תודהדבש לפי אמר:נזכר בחז"ל שני ימים אחרים שבהם כולם דורשים את ה' (דהיינו שכולם באים להתפלל עם הציבור) והם תקיעה (=ראש השנה) וערבה (=הושענא רבה), ודרשו על זה את הפסוק "ואותי יום יום ידרושון". ולכאורה משמע שיוה"כ לא היה שונה בעניין זה משאר ימים טובים.
בזמן הראשונים זה היה נחשב למנהג אשכנזי (למרות שהיו גם בספרד כאלו שנהגו כך, אך גם הם נהגו כך בתור שבעניין זה הם נוהגים כמנהג אשכנז כיון שהוא מצא חן בעיניהם), והסיבה לכך היא כי באשכנז היה מקובל בשאר ימות השנה לא לתת לעבריינים להתפלל עם הציבור חוץ מיום הכיפורים.אברהם לוי אמר:מנהג ישראל הקדום [מימות הראשונים, ואולי קודם] לומר בשכמל"ו בכיפור בקול רם.
וכתב האליה זוטא בסימן תריט סק"ח הטעם דאיתא בפסחים [נו.] דאם יש תרעומת המינין אומרים בקול רם. וביו"כ דמתירין להתפלל עם העבריינים [ר"ל שגם הם באים לביה"כ] חיישינן קצת לתרעומת המינין.
אבל כבר הטור נתן בזה טעם אחר דאנו כמלאכים.אברהם לוי אמר:מנהג ישראל הקדום [מימות הראשונים, ואולי קודם] לומר בשכמל"ו בכיפור בקול רם.
וכתב האליה זוטא בסימן תריט סק"ח הטעם דאיתא בפסחים [נו.] דאם יש תרעומת המינין אומרים בקול רם. וביו"כ דמתירין להתפלל עם העבריינים [ר"ל שגם הם באים לביה"כ] חיישינן קצת לתרעומת המינין.
ברור שהיה צריך לפרסם בזה טעם אחר, ולא לפרסם את הטעם האמיתי.כמעיין המתגבר אמר:אבל כבר הטור נתן בזה טעם אחר דאנו כמלאכים.אברהם לוי אמר:מנהג ישראל הקדום [מימות הראשונים, ואולי קודם] לומר בשכמל"ו בכיפור בקול רם.
וכתב האליה זוטא בסימן תריט סק"ח הטעם דאיתא בפסחים [נו.] דאם יש תרעומת המינין אומרים בקול רם. וביו"כ דמתירין להתפלל עם העבריינים [ר"ל שגם הם באים לביה"כ] חיישינן קצת לתרעומת המינין.
שייף עייל אמר:האם יש איזכור או רמז בחז"ל על כך שביו"כ עם ארצים מופיעים בביהכ"נ יותר מימים אחרים בשנה, בדומה לתופעה בימינו?
נ.ב. חוץ מכל נדרי... (אנו מתירין להתפלל את העבריינין)
מה כוונתך?דבש לפי אמר:ברור שהיה צריך לפרסם בזה טעם אחר, ולא לפרסם את הטעם האמיתי.כמעיין המתגבר אמר:אבל כבר הטור נתן בזה טעם אחר דאנו כמלאכים.אברהם לוי אמר:מנהג ישראל הקדום [מימות הראשונים, ואולי קודם] לומר בשכמל"ו בכיפור בקול רם.
וכתב האליה זוטא בסימן תריט סק"ח הטעם דאיתא בפסחים [נו.] דאם יש תרעומת המינין אומרים בקול רם. וביו"כ דמתירין להתפלל עם העבריינים [ר"ל שגם הם באים לביה"כ] חיישינן קצת לתרעומת המינין.
(ברור שלא היו עוברים על דינא דגמרא מכח הטעם "דאנו כמלאכים".)
הטור כתב את הטעם שעל פי המדרש ולא את הטעם שעל פי הגמרא כי במקרה זה לא ראוי לפרסם את הטעם שבגמרא. (אבל זו לא דמגוגיה אלא זה טעם שיש לו בסיס, אלא שלא היו באמת מנהיגים כך מטעם זה בלבד.)כמעיין המתגבר אמר:מה כוונתך?דבש לפי אמר:ברור שהיה צריך לפרסם בזה טעם אחר, ולא לפרסם את הטעם האמיתי.כמעיין המתגבר אמר:אבל כבר הטור נתן בזה טעם אחר דאנו כמלאכים.
(ברור שלא היו עוברים על דינא דגמרא מכח הטעם "דאנו כמלאכים".)
שהטור עשה דמגוגיה?
זה פשוט לא מתאים לספר כמו הטור.דבש לפי אמר:הטור כתב את הטעם שעל פי המדרש ולא את הטעם שעל פי הגמרא כי במקרה זה לא ראוי לפרסם את הטעם שבגמרא. (אבל זו לא דמגוגיה אלא זה טעם שיש לו בסיס, אלא שלא היו באמת מנהיגים כך מטעם זה בלבד.)כמעיין המתגבר אמר:מה כוונתך?דבש לפי אמר:ברור שהיה צריך לפרסם בזה טעם אחר, ולא לפרסם את הטעם האמיתי.
(ברור שלא היו עוברים על דינא דגמרא מכח הטעם "דאנו כמלאכים".)
שהטור עשה דמגוגיה?
(ואין זה כדי שלא יכעסו העבריינים, אלא שאם הנימוק הרשמי לאמירה בקול תהיה כדי שלא יחשבו הנוטים לנצרות שאנחנו אומרים בשקט שאחד זה לא בדיוק - אז הם עדיין יטענו שבשאר השנה אנחנו כן אומרים זאת, ולכן מפני תרעומת המינים גופא צריך שיהיה טעם אחר לשינוי.)