כמעיין המתגבר אמר:וכה''ג השמטות טובא למשנ''ב. וזה בכוונה.
בקר טוב.nls אמר:יכול להיות שדברי הט"ז נראו לו נכונים...
זה לא נכון, הוא כן הזכיר, וכשתראה זאת תבין מדוע לא פסק כן.חימקו אמר:ב. למה המשנ"ב לא הזכיר כלל את דעת הגאון?
דבש לפי אמר:זה לא נכון, הוא כן הזכיר, וכשתראה זאת תבין מדוע לא פסק כן.חימקו אמר:ב. למה המשנ"ב לא הזכיר כלל את דעת הגאון?
שער הציון אות יז (המציין את מקור הדין שבסעיף קטן י'), וזו לשונו שם:חימקו אמר:היכן?דבש לפי אמר:זה לא נכון, הוא כן הזכיר, וכשתראה זאת תבין מדוע לא פסק כן.חימקו אמר:ב. למה המשנ"ב לא הזכיר כלל את דעת הגאון?
דבש לפי אמר:שער הציון אות יז (המציין את מקור הדין שבסעיף קטן י'), וזו לשונו שם:חימקו אמר:היכן?דבש לפי אמר:זה לא נכון, הוא כן הזכיר, וכשתראה זאת תבין מדוע לא פסק כן.
"א"ר ופמ"ג שמוכיח כן מדברי המ"א וגם הרש"ל לא ס"ל במסקנתו להקל עיין בש"ת ועיין בביאור הגר"א ופשוט דבזמנינו מודה להט"ז ותשובת מהר"י ברונא וכן מצאתי כתוב בספר:"
עכ"ל.
הדברים הם בסימן ב' ולא כפי שצויין בטעות בסימן ג'.
א. אני משער שכוונתו לכך שהתרבו פורקי עול תורה בקרב ישראל והתקבל שסימן ההיכר לפריקת עול זה הסרת כיסוי הראש כדרך הגוים (כלשון הט"ז "שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד, תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע").חימקו אמר:א. מה השתנה מזמן הגאון מזמן המשנ"ב, שהוא כותב שבזמנינו מודה להט"ז?
ב. האם בזמנינו זה יותר דומה לזמן הגאון, וא"כ יודה המשנ"ב לפסוק כהגאון...
אדרבה בזמנינו אנו אין דרך הגויים ללכת דוקא בגילוי ראש, ולא מקפידים בדווקא להסירו כשיושבים, וא"כ אין זה דרך העכו"ם היום.דבש לפי אמר:א. אני משער שכוונתו לכך שהתרבו פורקי עול תורה בקרב ישראל והתקבל שסימן ההיכר לפריקת עול זה הסרת כיסוי הראש כדרך הגוים (כלשון הט"ז "שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד, תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע").חימקו אמר:א. מה השתנה מזמן הגאון מזמן המשנ"ב, שהוא כותב שבזמנינו מודה להט"ז?
ב. האם בזמנינו זה יותר דומה לזמן הגאון, וא"כ יודה המשנ"ב לפסוק כהגאון...
ב. לגבי הליכה בחוץ בגילוי ראש כיום חמור יותר מבזמנו, אבל לגבי גילוי ראש בבית אולי זה קל יותר (כי כאשר גם הגוים ופורקי העול הלכו בחוץ עם כובע אלא שהקפידו להסירו "תיכף שיושבין" אז הליכה בבית בגילוי ראש היתה כמנהגם, אבל היום שהם הולכים גם בחוץ בגילוי ראש אז מי שאינו מגלה את ראשו אלא בביתו אין סיבה להתייחס לזה כעושה כמנהג הגוים ופורקי העול אלא אין זה אלא בשביל נוחות [או בשביל "להראות" לעצמו שהוא נוקט כהגר"א...]).
הוא אשר אמרתי, שבעוד שהמשנ"ב כתב זאת לגבי זה שאפילו בבית אין לגלות את הראש (והיינו מפני טעם הט"ז דסבירא ליה שבזמנו הגר"א מודה לזה מפני שכן דרך פורקי העול), אך בזמנינו אין טעם זה שייך בבית (עכ"פ לא במיוחד בבית), אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).חימקו אמר:אדרבה בזמנינו אנו אין דרך הגויים ללכת דוקא בגילוי ראש, ולא מקפידים בדווקא להסירו כשיושבים, וא"כ אין זה דרך העכו"ם היום.
טעם חדש?דבש לפי אמר:אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
במקום ששייך טעם הט"ז אז זה לא לגמרי טעם חדש אלא רק טעם לכך שבמצב כזה גם הגר"א יודה לט"ז, אך במקום שטעם הט"ז לא שייך אז נשאר טעם זה בפני עצמו, אך אם הוא מספיק כדי להחליט (בלי שהגר"א יאמר זאת) שפשוט שהגר"א יודה לט"ז אז הוא מספיק גם כשזה בפני עצמו.חימקו אמר:טעם חדש?דבש לפי אמר:אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.דבש לפי אמר:במקום ששייך טעם הט"ז אז זה לא לגמרי טעם חדש אלא רק טעם לכך שבמצב כזה גם הגר"א יודה לט"ז, אך במקום שטעם הט"ז לא שייך אז נשאר טעם זה בפני עצמו, אך אם הוא מספיק כדי להחליט (בלי שהגר"א יאמר זאת) שפשוט הגר"א יודה לט"ז אז הוא מספיק גם כשזה בפני עצמו.חימקו אמר:טעם חדש?דבש לפי אמר:אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?חימקו אמר:לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.
דבש לפי אמר:ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?חימקו אמר:לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.
לגבי טענת הט"ז שזה חוקות הגוים - הגר"א נקט שאין שום מקום לחשוש לזה, ומה שהשתנה מזמנו עד זמן המשנ"ב זה כנראה לא מנהג הגוים אלא מנהג פורקי העול מקרב ישראל.חימקו אמר:בזמן המשנ"ב היה אסור מדינא מצד חוקות הגויים, ולא סימן לפריקת עול.דבש לפי אמר:ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?חימקו אמר:לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.
דבש לפי אמר:לגבי טענת הט"ז שזה חוקות הגוים - הגר"א נקט שאין שום מקום לחשוש לזה, ומה שהשתנה מזמנו עד זמן המשנ"ב זה כנראה לא מנהג הגוים אלא מנהג פורקי העול מקרב ישראל.חימקו אמר:בזמן המשנ"ב היה אסור מדינא מצד חוקות הגויים, ולא סימן לפריקת עול.דבש לפי אמר:ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?
מדוע מנהג פורקי העול בצירוף מנהג הגוים (שלדעת הגר"א אינו נחשב בפני עצמו לחוקות הגוים) נעשה לאיסור גמור, ובפני עצמו אינו איסור גמור?חימקו אמר:אין איסור של 'ובחוקותיהם' של פורקי העול. אולי לא ראוי, אבל לא מדינא.
דבש לפי אמר:מדוע מנהג פורקי העול בצירוף מנהג הגוים (שלדעת הגר"א אינו נחשב בפני עצמו לחוקות הגוים) נעשה לאיסור גמור, ובפני עצמו אינו איסור גמור?חימקו אמר:אין איסור של 'ובחוקותיהם' של פורקי העול. אולי לא ראוי, אבל לא מדינא.
לענ"ד איסור פרישה מדרכי ציבור היינו על התנהגות המראה שהוא לא חלק מציבור שומרי המצוות, וממילא מאז שהתרבו פורקי העול נעשה סימן ההיכר לשמירת מצוות לחובה גמורה.
אני מדמיין מצב היפוטטי: יושב רבינו הגדול החפץ חיים ולומד את הסוגיא, רואה את דברי הט"ז ואומר לעצמו "שיינע סברא!" רואה את דברי הגר"א ואומר לעצמו "צ"ע! הרי דברי הט"ז כפתור ופרח!", ואז כותב במשנ"ב את מה שכותב... איפה הבעייתיות ידידי?משיב דבר אמר:בקר טוב.nls אמר:יכול להיות שדברי הט"ז נראו לו נכונים...
זו הייתה השאלה של ר' חימקו, כי בדר"כ המ"ב מתחשב ביותר עם דעת הגר"א, ככתוב בהקדמתו, ובפרט כשהוא חולק עם מי שקדם לו (שבודאי ראהו).
ולכן יש לברר מה הייתה הסיבה שהמ"ב מיאן בדברי הגר"א, עד ש"דברי הט"ז היו נראים לו נכונים" כמו שכתבת אתה!
אולי זה קשור להשכלה שהיתה אז.דבש לפי אמר:ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?חימקו אמר:לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.