לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה. וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
לא פשוט שהם לא צודקים, וידוע מה שכתב הסטייפלר על זה שהוא מחלוקת הפוסקים ואין בכחו להכריע.כמעיין המתגבר אמר:לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה. וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
שימושא רבה.פראנק אמר:שמעתי על הגריז שהיה מתפלל מנחה ביחידות אם תפילין.
לישועתך קויתי השם אמר:כמדומני שדעת העמק ברכה דהוי רשות
לא כי, אלא רמב"ם.דרומאי אמר:שימושא רבה.פראנק אמר:שמעתי על הגריז שהיה מתפלל מנחה ביחידות אם תפילין.
אני אמרתי לילדי שפשוט חבל. אמנם יתכן מאוד שבהרבה מקרים כלל אין חיוב אבל איזה בזבוז על הבטחה שתפילתו לא תחזור ריקןכמעיין המתגבר אמר:לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה. וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
כבודו העלה כמה נושאים ממש כמעיין המתגבר, ואולם לא שמעתי שמחמת מכשולים צריך לבטל הלכה פסוקה.כמעיין המתגבר אמר:לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה. וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
מש"כ שחכמי בריסק היו אנשי ש"ס כידוע, כנראה כוונתך להנהגת מרן הגרי"ז וסיעתו, שכנראה מחמת חסרון כוונה בתפילה וכדו' התפללו ביחידות, אבל זה שנוצר איזה נוהג אצל [חלק] מאנשי בריסק כעיקרון להתפלל ביחידות, זה סתירה להנהגת אנשי הש"ס, היודעים חשיבות תפילה במנין.כמעיין המתגבר אמר:לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה. וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
להפיס את דעתך - כמדומה שאכן הם מסונכרנים זה עם זה, ובד"כ נכנסים בזא"ז.הצבי אמר:כיון שנעשה כאילו כמין קפידה אצל משפחת בריסק להתפלל ביחידות [אינו נכון באמת רק נראה כן], מעשה שהיה ששאל אחד את אחד מבני המשפחה שהרי מנהגם בישיבת בריסק הוא להכנס לפני השקיעה לחד''ש להתפלל, ושאלאותו מה הם עושים אם בטעות נתקבצו שם מנין....
כמעיין המתגבר אמר:לא אמנע מלכתוב את דעתי שתפילה במנין היא אחד הדברים שהרבה אנשים הם בכלל חסיד שוטה בענין זה כי מחמירים יותר ממה שצריך, כי בכל הש''ס מבואר דהדרך לפעמים להתפלל ביחידות, ואף השו''ע שצריך ללכת ד' מיל למנין שנוי במחלוקת גדולה בראשונים, והיום בשטיבלאכים יש מנינים של ערבית בחצות ולפני חצות, וחז''ל אמרו שאין לאכול קודם ערבית והאוכל כמעט חייב מיתה (בריש ברכות), וקשה לי להאמין שכל אותם האנשים לא אכלו ארוחת ערב עדיין, וכל זה קרה רק בגלל שהחמירו מאוד בתפילה במנין יותר ממה שצריך, וכן יש אנשים שקמים סמוך לסוף זמן תפילה ואילו היו מתפללים בביתם במהירות ללא תפילין היו מספיקים תפילה בזמנה וברכות ק''ש לפני סוף זמן תפילה (שלאחר מכן הוי חשש ברכה לבטלה), ובגלל ההחמרה על תפילה במנין הם הולכים לבית הכנסת ומחמת זה מתעכבים עד לאחר זמן תפילה. וחכמי בריסק היו אנשי ש''ס כידוע.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
אשמח לקבל מידע מדויק יותר
מתי?
למה?
וכו'
איש ווילנא אמר:יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע]
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]
יעקב שלם אמר:מנגד אמר מו"ר אם יבוא אדם וישתבח בעצמו אני מעולם לא הפסדתי מניין כנראה שהוא אדם לא מתוקן
וכי מעולם לא היה לך דודה זקנה שהיית צריכה לסייע לה ובגין כך הפסדת מניין
ברוךווייס אמר:איש ווילנא אמר:יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע]
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]
ע' מ"ב סי' ת' ס"ק כ"ח בתו"ד ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת שמונה עשרה דהינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד ולא כמו שחושבים ההמון שעקר להתפלל בעשרה זה רק לשמוע קדיש וקדושה וברכוולכן אינם מקידים רק שיהיו עשרה בבית הכנסת וזהו טעות
אם אני לא טועה המ"ב מסתפק גם בזה והחזו"א מכריע ממש לא כדברי כת"ראיש ווילנא אמר:ברוךווייס אמר:איש ווילנא אמר:יתכן מאוד שעיקר החיוב שמוזכר בש"ס לגבי תפילה בציבור [וכן ד' מילין]
הוא על חזרת הש"ץ ולשמוע קדיש וקדושה וכו' [ופריסת שמע]
ולא על עצם התפילה בציבור
שלענין זה העיקר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
וכך משמעות הרמב"ם [אמנם רבי משה פיינשטיין באגרו"מ מנסה לדחות זאת]
ע' מ"ב סי' ת' ס"ק כ"ח בתו"ד ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת שמונה עשרה דהינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד ולא כמו שחושבים ההמון שעקר להתפלל בעשרה זה רק לשמוע קדיש וקדושה וברכוולכן אינם מקידים רק שיהיו עשרה בבית הכנסת וזהו טעות
צודק. האחרונים למדו לא כמוני ולכן האגרו"מ טורח ליישב דברי הרמב"ם
אבל באמת עדיין גם לדברי האחרונים אפשר לומר שעכ"פ מה שמחוייב לילך ד' מיל לפניו
זהו דווקא בשביל קדושה וקדיש.
[ועצם הדבר ששמיעת קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בקיבוץ עשרה מבואר כבר בפוסקים]
ברוךווייס אמר:הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים. והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא
כהמשך לדברים אלו, אני מהרהר כעת שאולי זו גם התשובה לשאלה ששאליושב בשבת תחכמוני אמר:אבל אליבא דאמת זו שאלה של טעות, ברור שעשרה שנקבצו במקרה לחדר אחד וכל אחד מתפלל באופן עצמאי, אין זה נחשב "תפילת ציבור", תפילת ציבור - כשמה כן היא, תפילה של ציבור, שהציבור מתפללים יחד את תפילתם, (כדוגמא לזה אפשר למצוא במנינים - המסודרים - של אחינו בני עדות המזרח, ויותר קיצוני אצל אחינו התימנים).
כבר היה כאן לאחרונה מי שעורר (דומני כבוד @ספר וסופר) על מנייני ימינו - גם אלו שכביכול כן נעשים לשם תפילה במנין - שספק רב אם בכלל נחשבים תפילה בציבור.
שמתאים שמי שגם בכל דרכיו וענייניו חושב ומתנהג בסגנון יחודי, ולא נטמע ב'ציבור', שבאותה המידה <ואולי אף כל שכן הוא> גם יקשה עליו להתפלל עם ה'ציבור'.זך הרעיון אמר:מפורסם שבבית בריסק יש שהתפללו ביחידות,
למה?
אינני מכיר את הנושא המדובראיש ווילנא אמר:ברוךווייס אמר:הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים. והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא
אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד
איש ווילנא אמר:ברוךווייס אמר:הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים. והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא
אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד