מה המקור לזה? (בעניין אתחלתא דגאולה)

בנציון

משתמש ותיק
זה נמצא במכתב מהגאון רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א: 
"ובנדון החורבה בפרט אשר היינו מוכרחים להכניס גופינו ומאודינו לפדותה מיד זרים עריצים... ולבל ישימו ח"ו שקוץ משומם, במקום אשר התפללו אבותינו הקדושים האשכנזים .. ובטוחנו למזורזים שכמותם רודפי צדק אשר מעולם, כי יצאו לקראת דברינו בשמחה, כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה".
המכתב הובא בספר "השיבה לירושלים" עמ' 28.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בנציון אמר:
זה נמצא במכתב מהגאון רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א: 
"ובנדון החורבה בפרט אשר היינו מוכרחים להכניס גופינו ומאודינו לפדותה מיד זרים עריצים... ולבל ישימו ח"ו שקוץ משומם, במקום אשר התפללו אבותינו הקדושים האשכנזים .. ובטוחנו למזורזים שכמותם רודפי צדק אשר מעולם, כי יצאו לקראת דברינו בשמחה, כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה".
המכתב הובא בספר "השיבה לירושלים" עמ' 28.
תיקון קל לא מהותי 

מכתב זה הוא משנת תק"פ ואילו פותח האשכול חיפש בשנת תקצז 

אמנם באותו מקום מופיע מכתב משנת תקצ"ו 

 כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה סימנא מילתא היא אתחלתא דגאולה כי עת לחננה לרצות אבניה ואת עפרה יחונינו ובהתערותא דלתתא תליא מלתא לעורד התערותא דלעילא לבנות הנהרסות בנה ה' ציון נחם חורבותיה 



 
 

בנציון

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בנציון אמר:
זה נמצא במכתב מהגאון רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א: 
"ובנדון החורבה בפרט אשר היינו מוכרחים להכניס גופינו ומאודינו לפדותה מיד זרים עריצים... ולבל ישימו ח"ו שקוץ משומם, במקום אשר התפללו אבותינו הקדושים האשכנזים .. ובטוחנו למזורזים שכמותם רודפי צדק אשר מעולם, כי יצאו לקראת דברינו בשמחה, כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה".
המכתב הובא בספר "השיבה לירושלים" עמ' 28.
תיקון קל לא מהותי 

מכתב זה הוא משנת תק"פ ואילו פותח האשכול חיפש בשנת תקצז 

אמנם באותו מקום מופיע מכתב משנת תקצ"ו 

 כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה סימנא מילתא היא אתחלתא דגאולה כי עת לחננה לרצות אבניה ואת עפרה יחונינו ובהתערותא דלתתא תליא מלתא לעורד התערותא דלעילא לבנות הנהרסות בנה ה' ציון נחם חורבותיה 
אכן לא שמתי לב. אבל המיוחד במכתב מתק"פ שהוא מכתב של הגרמ"מ עצמו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בנציון אמר:
אכן לא שמתי לב. אבל המיוחד במכתב מתק"פ שהוא מכתב של הגרמ"מ עצמו.

של מי המכתב מתקצ"ו? רהיטת הדברים בעמ' 28 נראה שזה גם כן של הגרמ"מ אבל יש שם ציון מס' 90 שהוא בסוף הספר שלא פתוח באוצר החכמה.
 

בנציון

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בנציון אמר:
אכן לא שמתי לב. אבל המיוחד במכתב מתק"פ שהוא מכתב של הגרמ"מ עצמו.

של מי המכתב מתקצ"ו? רהיטת הדברים בעמ' 28 נראה שזה גם כן של הגרמ"מ אבל יש שם ציון מס' 90 שהוא בסוף הספר שלא פתוח באוצר החכמה.

זה של הדור השני. 
תלמידי הגרא.png
[אין לי את הספר השיבה לירושלים, אבל זה נמצא בספר מגנזי ירושלים חלק ב בהתחלה]. 
 

nls

משתמש ותיק
קול התור מלא מהנושאים האלו ומאוד מתאים להתנסחות
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
nls אמר:
קול התור מלא מהנושאים האלו ומאוד מתאים להתנסחות

קול התור שנוי במחלוקת ישנה
מה שאין כן מכתבים אלו שהביא @בנציון 
אגב זה מקורות חזקים יותר מכל המקורות שהביא הרב אריה שפירא בספרו 
[אלא שאין זה מהגר"א אלא מדברי תלמידו] 
 

nls

משתמש ותיק
כן כן זה נכון קול התור שנוי במחלוקת לא אמרתי שלא, רק הניסוח מאוד מתאים
 

ברזלים

משתמש ותיק
כך מסיים ר׳ מנחם מנדל משקלוב את הקדמתו להגהות הגר״א על "שולחן־ערוך" חלק "יורה דעה" שנדפסו בשנת תקס״ו זמן קצר לפני שעלה ארצה, ומביע את תקוותו, לעלות בקרוב לארץ־ישראל לא רק עלייה פרטית אלא עלייה כללית. את הצלחת המהלך הזה הוא תולה ברבו הגר״א: "וזכות אדמ״ו המגאון ז״ל יעמוד לי ולכל ישראל לשוב למקומנו האמיתי אל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחיל ה׳ לאבותינו. וייחד לבבנו שם לאהבה וליראה אותו בלבב שלם, ויחזיר לנו מצוותינו לעבוד אותו באמת ובתמים, ויכרית כל הקמים המבדילים בין רם על כל רמים ובין הבנים אשר בעפר נתונים כי הוא מנחם ציון בבנין ירושלים ובבנים".

האימרה הזו תואמת לגמרי את דברי הגר"א שחוץ לארץ היא הקבר, ועתה אנו מקווים להתנערי מעפר קומי .. שבי ירושלים.

הוא כותב לשוב למקומנו האמיתי ולא כותב לעלות לארץ ישראל, זאת אומרת מדובר בלשוב מהגלות חזרה לאר"י. ואחרי שעלו תלמידי הגר"א מדברים באגרת הידועה בשם ארץ ישראל על "קיבוץ בנים לתוכה שמסרו נפש עבורה".

הוא מדבר על "מנחם ציון בבנין ירושלים ובבנים" לשון הווה והיינו שחלק מהניחום של ירושלים זה ע"י הבנים שבאים אליה, ואחרי שנים ספורות הוא בונה במסירות נפש אחת מחורבות ירושלים כביטוי ל"אתחלתא דגאולה", ובנו והחבריא שלו קוראים לבית הכנסת באותו חורבה "מנחם ציון" כאות לכך. בפזמון שכתב על החורבה "ראש מחשבותי עתה לגמור".
 
 

קבצים מצורפים

  • תקסו.JPG
    תקסו.JPG
    33.5 KB · צפיות: 120

ברזלים

משתמש ותיק
גילוי מעניין:

לאחרונה הגיע אלי צילום מכתב של רבי משה ריבלין, הנקרא "רבי משה מגיד" או "דורש לציון". במכתב זה משנת תר"ג הוא מספר על קורות התייסדותה של עדת הפרושים בארץ, תלמידי הגר"א. מי ששלח לי אותה שאל אותי אם אפשר למצוא בה רמזים כלשהם לכך שתלמידי הגר"א עלו לארץ מתוך תפיסה של גאולה.
(המכתב המקורי היה בארכיונו של בנימין ריבלין ז"ל, ואת צילומו קיבלתי מאנשים שונים, ולאחר מכן מהארכיון לתולדות העם היהודי)


מכתבו של רבי משה מגיד
 
file.php


שאלו שלום ירושלים, עומדות רגלינו בשעריך ירושלים בצלותא ובבעותא בעד אוהביך ובפרט בעד דורשי שלום בניך בוניך המחזיקים בעץ החיים ומצדיקי הרבים ככוכבי אור ליושבי בתוככי ירושלים כככבים יזהירו, יגדלו ויאדירו ובכל עוז והדר יתהדרו ובכל הוד ותפארת יתפארו ועד כי יבא שילה בב"א. תהילת ה' בפינו כעל כל טוב אשר גמלנו, אף יקרת יסודתינו מאז הוקם על שם רב האי גאון עוזינו רשכבה"ג רבינו אליהו זצוק"ל מוילנה ע"י תלמידיו הקדושים מנוחי נפש זיע"א בעלותם ההרה עטרת שכינתינו להאירה ויסעו כצאן עמו והעירו את לבב נדיבמו לחזק מוסדות תבל אשר אשר ה' דורש אותה דבעי דרישה, להקבץ בה יגיעי תורותינו הק' להיות אם הבנים שמחה לבת ציון הנדחה.... תורות ותפילות תורה ו?, והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה. ותהי ראשית מושבתם בגליל העליון עה"ק צפת ת"ו ואחר נפוצו מיקירי אחינו לפעה"ק ירושלם תוב"ב, וחפץ ה' ... זו וזו עלתה בידם, ותהי המחצה מעדת ה' כולים עדת פרושים הי"ו על צפת הנהר? ת"ו ומחצתם בהר ציון ת"ו. מה נאוו על ההרים הקול קול יעקב... על טהרת הקודש מתקדשים ומטהרים, כנחלים נטיו כי הרחיב ה' לנו ויאר לנו בשערי בת ציון המצוינים בהלכה. כל העמים ראו כן תמהו מה יקר ומה נעים העדה הזאת כולם אהובים כולם ברורים האנשים האלה שלמים לעזרת ה' בגבורים, והיו רבים מתקנאים קנאת סופרים...

על כל פנים אותי צדו דווקא המילים שלכאורה הכי פחות חשובות; משפט שבקריאה מהירה כלל לא שמים לב אליו, אבל בו בוחר רבי משה מגיד לפתוח את מכתבו המרתק, המספר על ייסוד ה"יישוב" על שם הגר"א.
המכתב נשלח בשנת תר"ג מהעיר ירושלים. וכך הוא פותח:
"שלמא רבא ונפישא מאלהא קדישא דקרתא קדישא, למעלת הוד הדרת.... מוהר"ר מאיר... אב"ד דק"ק אונגוואהר והגליל יע"א".


שימו לב שוב למילים הראשונות בשלושת שורות הפתיחה. בשונה מהמשך המכתב, הן כתובות בארמית. הביטוי "שלמא רבא ונפישא" מצוי לרוב במכתבי רבנים מהדורות האחרונים, ואין בו ייחודיות. אולם ארבעת המילים שבאות אחר כך הן מעניינות מאוד. אין כאן ברכת שלום מאת כותב המכתב, אלא מאת "אלהא קדישא דקרתא קדישא", כלומר: הקב"ה השוכן בעיר הקודש ירושלים, אשר ממנה נשלח המכתב, ועל אודותיה מדבר המכתב.
חיפשתי במאגר 'אוצר החכמה' את שרשרת המילים הללו, ונוכחתי שמדובר בביטוי נדיר מאוד. הוא לא מצוי כלל אלא פעם אחת, במקור אחד ויחיד, אשר צוטט פעמים רבות.


"מאלקא רבא קדישא, דשכין שמיה בקרתא קדישא, שלמא רבא ונפישא, לעמיה קדישא ופרישא, ע"י הדא איגרתא קדישא" - כך פותחת אגרת החידה, שכתב הגר"א, או בנו ותלמידו רבי אברהם (הרב פינפער מסיק שהגר"א כתבו).
החוקרים דנו רבות בנסיון להבין את משמעות החידה, ומדוע הוצפנה, ועדיין רב הנסתר על הנגלה.
ד"ר אריה מורגנשטרן מצא העתקה של האגרת בכתב ידו של רבי ישראל משקלוב (תלמידו המובהק של הגר"א ומראשי קבוצת תלמידיו העולים ארצה). רבי ישראל כתב אותה בף הפתיחה לספר איל משולש של הגר"א, על אותו דף בו כתב חשבונות קץ. כלומר, כנראה רבי ישראל משקלוב הבין שתוכן האגרת קשור לגאולה. גם נראה קצת לפי זה שהוא ייחס לה חשיבות מרובה, שמחבר האגרת הוא הגר"א ולא רבי אברהם.
והנה למרבה הפלא האגרת שלפנינו, המספרת על הישוב הנוסד בארץ על ידי תלמידי הגר"א, על שם רבם, פותח בדיוק באותה צורה שפותחת "אגרת החידה" המיוחסת לגר"א, המרמזת על הגאולה העתידה!
אודה, כי כרגע איני יודע מהי משמעות הדברים, והאם אפשר לקבוע בוודאות שרבי משה מגיד במכוון פתח את מכתבו באותה צורה בה נפתחת האיגרת החידתית המיוחסת לגר"א. אך אין ספק שהדמיון הבולט אומר דרשני.

מכתב הגר"א:
 
file.php



לכא' הדבר אומר דרשני למה הגר"א נתן סימן דוקא על פטירת בנו אברהם בצעירותו? והנה עלה בדעתי ראיון מעניין ומפתיע, הכל כמובן בדרך אפשר:

א. לכא' המכתב נכתב בשנת תקמ"א - שנת ישרא"ל. שנה ראשונה מה17 שנה של הכנה בלימוד כל מקצעות התורה בבית הגר"א.
ב. הגר"א שלכא' מדבר בשם ארץ ישראל "אמכם ציון" נתן אות לדבריו למה שיקרה - פטירת בנו אברהם בכ"ו כסליו בן מ"ב. (רמ"ח גימ' אברהם, ב"ן וס"ג גימ' אליהו וחנה, כך פתר הרב פינפער). והנה ידוע שהנ"ל נפטר בחנוכה תקס"ט.
ויתכן שזה היה האות והסימן לתלמידיו מתי לעלות לארץ ישראל - אחרי פטירתו של בנו בכסליו תקס"ט, שהרי אז בדיוק החלו רוב תלמידיו להתחיל ולהתכונן לנסיעה לארץ ישראל, ר' סעדיה עם שיירתו הגיעו באלול תקס"ט ור' ישראל עם קבוצתו בתשרי תק"ע. ואולי בהשערה המשפט לתקעב"ג מורה על שנת תק"ע בשופר גדול. שנה שהגיעו רוב תלמידי הגר"א לצפת. בכת"י של ר' ישראל משקלוב כתוב תק"ע ב"ג. ב 2 מילים. (מלבד רמ"מ שעלה קודם, אולי להכשיר את המשך העלייה).
 
file.php

ג. מ"מ רואים במכתב את ההדגש של הדיבור בשם ה' השוכן בירושלים, ו"אמכם ציון", זה די ברור שהמכתב הזה הוא רמז לעלייה לארץ ישראל. גם באגרת הכולל משנת תק"ע מכנים תלמידי הגר"א את ארץ ישראל בשם "אמכם".
 
file.php

 
 
חלק עליון תַחתִית