אשכול מתורת הגר"ש אלתר שליט"א

עפר ואפר

משתמש ותיק
לרגל קמפיין "ליבנו בתורתו"
נתתי אל ליבי לאסוף דברים מתורת ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר שליט"א, מאשר הובאו כאן בפורום, ואולי אמצא עוד.

והאמת שכל זה פירורין ממש, כי בכמעט כל שבוע יוצא "בנאות דשא" "עברא דדשא" ועוד ווערטער ודרשות וכדו', אבל מכל מקום פטור בלא כלום אי אפשר, פירורין מתורת הגר"ש שליט"א.

ואפשר @כלפי ליא @אבקש @סופר וכותב @יוספי ועוד אחרים, יוסיפו גם.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבר נחמד ביקר רבינו עקיבא איגר, מפי ר' דוד ריזל
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הצבי אמר:
משמרת למשמרתי אמר:
ואספר מה ששמעתי מידידי תלמידו של הגר"י ארנבג מישיבת חדרה שפעם נסעו במונית ואמר שם אחד הנוסעים על א' שהוא הרעק"א של הדור הגיב לעומתו הגר"י ואתה הרעק"א של המונית...
אני שמעתי שבהלווית הרב מפוניבז' הספידו הגר''ח שמואלביץ במילם אלושהוא היה רעק''א של הדור והגרי''ד סולוביציק שלא היהת דעתו נוחה ממשפט זה, כשעלה למונית לחזור מהלויה אמר אני הרעק''א של המונית [שמעתי מאחיינו]
כוותיה דידך מסתברא.
כי אני שמעתי סיפור זה בקלטת שרבי שאול אלתר סיפר זאת לפני כ25 שנה.
הגר"ש ביאר את הדברים, שאין 'רעק"א' במהדורת כיס, ואם זה במושגי הדור הזה אז זה לא רעק"א.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ביאור נפלא בפשט תפילת מוסף, והתעוררות נפלאה לעבוד את השי"ת ווי און ווען כו'
הביאו @דעתו יפה
אגב- מה הפי' ואת מוסף יום השבת הזה [ החודש הזה] נעשה ונקריב לפניך. הרי השבת הזה לא נקריב את הקרבן.
ופשוטו, שאז נעשה את המוסף של שבת ההיא. אבל הרי אומרים 'הזה'.

ושמעתי בשם הגר"ש אלתר שליט"א, שאמר בדרשה בהגל הראשון [של הקורונה], שאומרים שודאי שיבנה ביהמש נעשה ונקריב הכל בדיוק לפםי ההלכה, תמידים כסדרן ומוספין כהלכתם כנדרש. אך ביום השבת הזה נעשה ונקריב - איך? באהבה כמצות רצונך- נקבל האהבה את רצונך, שגזרת עלינו גלות, בזה נקריב לפניך את הקרבנות כהיום ונצא ידי חובתינו בונשלמה פרים שפתינו וביום השבת וכו'. ןבזה סיים, ודאי כשהכל יחזור, נחזור לבתי הכנסת, נתאסף כולנו יחדיו באסיפת מרעים וכו' וכו', אך עכשיו מצות רצונך שנתפלל במסתור וכו'. נעשה ונקריב לפניך
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עובדה נאה מחידושי הרי"ם, שהזכרתי אני באשכול אחר
אינני יודע אם זה מספיק "פולני", אבל ביא"צ דחי' הרי"ם השתא הזכיר הגר"ש אלתר עובדא בזה. והפוך בה והפוך בה.

וזת"ד:
בזמנו פרסם ר' אברהם ברסלר מאמר בהמודיע על החידה"ר. (בשנות ל"ו/ז'). ר' אברהם היה נאמן, הוא קיבל מזקני החסידים.
הייתי היימיש איתו, ושאלתי אותו מה השמטת מהמאמר.

הוא אמר שהשמיט את זאת: שכשהחידה"ר נפטר מצאו בפיו חתיכה קוגעל. בשבת האחרונה כבר לא יכל לאכול, אבל מסר נפשו על אכילת הקוגעל, ולא הצליח לבלעו ונשאר בפיו.

כנראה לא פרסם אותו מפני שהמודיע היה עיתון כללי. ויהיו בין הקוראים שלא יבינו מה יש באכילת קוגעל. אבל היום מפרסמים כל דבר, אז אפשר לפרסם.

וחוץ מהידיעה לדעת מה החשיבות שמסר נפשו על מנהג ישראל
ג"כ יש לדעת, וזה גאליציאנער שטיקל אבל על הרי"ם אפשר לומר כזאת - הרי"ם נסע לכולם (משא"כ השפ"א היה מכונס בחיידר של קאצק), דהרי ידוע וכן שמעתי מאבא שקיגעל הוא המאכל השישי [אף שאבא עצמו לא הקפיד על הסדר לפני שנות הפירען], והמאכל השישי זה כנגד היסוד, והקדושה היא מה שמסר נפשו עליה כידוע, [א"ה מה שמאכלי שבת בבוקר הם כנגד הספירות הובא כאן למעלה ג"כ מהפנ"מ, אבל הוא עוד מהרוז'ינער ונמצא במשמרת שלום ועוד]
וגם רמז יש בזה, שהוקגעל הוא כנגד המן, "כזרע גד לבן", וידוע שלשבע שנות הנהגה של הרי"ם קראו "שבע שנות השבע", וודאי שהעיקר ברוחניות (אחרי שהקוצקער סגר הדלת כידוע), אבל ודאי שהמדובר גם על פרנסה ברווח, שהקוצקער לא כ"כ היה מרוצה מזה, אבל אצל הרי"ם היה גם בזה הרחבה, וכן זי"ע גם לנו ולכב"י.
עכת"ד
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דברי תורתו של הגאון רבי שאול אלתר שליט"א מתבדרין בבי ספרא. העתקתי אך מעט, וכהנה תמצא רבות.

הרב וואזנר בתשובה המוצ"ב, מכנה אותו הגאון המופלא וכו' כבר בגיל 49!
שו"ת שבט הלוי חלק י סימן לט ב"ה, ב' דר"ח אלול תשנ"ז לפ"ק.
כבוד ידידינו המכובד הגאון המופלא בן גדולים וצדיקים כש"ת מוהר"ר שאול אלתר שליט"א ראש ישיבת שפת אמת. אחדשה"ט וש"ת באהבה. בבאי לביתי אחרי נחתי קצת בחו"ל מצאתי בין המכתבים מכתב ק' של כ"ת אלי, וענותו הרבני להיות שואל ונשאל, ואשיב בקיצור כדרכי. וז"ל השאלה פה בביה"מ דגור שכיח טובא שיהיו ב' וג' בריתות זאח"ז וקמרא דמר אביו הגה"צ זצלה"ה אהני לי' שיכבדו אותו ע"פ רוב בברכות אשר קידש, ומנהגו כאשר ראה אצל אביו הגדול זי"ע לברך בפה"ג בכל ברית הגם שמודיעים מקודם שבכוונתם לכבדו באופן שאין המלכה בדעת, ות"ח עורר אותו ע"ז איך שרי לברך שנית בפה"ג.
וכ"ת שפיר העיר בזה מכמ"ק, ועיקר כוונתו משום דכוס מצוה הוא ואין דעתו לפטור רק הך כוס ואף דעדיין יש חשש ברכה שא"צ גם אם טועם מכל כוס, אולי יש לסמוך על האחרונים דבמקום מצוה אין חשש כ"כ בברכה שא"צ.

הנה עצם הנדון הלא מבואר להדיא ביו"ד סי' רס"ה ס"ח, דלדעת המחבר מי שיש לו ב' תנוקות למול יברך ברכה אחת לשניהם כדעת הרא"ש, ודלא כדעת העיטור בטור שם, איברא העולם נוהגים כדעת תשובת דרכי נועם מובא בפ"ת ע"פ מנהג מצרים לברך על כל אחד, ואומרים אחרי המילה פסוקים המלאך הגואל וכו' כדי להסיח דעת, וזה בין לענין ברכת מילה, בין לענין אשר קידש, והה"ד לענין בפה"ג דשייך להם, וכ' שהוא מנהג ותיקים, ובתשובת מהר"ם שיק יו"ד סי' ר"נ דן בזה באורך ונו"נ בדברי מג"א סי' רט"ו במחלוקת המנהגים שבמג"א לענין הבאת פירות בשבת להשלים ק' ברכות אם שייך ברכה שא"צ, וכ' לחדש דאפילו למאן דפליג שם מכ"מ במצוה חיובית שכ"א מצוה בפני עצמה בודאי רשאי לברך, וטעמו כדי לעשות ולהוסיף בלשמה דהמצוה.
וראיתי מי שהשיג עליו מיומא ע' ע"א דקאמר ר"ל טעם ברכה שא"צ הרי דגם במצוה בפ"ע שייך זה, ולדידי לק"מ דהתם הכל מצות קריאת כה"ג אלא בב' פרשיות, אבל ב' מצות מילה הם ב' גופי מצות ויש מקום לסברת מהר"ם שיק, וסיים בתשובה שם דא"ש מנהגינו שיש לברך על ב' מילות על כל מילת תינוק בפ"ע, וכ' דאין לשנות מנהגים, וזה גם לענין פרי הגפן.
ומש"כ כ"ת לכוון שלא לצאת רק על הראשון ועל כ"א בפ"ע, ידוע דדרך זה מובא בשו"ע או"ח סי' קע"ד ס"ד יע"ש, ובתבו"ש יו"ד סי' י"ט ס"ק י"ז נו"נ באורך בסברא זו, וכ' דשאני האי דסי' קע"ד שאין הכוסות מענין אחד, והעיר גם מהא דד' כוסות בפסח יע"ש, מכ"מ אולי ב' מילות שאני, שהם ע"פ רוב שייכים לב' בני אדם וחשיבות מצוה לכ"א.
מכ"מ אף על גב דעצה זו שלא לכוון רק על ברכה אחת עדין לא ברורה כל הצורך מכ"מ אפשר להשתמש בה בצירוף הוראת הגאון מהר"ם שיק יו"ד סי' ר"נ הנ"ל, ולהדר שלא להביא ילד השני רק אח"כ, ומכ"ש אם יש קצת הפסקה, מכ"מ זכינו להעמיד מנהג כ"ת שהוא כנראה מנהג העולם.
וזכות אביו הגדול והצדיק זי"ע יגן עליו ועלינו, ויזכה מעכ"ת להעמיד תלמידים הגונים אלופים ומסובלים בתורה ומצות לקראת משיח צדקינו ברחמים. הכ"ד ידידו דוש"ת, מצפה לישועת ה'.

ר' מנשה קליין שבתו היתה נשואה לאחיו ז"ל של הגרש"א מזכירו בשו"ת כמ"פ וזה חד מני כמה.
שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן רלט ותוך כדי דבריו מביא בשם הגאון הנ"ל וז"ל: וע"ע רגמ"ה ערכין ד"ז שכתב נמי דבאדם נמי שייך צעב"ח ולזה הערני מח' הגאון מוה"ר שאול אלתר שליט"א וע"ע שו"ת הרשב"א סי' רנ"ב וברדב"ז ח"ב סי' תשכ"ח שו"ר לרבינו יונה בספר היראה שלו אות רס"ו השמר מלצער בעלי חיים בין בהמה בין עוף וכ"ש שלא לצער אדם שהוא עשוי בצלם (אלקים) המקום ע"כ עכ"ל.

ובתשובה נוספת משנת תשל"ו בנושא אכילת חלב אחר בשר (חלק ז סימן ע) פותח ר' מנשה קליין בזה"ל: הרימותי בחור מעם ה"ה מע"כ המופלא ומופלג מלא פלג בנש"ק עדיו לגאון ולתפארת וכו' כש"ת הב' שאול אלתר שליט"א" - כ"ז הוא כותב עליו כשהיה רק בגיל 19!
[ואולי בגלל זה לימים חשק באחיו לחתן]

דף על הדף ברכות דף כז עמוד א
בגמ': מתפלל של מוסף ואח"כ של מנחה, שזו עוברת וזו אינה עוברת.
ובשו"ע או"ח (סי' רפו סעיף ד): היו לפניו שתי תפילות, אחת של מנחה ואחת של מוספים וכו' צריך להתפלל של מנחה תחילה ואח"כ של מוסף ע"כ. ובמג"א שם (ס"ק ג) כתב, דהך דינא דמנחה קודמת למוסף הוא רק בדאיכא שהות להתפלל שתיהם, אבל בליכא שהות - משפט הקדימה למוסף, דהא מוסף אין לו תשלומין לערב ומנחה יש לה תשלומין וע"כ עדיף שיתפלל מוסף עכ"ד, וכל האחרונים תמהו עליו מהירושלמי (פ"ד דברכות ה"א) דהוה ס"ד לומר איפכא, דבליכא שהות אזי מנחה קדמה ודחינן דאף באיכא שהות, ועכ"פ מבואר דבליכא שהות לכ"ע מנחה קדמה, ודלא כהמג"א.ו בחדושי רעק"א לשו"ע כתב ליישב את דברי המג"א, דמוסף קדים רק מצד שלמנחה יש תשלומין, והירושלמי מיירי באופן דליכא תשלומין גם למנחה, וכגון שמת לו מת בשבת דבלילה יהא אונן ולא יוכל להשלים כלל, ועוד כתב דהיכא שאיחר במזיד מלהתפלל מנחה עד סמוך להשקיעה חשיב כמזיד, ואם יקדים מוסף לא יוכל להשלים מנחה בלילה. ובכה"ג מנחה קדים ואף בדליכא שהות עכת"ד המגרע"א.
וכתב הגאון ר' שאול אלתר שליט"א בקובץ חומת ירושלים (קובץ א ע' צג - ד): ולכאורה יש לתמוה על תירוץ זה, דאכתי תקשי מהירושלמי הנ"ל שמקשה על דברי ר' יוחנן דמנחה קדמה מברייתא דתני דלכתחילה מוסיף קודמין, ולדברי המג"א הו"ל לתרץ, דהברייתא מיירי בדליכא שהות ולמנחה יהיה תשלומין וע"כ מוסף עדיף ודברי ר' יוחנן בדאיכא שהות וכו'. עיי"ש.

 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חסידישע מעשה נאה שהביא הרב @וחי בהם בתקופת הקורונה
והנה מקור שאסור לטבול במקוואות בזמן מגיפה, ולכאורה אותם הרבנים לא ידעו זאת.
מתוך שיחת הגר"ש אלתר (יום ב' פרשת צו, ה' ניסן תש"פ): מסופר שבזמן המגיפה שהיתה בעיר צפת, היו ב' אברכים שאזרו עוז והלכו לטבול במקוה טהרה למרות שאסרו זאת, ול"ע חלו ופגעה בהם מדת הדין ונסתלקו, קרא עליהם הרה"ק מאווריטש בעל הבת עין זי"ע מי שאינו מאמין ב'השוכן אתם בתוך טמאותם' זה גם כן מעין בחינה של אפיקורסות, כי לפעמים 'אני ה' השוכן אתם' בדרכים אחרות, בתקנות אחרות, כי כך הקב"ה משרה שכינתו, וכך רצונו ית"ש, וכך צריך לקיים את זה.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
טעם נחמד על עניין פורים דפרזים ומוקפים
תלמיד ותיק אמר:
לגבי הזמנים של מוקפין ופרזים, י"ל שאחרי שנפלו המחיצות, מבררים מהי אחדות אמיתית, על אף השוני הקיים.
וכמו ששמעתי בשם הגר"ש אלתר שליט"א על זמנים המובדלים למוקפין ופרזים, די"ל כי פורים ענינו אחדות, וכמו שאמרה אסתר 'לך כנוס' - שעי"ז בא הנס, ואין רבותא להיות באחדות כשדעתם ומנהגם משותף, רק כשנהרא נהרא ופשטיה ובכל זאת מאוחדים זו אחדות אמיתית. המן אמר עם אחד מפוזר ומפורד, דהיינו שעל אף שהם עם אחד מ"מ הם מפוזרים - דהיינו שכל אחד יש לו מנהגים שונים וכדומה, אבל בפורים מבררים שאפילו שאנחנו מפוזר ומפורד מ"מ עם אחד אנחנו, כולנו בנים לאבינו שבשמים.

 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דברים עמוקים בהקדמות מחכמת הפיזי"ק שאינה מסורה בידי
יוספי אמר:
מענין לענין בענין אחר.
שמעתי מהגר"ש אלתר שליט"א שיעור בענין זמן בלתי נמדד.
הוא הביא את הרש"ש בכתובות ע"ה שהקשה האיך כתב תוס' שחזקה שלא נתבררה בשעתה אינה חזקה הא בכל חזקה אינה נתבררה בשעתה על פי מה שידוע שכל דבר שרואים יש אורך זמן עד הראיה. (מאז שגלי האור נפגשו בחפץ עד שזה הגיע אל העין - והיה יכול להשתנות ).
ותירוצו יותר מפליא דתוך כדי דיבור כדיבור דמי.
ובתשו' ר' שלמה אייגר אהע"ז כתב שליכא חסרון אם מעת אמירת העדות עד שמיעת הדיינים עבר זמן מה. (גבי כותב עדותו לבי"ד מה שנחלק עם הנתיבות בענין נעשה רשע קודם שהגיע השטר לבי"ד) והראיה דאם היה אולם גדול והעדים בצד אחד והדיינים בצד אחר מהני אף שאיכא זמן מעת אמירתן לעת שמיעתן.
ובסוף הביא הגר"ש אלתר לבאר דברי הרמב"ם שהראה השם למשה לבנה במראה הנבואה, והטעם דראייתנו את הלבנה הוא יותר משניה אחר מציאותו שהרי מהירות האור הוא 350 אלף קילומטר בשניה והלבנה רחקוה מאיתנו 380 אלף קילומטר.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
ביומני טולנא הנודעים מספר (רי"מ וינברג בשם) הרבי הפני - מנחם שבשעה שהסתפק אם לקחת ע"ע האדמרו"ת התייעץ עם בניו, והתשובה המעניינת ביותר (כלשונו) היתה של רבי שאול, הוא אמר למה אבא אינו מתייעץ עם אביו הא"א?, היה פשוט לו שהרבי הפנ"מ יכול להתייעץ עם אביו גם אחרי מות...
וסיים הפ"מ שבאמת באותה תקופה היה לו חלום על אביו הא"א שממנו הבין כי עליו לקחת האדמורו"ת.
אולי אי מי יעלה צילום הדברים?
 

יאקב

משתמש רגיל
דברי רבנו שליט"א על פרשת קרח תשפ"א:
מפרשתן למדים חז "ל (סנהדרין קי.) 'מכאן שאין מחזיקין במחלוקת', ופירש רש "י 'שמחל [מרע "ה] על כבודו, והוא עצמו הלך לבטל מחלוקת', שאין לומר שמכיון שניסו פעם אחת לפייס אין צורך לנסות שוב , אלא צריכים לנסות לפייס שוב ושוב. אבל יש בזה עוד משמעות , כי הנה בין אנשים תמיד קורה שיש ויכוח וריבוי דעות, ולפעמים יש גם רדיפות, אבל אין להחזיק במחלוקת, לא להיאחז ברע , ולא לדבר על השלילה , אלא להיאחז בטוב, בעשה טוב , יהודים צריכים להתמקד ולהחזיק ולהתחזק בטוב , במה שאתה לומד ומתפלל, במה שאתה שייך לציבור החפצים בטוב . 
 

יאקב

משתמש רגיל
סיפר רבנו שליט"א: ותלמיד חכם חי תמיד בהרגשה זו , היום
היארצייט של הגה "ח ר' אברהם
פרידמן ז"ל , מתחת לביתו היה לו אפשרות
וזכות לבנות, עברו הרבה שנים והוא לא
התעסק בזה מחמת התנגדות של שכן,
לימים הסביר שעמד הברירה לפניו - או
בבא קמא או הדירה שאני יכול לעשות
מתחת לבית, כי א"א להתעסק בשניהם
יחד, ומסכת בבא קמא יותר חשובה לי ,
בבא קמא איז מיין שטוב . זהו חיים של
תלמיד חכם - שמכיר שבבא קמא זה
החיים שלו וה' הוא נחלתו בתוך בני
ישראל. כל אחד יכול לומר שבבא קמא
יותר חשובה לו , אבל הוא הרגיש את זה
גם כשהגיע למעשה , את הבבא קמא הוא
לקח אתו למעלה, את הדירה הוא משאיר
ליורשים , יותר מארבע אמות אין לבן אדם
בעולם הזה, וצריכים לעבוד כדי להרגיש
זאת , שהתורה יותר חשובה לי , כי אפשר
להגיד מהיום עד מחר ושלא יחדור ללב ,
אלא צריכים לעמול על זה כל הזמן,
להתרומם מעל חיים החומריים, ולהרגיש
מהו הטפל ומהו העיקר בהאי עלמא .
 

יוסף בנימין

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
שיעורים בעיון, מוסר רה"י אחת לחודש בספר חידה"ר לבחורי ישיב"ג, ואחת לחודש בספר קצה"ח לבחורי ישיב"ק. וכבר העירותי על זה שאין מזדרזים כ"כ לתמלל את השיעורים.
מ"מ מצורף אחד (נמסר לבני הקהילה)שיעור ב' כתי עדים.pdf
הלוואי היה זה מתפרסם בעלון בנאות דשא
 
 

יוסף בנימין

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
און דאן האסטו גאר גאר גישמקע און רייכע שמוע'ס אין לערנען צווישן צווי גדולי פולין שיחי', ר' דוב לנדו ור' שאול אלתר. עם כיתובים ומראי מקומות.
לא כדאי לפספס.

https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31507530&Video=True&Lang=Hebrew

מישהו יכול להוריד?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אולי מיותר לציין
אבל באוצר החכמה יש כמה ספרים-קונטרסים של שיעורים ממנו
על כמה מסכתות בשם ילקוט שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה
אני בעיקר נהנתי מהקונטרס ילקוט שיעורים ענינים שונים 
 

אבי חי

משתמש ותיק
יוסף בנימין אמר:
עפר ואפר אמר:
און דאן האסטו גאר גאר גישמקע און רייכע שמוע'ס אין לערנען צווישן צווי גדולי פולין שיחי', ר' דוב לנדו ור' שאול אלתר. עם כיתובים ומראי מקומות.
לא כדאי לפספס.

https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31507530&Video=True&Lang=Hebrew

מישהו יכול להוריד?

יש לי אותו. אבל הוא גדול מדי, אם מישהו יכול להדריכני איך לדחוס וכיו"ב אשמח להעלות, או שיכתבו כתובת מייל ואשלח.

דרך אגב, מוהגרד"ל שליט"א אומר שם בשם הרמב"ן ריש פסחים שהסתפק אם מהני הפקר לבל יראה, אבל ברמב"ן נראה דחזר בו מחמת דברי הירו' שמוכח שאין עובר בב"י על חמץ שהפקירו.
 

יוסף בנימין

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
יוסף בנימין אמר:
עפר ואפר אמר:
און דאן האסטו גאר גאר גישמקע און רייכע שמוע'ס אין לערנען צווישן צווי גדולי פולין שיחי', ר' דוב לנדו ור' שאול אלתר. עם כיתובים ומראי מקומות.
לא כדאי לפספס.

https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31507530&Video=True&Lang=Hebrew

מישהו יכול להוריד?

יש לי אותו. אבל הוא גדול מדי, אם מישהו יכול להדריכני איך לדחוס וכיו"ב אשמח להעלות, או שיכתבו כתובת מייל ואשלח.

דרך אגב, מוהגרד"ל שליט"א אומר שם בשם הרמב"ן ריש פסחים שהסתפק אם מהני הפקר לבל יראה, אבל ברמב"ן נראה דחזר בו מחמת דברי הירו' שמוכח שאין עובר בב"י על חמץ שהפקירו.

תודה, למעשה כבר כתבתי למכון דבר אמת
 

אבי חי

משתמש ותיק

כאן יש כמה דברים מעניינים
לקט מדברי הגר"ש שליט"א על האסונות, תמלול השיחה הנ"ל עם הגרד"ל (אך אינה דומה שמיעה לראיה..), והדרכות בדרך לימוד התורה ושקיעות בלימוד.
 

קבצים מצורפים

  • עוז לו בך - שבועות תשפ''א.pdf
    673 KB · צפיות: 44

יוספי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
דברים עמוקים בהקדמות מחכמת הפיזי"ק שאינה מסורה בידי
יוספי אמר:
מענין לענין בענין אחר.
שמעתי מהגר"ש אלתר שליט"א שיעור בענין זמן בלתי נמדד.
הוא הביא את הרש"ש בכתובות ע"ה שהקשה האיך כתב תוס' שחזקה שלא נתבררה בשעתה אינה חזקה הא בכל חזקה אינה נתבררה בשעתה על פי מה שידוע שכל דבר שרואים יש אורך זמן עד הראיה. (מאז שגלי האור נפגשו בחפץ עד שזה הגיע אל העין - והיה יכול להשתנות ).
ותירוצו יותר מפליא דתוך כדי דיבור כדיבור דמי.
ובתשו' ר' שלמה אייגר אהע"ז כתב שליכא חסרון אם מעת אמירת העדות עד שמיעת הדיינים עבר זמן מה. (גבי כותב עדותו לבי"ד מה שנחלק עם הנתיבות בענין נעשה רשע קודם שהגיע השטר לבי"ד) והראיה דאם היה אולם גדול והעדים בצד אחד והדיינים בצד אחר מהני אף שאיכא זמן מעת אמירתן לעת שמיעתן.
ובסוף הביא הגר"ש אלתר לבאר דברי הרמב"ם שהראה השם למשה לבנה במראה הנבואה, והטעם דראייתנו את הלבנה הוא יותר משניה אחר מציאותו שהרי מהירות האור הוא 350 אלף קילומטר בשניה והלבנה רחקוה מאיתנו 380 אלף קילומטר.
לא מובן מה לא מובן פה,
הנושא עליו הוא דיבר הוא אם שייך לדון על זמן בלתי נמדד.
ובזה תי' קושית הרש"ש.
וכן דחה בזה ראית ר"ש אייגר
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספי אמר:
עפר ואפר אמר:
דברים עמוקים בהקדמות מחכמת הפיזי"ק שאינה מסורה בידי
יוספי אמר:
מענין לענין בענין אחר.
שמעתי מהגר"ש אלתר שליט"א שיעור בענין זמן בלתי נמדד.
הוא הביא את הרש"ש בכתובות ע"ה שהקשה האיך כתב תוס' שחזקה שלא נתבררה בשעתה אינה חזקה הא בכל חזקה אינה נתבררה בשעתה על פי מה שידוע שכל דבר שרואים יש אורך זמן עד הראיה. (מאז שגלי האור נפגשו בחפץ עד שזה הגיע אל העין - והיה יכול להשתנות ).
ותירוצו יותר מפליא דתוך כדי דיבור כדיבור דמי.
ובתשו' ר' שלמה אייגר אהע"ז כתב שליכא חסרון אם מעת אמירת העדות עד שמיעת הדיינים עבר זמן מה. (גבי כותב עדותו לבי"ד מה שנחלק עם הנתיבות בענין נעשה רשע קודם שהגיע השטר לבי"ד) והראיה דאם היה אולם גדול והעדים בצד אחד והדיינים בצד אחר מהני אף שאיכא זמן מעת אמירתן לעת שמיעתן.
ובסוף הביא הגר"ש אלתר לבאר דברי הרמב"ם שהראה השם למשה לבנה במראה הנבואה, והטעם דראייתנו את הלבנה הוא יותר משניה אחר מציאותו שהרי מהירות האור הוא 350 אלף קילומטר בשניה והלבנה רחקוה מאיתנו 380 אלף קילומטר.
לא מובן מה לא מובן פה,
הנושא עליו הוא דיבר הוא אם שייך לדון על זמן בלתי נמדד.
ובזה תי' קושית הרש"ש.
וכן דחה בזה ראית ר"ש אייגר

נכון. האשכול שם התחיל עם כל מיני חכמות של פיזיקה שלא זכיתי להם כלל, ולכן טעיתי שג"ז בכלל
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
אולי מיותר לציין
אבל באוצר החכמה יש כמה ספרים-קונטרסים של שיעורים ממנו
על כמה מסכתות בשם ילקוט שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה
אני בעיקר נהנתי מהקונטרס ילקוט שיעורים ענינים שונים 

ומה שאין באוצר זהו ספרי "לצדדין קתני" - הערות שכתב בשולי גליונות ספריו, שיוצאים עוד ועוד (יש רק שולי הגליון של הפנ"מ)
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
למעשה פה יש את רוב השמועסן והדרשות מהתקופה האחרונה (שנאמרו ביום חול)

אבל יש עוד ווערטער קצרים (ואני הק' מוצא בהם חן מיוחד) כגון בלחיים לבר מצוות וכדומה, שזה נשלח רק בדבר אמת אבל נמצא שם. ואין לי לינק שאפשר למצוא בו הכל.
 

ובכן

משתמש ותיק
יוספי אמר:
ובזה תי' קושית הרש"ש.
למען הדיוק, הרש"ש עצמו מתרץ זאת.
ובדברי הרש"ש הוא דוחה ראית ר"ש אייגר, ולאידך מבאר צורך הנבואה במראה הלבנה.
 
חלק עליון תַחתִית