ומשו"כ כתב "לא כדאי להבדיל") וא"כ יש לדון מה עדיף בזה, לשתות רביעית יין ישן או לשתות את כל הכוס ביין מגיתו.
ה. אין כאן ויכוח, שכן כל דברי שם באו לחזק מה שכתבת שהיין שלא מגיתו יש בזה הידור טפי וכמו שסיימתי שם.


משנה ברורה סימן רצו ס"ק ט בזה"ל-
ועל יי"ש אין כדאי להבדיל דהא כתב המ"א דכוס הבדלה רגיל המבדיל לשתותו כולו ואין משקה ממנו בני הבית וביי"ש קשה לקיים זה אך כשאין לו משקה אחר יכול להבדיל עליו ואך שיזהר לשתות ממנו עכ"פ כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית וא"ל לא יצא ע"כ לעניננו.
מש"כ המג"א כל הכוס הכוונה לרביעית עכ"פ לפי ההסבר שכתב המ"ב גופי' בסימן ההוא, מה הטעם להמג"א, שזה בשביל להמלט משאלת ברכה אחרונה (אין מולי עכשיו לצטט).
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מש"כ לעיל בשם הגרח"ק בעניין מיץ ענבים להבדלה נכתב על ידו בספרו והועתק לכמה מספרי מלקטיו.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
בדידי הוה עובדא
שבשנותי הראשונות לנשואי לא זכיתי לזרע של קיימא
ויום אחד נגשתי אל אדם תלמיד חכם עצום (לא אגיד את שמו, אך מקובל על כלל ישראל כת"ח גדול)
ואמר לי שאקבל על עצמי לעשות הבדלה לבד (לא לצאת יד"ח מאחר) ודווקא על יין
נסיתי לומר לו כי אני לא כ"כ מסוגל לשתות יין (רגילותי על מיץ ענבים אפי' בד' כוסות)
אך חזר שוב על דבריו שדווקא על יין
כמובן שהחלותי מאז לעשות הבדלה על יין וב"ה זכיתי לג' בנות (עדיין עוד לא לבן זכר...)
אך למדתי מכאן שיש חשיבות להבדלה דווקא על יין ולא על מיץ ענבים
חוץ אם נאמר שצדיקים היו מחביאים את דבריהם בדברים שונים, כדוגמת שהוא בירך וע"י ברכתו התקיים
רק תלה את זה ביין הבדלה כדי להחביא את ברכת הצדיק
[אך גם זו ראי' כי בחר דווקא בזה ולא בדברים אחרים]
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יפה. רק כדאי להדגיש שכבר הוזכר בגמ' "המבדיל על היין במוצ"ש הווין ליה בנין זכרים" ומן הסתם בסיפור הנאה שהצגת למדת שיש חשיבות דווקא ליין ממש ולא למיץ ענבים (מדברי הגמרא היה אפש"ל שאין הבדל) וע"ז הוסיף אותו ת"ח צדיק שיש ענין ביין וכד' מרן הגרח"ק, וא"כ זוהי סגולת גמ' יותר מאשר ברכת צדיק לא?
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
כן,
רק באם תשים לב אפשר לומר שאכן פי' הגמרא גם מיץ ענבים!
ורק הצדיק הלביש את זה שצריך דווקא יין כדי להסתיר את ברכתו
(אני מעדיף לומר כך, כי עוד לא זכיתי לבן זכר, כך שזה אכן יותר ברכת צדיק מאשר סגולת הגמרא)
[ח"ו שאני לא יובן לא נכון, אין לי ח"ו שום פקפוק בדברי חז"ל, ברור שלא כל סגולה מתקיימת למחרת,
אנו למודים כי רצון הבורא למעלה מכל הסגולות והברכות, כך שאני ממתין עד שאזכה במתנת חינם מאתו ית']
 

דרומאי

משתמש ותיק
סבא אמר:
עפר ואפר אמר:
(לפי סגנונו יצא מאתרי הזבל ולכן הסיפור הזה בטח לא היה אבל יש הרי רבים אחרים שכן היו כמפורסם).
אולי תלמד אותנו מהיכן כושר ההבחנה המופלא הזה, עברתי על הסיפור פעם אחר פעם, ולא מצאתי שום מאפיין המתאים דווקא לאתרי זבל, לעיני העוורות, הסגנון נחמד, ויכול בהחלט להיות כתוב למשל בלקראת שבת של דרשו.
נשמח א"כ ללמוד ממך, איך לאבחן דבר זה?
כפה''נ כוונת @עפר ואפר לתואר 'שר התורה' שהוא תואר שהודבק לר''ח ע''י לבלרים למיניהם, ואינו מוסיף לו כבוד ולא לתורתו, מלבד שהוא כמובן לא צריך לדידהו ולדכוותהו, וכבודו מלא בתי מדרשות.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
אולי זה ע"פ המהרש"א בשבועות שם: דה"ק קרא יין ושכר אל תשת בבואכם וגו' והיכן תשתו אותו במקום מצוה דהיינו להבדיל בין הקודש וגו' וק"ל. עכ"ל. הרי שהפסוק מדבר דווקא ביין האסור לכהנים. [משא"כ מיץ ענבים מותר לכהנים (עיין כריתות יג:)]
 

אריק

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
מש"כ לעיל בשם הגרח"ק בעניין מיץ ענבים להבדלה נכתב על ידו בספרו והועתק לכמה מספרי מלקטיו.
מצפה לישועה אמר:
מרן שר התורה הגר"ח  "תעשו הבדלה על יין ואם ירצה ה' - תזכו לישועה, שהרי בגמרא נאמר 'המבדיל על היין במוצ"ש הווין ליה בנין זכרים', ובשביל לזכות לבנים צריך קודם להתחתן, ובפרט שהפסול נמצא ב'ושננתם לבניך' אם כן - ראוי שתעשו הבדלה על היין".
כמה וכמה פעמים שמרן שר התורה אומר לעשות הבדלה על יין ולא על מיץ ענבים, ועל ידי זה העקרות נפקדות בזש"ק
[youtube]RWWSir3Wyj4[/youtube]

[youtube]8id7UrB47Yo[/youtube]
 
 
חלק עליון תַחתִית