למה המשנ"ב לא פסק כדעת הגאון שמעיקר הדין אין איסור כלל בראש מגולה?

חימקו

משתמש ותיק
המשנ"ב פסק כהט"ז (סימן ב ס"ק יא) דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש.
וקשה לי בתרתי
א. הרי הגאון הוא בתראי שכמובן ראה דברי הט"ז ולא פסק כמותו והיה ראוי לכאורה לפסוק כהגאון.
ב. למה המשנ"ב לא הזכיר כלל את דעת הגאון?
 

משיב דבר

משתמש ותיק
nls אמר:
יכול להיות שדברי הט"ז נראו לו נכונים...
בקר טוב. 
זו הייתה השאלה של ר' חימקו, כי בדר"כ המ"ב מתחשב ביותר עם דעת הגר"א, ככתוב בהקדמתו, ובפרט כשהוא חולק עם מי שקדם לו (שבודאי ראהו). 
ולכן יש לברר מה הייתה הסיבה שהמ"ב מיאן בדברי הגר"א, עד ש"דברי הט"ז היו נראים לו נכונים" כמו שכתבת אתה!
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
ב. למה המשנ"ב לא הזכיר כלל את דעת הגאון?
זה לא נכון, הוא כן הזכיר, וכשתראה זאת תבין מדוע לא פסק כן.
היכן?
שער הציון אות יז (המציין את מקור הדין שבסעיף קטן י'), וזו לשונו שם:
"א"ר ופמ"ג שמוכיח כן מדברי המ"א וגם הרש"ל לא ס"ל במסקנתו להקל עיין בש"ת ועיין בביאור הגר"א ופשוט דבזמנינו מודה להט"ז ותשובת מהר"י ברונא וכן מצאתי כתוב בספר:"
עכ"ל.

הדברים הם בסימן ב' ולא כפי שצויין בטעות בסימן ג'.
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
דבש לפי אמר:
זה לא נכון, הוא כן הזכיר, וכשתראה זאת תבין מדוע לא פסק כן.
היכן?
שער הציון אות יז (המציין את מקור הדין שבסעיף קטן י'), וזו לשונו שם:
"א"ר ופמ"ג שמוכיח כן מדברי המ"א וגם הרש"ל לא ס"ל במסקנתו להקל עיין בש"ת ועיין בביאור הגר"א ופשוט דבזמנינו מודה להט"ז ותשובת מהר"י ברונא וכן מצאתי כתוב בספר:"
עכ"ל.

הדברים הם בסימן ב' ולא כפי שצויין בטעות בסימן ג'.

יש"כ!
עדיין קשה לי
א. מה השתנה מזמן הגאון מזמן המשנ"ב, שהוא כותב שבזמנינו מודה להט"ז?
ב. האם בזמנינו זה יותר דומה לזמן הגאון, וא"כ יודה המשנ"ב לפסוק כהגאון...

הוספה: 'וכן מצאתי כתוב בספר' איזה ספר?
 

בן נחום

משתמש רגיל
במפתח הספרים על ביאור הגר"א (שבסוף מהדו' מכון מורשת הגר"א) נכתב כך: אי מודה בזמנינו - אמרי שפר (קלצקין) סי' פ' (עמ' 140), משנה ברורה סי' ב' שער הציון ס"ק י"ז, פסקי הגר"א - עמודי אש.
אולי יעזור.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
א. מה השתנה מזמן הגאון מזמן המשנ"ב, שהוא כותב שבזמנינו מודה להט"ז?
ב. האם בזמנינו זה יותר דומה לזמן הגאון, וא"כ יודה המשנ"ב לפסוק כהגאון...
א. אני משער שכוונתו לכך שהתרבו פורקי עול תורה בקרב ישראל והתקבל שסימן ההיכר לפריקת עול זה הסרת כיסוי הראש כדרך הגוים (כלשון הט"ז "שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד, תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע").
ב. לגבי הליכה בחוץ בגילוי ראש כיום חמור יותר מבזמנו, אבל לגבי גילוי ראש בבית אולי זה קל יותר (כי כאשר גם הגוים ופורקי העול הלכו בחוץ עם כובע אלא שהקפידו להסירו "תיכף שיושבין" אז הליכה בבית בגילוי ראש היתה כמנהגם, אבל היום שהם הולכים גם בחוץ בגילוי ראש אז מי שאינו מגלה את ראשו אלא בביתו אין סיבה להתייחס לזה כעושה כמנהג הגוים ופורקי העול אלא אין זה אלא בשביל נוחות [או בשביל "להראות" לעצמו שהוא נוקט כהגר"א...]).
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
א. מה השתנה מזמן הגאון מזמן המשנ"ב, שהוא כותב שבזמנינו מודה להט"ז?
ב. האם בזמנינו זה יותר דומה לזמן הגאון, וא"כ יודה המשנ"ב לפסוק כהגאון...
א. אני משער שכוונתו לכך שהתרבו פורקי עול תורה בקרב ישראל והתקבל שסימן ההיכר לפריקת עול זה הסרת כיסוי הראש כדרך הגוים (כלשון הט"ז "שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד, תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע").
ב. לגבי הליכה בחוץ בגילוי ראש כיום חמור יותר מבזמנו, אבל לגבי גילוי ראש בבית אולי זה קל יותר (כי כאשר גם הגוים ופורקי העול הלכו בחוץ עם כובע אלא שהקפידו להסירו "תיכף שיושבין" אז הליכה בבית בגילוי ראש היתה כמנהגם, אבל היום שהם הולכים גם בחוץ בגילוי ראש אז מי שאינו מגלה את ראשו אלא בביתו אין סיבה להתייחס לזה כעושה כמנהג הגוים ופורקי העול אלא אין זה אלא בשביל נוחות [או בשביל "להראות" לעצמו שהוא נוקט כהגר"א...]).
אדרבה בזמנינו אנו אין דרך הגויים ללכת דוקא בגילוי ראש, ולא מקפידים בדווקא להסירו כשיושבים, וא"כ אין זה דרך העכו"ם היום.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אדרבה בזמנינו אנו אין דרך הגויים ללכת דוקא בגילוי ראש, ולא מקפידים בדווקא להסירו כשיושבים, וא"כ אין זה דרך העכו"ם היום.
הוא אשר אמרתי, שבעוד שהמשנ"ב כתב זאת לגבי זה שאפילו בבית אין לגלות את הראש (והיינו מפני טעם הט"ז דסבירא ליה שבזמנו הגר"א מודה לזה מפני שכן דרך פורקי העול), אך בזמנינו אין טעם זה שייך בבית (עכ"פ לא במיוחד בבית), אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
טעם חדש?
יכול להיות שלא ראוי, אבל לא מדינא.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דבש לפי אמר:
אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
טעם חדש?
במקום ששייך טעם הט"ז אז זה לא לגמרי טעם חדש אלא רק טעם לכך שבמצב כזה גם הגר"א יודה לט"ז, אך במקום שטעם הט"ז לא שייך אז נשאר טעם זה בפני עצמו, אך אם הוא מספיק כדי להחליט (בלי שהגר"א יאמר זאת) שפשוט שהגר"א יודה לט"ז אז הוא מספיק גם כשזה בפני עצמו.
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
דבש לפי אמר:
אך לגבי הרחוב זה שייך (ולא בדיוק מטעם הט"ז אלא רק מהטעם שזה סימן ההיכר לפריקת עול תורה).
טעם חדש?
במקום ששייך טעם הט"ז אז זה לא לגמרי טעם חדש אלא רק טעם לכך שבמצב כזה גם הגר"א יודה לט"ז, אך במקום שטעם הט"ז לא שייך אז נשאר טעם זה בפני עצמו, אך אם הוא מספיק כדי להחליט (בלי שהגר"א יאמר זאת) שפשוט הגר"א יודה לט"ז אז הוא מספיק גם כשזה בפני עצמו.
לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.
ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?

בזמן המשנ"ב היה אסור מדינא מצד חוקות הגויים, ולא סימן לפריקת עול.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
לדעתי סימן ההיכר לשמירת מצוות היא כיסוי ראש, ולא שאי לבישת כיסוי ראש סימן לפריקת עול.
ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?
בזמן המשנ"ב היה אסור מדינא מצד חוקות הגויים, ולא סימן לפריקת עול.
לגבי טענת הט"ז שזה חוקות הגוים - הגר"א נקט שאין שום מקום לחשוש לזה, ומה שהשתנה מזמנו עד זמן המשנ"ב זה כנראה לא מנהג הגוים אלא מנהג פורקי העול מקרב ישראל.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
קשה לי על הכותרת המתוקנת, אם השאלה היא "למה המשנ"ב לא התעלם" - מה פשר השאלה? ואם השאלה היא "למה המשנ"ב התעלם" הרי לא תוקן כלום...
(אלא היה ראוי לתקן "מדוע המשנ"ב לא פסק כדעת הגאון" וכו')
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
דבש לפי אמר:
ובזמן המשנ"ב זה היה שונה?
בזמן המשנ"ב היה אסור מדינא מצד חוקות הגויים, ולא סימן לפריקת עול.
לגבי טענת הט"ז שזה חוקות הגוים - הגר"א נקט שאין שום מקום לחשוש לזה, ומה שהשתנה מזמנו עד זמן המשנ"ב זה כנראה לא מנהג הגוים אלא מנהג פורקי העול מקרב ישראל.

אין איסור של 'ובחוקותיהם' של פורקי העול. אולי לא ראוי, אבל לא מדינא.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין איסור של 'ובחוקותיהם' של פורקי העול. אולי לא ראוי, אבל לא מדינא.
מדוע מנהג פורקי העול בצירוף מנהג הגוים (שלדעת הגר"א אינו נחשב בפני עצמו לחוקות הגוים) נעשה לאיסור גמור, ובפני עצמו אינו איסור גמור?

לענ"ד איסור פרישה מדרכי ציבור היינו על התנהגות המראה שהוא לא חלק מציבור שומרי המצוות, וממילא מאז שהתרבו פורקי העול נעשה סימן ההיכר לשמירת מצוות לחובה גמורה.
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
חימקו אמר:
אין איסור של 'ובחוקותיהם' של פורקי העול. אולי לא ראוי, אבל לא מדינא.
מדוע מנהג פורקי העול בצירוף מנהג הגוים (שלדעת הגר"א אינו נחשב בפני עצמו לחוקות הגוים) נעשה לאיסור גמור, ובפני עצמו אינו איסור גמור?

לענ"ד איסור פרישה מדרכי ציבור היינו על התנהגות המראה שהוא לא חלק מציבור שומרי המצוות, וממילא מאז שהתרבו פורקי העול נעשה סימן ההיכר לשמירת מצוות לחובה גמורה.

אולי כמר. לי לא נראה.
 

nls

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
nls אמר:
יכול להיות שדברי הט"ז נראו לו נכונים...
בקר טוב. 
זו הייתה השאלה של ר' חימקו, כי בדר"כ המ"ב מתחשב ביותר עם דעת הגר"א, ככתוב בהקדמתו, ובפרט כשהוא חולק עם מי שקדם לו (שבודאי ראהו). 
ולכן יש לברר מה הייתה הסיבה שהמ"ב מיאן בדברי הגר"א, עד ש"דברי הט"ז היו נראים לו נכונים" כמו שכתבת אתה!
אני מדמיין מצב היפוטטי: יושב רבינו הגדול החפץ חיים ולומד את הסוגיא, רואה את דברי הט"ז ואומר לעצמו "שיינע סברא!" רואה את דברי הגר"א ואומר לעצמו "צ"ע! הרי דברי הט"ז כפתור ופרח!", ואז כותב במשנ"ב את מה שכותב... איפה הבעייתיות ידידי?
 
 
חלק עליון תַחתִית