לא זוכר - לא עולה הלימוד

ישראל גליס

משתמש ותיק
ומטו משמיה רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלר הקדוש, שאדם שלא זוכר את מה שהוא לומד - לא עולה לו כלימוד.
מה המקור לדברים הללו? ומי מדבר בזה?
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
השמר לך ושמור נפשיך מואוד פן תשכח וכו' וגם שלא יהא לא עבדו
עיין בשו"ע הרב שזה חלק ממצוות ושננתם כמוש"כ בגמ'
ולכן, גם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כמו אחותו שא"צ לעיין. ואף שעל ידי זה לא יוכל ללמוד הלכות הרבה, לא יחוש כמו שאמרו חכמים (אבות ב): "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה". וכן היו עושים בימיהם שהיו לומדים בע"פ היו לומדים בתחלת למודם רק ב' או ג' משניות או ברייתות בשבוע והיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים (חגיגה ט:): "אינו דומה השונה פרק מאה ואחת לשונה מאה פעמים ואחת" שזה נקרא עובד אלוקים וזה נקרא לא עבדו כראוי. ועכשיו שתורה שבע"פ כתובה לפנינו, א"צ לחזור מאה פעמים ואחת בשעת למודו ממש. רק שיזהר לחזור על הראשונות תמיד לפרקים קרובים בענין שתהיינה כל ההלכות שלמד חקוקות היטב בזכרונו כל הימים שבינתיים וברורות לו בלי גמגום כבשעת למודו ממש:
וכל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו' וכל מקום שנאמר השמר פן הוא לא תעשה. וקבלו חכמים שאין הכתוב מדבר בעשרת הדברות לבדן אלא הוא הדין לכל התורה כולה.
ולכן למדו חכמים ג"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ"ש יום אשר עמדת לפני ה' וגו' הוא ללמדך שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני.
וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח אף שאח"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים.
וגם אמרו הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:
אמנם יכול להיות שהסטייפעלער דבר באופן טכני שמי שאינו חוזר על מה שלמד אין לו החשק ועלול ליפול
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם לִיגְרֹס אֱנָשׁ, וְאַף עַל גַּב דִּמְשַׁכַּח וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדַע מַאי קָאָמַר; שֶׁנֶּאֱמַר: 'גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה'.
 

זאת תורת

משתמש ותיק
רש"י ברכות ו, ב: אגרא דפרקא - עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם - היא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ישראל גליס אמר:
ומטו משמיה רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלר הקדוש, שאדם שלא זוכר את מה שהוא לומד - לא עולה לו כלימוד.
מה המקור לדברים הללו? ומי מדבר בזה?

לא זכור.. לי דבר כזה מהסטייפלר זצ"ל. על הצד שיתברר שמקור השמועה בחיי עולם או בקהילות יעקב כל עמלי לשיטתך ירד לשווא שהרי לא זכרתי.. :)

אבל דומני שאם נגדיר נכון את המושג 'לימוד' העוקץ ירד והשמועה תתפוס רגליים יציבות.
לימוד זה שינון חזרה, לקלוט מידע לרכוש ידע, ומלשון 'מורגל' שיהיה 'למוד' ומורגל בדבר כשור לעול וכחמור למשאוי, ממילא אדם שלא זוכר, בהכרח שלימוד באמת לא היה שם.. אולי גירסא, ולכן לא עולה לו 'כלימוד' אבל כגירסא פשוט ופשוט שעולה לו.

הסבר קצת שונה ופחות מחודש, השמועה הנ"ל אמורה באדם שמראש לומד בחפזה בלי רצון לרכוש ידע בדבר הנלמד, ובמקרה כזה פשוט שלא נחשב לו ללימוד.
 
חלק עליון תַחתִית