הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אני מצרף לכם מאמר תמציתי שכתבתי לפני זמן רב, פשוט העתק הדבק.
ענין הגימטריות מקורו מהתנ"ך הנה בספר ירמיהו פרק כה, השתמש בגמטריאות ועי"ע בגמ' סוכה נב: מפרשת פסוק ע"ד הגימטריות ובגמ' בבא בתרא עה: ובעוד כמה וכמה מקומות.
הנה במסכת קידושין (דף ל', ע"א) אמרו "לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" עיין שם. רואים שכל מילה בתורה יש לה מעלה עצומה ודקדוק גדול.
ובגמ' נזיר ה. לומדת "סתם נזיר ל' יום" מפסוק "קדוש יהיה" בגימטריה "יהיה" עולה שלושים.
והמשנה במסכת אבות (פרק ג משנה י"ח) רבי אליעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
רש"י מזכיר בעשרות מקומות גימט' עיין לדוגמא בראשית פרק י"ט ועוד בפרק כא ובפרק כ"ד ובפ' ל"ב ובשמות ל פסוק לא ועוד במדבר פ"ז פ"ב ועוד עשרות מקומות.
והמדרש ג"כ מזכיר בעשרות מקומות ענין הגימטריות עיין לדוגמה מדרש רבה פרשת קרח ובמדרש שיר השירים ועוד מקומות.
גם בהלכה מצינו גימט' עיין בשו"ע סי' תקפ"ג ובס' ערוך השולחן - אורח חיים-סימן קכא ושם סימן תקפג ושם סימן תרכה. ולדוגמה מכח גימט' נהגו לאסור עליהם דבר אכילה עיין סי' תקפ"ג בשו"ע ובס' ערוך השו"ע כתבו ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, ד''אגוז'' בגימטריה ''חטא''.
ועשרות ספרים נכתבו על ענין הגימטריות כגון רבי יעקב בעל הטורים שרוב פירושו על התורה מתבסס על גימטריות וכן רבי יהודה החסיד מגדולי הראשונים ועוד הרבה מגדולי ישראל הראשונים והאחרונים -וכמו שמזכיר החיד"א בספרו שם הגדולים. גם מבני דורינו חיברו ספרים על ענין הגימטריות.
ובגמרא סוכה דף כח. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע אמות בלא תורה וכו' אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות וכו' עיין שם.
הרי ריב"ז שהיה שקוע יומם ולילה בתורה בכל אופן מצא זמן לנכון לעסוק בגימטריות שיש בהם ענין נשגב, דלולי זאת שיש להם מקור בתורה, לא היה מבטל זמנו כמו שכתוב "שלא הלך ארבע אמות בלי תורה".
ודרך אגב ברוח ימי הפורים נאמר שהמילה גימטריה שווה למילה מרדכי, ייתכן שעל סמך זה נהגו גם אותם אלה שלא שולחים ידם בגימטריות להשתמש בהם בימי הפורים כמו שראיתי בגליון אחד.
אעתיק כאן את דבריו-
מאמר זה על פורים, בשונה ממאמרים אחרים, כתבנו בדרך של גימטריות, ומשני נימוקים: -האחת שדרך הגימטריות לעורר באדם פליאה ושמחה, ומה ראוי בימי אדר יותר מלהרבות בשמחה, דבר שני הנה לא סתם המילה "גימטריה" = 273 עולה בדומה לשם "מרדכי", כן זה האחד שסביבו מסתובבת לה המגילה, הוא וגמטרייתו.. מורי הדרך שלנו לכל הפחות בימי הפורים, אח"ז "הורידהו מגדולתו"..ת"מ...
רשאים כל ישראל להשתמש ולהזכיר מן הדברים שבס"ד עלה ברעיוננו, אך זכור! כל האומר דבר בשם אומרו "מביא גאולה לעולם" (מגילה ט"ו.). העולה כמנין "מרדכי". ובדרך לא אגב, הגמ' שם לומדת מקור הדין הנז' מהפסוק "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". מקור הדין של האומר בשם אומרו נלמד ממרדכי, וכך גם הגימטריה "מביא גאולה לעולם" עולה היא כמנין מרדכי. - מתוך גליון מחשבה תורנית לפורים
ענין הגימטריות מקורו מהתנ"ך הנה בספר ירמיהו פרק כה, השתמש בגמטריאות ועי"ע בגמ' סוכה נב: מפרשת פסוק ע"ד הגימטריות ובגמ' בבא בתרא עה: ובעוד כמה וכמה מקומות.
הנה במסכת קידושין (דף ל', ע"א) אמרו "לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" עיין שם. רואים שכל מילה בתורה יש לה מעלה עצומה ודקדוק גדול.
ובגמ' נזיר ה. לומדת "סתם נזיר ל' יום" מפסוק "קדוש יהיה" בגימטריה "יהיה" עולה שלושים.
והמשנה במסכת אבות (פרק ג משנה י"ח) רבי אליעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
רש"י מזכיר בעשרות מקומות גימט' עיין לדוגמא בראשית פרק י"ט ועוד בפרק כא ובפרק כ"ד ובפ' ל"ב ובשמות ל פסוק לא ועוד במדבר פ"ז פ"ב ועוד עשרות מקומות.
והמדרש ג"כ מזכיר בעשרות מקומות ענין הגימטריות עיין לדוגמה מדרש רבה פרשת קרח ובמדרש שיר השירים ועוד מקומות.
גם בהלכה מצינו גימט' עיין בשו"ע סי' תקפ"ג ובס' ערוך השולחן - אורח חיים-סימן קכא ושם סימן תקפג ושם סימן תרכה. ולדוגמה מכח גימט' נהגו לאסור עליהם דבר אכילה עיין סי' תקפ"ג בשו"ע ובס' ערוך השו"ע כתבו ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, ד''אגוז'' בגימטריה ''חטא''.
ועשרות ספרים נכתבו על ענין הגימטריות כגון רבי יעקב בעל הטורים שרוב פירושו על התורה מתבסס על גימטריות וכן רבי יהודה החסיד מגדולי הראשונים ועוד הרבה מגדולי ישראל הראשונים והאחרונים -וכמו שמזכיר החיד"א בספרו שם הגדולים. גם מבני דורינו חיברו ספרים על ענין הגימטריות.
ובגמרא סוכה דף כח. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע אמות בלא תורה וכו' אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות וכו' עיין שם.
הרי ריב"ז שהיה שקוע יומם ולילה בתורה בכל אופן מצא זמן לנכון לעסוק בגימטריות שיש בהם ענין נשגב, דלולי זאת שיש להם מקור בתורה, לא היה מבטל זמנו כמו שכתוב "שלא הלך ארבע אמות בלי תורה".
ודרך אגב ברוח ימי הפורים נאמר שהמילה גימטריה שווה למילה מרדכי, ייתכן שעל סמך זה נהגו גם אותם אלה שלא שולחים ידם בגימטריות להשתמש בהם בימי הפורים כמו שראיתי בגליון אחד.
אעתיק כאן את דבריו-
מאמר זה על פורים, בשונה ממאמרים אחרים, כתבנו בדרך של גימטריות, ומשני נימוקים: -האחת שדרך הגימטריות לעורר באדם פליאה ושמחה, ומה ראוי בימי אדר יותר מלהרבות בשמחה, דבר שני הנה לא סתם המילה "גימטריה" = 273 עולה בדומה לשם "מרדכי", כן זה האחד שסביבו מסתובבת לה המגילה, הוא וגמטרייתו.. מורי הדרך שלנו לכל הפחות בימי הפורים, אח"ז "הורידהו מגדולתו"..ת"מ...
רשאים כל ישראל להשתמש ולהזכיר מן הדברים שבס"ד עלה ברעיוננו, אך זכור! כל האומר דבר בשם אומרו "מביא גאולה לעולם" (מגילה ט"ו.). העולה כמנין "מרדכי". ובדרך לא אגב, הגמ' שם לומדת מקור הדין הנז' מהפסוק "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". מקור הדין של האומר בשם אומרו נלמד ממרדכי, וכך גם הגימטריה "מביא גאולה לעולם" עולה היא כמנין מרדכי. - מתוך גליון מחשבה תורנית לפורים