מה זה סידור קידושין?

הכהן

משתמש ותיק
שיננא אמר:
האד''ש מגור מסדר קידושין רק בנוכחות רב למרות שיש בידו היתר הוראה  (כך גם נהג הרבי הבית ישראל זיע''א)
כך שהרב אחראי על הנקודה שציינת
הסידור קידושין הוא רק כיבוד שניתן לאדמו''ר
האם לא נכון יותר לנסח כך?
האד''ש מגור מברך ברכת אירוסין רק בנוכחות רב למרות שיש בידו היתר הוראה  (כך גם נהג הרבי הבית ישראל זיע''א)
כך שהרב מסדר את הקידושין
ברכת האירוסין הוא רק כיבוד שניתן לאדמו''ר
 

ישמחו

משתמש חדש
הכהן אמר:
שיננא אמר:
האד''ש מגור מסדר קידושין רק בנוכחות רב למרות שיש בידו היתר הוראה  (כך גם נהג הרבי הבית ישראל זיע''א)
כך שהרב אחראי על הנקודה שציינת
הסידור קידושין הוא רק כיבוד שניתן לאדמו''ר
האם לא נכון יותר לנסח כך?
האד''ש מגור מברך ברכת אירוסין רק בנוכחות רב למרות שיש בידו היתר הוראה  (כך גם נהג הרבי הבית ישראל זיע''א)
כך שהרב מסדר את הקידושין
ברכת האירוסין הוא רק כיבוד שניתן לאדמו''ר
לשם הסקרנות
ממי יש לו התר הוראה
 
 

שלמה1

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ו עמוד א 

גופא היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דיו ר' יהודה אומר צריך לפרש. אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין באותו ענין, וכן אמר ר"א א"ר אושעיא והוא שעסוקין באותו ענין. כתנאי רבי אומר והוא שעסוקין באותו ענין ר' אלעזר בר ר"ש אומר אף על פי שאין עסוקין באותו ענין. ואי לאו דעסוקין באותו ענין מנא ידעה מאי קאמר לה, אמר אביי מענין לענין באותו ענין.

אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי. א"ל רב יימר לרב אשי ואלא הא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם אפילו לא שמיע ליה הא דרב הונא אמר שמואל, א"ל אין הכי נמי.
 

בלויא

משתמש ותיק
הייתי פעם בחופה שאדמו"ר אחד [מתגורר בחיפה, איני זוכר שמו] כובד בסידור קידושין, ואמר לי אחרי החופה שהוא לא בא לחופה בלי שמלווה אותו ת"ח גדול שיודע הלכות אלו כדבעי, והוסיף כך [בערך בזה"ל]: 'זה שאבא שלי היה אדמו"ר והוא נפטר, עדיין לא עשה אותי לת"ח, לצערי'...
 
ישמחו אמר:
הכהן אמר:
שיננא אמר:
האד''ש מגור מסדר קידושין רק בנוכחות רב למרות שיש בידו היתר הוראה  (כך גם נהג הרבי הבית ישראל זיע''א)
כך שהרב אחראי על הנקודה שציינת
הסידור קידושין הוא רק כיבוד שניתן לאדמו''ר
האם לא נכון יותר לנסח כך?
האד''ש מגור מברך ברכת אירוסין רק בנוכחות רב למרות שיש בידו היתר הוראה  (כך גם נהג הרבי הבית ישראל זיע''א)
כך שהרב מסדר את הקידושין
ברכת האירוסין הוא רק כיבוד שניתן לאדמו''ר
לשם הסקרנות
ממי יש לו התר הוראה
 
ממי שהיה לחזון איש התר הוראה
 
בלויא אמר:
הייתי פעם בחופה שאדמו"ר אחד [מתגורר בחיפה, איני זוכר שמו] כובד בסידור קידושין, ואמר לי אחרי החופה שהוא לא בא לחופה בלי שמלווה אותו ת"ח גדול שיודע הלכות אלו כדבעי, והוסיף כך [בערך בזה"ל]: 'זה שאבא שלי היה אדמו"ר והוא נפטר, עדיין לא עשה אותי לת"ח, לצערי'...
ר' משה ברנסדופר בספרו כותב שהאדמור מתא"י לא מסדר קידושין בלי שאביו, ואח"כ הוא, נמצא שם.
 

אליבא דאמת

משתמש חדש
וכידוע הגר"ש רוזובסקי לא היה מסכים לסדר קידושין באומרו שהוא אינו בקי בטיב קידושין...! ענווה...!
 

מ אלישע

משתמש ותיק
השבוע שמעתי ת"ח גדול שטען למחרת שהעדים לא ראו את פני החתן והכלה.

וכן שמעתי כמה סיפורים שכבדו את הקרובים (שני בשני) בעדות.
(בכל הסיפורים ששמעתי הביאו עדים כשרים אחרים לפני הקידושין.)
 

בשלמא

משתמש ותיק
אליבא דאמת אמר:
וכידוע הגר"ש רוזובסקי לא היה מסכים לסדר קידושין באומרו שהוא אינו בקי בטיב קידושין...! ענווה...!
כמדומה שהיה איזה סיפור שכמעט וארע תקלה תח"י (אולי עם הרב וואזנר אם זכרוני אינו מכזיבני) שמאז פרש מלסדר קידושין
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ומעשה באחד מגדולי הצדיקים שקבל סמיכה מרבו חוץ מסידור קידושין.
והפצירו בו, וחשב שיכול לסדר קידושין גם ללא כח רבו.
מזגו לו את הכוס, והגיע רבו (מהעולם העליון)
ושפך את כוס היין שבידו, ואמר אמרתי שלא תעשה אל תעשה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
מעשה שהיה (מכיר את הפרטים) בבנש"ק שעמד להתכתר בכתר אדמורו"ת והרה"ק מבעלזא (מהרי"ד או מהר"י) אמר לו שחלק מההכנה לכך זה לשנן היטב הל' אישות בשו"ע, למעשה אחרי שהוכתר לאדמו"ר בעיר פלוני כמעט ויצאה מכשלה בענין ע"י שהרבנית עמדה לשדך למאן דהוא את דודתו, והאדמו"ר שבדיוק אז שינן את ההלכות שם לב ברגע האחרון ומנע את השידוך.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
וכן שמעתי כמה סיפורים שכבדו את הקרובים (שני בשני) בעדות.
ידוע לי ממקור ראשון על רב (לא מפורסם) שבדרך לכיסוי הכלה שאל את אחד העדים אם הוא לא קרוב, והלה ענה לו שהוא עצמו לא קרוב, רק אשתו בת דודה של החתן/הכלה. כמובן שהחליפו אותו בעד אחר.
אח"כ שאל אחד התלמידים את הרב "מנא ידע?", והוא ענה שהוא ראה שאל העד הזה התלוותה ילדה קטנה, אז הוא הבין שמדובר בקרוב משפחה...

כמו כן הייתי פעם בחופה שאחד הצדדים הביא עד, ובאמצע החופה גילו שהוא קרוב של הצד השני!
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
השבוע שמעתי ת"ח גדול שטען למחרת שהעדים לא ראו את פני החתן והכלה.
זכור לי סיפור מא' מגדו''י שהעד טען לו למחרת שלא ראה וכו'
צעק עליו ''רשע'' אתמול העדת וכעת אתה רוצה לחזור בך מעדותך? אינך נאמן!!
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ישמחו אמר:
הכהן אמר:
האם לא נכון יותר לנסח כך?
לשם הסקרנות
ממי יש לו התר הוראה
ממי שהיה לחזון איש התר הוראה
אם כו הוא קיבל היתר הוראה לפני שהוא נולד [תרצ"ט]...
אם כוונתך שאין חובה לקבל התר הוראה - תכתוב, אבל הסקרנות [אגב- גם שלי, מעולם לא ידעתי שהוא קיבל היתר הוראה] במקומה עומדת.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אחד האדמורים זצ"ל בירושלים, חתנו היה יתום.
שאלו את החתן אחרי הקידושין באיזה כסף קנית את הטבעת, והתברר שקנה בתפוסת הבית - בירושה ואינה שלו לגמרי.
הלכו להביא טבעת שניה לחתן,
(בנתיים אבי הכלה חשש לגמירות דעת בטבעת השניה, (אולי הייתי צריך להסביר יותר)
וישב עם בתו והסביר לה שלא היה כלום בנתיים, והיא יכולה לחזור הביתה ולמצוא חתן אחר...)
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אליבא דאמת אמר:
וכידוע הגר"ש רוזובסקי לא היה מסכים לסדר קידושין באומרו שהוא אינו בקי בטיב קידושין...! ענווה...!
כמדומה שהיה איזה סיפור שכמעט וארע תקלה תח"י (אולי עם הרב וואזנר אם זכרוני אינו מכזיבני) שמאז פרש מלסדר קידושין
 
כמדומני המעשה היה על חתן שמת אביו תחת החופה בדין מכניסין את המת בסוגיא בכתובות, ולפי סברתו בסוגיא שם היה צריך לנהוג באופן א' והרב ואזנר טען שנראה לו שבחתם סופר נפסק אחרת, ושלחו להביא הספר וכך הוו, והגר"ש ביטל את דעתו בסוגיא להכרעת החת"ס.

לא נראה שבגלל סיפור זה שהוא בדיני אבלות בעיקר הגר"ש יפסיק לסדר קידושין.
 

מחכים

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מעשה שהיה (מכיר את הפרטים) בבנש"ק שעמד להתכתר בכתר אדמורו"ת והרה"ק מבעלזא (מהרי"ד או מהר"י) אמר לו שחלק מההכנה לכך זה לשנן היטב הל' אישות בשו"ע, למעשה אחרי שהוכתר לאדמו"ר בעיר פלוני כמעט ויצאה מכשלה בענין ע"י שהרבנית עמדה לשדך למאן דהוא את דודתו, והאדמו"ר שבדיוק אז שינן את ההלכות שם לב ברגע האחרון ומנע את השידוך.

סיפור מוזר...
אף אחד מהמעגל של החו"כ לא למד פרשת אח"ק?
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
מחכים אמר:
בשלמא אמר:
מעשה שהיה (מכיר את הפרטים) בבנש"ק שעמד להתכתר בכתר אדמורו"ת והרה"ק מבעלזא (מהרי"ד או מהר"י) אמר לו שחלק מההכנה לכך זה לשנן היטב הל' אישות בשו"ע, למעשה אחרי שהוכתר לאדמו"ר בעיר פלוני כמעט ויצאה מכשלה בענין ע"י שהרבנית עמדה לשדך למאן דהוא את דודתו, והאדמו"ר שבדיוק אז שינן את ההלכות שם לב ברגע האחרון ומנע את השידוך.

סיפור מוזר...
אף אחד מהמעגל של החו"כ לא למד פרשת אח"ק?
עצם הסיפור לא שמעתי מעולם, אבל לגופו של ענין לפני ק"נ שנה בהכפרים הקטנים יתכן שזה היה יכול לקרות
 
 

מחכים

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
השבוע שמעתי ת"ח גדול שטען למחרת שהעדים לא ראו את פני החתן והכלה.

וכן שמעתי כמה סיפורים שכבדו את הקרובים (שני בשני) בעדות.
(בכל הסיפורים ששמעתי הביאו עדים כשרים אחרים לפני הקידושין.)

לדעת כו"כ א"צ לראות פני הכלה
וכן מתחתנים רבבות זוגות כדת משו"י
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
קוריוז - הייתי נוכח פעם בחופה והמס"ק שאל את הכלה (הוא היה קרוב משפחתה) במה היא מתקדשת וכשענתה בטבעת גער בה ואמר לא בטבעת אלא בשווי הטבעת
כוונתו הייתה שאם מתקדשת בטבעת הרי שזה פירי וא"א לקדש בחליפין
אח"ז הבנתי מרה"י שלי שגם הוא מקפיד ע"ז ובשואלו את העדים אם זה שווה פרוטה הוא מוסיף - א"כ הכלה מכוונת להתקדש בשווי הטבעת שביררנו שהיא שווה פרוטה.
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
מחכים אמר:
מ אלישע אמר:
השבוע שמעתי ת"ח גדול שטען למחרת שהעדים לא ראו את פני החתן והכלה.

וכן שמעתי כמה סיפורים שכבדו את הקרובים (שני בשני) בעדות.
(בכל הסיפורים ששמעתי הביאו עדים כשרים אחרים לפני הקידושין.)

לדעת כו"כ א"צ לראות פני הכלה
וכן מתחתנים רבבות זוגות כדת משו"י
שים לב ש@אלישע כתב לא ראו את פני החתן והכלה
 
 
בשלמא אמר:
מעשה שהיה (מכיר את הפרטים) בבנש"ק שעמד להתכתר בכתר אדמורו"ת והרה"ק מבעלזא (מהרי"ד או מהר"י) אמר לו שחלק מההכנה לכך זה לשנן היטב הל' אישות בשו"ע, למעשה אחרי שהוכתר לאדמו"ר בעיר פלוני כמעט ויצאה מכשלה בענין ע"י שהרבנית עמדה לשדך למאן דהוא את דודתו, והאדמו"ר שבדיוק אז שינן את ההלכות שם לב ברגע האחרון ומנע את השידוך.
זה סיפור מדהים, אבל איסור דודתו הוא דבר שהצדוקים מודים בו, ומספיק להקשיב לבעל הקורא במנחה של יום הכיפורים ואין צורך לשנן הלכות אישות בשביל זה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
מחכים אמר:
אברהם העברי אמר:
כוונתו הייתה שאם מתקדשת בטבעת הרי שזה פירי וא"א לקדש בחליפין
?
אם אני קונה מאדם חפץ תמורת חפץ אחר הרי שזהו קניין חליפין (כיון שהחפץ הוא פירא ולא טיבעא) שלא מועיל בקידושין
אם אני מפרש שאני קונה בשווי החפץ הרי שהחפץ נהפך לטיבעא וקונה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
מחכים אמר:
אברהם העברי אמר:
כוונתו הייתה שאם מתקדשת בטבעת הרי שזה פירי וא"א לקדש בחליפין
?
אם אני קונה מאדם חפץ תמורת חפץ אחר הרי שזהו קניין חליפין (כיון שהחפץ הוא פירא ולא טיבעא) שלא מועיל בקידושין
אם אני מפרש שאני קונה בשווי החפץ הרי שהחפץ נהפך לטיבעא וקונה.
הדין אינו נכון 
וודאי שכל שקונה בחפץ מתפרש תמורת ערך החפץ וקונה בתורת כסף. 
בפוסקים שכתוב שכנותן בתורת חליפין זה מתפרש כחליפין ולא כסף זה דווקא כשניתן בסודר שהוא מתנה על מנת להחזיר וכיוצא בו 
לא נזכר בפוסקים שבסתמא אדם שנותן חפץ אינו מתפרש ככסף. 
וגם לא מצרפים זאת לקולא בתשובות הרבות שעוסקים בדיני קידושין בגלל שפירש חפץ ולא שיווי החפץ. 
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
מחכים אמר:
מ אלישע אמר:
השבוע שמעתי ת"ח גדול שטען למחרת שהעדים לא ראו את פני החתן והכלה.

וכן שמעתי כמה סיפורים שכבדו את הקרובים (שני בשני) בעדות.
(בכל הסיפורים ששמעתי הביאו עדים כשרים אחרים לפני הקידושין.)

לדעת כו"כ א"צ לראות פני הכלה
וכן מתחתנים רבבות זוגות כדת משו"י
שים לב ש@אלישע כתב לא ראו את פני החתן והכלה
את הסיפור הנ"ל שמעתי כשדיבר בטלפון (ולא חשש לפסק שהמדבר בפלאפון ברה"ר פסול לעדות)
ושמעתי רק חלק אחד, (וחשבתי שיהיה מובן חלק החשש כאן)
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אברהם העברי אמר:
מחכים אמר:
אם אני קונה מאדם חפץ תמורת חפץ אחר הרי שזהו קניין חליפין (כיון שהחפץ הוא פירא ולא טיבעא) שלא מועיל בקידושין
אם אני מפרש שאני קונה בשווי החפץ הרי שהחפץ נהפך לטיבעא וקונה.
הדין אינו נכון 
וודאי שכל שקונה בחפץ מתפרש תמורת ערך החפץ וקונה בתורת כסף. 
בפוסקים שכתוב שכנותן בתורת חליפין זה מתפרש כחליפין ולא כסף זה דווקא כשניתן בסודר שהוא מתנה על מנת להחזיר וכיוצא בו 
לא נזכר בפוסקים שבסתמא אדם שנותן חפץ אינו מתפרש ככסף. 
וגם לא מצרפים זאת לקולא בתשובות הרבות שעוסקים בדיני קידושין בגלל שפירש חפץ ולא שיווי החפץ. 
אבל תשאל כל כלה והיא תגיד לך שהיא מתקדשת בטבעת - כלי ושמו טבעת - והיינו כמו כוונה מפורשת להתקדש בחפץ
מה שלא מתחשבים בזה היינו משום שמסתמא מתכוונת להתקדש באופן המועיל ואין נזקקין לדעתה המסוימת בזה, וגם שזה דברים שבלב.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
זה סיפור מדהים, אבל איסור דודתו הוא דבר שהצדוקים מודים בו, ומספיק להקשיב לבעל הקורא במנחה של יום הכיפורים ואין צורך לשנן הלכות אישות בשביל זה.
אכן כששמעתי את הסיפור מהמספר (אגב ת"ח בעל שיעור קומה ומסדר קידושין בפ"ע) רציתי לשאלו את השאלה המתבקשת, וכי לא כל ילד בר מצוה שמעביר שמו"ת יודע את ההלכה הפשוטה? היום אני יודע כבר לומר שיש הבדל עצום בין ידיעה לפרקטיקה.
 
אברהם העברי אמר:
מחכים אמר:
אברהם העברי אמר:
כוונתו הייתה שאם מתקדשת בטבעת הרי שזה פירי וא"א לקדש בחליפין
?
אם אני קונה מאדם חפץ תמורת חפץ אחר הרי שזהו קניין חליפין (כיון שהחפץ הוא פירא ולא טיבעא) שלא מועיל בקידושין
אם אני מפרש שאני קונה בשווי החפץ הרי שהחפץ נהפך לטיבעא וקונה.
טעות. חליפין שוה בשווה קונה מדין שווה כסף ככסף.
אשה לא נקנת בחליפין, היינו רק בחליפין סודר שאינם שווים פרוטה.
וזה גופא הטעם שאינה נקנת בחליפין, כי חליפין מהני גם בפחות משווה פרוטה.
וחלפין שווה בשווה לא מועילים כשהחפץ אינו שווה פרוטה.
 
אברהם העברי אמר:
איש ווילנא אמר:
אברהם העברי אמר:
אם אני קונה מאדם חפץ תמורת חפץ אחר הרי שזהו קניין חליפין (כיון שהחפץ הוא פירא ולא טיבעא) שלא מועיל בקידושין
אם אני מפרש שאני קונה בשווי החפץ הרי שהחפץ נהפך לטיבעא וקונה.
הדין אינו נכון 
וודאי שכל שקונה בחפץ מתפרש תמורת ערך החפץ וקונה בתורת כסף. 
בפוסקים שכתוב שכנותן בתורת חליפין זה מתפרש כחליפין ולא כסף זה דווקא כשניתן בסודר שהוא מתנה על מנת להחזיר וכיוצא בו 
לא נזכר בפוסקים שבסתמא אדם שנותן חפץ אינו מתפרש ככסף. 
וגם לא מצרפים זאת לקולא בתשובות הרבות שעוסקים בדיני קידושין בגלל שפירש חפץ ולא שיווי החפץ. 
אבל תשאל כל כלה והיא תגיד לך שהיא מתקדשת בטבעת - כלי ושמו טבעת - והיינו כמו כוונה מפורשת להתקדש בחפץ
מה שלא מתחשבים בזה היינו משום שמסתמא מתכוונת להתקדש באופן המועיל ואין נזקקין לדעתה המסוימת בזה, וגם שזה דברים שבלב.
 
אין שום חשש אם היא מתקדשת בחפץ. שווה כסף ככסף. נקודה.
סתם פלפול מוזר ומופרך שאולי יצא לאיזה ראש ישיבה בשיעור כללי שלו בקידושין ג. תוד"ה ואשה.
 
חלק עליון תַחתִית