האם ראוי להימנע מלשתות יין בכמות שמכזית ועד רביעית

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זה מה שעלה בידי היום, וכתבתיו בספרי.
 
השותה כזית יין האם חייב בברכת מעין ג'- הב''י בסעיף א בד''ה ומ''ש רבינו, הביאו דתוס' והרא''ש מסתפקים בזה, והרמב''ם סובר דשיעורו ברביעית, ע''כ, ובסי' קצ,ג, הביאו דאף ר''י מסתפק בזה, והשו''ע כאן כתב דטוב ליזהר שלא לשתות מכזית ועד רביעית, ע''כ, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת עד, הביא להלכה מרב עמרם גאון, דשיעורו ברביעית, וכן הביא להלכה בשבולת קנח, מרבינו שמחה ומרבינו אביגדור כהן צדק, וכן מדברי המנהיג בהל' סעודה סי' ה, נראה דס''ל דשיעורו ברביעית, אמנם מדבריו בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד''ה על, מבואר דס''ל גבי שותה שמן זית בגוונא דצריך לברך אחריו מעין ג', דשיעורו בכזית, ושמא יש חילוק בין יין לשמן, דשמן עב יותר ואין כוונת האדם לרוות בו צמאונו, ומ''מ נראה דאין ספק התוס' והרא''ש מוציא מידי ודאי של הרמב''ם ושבולי הלקט ורב עמרם גאון ורבינו שמחה ורבינו אביגדור כהן צדק, ועוד שכן נראה מהמנהיג, ועל כן נקטינן לעיקר דהוא ברביעית.

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf

 

שפת הים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
השותה כזית יין האם חייב בברכת מעין ג'- הב''י בסעיף א בד''ה ומ''ש רבינו, הביאו דתוס' והרא''ש מסתפקים בזה, והרמב''ם סובר דשיעורו ברביעית, ע''כ, ובסי' קצ,ג, הביאו דאף ר''י מסתפק בזה, והשו''ע כאן כתב דטוב ליזהר שלא לשתות מכזית ועד רביעית, ע''כ, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת עד, הביא להלכה מרב עמרם גאון, דשיעורו ברביעית, וכן הביא להלכה בשבולת קנח, מרבינו שמחה ומרבינו אביגדור כהן צדק, וכן מדברי המנהיג בהל' סעודה סי' ה, נראה דס''ל דשיעורו ברביעית, אמנם מדבריו בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד''ה על, מבואר דס''ל גבי שותה שמן זית בגוונא דצריך לברך אחריו מעין ג', דשיעורו בכזית, ושמא יש חילוק בין יין לשמן, דשמן עב יותר ואין כוונת האדם לרוות בו צמאונו, ומ''מ נראה דאין ספק התוס' והרא''ש מוציא מידי ודאי של הרמב''ם ושבולי הלקט ורב עמרם גאון ורבינו שמחה ורבינו אביגדור כהן צדק, ועוד שכן נראה מהמנהיג, ועל כן נקטינן לעיקר דהוא ברביעית.
אין ספק מוציא מידי ודאי זה כלל שקיים בכללי הפסיקה או חידוש בבחינת @כמעיין המתגבר
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
המחבר (סי' רי) כותב בודאי "טוב ליזהר שלא לשתות [אלא] פחות מכזית או רביעית". ובעל האור חדש כותב חידושו בלשון "נראה".
האם גם בזה נאמר דאין ספיקו של האו"ח, במחכ"ת, מוציא מידי ודאי של מרן המחבר (וש"פ).
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפת הים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
השותה כזית יין האם חייב בברכת מעין ג'- הב''י בסעיף א בד''ה ומ''ש רבינו, הביאו דתוס' והרא''ש מסתפקים בזה, והרמב''ם סובר דשיעורו ברביעית, ע''כ, ובסי' קצ,ג, הביאו דאף ר''י מסתפק בזה, והשו''ע כאן כתב דטוב ליזהר שלא לשתות מכזית ועד רביעית, ע''כ, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת עד, הביא להלכה מרב עמרם גאון, דשיעורו ברביעית, וכן הביא להלכה בשבולת קנח, מרבינו שמחה ומרבינו אביגדור כהן צדק, וכן מדברי המנהיג בהל' סעודה סי' ה, נראה דס''ל דשיעורו ברביעית, אמנם מדבריו בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד''ה על, מבואר דס''ל גבי שותה שמן זית בגוונא דצריך לברך אחריו מעין ג', דשיעורו בכזית, ושמא יש חילוק בין יין לשמן, דשמן עב יותר ואין כוונת האדם לרוות בו צמאונו, ומ''מ נראה דאין ספק התוס' והרא''ש מוציא מידי ודאי של הרמב''ם ושבולי הלקט ורב עמרם גאון ורבינו שמחה ורבינו אביגדור כהן צדק, ועוד שכן נראה מהמנהיג, ועל כן נקטינן לעיקר דהוא ברביעית.
אין ספק מוציא מידי ודאי זה כלל שקיים בכללי הפסיקה או חידוש בבחינת @כמעיין המתגבר
 
נצבים וילך אמר:
המחבר (סי' רי) כותב בודאי "טוב ליזהר שלא לשתות [אלא] פחות מכזית או רביעית". ובעל האור חדש כותב חידושו בלשון "נראה".
האם גם בזה נאמר דאין ספיקו של האו"ח, במחכ"ת, מוציא מידי ודאי של מרן המחבר (וש"פ).
 
שפרינגר אמר:
שפת הים אמר:
אין ספק מוציא מידי ודאי זה כלל שקיים בכללי הפסיקה או חידוש

אין ספק מוציא מודאי בפלוגתא דרבוותא.PDF
מה שכתבתי אין ספק מוציא מידי ודאי, הוא מליצה לשונית, ועיקר הטעם הוא מחמת ריבוי הפוסקים, כי אין אצלי ספק שאילו היה רואה המחבר כל אלו הפוסקים לא היה כותב שטוב ליזהר, ועל כן כתבתי כך.
אגב במהדורה המעודכנת הוספתי שאף רבי בנימין אחי בעל השבולי הלקט ס''ל דהוא ברביעית.
 
 

שפת הים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שפת הים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
השותה כזית יין האם חייב בברכת מעין ג'- הב''י בסעיף א בד''ה ומ''ש רבינו, הביאו דתוס' והרא''ש מסתפקים בזה, והרמב''ם סובר דשיעורו ברביעית, ע''כ, ובסי' קצ,ג, הביאו דאף ר''י מסתפק בזה, והשו''ע כאן כתב דטוב ליזהר שלא לשתות מכזית ועד רביעית, ע''כ, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת עד, הביא להלכה מרב עמרם גאון, דשיעורו ברביעית, וכן הביא להלכה בשבולת קנח, מרבינו שמחה ומרבינו אביגדור כהן צדק, וכן מדברי המנהיג בהל' סעודה סי' ה, נראה דס''ל דשיעורו ברביעית, אמנם מדבריו בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד''ה על, מבואר דס''ל גבי שותה שמן זית בגוונא דצריך לברך אחריו מעין ג', דשיעורו בכזית, ושמא יש חילוק בין יין לשמן, דשמן עב יותר ואין כוונת האדם לרוות בו צמאונו, ומ''מ נראה דאין ספק התוס' והרא''ש מוציא מידי ודאי של הרמב''ם ושבולי הלקט ורב עמרם גאון ורבינו שמחה ורבינו אביגדור כהן צדק, ועוד שכן נראה מהמנהיג, ועל כן נקטינן לעיקר דהוא ברביעית.
אין ספק מוציא מידי ודאי זה כלל שקיים בכללי הפסיקה או חידוש בבחינת @כמעיין המתגבר
 
נצבים וילך אמר:
המחבר (סי' רי) כותב בודאי "טוב ליזהר שלא לשתות [אלא] פחות מכזית או רביעית". ובעל האור חדש כותב חידושו בלשון "נראה".
האם גם בזה נאמר דאין ספיקו של האו"ח, במחכ"ת, מוציא מידי ודאי של מרן המחבר (וש"פ).
 
שפרינגר אמר:
שפת הים אמר:
אין ספק מוציא מידי ודאי זה כלל שקיים בכללי הפסיקה או חידוש

אין ספק מוציא מודאי בפלוגתא דרבוותא.PDF
מה שכתבתי אין ספק מוציא מידי ודאי, הוא מליצה לשונית, ועיקר הטעם הוא מחמת ריבוי הפוסקים, כי אין אצלי ספק שאילו היה רואה המחבר כל אלו הפוסקים לא היה כותב שטוב ליזהר, ועל כן כתבתי כך.
אגב במהדורה המעודכנת הוספתי שאף רבי בנימין אחי בעל השבולי הלקט ס''ל דהוא ברביעית.
ייש"כ לרב @שפרינגר 
באמת לשון השו"ע הוא שטוב להזהר,  ונר' שרק טוב לחוש לשיטות אלו.
ולגוף ד' הרב @כמעיין המתגבר אני לא כ"כ מבין מה מהני לן כל הראשונים שמצא דס"ל לעיקר ששיעורו ברביעית, נדמיין את כל תלמידי התוס' והרא"ש שישבו בשיעור של רבם המסופק, וכמובן שאף להם היה הדבר בספק, והנה יש לנו רוב ראשונים כנגד החולקים.
ראשון זה רק מי שכתב ספר? אם יתגלו כתבי יד של תלמידי התוס' והרא"ש או עוד ראשונים שכך סוברים ישתנה הפסק?
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפת הים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שפת הים אמר:
נדמיין את כל תלמידי התוס' והרא"ש שישבו בשיעור של רבם המסופק, וכמובן שאף להם היה הדבר בספק, והנה יש לנו רוב ראשונים כנגד החולקים.ראשון זה רק מי שכתב ספר? אם יתגלו כתבי יד של תלמידי התוס' והרא"ש או עוד ראשונים שכך סוברים ישתנה הפסק?
אתה לא הראשון שכותב לי את הטענה הזו.
ולפי טענה זו נופל כל ספר הב''י שמתבסס על רוב ראשונים, וכיון שנתערער היסוד נפל הבנין שהוא השו''ע עם כל נושאי כליו, והרגיל בב''י יודע שטענה זו או שאין בה ממש או שאין לנו ב''י ושו''ע.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זה מה שעלה בידי היום, וכתבתיו בספרי.
 
השותה כזית יין האם חייב בברכת מעין ג'- הב''י בסעיף א בד''ה ומ''ש רבינו, הביאו דתוס' והרא''ש מסתפקים בזה, והרמב''ם סובר דשיעורו ברביעית, ע''כ, ובסי' קצ,ג, הביאו דאף ר''י מסתפק בזה, והשו''ע כאן כתב דטוב ליזהר שלא לשתות מכזית ועד רביעית, ע''כ, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת עד, הביא להלכה מרב עמרם גאון, דשיעורו ברביעית, וכן הביא להלכה בשבולת קנח, מרבינו שמחה ומרבינו אביגדור כהן צדק, וכן מדברי המנהיג בהל' סעודה סי' ה, נראה דס''ל דשיעורו ברביעית, אמנם מדבריו בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד''ה על, מבואר דס''ל גבי שותה שמן זית בגוונא דצריך לברך אחריו מעין ג', דשיעורו בכזית, ושמא יש חילוק בין יין לשמן, דשמן עב יותר ואין כוונת האדם לרוות בו צמאונו, ומ''מ נראה דאין ספק התוס' והרא''ש מוציא מידי ודאי של הרמב''ם ושבולי הלקט ורב עמרם גאון ורבינו שמחה ורבינו אביגדור כהן צדק, ועוד שכן נראה מהמנהיג, ועל כן נקטינן לעיקר דהוא ברביעית.

ספר אור חדש.pdf
ספק התוספות מוציא מידי ודאי כל הני ראשונים כמו שמוציא מידי ודאי הרמב"ם, וכמו שכתב הרא"ש שבעלי התוספות גדולים מהרמב"ם בחכמה ובמנין, שאינו רב אחד בלבד אלא הרבה רבנים והרבה ישיבות. ואין סיבה לשנות את פסק השו"ע.
 
 
חלק עליון תַחתִית