איני יודע אם לזה בדיוק כוונתך, אך מ"מ אציין כי יש בפורום אוצר החכמה אשכול מענין, שנקרא "ספרים חשובים הזקוקים למהדורות חדשות".אור החכמה אמר:נשמח לשמוע רעיונות
משתדל לעשות רצון ה' אמר:בעניין חסורי מחסרי והכי קתני.
מתי אומרים?
באמת חסר? הדעות.
למה רבי לא תיקן את הלשון [לדעות שחסר]
תודה רבה.אור החכמה אמר:משתדל לעשות רצון ה' אמר:בעניין חסורי מחסרי והכי קתני.
מתי אומרים?
באמת חסר? הדעות.
למה רבי לא תיקן את הלשון [לדעות שחסר]
תראה כאן
http://www.daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/tafrit-chasureymechasra.pdf
משתדל לעשות רצון ה' אמר:תודה רבה.אור החכמה אמר:משתדל לעשות רצון ה' אמר:בעניין חסורי מחסרי והכי קתני.
מתי אומרים?
באמת חסר? הדעות.
למה רבי לא תיקן את הלשון [לדעות שחסר]
תראה כאן
http://www.daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/tafrit-chasureymechasra.pdf
יש בידי ליקוט יותר גדול ששלח לי ידיד.
בשמחה רבה.אור החכמה אמר:משתדל לעשות רצון ה' אמר:תודה רבה.אור החכמה אמר:תראה כאן
http://www.daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/tafrit-chasureymechasra.pdf
יש בידי ליקוט יותר גדול ששלח לי ידיד.
תוכל לצרפו כאן לזיכוי הרבים?
איזה בית מדרש? גם קירוב?אור החכמה אמר:נשמח לשמוע רעיונות
בן ראם אמר:איזה בית מדרש? גם קירוב?אור החכמה אמר:נשמח לשמוע רעיונות
לענ"ד זה לא שייך במציאות שכזו סקירה תודפס ותצא לאור בהוצאת ספרים רשמית.דודעלע אמר:סקירה כללית על ההכשרים. בארץ ובחו"ל, 'אוכלים אצלנו' או לא,
חייל של הרבי אמר:ספר העובר על המנהגים שנוהגים רבבות ישראל כשרים, דאינם כפי המשתמע בש"ס ואף בהשו"ע, והבאת הנימוקים והטעמים מדוע המנהג שונה.
אני מבין ש'קובץ שיטות קמאי' מרחיב מדי לדעת מר.תלמיד נאמן אמר:אני כותב נקודה, ואולי אפשר לפתח אותה יותר, אצל הלומדים בביהמ"ד קיימת כיום "בעיה" בגלל ריבוי ספרי הראשונים שנדפסו.
כמדומני שאם היה ספר שמראה ומביא בכל קטע או סוגיא את הנקודות היסודיות בראשונים הקדמונים כגון ר"ח רי"ף רש"י ר"ת ר"י הזקן רמב"ם רמב"ן, זה היה נותן בסיס טוב לכל המשך הלימוד (בראשונים היותר מאוחרים).
דודעלע אמר:סדר הפרשת תרו"מ ואיך לטפל בפרוטה של מעש"ש
יש ספר "מנהג ישראל תורה".חייל של הרבי אמר:ספר העובר על המנהגים שנוהגים רבבות ישראל כשרים, דאינם כפי המשתמע בש"ס ואף בהשו"ע, והבאת הנימוקים והטעמים מדוע המנהג שונה.
נבהל להשיב אמר:ספר העוסק בגזירות ותקנות חז''ל עם ביאור כל הכללים ומתי נאמרו אותם כללים, ובכל גזירה ותקנה לחשב את כל הנ''ל
[כגון מתי הוי גזירה לגזירה מתי הוי מילתא דלא שכיחא דלא גזרו ביה רבנן (למשל חז''ל לא תיקנו פרוזבול אם אין ללוה קרקע כיון שאין מצוי שילוו לו והוי מילתא דלא שכיחא למרות שהתקנה כבר קיימת אלא שהוציאו מן הכלל את מה שאינו מצוי , ולא מצאנו כך בכל הגזירות, לעומת זה מצאנו תקנות הרחוקים בהרבה שכן תיקנו בזה למשל-תנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת, שתהא מנחתו קרבה משל צבור. ובברטנורא-והא דתנן במתניתין דתנאי בית דין הוא לדברי ר' שמעון שתהא באה מן הצבור, ולא מן התורה, מפרש בגמרא דשתי תקנות הוו, בתחלה מדאורייתא קריבה משל צבור מדכתיב חק עולם כדאמרינן, כיון שראו דקא מדחקא לשכה התקינו דניגבו מיורשים , כיון דחזו דקא פשעו בה אוקמוה אדאורייתא. ונמצאת עכשיו קריבה מן הצבור בתנאי בית דין דאוקמוה אדאורייתא ע''כ וזה הרבה יותר רחוק אולי פעם בשנה בזמן בית שני שימות הכה''ג בין מנחה של שחר לערב) וכיו''ב]
יש את דברי סופרים של הרב יברובעץ פרי אמר:לדעתי ספר שמפרש את סוגיות הגמ' לפי ההלכה,
כלומר כמו השיטה שנפסקה בשו"ע והאחרונים,
ולהיצמד לכל מה שפרשו בסוגיות לאור פסקם להלכה.
רק שקשה מאוד למצוא מי שיכול לעשות זאת למעשה
הוא צריך לשלוט היטב במג"א (ובמחצה"ש ופרמ"ג)
ובכל ביאור הגר"א ולהבין מה הביא מכל מקור ומקור
ואצ"ל שליטה מוחלטת בכל בית יוסף בד' חלקי שו"ע
ובתכלית הקיצור, כי אם מאריך הרבה עדיף המקור.
האמת שנים חלמתי לכתוב ספר זה ולא זכיתי להיות ראוי.
עץ פרי אמר:לדעתי ספר שמפרש את סוגיות הגמ' לפי ההלכה,
כלומר כמו השיטה שנפסקה בשו"ע והאחרונים,
ולהיצמד לכל מה שפרשו בסוגיות לאור פסקם להלכה.
רק שקשה מאוד למצוא מי שיכול לעשות זאת למעשה
הוא צריך לשלוט היטב במג"א (ובמחצה"ש ופרמ"ג)
ובכל ביאור הגר"א ולהבין מה הביא מכל מקור ומקור
ואצ"ל שליטה מוחלטת בכל בית יוסף בד' חלקי שו"ע
ובתכלית הקיצור, כי אם מאריך הרבה עדיף המקור.
האמת שנים חלמתי לכתוב ספר זה ולא זכיתי להיות ראוי.