מנהג בית בריסק בתפילה ביחידות

זך הרעיון

משתמש ותיק
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה.   וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה.   וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.
לא פשוט שהם לא צודקים, וידוע מה שכתב הסטייפלר על זה שהוא מחלוקת הפוסקים ואין בכחו להכריע.
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
שמעתי מהגרמ"מ פרבשטיין שליט"א שאמר לו בריסקער אחד שהם סמכו על לשון השו"ע "צריך אדם להשתדל" שאי"ז לשון חיוב כ"כ.
והשיב לו הגרמ"מ מלשון הרמב"ם (פ"י מהל' קרבן פסח הל' י"א): "ריך אדם להשתדל שלא ישאיר מבשר הפסח עד בקר שנאמר לא תותירו ממנו עד בקר", ששם הוא וודאי חיוב מדאו'.
אלא משמעות הלשון היא, שהרי א"א לצוות אדם שלא ישאיר אם נשאר לו, וכן להתפלל במניין אם אין לו, אלא הציווי הוא שצריך אדם להשתדל!!! צריך לדאוג קודם שיהיה לו מניין ושלא יצטרך להותיר.
 

משה אמת

משתמש ותיק
הגרי"ז ובניו התפללו ביחידות.
עם הדורות החדשים המנהג פוחת והולחך.
שורש המנהג מחמת כוונה.
 

פראנק

משתמש ותיק
שמעתי על הגריז שהיה מתפלל מנחה ביחידות אם תפילין.
 

אור עולם

משתמש ותיק
שמעתי פעם מאיזה בריסקער שצריך שתהיה תפילה במניין, ואם אינה תפילה (מחמת חיסרון הכוונה או המהירות) אז אין טעם במניין.
וכעין דברי מרן הרב מבריסק זצוק"ל על תנאי הש"ץ.
 

כלא חשיב

משתמש חדש
באגרות משה ח"ב כ"ז פסק שתפלה בצבור הוא חיוב, כנראה שבבריסק חולקים ע"ז.
ככל היודע לי אנשים שגדלו במקום שתפלה בציבור זה דבר שעושים אותו כשנתקעים אחרי טיול, מאד קשה להם להבין למה מתפללים בבריסק ביחידות, אבל לי ידוע על הרבה אנשים שיש להם טעם בתפלה שיש להם "תאוה" להתפלל ביחידות באריכות גדולה ובשהתשפכות הנפש.
כמדומני שהגר"ש אוירבך זצ"ל התפלל ביחידות תקופה מסוימת, יבואו יודעי דבר ויעידו, (שאם יש מעשה רב בענין זה של תפלה בדורנו- הוא צריך להיות המיותר מוסמכים לענין זה)
 
לישועתך קויתי השם אמר:
כמדומני שדעת העמק ברכה דהוי רשות
עמק ברכה ברכות קריאת שמע סימן א
בשו"ע סי' ס"ו פסק, דמותר להפסיק באמצע ק"ש וברכותיה לקדיש וקדושה וברכו. וטעמא, דאם פוסק לשאול מפני כבוד בנ"א ק"ו מפני כבוד הקדוש ברוך הוא. וכתב המג"א, דמה"ט אם שמע קול רעמים יפסיק ויברך, וה"ה לכל מצוה עוברת. וה"תבואות שור" חולק עליו בזה. אך זהו באמצע הפרק, אבל בין הפרקים משמע מח"א דמותר להפסיק לכל מצוה עוברת. 
ונסתפקתי, לענין תפלת ערבית, אם עומד באמצע ק"ש וברכותי', או בין הפרקים, והצבור כבר עומדים להתפלל י"ח, לפ"מ שמבואר בסי' רל"ו דמשום תפלה בצבור נדחה סמיכת גאולה לתפלה, אם מותר להפסיק להתפלל עם הצבור. ולכאורה היה נראה דמותר, כיון דמותר להפסיק לכל מצוה עוברת; ועוד, דהא כתב המג"א בסי' ק"ט דתפלה בצבור עדיפא מקדיש וקדושה, ואם מפסיקין לקדיש וקדושה כ"ש לתפלה בצבור. אך האחרונים פליגי ע"ז וסברי דתפלה בצבור גרע מקדיש. 
אמנם אשר נ"ל בזה, דבאמת תפלה בצבור אינו כלל חיוב מצוה ככל מצות דרבנן. וראיה לזה מהא דאיתא בברכות ד' ז': א"ל ר"י לר' נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא. ואם נימא דהוי חיוב מצוה ככל המצות המחויבות, מה טענה היא זו טריחא לי מילתא, הא חייב אדם להשתדל ולטרוח במצות אפי' אם קשה לו הדבר [ואולי משום בטול תורה]. וע"כ מוכח מזה דתפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוה, ולפיכך אין שוב חיוב להתפלל עם הצבור, אלא כיון שאין תפלת היחיד נשמעת בכל עת אלא בצבור, ולפיכך צריך האדם להשתדל להתפלל עם הצבור כדי שתקובל תפלתו. וזהו כל הענין של תפלה בצבור. וכן מבואר הוא בלשון הרמב"ם רפ"ח מתפלה וז"ל: תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפי' היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הצבור. עכ"ל. ולשונו זה: "ולא יתפלל יחיד כ"ז שיכול להתפלל עם הצבור", מורה להדיא, שאינו חיוב כלל, אלא השתדלות שתקובל תפלתו. ולפ"ז נראה שאין כאן שום היתר להפסיק באמצע ק"ש וברכותיה לתפלה בצבור מטעם כבוד שמים, כיון שתפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוה, אלא מטעם שתקובל תפלתו, א"כ הוי ענין עצמי ואינו שייך כלל לכבוד שמים. 
שוב מצאתי בס' "יריעות האוהל" על ס' "אוהל מועד", בנדון אם יקרא שמע כוותיקין לא יהיה לו צבור להתפלל אז איזה מהן עדיף, שכתב שם וז"ל: תפלה בצבור אפי' מדרבנן לא מצינו שגזרו בה שצריכה להיות בצבור כמו יתר מצות דרבנן אשר ציוו עליהן הגם כי באמת גדלה מעלת התפלה בצבור כי הן אל כביר לא ימאס מ"מ אינה מהמצות המחויבות. והרב "חות יאיר" בסי' קי"ד לא רצה להתיר אפי' אמירה לגוי בשבות דשבות כדי להתפלל בצבור. והגאון מהר"מ חזן ז"ל בס' "כרך של רומי" כתב וז"ל: ענין תפלה בצבור אין לה זכר בין המצות ואפי' מדרבנן ודי לנו מאי דאתמוהי קמתמה ר' נחמן מארי' דתלמודא לר"י בברכות ד' ז' כשא"ל שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים א"ל מאי כולי האי והכי הלכתא דבצבור אין מצוה בדבר כאשר הארכתי במ"א ועיין "בית אלקים" להמבי"ט. עכ"ל. הרי להדיא כמש"כ ומהראיה הנ"ל מההיא דברכות. 
 

אור עולם

משתמש ותיק
א. האדמו"ר החכמת אליעזר מסערט ויז'ניץ חזר מחתונת בנו האדמו"ר דהיום, והיה קרוב מאד לשעת הנץ החמה, ואמרו לו הנמצאים שם שאולי יתארגנו לתפילת שחרית כוותיקין ואח"כ ילכו לישון, אך האדמו"ר אמר שילכו לישון ויקומו להתפלל כרגיל, באומרו "אצלינו הולכים לישון כדי להתפלל ולא להתפלל כדי לישון".

ב. מרן הגר"ש זיע"א היה מתפלל לאחר נישואיו בזכרון משה ועובר בין המניינים בחלקי התפילה השונים, והיה מתפלל גם תפילות נדבה - נראה לי שביחידות.
בעבר קראתי על מעשה שנסע לאיזור המדבר כדי לברר בשטח את ענייני זמני היום, ונעמד שם להתפלל באריכות, אדהכי והכי שקעה השמש.
 
דרומאי אמר:
פראנק אמר:
שמעתי על הגריז שהיה מתפלל מנחה ביחידות אם תפילין.
שימושא רבה.
 
לא כי, אלא רמב"ם.

ומענין להוסיף, שבעת שנישא הגרי"ז, ורעייתו היתה מבית עשיר, אמר לו הגר"ח משהו בסגנון שאם נעשית עשיר (אולי לשונו הק' היתה גביר, צריך לעיין בספרי מלר) אתה יכול לקנות תפילין של רמב"ם <לאמר; סוג של מותרות>. ומאז ועד כען, אלו ממשפחת ס' שנתחתנו במשפחות עשירות יש ברשותם תפילין רמב"ם (כנראה שמוכרים את זה צמוד מדד).
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה.   וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.
אני אמרתי לילדי שפשוט חבל.   אמנם יתכן מאוד שבהרבה מקרים כלל אין חיוב אבל איזה בזבוז על הבטחה שתפילתו לא תחזור ריקן
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה.   וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.
כבודו העלה כמה נושאים ממש כמעיין המתגבר, ואולם לא שמעתי שמחמת מכשולים צריך לבטל הלכה פסוקה.
 
 

מאור עינים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה.   וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.
מש"כ שחכמי בריסק היו אנשי ש"ס כידוע, כנראה כוונתך להנהגת מרן הגרי"ז וסיעתו, שכנראה מחמת חסרון כוונה בתפילה וכדו' התפללו ביחידות, אבל זה שנוצר איזה נוהג אצל [חלק] מאנשי בריסק כעיקרון להתפלל ביחידות, זה סתירה להנהגת אנשי הש"ס, היודעים חשיבות תפילה במנין. 
 
 

הצבי

משתמש ותיק
כיון שנעשה כאילו כמין קפידה אצל משפחת בריסק להתפלל ביחידות [אינו נכון באמת רק נראה כן], מעשה שהיה ששאל אחד את אחד מבני המשפחה שהרי מנהגם בישיבת בריסק הוא להכנס לפני השקיעה לחד''ש להתפלל, ושאלאותו מה הם עושים אם בטעות נתקבצו שם מנין....
 
הצבי אמר:
כיון שנעשה כאילו כמין קפידה אצל משפחת בריסק להתפלל ביחידות [אינו נכון באמת רק נראה כן], מעשה שהיה ששאל אחד את אחד מבני המשפחה שהרי מנהגם בישיבת בריסק הוא להכנס לפני השקיעה לחד''ש להתפלל, ושאלאותו מה הם עושים אם בטעות נתקבצו שם מנין....
להפיס את דעתך - כמדומה שאכן הם מסונכרנים זה עם זה, ובד"כ נכנסים בזא"ז.

אבל אליבא דאמת זו שאלה של טעות, ברור שעשרה שנקבצו במקרה לחדר אחד וכל אחד מתפלל באופן עצמאי, אין זה נחשב "תפילת ציבור", תפילת ציבור - כשמה כן היא, תפילה של ציבור, שהציבור מתפללים יחד את תפילתם, (כדוגמא לזה אפשר למצוא במנינים - המסודרים - של אחינו בני עדות המזרח, ויותר קיצוני אצל אחינו התימנים).

כבר היה כאן לאחרונה מי שעורר (דומני כבוד @ספר וסופר) על מנייני ימינו - גם אלו שכביכול כן נעשים לשם תפילה במנין - שספק רב אם בכלל נחשבים תפילה בציבור.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע] 
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה.   וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.
 

אני חייב להוסיף על דבריך.
יש אנשים שודאי פטורים מלהתפלל ובודאי במניין, כגון אדם שמטפל בילדיו או עוסק במצוה, ובאים לחטוף איזה מנחה וגוררים איתם ילד או שניים ומפריעים לכולם, ורואים את האבא עסוק כל השמונה עשרה לתחוב לו מוצץ, לקנח לו את האף, לנענע את העגלה, וכדי בזיון וקצף.
צריך לעשות כדין ולנסות להתפלל בבית אם אפשר ולא כמצוות אנשים מלומדה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לכל מעודדי התפילה ביחידות

א. לאחרונה גדל הרפיון בתפילה במניין לדעתי בעקבות הקורונה בה נחלשו הרבה מניינים
ב. הרבה פעמים כדאי להתאמץ להתפלל בציבור גם אם במקרה זה עדיף להתפלל ביחידות בתור גדר או מצד חינוך הילדים או השפעת הסביבה
וכ"כ הביאור הלכה במפורש לגבי מי שיכול לכוון רק בביתו שיתפלל בציבור בשביל שלא ילמדו ממנו
סימן קא סעיף ב
וז"ל (*) דאתי למטרד ציבורא: אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול [פרישה] וההיא דס"א ע"כ מיירי שגם בביתו ובקול אינו יכול לכוין מרוב טרדותיו. ומ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכונה שילמדו ממנו אחרים אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לש"ש כ"כ הפמ"ג:

מנגד אמר מו"ר אם יבוא אדם וישתבח בעצמו אני מעולם לא הפסדתי מניין כנראה שהוא אדם לא מתוקן
וכי מעולם לא היה לך דודה זקנה שהיית צריכה לסייע לה ובגין כך הפסדת מניין
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע] 
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]


ע' מ"ב סי' ת' ס"ק כ"ח בתו"ד ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת שמונה עשרה דהינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד ולא כמו שחושבים ההמון שעקר להתפלל בעשרה זה רק לשמוע קדיש וקדושה וברכוולכן אינם מקידים רק שיהיו עשרה בבית הכנסת וזהו טעות
 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מנגד אמר מו"ר אם יבוא אדם וישתבח בעצמו אני מעולם לא הפסדתי מניין כנראה שהוא אדם לא מתוקן
וכי מעולם לא היה לך דודה זקנה שהיית צריכה לסייע לה ובגין כך הפסדת מניין

הרעיון יפה למרות שבימינו עם ריבוי המניינים בכל שעות היממה בדרך כלל אפשר לקיים שניהם (דווקא ביליתי לילה במחלקת קורונה עם סבתא שלי לפני כמה חודשים ובעקבות כך התפללתי שחרית ביחידות אבל לצערי זו לא היתה הפעם היחדיה בחיי שפשפשתי ובדרך כלל לא מסיבה כ"כ טובה)

מעניין מי זה מו"ר?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
איש ווילנא אמר:
יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע] 
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]


ע' מ"ב סי' ת' ס"ק כ"ח בתו"ד ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת שמונה עשרה דהינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד ולא כמו שחושבים ההמון שעקר להתפלל בעשרה זה רק לשמוע קדיש וקדושה וברכוולכן אינם מקידים רק שיהיו עשרה בבית הכנסת וזהו טעות



צודק.  האחרונים למדו לא כמוני ולכן האגרו"מ טורח ליישב דברי הרמב"ם 
אבל באמת עדיין גם לדברי האחרונים אפשר לומר שעכ"פ מה שמחוייב לילך ד' מיל לפניו 
זהו דווקא בשביל קדושה וקדיש. 
[ועצם הדבר ששמיעת קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בקיבוץ עשרה מבואר כבר בפוסקים] 
 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ברוךווייס אמר:
איש ווילנא אמר:
יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע] 
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]


ע' מ"ב סי' ת' ס"ק כ"ח בתו"ד ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת שמונה עשרה דהינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד ולא כמו שחושבים ההמון שעקר להתפלל בעשרה זה רק לשמוע קדיש וקדושה וברכוולכן אינם מקידים רק שיהיו עשרה בבית הכנסת וזהו טעות



צודק.  האחרונים למדו לא כמוני ולכן האגרו"מ טורח ליישב דברי הרמב"ם 
אבל באמת עדיין גם לדברי האחרונים אפשר לומר שעכ"פ מה שמחוייב לילך ד' מיל לפניו 
זהו דווקא בשביל קדושה וקדיש. 
[ועצם הדבר ששמיעת קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בקיבוץ עשרה מבואר כבר בפוסקים] 
אם אני לא טועה המ"ב מסתפק גם בזה והחזו"א מכריע ממש לא כדברי כת"ר

הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים.  והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא

תתקן אותי אם אני טועה
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים.  והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא

אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד
 
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אבל אליבא דאמת זו שאלה של טעות, ברור שעשרה שנקבצו במקרה לחדר אחד וכל אחד מתפלל באופן עצמאי, אין זה נחשב "תפילת ציבור", תפילת ציבור - כשמה כן היא, תפילה של ציבור, שהציבור מתפללים יחד את תפילתם, (כדוגמא לזה אפשר למצוא במנינים - המסודרים - של אחינו בני עדות המזרח, ויותר קיצוני אצל אחינו התימנים).

כבר היה כאן לאחרונה מי שעורר (דומני כבוד @ספר וסופר) על מנייני ימינו - גם אלו שכביכול כן נעשים לשם תפילה במנין - שספק רב אם בכלל נחשבים תפילה בציבור.
כהמשך לדברים אלו, אני מהרהר כעת שאולי זו גם התשובה לשאלה ששאל
זך הרעיון אמר:
מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
למה?
שמתאים שמי שגם בכל דרכיו וענייניו חושב ומתנהג בסגנון יחודי, ולא נטמע ב'ציבור', שבאותה המידה <ואולי אף כל שכן הוא> גם יקשה עליו להתפלל עם ה'ציבור'.
אגב, ברור שגם בבריסק רואים את זה בסוג של לית ברירה, אני רק בא למקד את הקושי.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ברוךווייס אמר:
הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים.  והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא

אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד
אינני מכיר את הנושא המדובר

אשמח לקבל מ"מ

בעיקר קשה להבין איך שייך נידון להפסיק בין גאולה לתפילה בשביל תפילה בציבור
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ברוךווייס אמר:
הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים.  והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא

אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד

לכאו' יש לחלק טובא, דהתם איירי ששומע ואינו עונה וזה חמיר מתפילה בציבור, אבל להביא עצמו לידי ענייה מנלן ?
 
חלק עליון תַחתִית