גימטריאות וראשי תיבות

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אני מצרף לכם מאמר תמציתי שכתבתי לפני זמן רב, פשוט העתק הדבק.

ענין הגימטריות מקורו מהתנ"ך הנה בספר ירמיהו פרק כה, השתמש בגמטריאות ועי"ע בגמ' סוכה נב: מפרשת פסוק ע"ד הגימטריות ובגמ' בבא בתרא עה: ובעוד כמה וכמה מקומות.
הנה במסכת קידושין (דף ל', ע"א) אמרו "לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" עיין שם. רואים שכל מילה בתורה יש לה מעלה עצומה ודקדוק גדול.
ובגמ' נזיר ה. לומדת "סתם נזיר ל' יום" מפסוק "קדוש יהיה" בגימטריה "יהיה" עולה שלושים.
והמשנה במסכת אבות (פרק ג משנה י"ח) רבי אליעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
רש"י מזכיר בעשרות מקומות גימט' עיין לדוגמא בראשית פרק י"ט ועוד בפרק כא ובפרק כ"ד ובפ' ל"ב ובשמות ל פסוק לא ועוד במדבר פ"ז פ"ב ועוד עשרות מקומות.
והמדרש ג"כ מזכיר בעשרות מקומות ענין הגימטריות עיין לדוגמה מדרש רבה פרשת קרח ובמדרש שיר השירים ועוד מקומות.
גם בהלכה מצינו גימט' עיין בשו"ע סי' תקפ"ג ובס' ערוך השולחן - אורח חיים-סימן קכא ושם סימן תקפג ושם סימן תרכה. ולדוגמה מכח גימט' נהגו לאסור עליהם דבר אכילה עיין סי' תקפ"ג בשו"ע ובס' ערוך השו"ע כתבו ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, ד''אגוז'' בגימטריה ''חטא''.
ועשרות ספרים נכתבו על ענין הגימטריות כגון רבי יעקב בעל הטורים שרוב פירושו על התורה מתבסס על גימטריות וכן רבי יהודה החסיד מגדולי הראשונים ועוד הרבה מגדולי ישראל הראשונים והאחרונים -וכמו שמזכיר החיד"א בספרו שם הגדולים. גם מבני דורינו חיברו ספרים על ענין הגימטריות.

ובגמרא סוכה דף כח. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע אמות בלא תורה וכו' אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות וכו' עיין שם.
הרי ריב"ז שהיה שקוע יומם ולילה בתורה בכל אופן מצא זמן לנכון לעסוק בגימטריות שיש בהם ענין נשגב, דלולי זאת שיש להם מקור בתורה, לא היה מבטל זמנו כמו שכתוב "שלא הלך ארבע אמות בלי תורה".


ודרך אגב ברוח ימי הפורים נאמר שהמילה גימטריה שווה למילה מרדכי, ייתכן שעל סמך זה נהגו גם אותם אלה שלא שולחים ידם בגימטריות להשתמש בהם בימי הפורים כמו שראיתי בגליון אחד.
אעתיק כאן את דבריו-
מאמר זה על פורים, בשונה ממאמרים אחרים, כתבנו בדרך של גימטריות, ומשני נימוקים: -האחת שדרך הגימטריות לעורר באדם פליאה ושמחה, ומה ראוי בימי אדר יותר מלהרבות בשמחה, דבר שני הנה לא סתם המילה "גימטריה" = 273 עולה בדומה לשם "מרדכי", כן זה האחד שסביבו מסתובבת לה המגילה, הוא וגמטרייתו.. מורי הדרך שלנו לכל הפחות בימי הפורים, אח"ז "הורידהו מגדולתו"..ת"מ...
רשאים כל ישראל להשתמש ולהזכיר מן הדברים שבס"ד עלה ברעיוננו, אך זכור! כל האומר דבר בשם אומרו "מביא גאולה לעולם" (מגילה ט"ו.). העולה כמנין "מרדכי". ובדרך לא אגב, הגמ' שם לומדת מקור הדין הנז' מהפסוק "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". מקור הדין של האומר בשם אומרו נלמד ממרדכי, וכך גם הגימטריה "מביא גאולה לעולם" עולה היא כמנין מרדכי. - מתוך גליון מחשבה תורנית לפורים
 

סבא

משתמש ותיק
לא רק גימטריאות אלא גם בראשי תיבות עסקו קדמוננו, ואפילו ראשי תיבות למפרע וכגון מש"כ בב"ח קנ"ז וז"ל ואקחה פת לחם (בראשית יח ה) ואקח"ה למפרע "התר "חגורה "קודם "אכילה פת לחם ר"ת "פן "תבא "לידי "חולי "מעיים: עכ"ל. והובא שם בפרישה ובפמ"ג, ואף נפסק להלכה בקיצור שו"ע סימן ל"ב.
השאלה היא האם זה משחק לכל ילד או בדחן וחורז חרוזים לעשות בו כרצונו, או שזה עניין רציני שנמסר לגדולי ישראל,
דוגמא לדבר: קינה ודימונה ועדעדה... רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין...
צקלג ומדמנה וסנסנה ... רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין [גיטין דף ז.]
האם גם לנו מותר לעשות כך בפסוקים, או שאצלינו זה נחשב לעיוות הפסוקים?
 

סבא

משתמש ותיק
ואיך אפשר שלא להזכיר את הר"ת המפורסמות של האליה רבה "ויגש" ויו יהיה ג' שבט?
[תוקן בעקבות הערת @אלכס חן חן לו]
 

הראני

משתמש ותיק
סבא אמר:
ואיך אפשר שלא להזכיר את הגימטריה המפורסמת של האליה רבה "ויגש" ויו יהיה ג' שבט?
עוד ר"ת שאמר הרב עובדיה, שהלכות דגים בש"ע נמצאים בסימן פג שהוא ר"ת של
[fade]גפילטע פיש[/fade]
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה קורה כשעושים "ראשי תיבות" ל-גמטריה
[ אסתר פרק-ט-יג ]: ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ:

בוודאי שמתם לב חסרה האות רי"ש, אם נקח את המילה שלפני האותיות של הגמטריה הווי אומר "על" ואת המילה שאחרי "ליהודים" שניהם יחדיו עולים כמנין האות ריש החסרה=200..
זאת כמובן עם נכתוב את "ליהודים" בכתיב חסר, ונוסיף את הכולל..מסובך מידי?..זה רק דוגמא לגימטריות שרבי יוחנן בן זכאי לא עשה..
 
ואם כבר כולל, מה המקור מהתורה שאפשר לעשות גימטריה גם אם חסר אחד?
בפרשת ויחי: 'אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי'. אפרים ומנשה = 726, ראובן ושמעון= 725, מכאן להוספת כולל בגימטריה מן התורה [בני יששכר חנוכה].
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ממולאים בתרשיש אמר:
ואם כבר כולל, מה המקור מהתורה שאפשר לעשות גימטריה גם אם חסר אחד?
בפרשת ויחי: 'אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי'. אפרים ומנשה = 726, ראובן ושמעון= 725, מכאן להוספת כולל בגימטריה מן התורה [בני יששכר חנוכה].
יפה מאד.
אבל יותר פשוט להשתמש עם כף הדמיון "אפרים ומנשה כראובן ושמעון"
זאת אומרת שאפרים ומנשה יהיו כמעט..כראובן ושמעון, "הכמעט" הזה מוריד לפחות אחד, יוצא מספר שוה בין שניהם.
מכאן להפחתת כף הדמיון בגימטריה מן התורה..
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הראני אמר:
סבא אמר:
ואיך אפשר שלא להזכיר את הגימטריה המפורסמת של האליה רבה "ויגש" ויו יהיה ג' שבט?
עוד ר"ת שאמר הרב עובדיה, שהלכות דגים בש"ע נמצאים בסימן פג שהוא ר"ת של
[fade]גפילטע פיש[/fade]
יפה מאד.
בסגנון זה, סיפר לי ת"ח גדול, שכל בקיאותו בד' השו"ע ונו"כ הם דרך סימנים מעין אלו, על כל סימן בשו"ע יש לו סימן לזכרון.
הגמ' כבר משתמשת בזה - יע"ל קג"ם הוא המפורסם ביניהם.
רק החכמה לעשות סימן טוב לזכרון, בעבר נסיתי להשתמש בדרך הזו, והייתי צריך לעשות סימן לסימן, צריך חכמה גדולה לדעת איך להשתמש בזה, ומה ש -הרב @הראני הזכיר יוכיח.
 

אלכס

משתמש ותיק
@הפקדתי שומרים
השמטת ממאמרך את דברי חז"ל במשנה (אבות ג יח)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר, קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.
וכתב שם התוספות יו"ט

וגמטריאות. פירש הר"ב חשבון האותיות. כמו (בראשית מ"ב) רדו שמה שאמר יעקב רמז לרד"ו שנים שיעמדו ישראל במצרים. וכן (ויקרא ט"ו) בזא"ת יבא אהרן רמז לבית ראשון שיעמוד ת"י שנים גם רש"י פי' גימטריאות חשבון האותיות ונוטריקון. וכן בערוך פירוש גימטריאות שבמקום אחד כותבין א'. במקום מאה כותבין ק' ע"כ. ונראה לי שהוא שם מושאל ולקוח מלשון יון שקוראים כן לחכמת המדידה והתשבורת. וחכמינו השאילו השם לכל עניני חשבון ומספר וכ"כ המפרש להלכות קדוש החודש פרק שמונה עשר [הלכה י"ג] וראיתי בדרך חיים שמפרש כך לגימטריאות דמשנתינו שרצה לומר חכמת המדידה והתשבורת ע"כ.

פרפראות לחכמה. פירש הר"ב כמו הפרפראות שרגילין לאכול בסוף הסעודה וכו' כך החכמות הללו מכבדות וכו' וא"כ פירוש לחכמה כמו של חכמה. ולשון רש"י לפי שאינם אלא פרפראות כלומר עניני חכמה. וסוף לשון הכ"מ דלעיל דלחכמה רצה לומר לחכמת הגמ' שהיא ראויה להקרא חכמה סתם להיות עסקה בפירוש מצותיו ית' ולגודל שכרה הניתן לעוסקים בה ומקיימי מצותיה. לפיכך אלו החכמות אינם אלא כמו פרפראות לה שאינם דברים עיקרים כמו היא ע"כ. וקשיא לי דא"כ ברישא נמי הו"ל למימר הן הן גופי חכמה. ומצאתי להמגיד ברפ"ח מהלכות גניבה שפירש תקופות שהיא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשוב תקופות וגימטריאות חכמת השיעור. פרפריות לחכמה פירוש לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה. ע"כ. וגם ע"ז הפירוש קשה שתקופות משמע מהלך הכוכבים ותקופותיהם ולא החשבון. וראייתו מלחשב תקופות אדרבה משם ראיה שאין התקופה הוא החשבון. ועוד יש לדקדק מאי פרפראות שהם באים אחר הסעודה והרי אלו קודמים. אלא נראה ודאי דלדבריו פירוש פרפראות הדברים הרגילים לבא קודם הסעודה להמשיך האכילה וגם הר"ב מפרש ג"ז במ"ה פ"ו דברכות. והשתא דאתית להכי אמינא אנא דתקופות היינו תכונה עצמה שהוא מהלך המזלות צבא השמים וכסיליהם ואמר שהוא עם הגימטריא הקודם אליה הם פרפראות הממשיכים לב האדם לחכמה שאין אחריה חכמה בחק האדם. והיא חכמת האלהות. שמידיעת גלגלי השמים ידע ויכיר הבורא יתברך כי הוא רוכב שמים. שמהנרכב יודע הרוכב. ואף לפי' רש"י והר"ב בגימטריאות שהן חשבון האותיות אפשר לפרש שר"ל לחכמה חכמת האלהות והוא שבספר יצירה ודומיו שמשתמשים מאד בחשבוני האותיות ונוטריקון וצירופיהם. ולפ"ז אפשר ג"כ לומר שכיון התנא בתקופות וגימטריאות לשני הענינים ביחד שהתקופות הם פרפראות לחכמה המושגת בעיון ובמחקר. וגימטריאות הם פרפראות לחכמת האלהות המקובלת אצלינו כל זה נראה לי.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלכס אמר:
@הפקדתי שומרים
השמטת ממאמרך את דברי חז"ל במשנה (אבות ג יח)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר, קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.
וכתב שם התוספות יו"ט

הזכרנו והזכרנו. להלן הציטוט-


הפקדתי שומרים אמר:
אני מצרף לכם מאמר תמציתי שכתבתי לפני זמן רב, פשוט העתק הדבק.
ענין הגימטריות מקורו מהתנ"ך הנה בספר ירמיהו פרק כה, השתמש בגמטריאות ועי"ע בגמ' סוכה נב: מפרשת פסוק ע"ד הגימטריות ובגמ' בבא בתרא עה: ובעוד כמה וכמה מקומות. הנה במסכת קידושין (דף ל', ע"א) אמרו "לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" עיין שם. רואים שכל מילה בתורה יש לה מעלה עצומה ודקדוק גדול. ובגמ' נזיר ה. לומדת "סתם נזיר ל' יום" מפסוק "קדוש יהיה" בגימטריה "יהיה" עולה שלושים.
והמשנה במסכת אבות (פרק ג משנה י"ח) רבי אליעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:

עם זאת יישר כח לך ר' אלכס על דברי הר"ב שהבאת.
 

הכהן

משתמש ותיק
דבר מעניין יש ברש"י במדבר ז כ:
גימטריא של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק:
שילוב של החלפת אותיות עם חשבון גימטריה, ולא את כל התיבה החליף אלא אות אחת! לפי זה יש אינסוף אפשרויות!
זאת ועוד אחרת, שרש"י בלשונו הזהב לא כתב 'אם תחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק יעלה גימטריא של קטרת תרי"ג מצות', אלא "ובלבד" כנ"ל, היינו שזו הגימטריה האמתית אלא שכדי להגיע אליה יש להחליף האותיות, ודו"ק.
 

סבא

משתמש ותיק
ואיך שכחנו את כל המקור של תשביתו בערב פסח שהוא מ"אך" חלק, וכמו שביאר רש"י בפסחים ה. וז"ל ואיכא דאמר: אך הוא חץ בגימטריא ד-אח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ, ותופס ח' תחת אל"ף, וצדי במקום כ'.
ומקור הנוטריקון הזה בשבת דף ק"ד:-
א"ת ב"ש אותי תעב אתאוה לו ב"ש בי לא חשק שמי יחול עליו ג"ר גופו טימא ארחם עליו ד"ק דלתותי נעל קרניו לא אגדע עד כאן מדת רשעים אבל מדת צדיקים א"ת ב"ש אם אתה בוש ג"ר ד"ק אם אתה עושה כן גור בדוק ה"ץ ו"ף חציצה הוי בינך לאף ז"ע ח"ס ט"ן ואין אתה מזדעזע מן השטן י"ם כ"ל אמר [שר של] גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לים כל אמר הקדוש ברוך הוא אח"ס בט"ע גי"ף אני חס עליהם מפני שבעטו בגי"ף דכ"ץ דכים הם כנים הם צדיקים הם הל"ק אין לך חלק בהן ומרז"ן ש"ת אמר גיהנם לפניו רבונו של עולם מרי זניני מזרעו של שת אמר לו א"ל ב"ם ג"ן ד"ס להיכן אוליכן לגן הדס ה"ע ו"ף אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עיף אנכי ז"ץ ח"ק הללו זרעו של יצחק ט"ר י"ש כ"ת טר יש לי כיתות כיתות של נכרים שאני נותן לך ע"כ.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סתם גימטר' נחמדה לפסח שעלתה לי.
'קמח' שווה בגימטריה - 'פסח'
במה מתבטא השינוי של פסח משאר ימות השנה. בשינוי עיבוד הקמח.

שמות פרק-יב-לד -וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם: -המילה 'יחמץ' שווה בגימ' למילה 'פסח'

'מצה' שווה בגימט' 'קלה' ע"ז אמרו חז"ל "והוי זהיר במצוה קלה"...זהירות יתירה נוהגים בהכנת המצה..

[ תהילים פרק-נד-ט ]: כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני:
"מכל צרה הצילני" ר"ת מצה. "מכל צרה" גימטריה 'המצרים'
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נוסח אחר עלה ברעיוני.

[ תהילים פרק-נד-ט ]: כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני:
"מכל צרה הצילני" ר"ת מצה.

וגם -"מכל צרה הצילני" בגימטריה 'קץ מצריים' -שניהם עולים במספר 580

ז"א עם ישראל נגזר עליהם שישהו במצרים 400 שנה ולאחר מכן -מכמה טעמים- שהו במצרים אך 210 שנה. עולה שהשנים שקיצץ להם הקב"ה לשהות עם המצריים הוא 190 שנה כמנין קץ. וזה שאומר מכל צרה הצילני מ-קץ -190 להיות עם המצריים הצילני.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
דבר מעניין יש ברש"י במדבר ז כ:
גימטריא של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק:
שילוב של החלפת אותיות עם חשבון גימטריה, ולא את כל התיבה החליף אלא אות אחת! לפי זה יש אינסוף אפשרויות!
זאת ועוד אחרת, שרש"י בלשונו הזהב לא כתב 'אם תחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק יעלה גימטריא של קטרת תרי"ג מצות', אלא "ובלבד" כנ"ל, היינו שזו הגימטריה האמתית אלא שכדי להגיע אליה יש להחליף האותיות, ודו"ק.
...לפי זה יש אינסוף אפשרויות.
יפה מאד.

ומה שהסקתם מד' רש"י בנוגע לדרך חישוב הגימטריות.
הנה מש"כ רש"י "ובלבד" אין כונתו לשון קביעה והחלטה, שכך היא הדרך הפשוטה לחשבון הגימטריה.
אלא לשון נימוק ופירוט איך הגיע לגימטריה זו.
מכאן מה שהסקתם שזו דרך עשיית הגימט' האמיתית לא ברור לענ"ד, אלא אם לא הבנתי כוונתכם.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
כמדומני שראיתי פעם כתוב שסתם גימטריאות אינם כלום
אלא גימטריאות מסוימות שכן
אך לאו כל מחשבן גימטריה יכול לבנות בנינים ועולמות...אולי לפרפרת בעלמא אך משהו נכון ואמיתי צריך (לא זוכר איך יודעים מה כן)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום עולם אמר:
כמדומני שראיתי פעם כתוב שסתם גימטריאות אינם כלום
אלא גימטריאות מסוימות שכן
אך לאו כל מחשבן גימטריה יכול לבנות בנינים ועולמות...אולי לפרפרת בעלמא אך משהו נכון ואמיתי צריך (לא זוכר איך יודעים מה כן)
ראה בדברי תוי"ט שצוטט-
אלכס אמר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר, קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.
וכתב שם התוספות יו"ט-
וגמטריאות. פירש הר"ב חשבון האותיות. כמו (בראשית מ"ב) רדו שמה שאמר יעקב רמז לרד"ו שנים שיעמדו ישראל במצרים. וכן (ויקרא ט"ו) בזא"ת יבא אהרן רמז לבית ראשון שיעמוד ת"י שנים גם רש"י פי' גימטריאות חשבון האותיות ונוטריקון. וכן בערוך פירוש גימטריאות שבמקום אחד כותבין א'. במקום מאה כותבין ק' ע"כ. ונראה לי שהוא שם מושאל ולקוח מלשון יון שקוראים כן לחכמת המדידה והתשבורת. וחכמינו השאילו השם לכל עניני חשבון ומספר וכ"כ המפרש להלכות קדוש החודש פרק שמונה עשר [הלכה י"ג] וראיתי בדרך חיים שמפרש כך לגימטריאות דמשנתינו שרצה לומר חכמת המדידה והתשבורת ע"כ.
פרפראות לחכמה. פירש הר"ב כמו הפרפראות שרגילין לאכול בסוף הסעודה וכו' כך החכמות הללו מכבדות וכו' וא"כ פירוש לחכמה כמו של חכמה. ולשון רש"י לפי שאינם אלא פרפראות כלומר עניני חכמה. וסוף לשון הכ"מ דלעיל דלחכמה רצה לומר לחכמת הגמ' שהיא ראויה להקרא חכמה סתם להיות עסקה בפירוש מצותיו ית' ולגודל שכרה הניתן לעוסקים בה ומקיימי מצותיה. לפיכך אלו החכמות אינם אלא כמו פרפראות לה שאינם דברים עיקרים כמו היא ע"כ. וקשיא לי דא"כ ברישא נמי הו"ל למימר הן הן גופי חכמה. ומצאתי להמגיד ברפ"ח מהלכות גניבה שפירש תקופות שהיא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשוב תקופות וגימטריאות חכמת השיעור. פרפריות לחכמה פירוש לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה. ע"כ. וגם ע"ז הפירוש קשה שתקופות משמע מהלך הכוכבים ותקופותיהם ולא החשבון. וראייתו מלחשב תקופות אדרבה משם ראיה שאין התקופה הוא החשבון. ועוד יש לדקדק מאי פרפראות שהם באים אחר הסעודה והרי אלו קודמים. אלא נראה ודאי דלדבריו פירוש פרפראות הדברים הרגילים לבא קודם הסעודה להמשיך האכילה וגם הר"ב מפרש ג"ז במ"ה פ"ו דברכות. והשתא דאתית להכי אמינא אנא דתקופות היינו תכונה עצמה שהוא מהלך המזלות צבא השמים וכסיליהם ואמר שהוא עם הגימטריא הקודם אליה הם פרפראות הממשיכים לב האדם לחכמה שאין אחריה חכמה בחק האדם. והיא חכמת האלהות. שמידיעת גלגלי השמים ידע ויכיר הבורא יתברך כי הוא רוכב שמים. שמהנרכב יודע הרוכב. ואף לפי' רש"י והר"ב בגימטריאות שהן חשבון האותיות אפשר לפרש שר"ל לחכמה חכמת האלהות והוא שבספר יצירה ודומיו שמשתמשים מאד בחשבוני האותיות ונוטריקון וצירופיהם.[/b] ולפ"ז אפשר ג"כ לומר שכיון התנא בתקופות וגימטריאות לשני הענינים ביחד שהתקופות הם פרפראות לחכמה המושגת בעיון ובמחקר. וגימטריאות הם פרפראות לחכמת האלהות המקובלת אצלינו כל זה נראה לי.

התוי"ט מסיק שגימטריאות הם דווקא אלה שעוסקות בחכמת האלוקות, כך גם מפרש ד' רש"י והר"ב שכתבו "חשבון האותיות" שכוונתם -'שבספר יצירה ודומיו שמשתמשים מאד בחשבוני האותיות ונוטריקון וצירופיהם'. הרי לך שהגימטריא המוזכרת בחז"ל מוסבות על תורת החכמה האלוקית, בלשוננו תורת הסוד. ולא סתם חשבון מילים.
וזה תואם קצת לשמועה שהזכרת. אם נפרשן את השמועה "שסתם גימטריות כן" -לאמר נסוב על תורה הנ"ל ושכמותה.
אולם אם נניח שענין הגימטריות הוא חשבון האותיות בכל חלק בתורה, וכפשט ד' רש"י והר"ב (שלא כהתיו"ט) השמועה שהבאת חסר בה משהו, שכן כשם שמצינו לענין דרשות בתורה, דרוש וקבל שכר גם על דברים שאינם בהכרח האמת, אלא כל שעוסק בתורה ודורשה, נחשב לו למעלה (כמובן בכל דבר יש מינון, אדם שיחליט לדרוש את עצמו לדעת, מסופקני אם לא ידרשו ממנו בשמים דו"ח ע"ז..) כך גם בגימטריות מסתבר לומר, אדם שעולה לו גימטי' יפה, אפשר לומר דרוש (גרמט..) וקבל שכר. -גם סתם אדם, שהרי מאמר חז"ל באבות מופנה לכולם וחושבני שלטעון שצריך מסורת מרב לתלמיד כמו בגז"ש זה דבר רחוק-
ובעצם פשט ד' התוי"ט הנ"ל בד' רש"י ק"ק אחר שרש"י מזכיר בעשרות מקומות גימט' עיין לדוגמא בראשית פרק י"ט ועוד בפרק כא ובפרק כ"ד ובפ' ל"ב ובשמות ל פסוק לא ועוד במדבר פ"ז פ"ב ועוד עשרות מקומות. עניני גימטריות חלקם לאו דווקא בסודות התורה כמו שהזכרנו במאמר שבראש האשכול וי"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
גימטרייה ברוח ימי פסח שני עם נפק"מ להלכה..
במדבר פ"ט פסוק י"א -בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו.
ונהגו בזה"ז לאכול מצה ביום י"ד באייר זכר לפסח שני. (יעב"ץ חיד"א ועוד) והחזו"א ערער ע"ז.

אם נקח את המילה מצה ביום י"ד =149
וכן..אם נקח את המילה פסח ב =150
אם נצרף את הכולל עולה מספר שניהם שווה.
ייתכן שהחזו"א והאח' נחלקו בענין הכולל...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
ענין הגימטריות מקורו מהתנ"ך הנה בספר ירמיהו פרק כה, השתמש בגמטריאות
היכן?
ר' יאיר הרי שלך לפניך.

רש"י סוכה דף כח. וז"ל-
וגימטריאות - דברים הלמדין בלשון גימטריא, כגון (ירמיהו כה) שש"ך בבל בא"ת ב"ש, כשדים (שם נא) לב קמי בא"ת ב"ש, סהדה מנון (סוכה נב, ב) בא"ט ב"ח, וכן לפי מנין האותיות, כגון סתם נזירות שלשים יום (נזיר ה, א) מקדוש יהיה, יהי"ה בגימטריא שלשים הוו:

ירמיה פרק כה פסוק כו -ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם

וכתב שם רש"י- ששך -הוא בבל בא"ת ב"ש:

ירמיה פרק נא פסוק א -כה אמר ה' הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית:

וכתב שם רש"י - לב קמי -כשדים בגימ' דא"ת ב"ש, רוח משחית את רוח מלך פרס ומדי שהוא משחית, רוח טלנ"ט בלעז:
 

יאיר

משתמש ותיק
אה, זה ששש"ך = בבל באתב"ש ידעתי. חשבתי שירמיה השתמש בגימטריה (ומקורה ממש בתנ"ך)

בכ"א יישר כח
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי שיודע יש עשרות סוגי גימטריאות, א"ת ב"ש, הוא אחד מני רבים. בכלל המילה גימטריא לפי חלק מהפירושים, זה מלשון חשבון ומידה. בזמנינו התרגלנו להשתמש בגימטריא מסוג של מילה מול מילה, והשוואת הערך המספרי. ולא היא, בדווקא. וכמו שרואים בד' רש"י סוכה המופיע לפניך בזה"ל-
וגימטריאות - דברים הלמדין בלשון גימטריא, כגון (ירמיהו כה) שש"ך בבל בא"ת ב"ש, כשדים (שם נא) לב קמי בא"ת ב"ש, סהדה מנון (סוכה נב, ב) בא"ט ב"ח, וכן לפי מנין האותיות, כגון סתם נזירות שלשים יום (נזיר ה, א) מקדוש יהיה, יהי"ה בגימטריא שלשים הוו:

רש"י שם מסיים בסו"ד -כגון סתם נזירות שלשים יום (נזיר ה, א) מקדוש יהיה, יהי"ה בגימטריא שלשים הוו:
הרי לך מקור מפורש לגימטריה בדרך של מנין האותיות. לא מהנביא מהתורה ממש.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
גימטריות לפרשת נשא

ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (ו, כז)
בספרי (מ"ג) איתא שמי - שם המפורש.
אם נשים את שמי = שם י' על בני ישראל = בגימט' 10 + 603 = 613

והנה כידוע מש"כ המפרשים שאין הברכה חלה מכח הכהנים, אלא הם רק משמשים להעביר את ברכת ה' על ישראל.
אם נשים את שמי =26 על ישראל -541 =541+26 =567 = "כי אני ה' מקדשו" (ויקרא כא, טו)

ובבא משה אלא אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו (ז, פ"ט)
משה רבינו שמע את ה'קול' בגימטריא = 136, בדיוק באמצע מבין שני ה'כרבים' בגימטריא 272. (136+136=272)
 

ירושלמי

משתמש רגיל
סליחה על הפרובוקציה, אבל פשוט כל העניין הזה מדי מעצבן אותי, אז:


"דונלד טראמפ" בגימטריה "ויזתא" "משיח בן דוד" "מוחזק באירן" "צדיק טהור" "המשוגע"

(כמובן על הכל אני כותב חס וחלילה, ה' ירחם, עפ"ל של מי שיגיד את זה ברצינות וכו')

מה זה אומר? שכל אחד יחליט לבד.

הוספה: כיון שהודעתי נערכה ע"י ההנהלה, קצת דברים יצאו מהקשרם, ודי בזה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ירושלמי אמר:
סליחה על הפרובוקציה, אבל פשוט כל העניין הזה מדי מעצבן אותי, אז:
מה זה אומר? שכל אחד יחליט לבד.
ר' ירושלמי שמעת פעם על פרפראות לתורה?
מה זה אומר? שחז"ל והראשונים, והאחרונים, וספר הש"ך עה"ת, וכו' וכו'..שכל אחד יחליט לבד?
גימטריאות אינה גז"ש שנאמרה דווקא במסורת מאב לבן, ועל כן כ"א שיש לו פרפראה יפה, בתורת האלוקים, ראויים הדברים להכתב...
אכן אם היו לוקחים את הגימטריות צעד אחד קדימה ומכריעים בהלכה, אזי שהיה מקום לדבריך (אילו נכתבו בצורה מכובדת) אולם משנאמרו כפרפראה יש להם מקום נכבד. וכמו רבותינו שכתבו עשרות אלפי גימטריות, וכי כל כולם נעשו בדרך של מסורת? וכי כולם ירדו 'לשורש העליון' של כל גימטריה שכתבו? מסכת אבות הנ"ל, נהוגה אך לגדולים? או גם לקטנים. חידוש הלכה שכתב אברך מתחיל זה לא מעצבן, וגימטריה שאין לה זיקה להלכה זה כן מעצבן?
על דרך כלל אלה ששוללים את הגימטריה או מזלזלים, הם גם אותם אלה שמזלזלים בעוד דברים ולא זו כאן המקום.
ד"א. לא ראוי כך לתקוף קודם שקראת את ד' האחרונים שהובאו באשכול, על ענין הגימיטריות. וסבורני שגם לא זו הדרך להשים דברים ללעג וקלס, לא מכובד ולא מכבד.
וביותר, ראוי לך להביא מקור לדבריך אחר שהובאו מקורות מהימנים לענין הגימטריות.
 
חלק עליון תַחתִית