עזרה: דרוש מקור

יהודי יקר

משתמש חדש
ישנה אמרה ידועה, שמי שלומד גמרא והסוגיא שלומד מתחברת עם פרשת השבוע, או שלומד שתי מסכתות במקביל ונפגשות לו סוגיות, אז זה סימן ל'נשיקה מהקב"ה'. או - סימן ל'סייעתא דשמיא גדולה'. או 'סימן שמשמים יש נחת רוח מהלימוד'.
אמרה זו מפורסמת כמדומני בשם הגאון רעק"א, ויש שטוענים שזה בשם הגאון מווילנא ועוד.
יש למישהו מקור לזה?
תודה!
 

יהודי יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
שי למורא אמר:
זכור לי שהמקור הוא מר' נחמן מברסלב זצ"ל

לא נראה לי,
עכ"פ אני לא מחפש בשם מי זה, כי מביאים את זה פעם בשם רעק"א ופעם בשם הגר"א... אני מחפש איפה זה כתוב..
 

בשלמא

משתמש ותיק
לשון קדשו:
גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי, פי' המפרשים עדותיך המה שעשועי וגם המה אנשי עצתי, וצריך ביאור גם חסר והו"ל למימר גם אנשי עצתי. והנה כוונת אנשי עצתי פי' ע"ד פסוק לי פסוקיך או שמואל בדיק בספרא [חולין צ"ה ע"ב], וכתבתי במק"א [עי' בפנים עמ' ע"ו טור ב' ד"ה והיה] שזהו פי' והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, שבס"ת יקרא כל קורות ימי חייו ע"ד בדיק בספרא, והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא. מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל, אבל יותר נפלא כי כמה פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בשיעורא דיומא או בפרשת השבוע מעין המאורע שלו, והגאון חות יאיר כשהרהר איך יקרא שם ספרו ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה, וקראוהו לתורה וקראו לפניו ויקרא אותם וגו' חות יאיר עד היום הזה, וכ' בהגהות מיימון ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' פ"ב כשעסק ר"י בעופות קורא"ן אחד בא בישיבתו ובדקו אותו ומצאו קרקבנו נקלף וכיוצא בזה מעשים בכל יום, ולזה, גם עדותיך שעשועי אפילו אם לומד דרך שעשועי לימוד לא ע"ד גורל גם הם אנשי עצתי, כי רוח אלקים דבר בעוסקי תורה לשמה הזוכים לדברים הרבה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יהודי יקר אמר:
ישנה אמרה ידועה, שמי שלומד גמרא והסוגיא שלומד מתחברת עם פרשת השבוע, או שלומד שתי מסכתות במקביל ונפגשות לו סוגיות, אז זה סימן ל'נשיקה מהקב"ה'. או - סימן ל'סייעתא דשמיא גדולה'. או 'סימן שמשמים יש נחת רוח מהלימוד'.
אמרה זו מפורסמת כמדומני בשם הגאון רעק"א, ויש שטוענים שזה בשם הגאון מווילנא ועוד.
יש למישהו מקור לזה?
תודה!
זה לא מחז''ל, אבל כתוב בספרים.
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
היה ע"ז אשכול בפורום האוצר לא נראה לי שמצאו מקור. גם החת"ס שהביאו אינו מקור כלל, 
לכאורה כדאי לדקדק בכותרת האשכול
 

matang

משתמש רגיל
יש תורה בליקוטי מוהר"ן שרומזת על כך:
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי
אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי. לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְך וְכוּ'
כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּסֵפֶר
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד, מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ
הַיְנוּ שֶׁלּוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מוּסָר, וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ
בְּכָל מָקוֹם בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא בָּא וּמְעַיֵּן שָׁם
זֶה סִימָן שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך
אָז אָמַרְתִּי
הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי
זֶה סִימָן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְך אֱלקַי חָפָצְתִּי כַּנַּ"ל
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
לשון קדשו:
גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי, פי' המפרשים עדותיך המה שעשועי וגם המה אנשי עצתי, וצריך ביאור גם חסר והו"ל למימר גם אנשי עצתי. והנה כוונת אנשי עצתי פי' ע"ד פסוק לי פסוקיך או שמואל בדיק בספרא [חולין צ"ה ע"ב], וכתבתי במק"א [עי' בפנים עמ' ע"ו טור ב' ד"ה והיה] שזהו פי' והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, שבס"ת יקרא כל קורות ימי חייו ע"ד בדיק בספרא, והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא. מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל, אבל יותר נפלא כי כמה פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בשיעורא דיומא או בפרשת השבוע מעין המאורע שלו, והגאון חות יאיר כשהרהר איך יקרא שם ספרו ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה, וקראוהו לתורה וקראו לפניו ויקרא אותם וגו' חות יאיר עד היום הזה, וכ' בהגהות מיימון ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' פ"ב כשעסק ר"י בעופות קורא"ן אחד בא בישיבתו ובדקו אותו ומצאו קרקבנו נקלף וכיוצא בזה מעשים בכל יום, ולזה, גם עדותיך שעשועי אפילו אם לומד דרך שעשועי לימוד לא ע"ד גורל גם הם אנשי עצתי, כי רוח אלקים דבר בעוסקי תורה לשמה הזוכים לדברים הרבה.

מהיכן זה מצוטט
 

גשן

משתמש רגיל
בהמבשר תורני לפני כשנה או יותר, הביאו מאמר ארוך על כך עם כל המקורות (שישנם ושאינם...)
 
כיון שגמרת בבל בלולה מכולם, לכן יחסית די נקל שימצא קשר בין הגמרא שלומד לבין פרשת השבוע או התאריך בחודש או הענין שעוסק בו.
 

יהודי יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
בשלמא אמר:
גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי, פי' המפרשים עדותיך המה שעשועי וגם המה אנשי עצתי, וצריך ביאור גם חסר והו"ל למימר גם אנשי עצתי. והנה כוונת אנשי עצתי פי' ע"ד פסוק לי פסוקיך או שמואל בדיק בספרא [חולין צ"ה ע"ב], וכתבתי במק"א [עי' בפנים עמ' ע"ו טור ב' ד"ה והיה] שזהו פי' והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, שבס"ת יקרא כל קורות ימי חייו ע"ד בדיק בספרא, והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא. מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל, אבל יותר נפלא כי כמה פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בשיעורא דיומא או בפרשת השבוע מעין המאורע שלו, והגאון חות יאיר כשהרהר איך יקרא שם ספרו ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה, וקראוהו לתורה וקראו לפניו ויקרא אותם וגו' חות יאיר עד היום הזה, וכ' בהגהות מיימון ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' פ"ב כשעסק ר"י בעופות קורא"ן אחד בא בישיבתו ובדקו אותו ומצאו קרקבנו נקלף וכיוצא בזה מעשים בכל יום, ולזה, גם עדותיך שעשועי אפילו אם לומד דרך שעשועי לימוד לא ע"ד גורל גם הם אנשי עצתי, כי רוח אלקים דבר בעוסקי תורה לשמה הזוכים לדברים הרבה.

קודם כל, יישר כח לכולם

החת"ס מתייחס לנושא אחר, שכאשר אדם מתלבט איך עליו לנהוג, ומוצא תשובה בפרשת השבוע או בסוגיא שלומד.

אני מדבר על זה שאדם סתם עוסק בסוגיא מסוימת, וזה מתחבר לו עם פרשת השבוע, שזה סימן ל'נשיקה מהקב"ה'.
(או - יש הגורסים - 'סימן לסייעתא דשמיא בלימוד', 'סימן שהלימוד רצוי בשמים', ועוד כל מיני שמועות...)

@גשן תוכל לכוון אותי איפה זה נמצא או באיזה גיליון של המבשר? זה יעזור לי מאד

תודה רבה, אשמח למידע (ומקור!) נוסף לכל מי שיודע
 

יהודי יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
אשרי העם אמר:
רק אני לא רואה מה כתב 'יהודי יקר', ועל מה כולם דנים???

לא יודע למה אתה לא רואה, אבל אציג את השאלה שוב.
אני מחפש (נואשות..) מקור לשמועה ששמעתי שהביאו אותה בשם החת"ם סופר, בשם הגר"מ שפירא מלובלין, בשם רעק"א, בשם הגר"א ועוד.
אני רק מחפש מקור.

הרעיון הוא, שאדם שעוסק בסוגיא וזה 'מתחבר' לו עם פרשת השבוע (משלים אחד את השני, או סתם איזכור בסוגיא לפסוק מפרשת השבוע וכיו"ב)
אז זה סימן טוב, סימן לסייעתא דשמיא בלימוד או משהו כזה.

זה משהו שמזכירים אותו הרבה בבית המדרש, כמעט כולם מכירים את המושג הזה.
אני מחפש לזה מקור
 

יהודי יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
יותר מזה,
אם למישהו יש איזה קטע קטן של ציטוט בנושא הזה, דוגמת מה שהביא @בשלמא בשם החת"ס,
זה יעזור לי שאחפש את המילים המצוטטות בגוגל וכך זה יכוון אותי למקורות נוספים (רק שהחת"ס מדבר על נושא אחר וזה הובא כאן בטעות)
 

ובכן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בהודעה המקורית נכתבו המילים 'א קוש פון דעם אויבערשטן' (בעברית, כמובן...), ומשו"ה - כנראה - נחסמה הצגתה במחשבו של מר.
שפתיים ישק, משיב דברים נכוחים...
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
האם כבודו צריך מקור על כך שיש נחת רוח גדולה כשלומד תורה?
או שמא צריך מקור לכך שהקב"ה אוהבו?
או שמא ושמא יש ספק בכך שהלומד תורה מביא לידי סיעתא דשמיא גדולה?
 

יהודי יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
דניאלי אמר:
האם כבודו צריך מקור על כך שיש נחת רוח גדולה כשלומד תורה?
או שמא צריך מקור לכך שהקב"ה אוהבו?
או שמא ושמא יש ספק בכך שהלומד תורה מביא לידי סיעתא דשמיא גדולה?
האם כבודו אוהב לענות שלא מן העניין?
האם הטלתי ספק במעלת לימוד תורה?!
יש אמרה ידועה לגבי העניין הספיציפי הזה של חיבור הסוגיא עם פרש"ש, ודנו ע"ז השבוע בביהמ"ד
ובשביל 'חדוותא דשמעתתא' עניין אותי מאד לראות את המקור לכך.
 

יהודי יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
בהודעה המקורית נכתבו המילים 'א קוש פון דעם אויבערשטן' (בעברית, כמובן...), ומשו"ה - כנראה - נחסמה הצגתה במחשבו של מר.
חזק ביותר,
לקח לי כמה שניות להבין...
אבל לא נראה לי שזאת הסיבה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כמדומה לי שכן הוא, כי עיינתי באשכול דנן משני מחשבים (שבכל א' מערכת־סינון שונה), ובאחד הוצגה - משא"כ בשני.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יהודי יקר אמר:
לבי במערב אמר:
בהודעה המקורית נכתבו המילים 'א קוש פון דעם אויבערשטן' (בעברית, כמובן...), ומשו"ה - כנראה - נחסמה הצגתה במחשבו של מר.
חזק ביותר,
לקח לי כמה שניות להבין...
אבל לא נראה לי שזאת הסיבה

גם לי לקח כמה שניות טובות, אבל המסר מזה נשאר לאלפי שניות... כמה צריך לדון לכף זכות, ולחשוב ולהפך [מהפך בחררה] בדברי השני עד שנגשים להשיג או לערער על דבריו.
 

גשן

משתמש רגיל
@יהודי יקר מה אעשה ואיני זוכר באיזה גליון של המבשר... זה היה לפני כשנה, כמדומני בפרשת ויצא...
(תנסו להיזכר האם היה איזה מסכת בדף היומי שנפגש עם פרשת השבוע או משהו בדומה, שכנראה הובא המאמר בהקשר לכך, אבל לאו דוקא)
 
חלק עליון תַחתִית