בטחון והשתדלות - שיעור ההשתדלות

ידוע שריבוי ההשתדלות לא מועילה כלום

יש לזה הרבה מקורות, אציין אחד מהם - מ"ב סי' א ס"ק י"ג: "ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה".

ואני שואל: לפי"ז צריך להיות (לדוגמא) שאברך שאשתו מורה ואברך שאשתו מתכננת, יכניסו את אותו הסכום בכל חודש. ולכאו' עינינו רואות שזה לא כך.
אני יודע שיהיו שיאמרו שזה לא אומר כלום, ואחיינית שלי.. או דודה שלי.. מתכנתת, ואין לה עבודה...   זה נכון. אבל זה לא מספק אותי. כי ע"פ רוב זה לא נכון..

אני שואל את השאלה הזאת כי תורה היא וללמוד אני צריך... אני רק מקווה שכל חו"ר הפורום יגיבו בדרך הזאת...
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
לא על כל דבר נאמר ולא העדיף המרבה אלא כך היה במן
וא''כ היה צריך להיות שיהיה לכל א' כפי מידת הבטחון שלו ואפי' במן לא היה כפי מדת הבטחון אלא גזיה''כ עומר לגולגולת
וישנם חשבונות שמיים למי יהיה יותר ולמי פחות
וכן ישנם כאלה שיש להם קצת ורואים ברכה וס''ד וישנם כאלה שיש להם הרבה ולא גומרים את החודש
ויסוד הדברים גם מי שאשתו מתכנתת לא בגלל ריבוי ההשתדלות יש לו יותר כסף אלא כך הקב''ה מגלגל הנהגתו בצורה של טבע
 

matang

משתמש רגיל
נושא ההשתדלות לא נקבע במונחים של כסף.. נקודה!
אלא במונחים של יגיעה, אמונה בה', שמחה בחלקי ובפרט שמה שמגיע לי יגיע לחלקי בזמן המדוייק ורגע לא מאוחר יותר..!
ושיותר ממה שקיבלתי אני לא צריך..
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
matang אמר:
נושא ההשתדלות לא נקבע במונחים של כסף.. נקודה!
אלא במונחים של יגיעה, אמונה בה', שמחה בחלקי ובפרט שמה שמגיע לי יגיע לחלקי בזמן המדוייק ורגע לא מאוחר יותר..!
ושיותר ממה שקיבלתי אני לא צריך..
בהמשך וחיזוק לדברים אלו. ההשתדלות מביאה יותר כסף, אבל לאדם נגזר מזונותיו, לא כסף.
אם למתכנתת יש הכנסות בפי שניים יהיו לה הוצאות פי שניים.
ושמעתי מאיש מקצוע בתחום הכלכלה שרואים בחוש שפרנסת אברך כולל לא מסתדר עם שום כללים מקובלים!
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שריבוי ההשתדלות לא מועילה כלום

יש לזה הרבה מקורות, אציין אחד מהם - מ"ב סי' א ס"ק י"ג: "ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה".

ואני שואל: לפי"ז צריך להיות (לדוגמא) שאברך שאשתו מורה ואברך שאשתו מתכננת, יכניסו את אותו הסכום בכל חודש. ולכאו' עינינו רואות שזה לא כך.
אני יודע שיהיו שיאמרו שזה לא אומר כלום, ואחיינית שלי.. או דודה שלי.. מתכנתת, ואין לה עבודה...   זה נכון. אבל זה לא מספק אותי. כי ע"פ רוב זה לא נכון..

אני שואל את השאלה הזאת כי תורה היא וללמוד אני צריך... אני רק מקווה שכל חו"ר הפורום יגיבו בדרך הזאת...
גם לטעמיך שריבוי ההשתדלות היא העוזרת, א"כ מדוע היא לא עוזרת תמיד?

ואתן דוגמה לדברים,
אש שורפת עץ, האש היא הסיבה לשריפתו ותמיד זה יקרה כשאש תפגוש את העץ.
אבל אם רק ע"פ רוב האש תשרוף, אבל לפעמים לא תשרוף, מוכח שלא האש הסיבה לשריפתו.
 

עוגן

משתמש ותיק
שכח הכותב להביא בחשבון, כי הכל בידי שמים פירושו: מי שנגזר לו הרבה כסף הקב"ה מכוין אותו להיות מתכנת, ומי שנגזר לו פחות הוא מכוון למלאכה שמרוויחים בה פחות.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
ההשתדלות צריכה להיות כפי הנצרך לו ,מי שמשתדל פחות מהנצרך מדוע שיהיה לו יותר.
וריבוי השתדלות לכאו' הוא יותר מהנצרך לו ברווח או בדברים שאינם מגדרי ההשתדלות.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
עוגן אמר:
שכח הכותב להביא בחשבון, כי הכל בידי שמים פירושו: מי שנגזר לו הרבה כסף הקב"ה מכוין אותו להיות מתכנת, ומי שנגזר לו פחות הוא מכוון למלאכה שמרוויחים בה פחות.
השאלה האם יש עניין להשתדל להיות מתכנתת
 

עוגן

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
עוגן אמר:
שכח הכותב להביא בחשבון, כי הכל בידי שמים פירושו: מי שנגזר לו הרבה כסף הקב"ה מכוין אותו להיות מתכנת, ומי שנגזר לו פחות הוא מכוון למלאכה שמרוויחים בה פחות.
השאלה האם יש עניין להשתדל להיות מתכנתת

בחובת הלבבות בשער הבטחון יש "טסט" איך בוחר אדם את המקצוע בו הוא יקיים את מצות השתדלות שלו לפרנסה.
ולפי זה צריך לבחור את המקצוע. אני לא זוכר אם כתוב שם את המבחן כמה מרויחים.
יבואו היודעים פרק בשער הבטחון וילמדונו.
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
גם לטעמיך שריבוי ההשתדלות היא העוזרת, א"כ מדוע היא לא עוזרת תמיד?

ואתן דוגמה לדברים,
אש שורפת עץ, האש היא הסיבה לשריפתו ותמיד זה יקרה כשאש תפגוש את העץ.
אבל אם רק ע"פ רוב האש תשרוף, אבל לפעמים לא תשרוף, מוכח שלא האש הסיבה לשריפתו
ראשית, לטעמי ההשתדלות לא מועילה, והכל בגזירת שמים
אולי מה שכתבת זה הוכחה לזה

אני אבל שואל מה באמת הסיבה שיש הבדל בין מורה למתכנתת? הרי ההשתדלות לא מועילה?

אם לטעמי ההשתדלות היתה מועילה לא היתה לי שאלה... השאלה היא בגלל שאני מאמין באמונה שלמה במה שכתוב בכל דברי רבותינו שההשתדלות לא מועילה, וקשה לי כנ"ל.
 

הערשלה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
הערשלה אמר:
גם לטעמיך שריבוי ההשתדלות היא העוזרת, א"כ מדוע היא לא עוזרת תמיד?

ואתן דוגמה לדברים,
אש שורפת עץ, האש היא הסיבה לשריפתו ותמיד זה יקרה כשאש תפגוש את העץ.
אבל אם רק ע"פ רוב האש תשרוף, אבל לפעמים לא תשרוף, מוכח שלא האש הסיבה לשריפתו
ראשית, לטעמי ההשתדלות לא מועילה, והכל בגזירת שמים
אולי מה שכתבת זה הוכחה לזה

אני אבל שואל מה באמת הסיבה שיש הבדל בין מורה למתכנתת? הרי ההשתדלות לא מועילה?

אם לטעמי ההשתדלות היתה מועילה לא היתה לי שאלה... השאלה היא בגלל שאני מאמין באמונה שלמה במה שכתוב בכל דברי רבותינו שההשתדלות לא מועילה, וקשה לי כנ"ל.
גם בלי זה, המציאות מוכיחה שזה לא הדבר שמועיל ולא הסיבה להצלחה, אז מה המקום לשאלה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שמעתי מהג"ר אביגדור מילר זצוק"ל שזה אינו נכון שהמשתדל יותר מקבל יותר, אלא זה רק נקראה ככה, ובאמת אם מגיע לו יותר יקבל יותר גם בלי תוספת השתדלות, ואם לא מגיע לו לא יקבל גם בתוספת השתדלות, (ויתכן שיאבד במקום אחר את מה שהרוויח יותר על מה שמגיע לו), אבל הקב"ה עשה שזה יראה כאילו מי שמשתדל יותר מרוויח יותר כדי שיהיה ניסיון במידת הביטחון, שאם היו רואים ברור בחוש שאין שום תועלת בהשתדלות לא היה בזה שום ניסיון.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שריבוי ההשתדלות לא מועילה כלום

יש לזה הרבה מקורות, אציין אחד מהם - מ"ב סי' א ס"ק י"ג: "ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה".

ואני שואל: לפי"ז צריך להיות (לדוגמא) שאברך שאשתו מורה ואברך שאשתו מתכננת, יכניסו את אותו הסכום בכל חודש. ולכאו' עינינו רואות שזה לא כך.
אני יודע שיהיו שיאמרו שזה לא אומר כלום, ואחיינית שלי.. או דודה שלי.. מתכנתת, ואין לה עבודה...   זה נכון. אבל זה לא מספק אותי. כי ע"פ רוב זה לא נכון..

אני שואל את השאלה הזאת כי תורה היא וללמוד אני צריך... אני רק מקווה שכל חו"ר הפורום יגיבו בדרך הזאת...
לכאור' העניין הוא להבין שהתוצאה לא מכח ההשתדלות, אלא לפי הנגזר מאת השי"ת. ולא ההשתדלות גרמה לשינוי בתוצאה. וא"כ הסדר הוא הפוך - מי שנגזר עליו לפי עניינו משכורת שמנה ברי אשתו מתכנתת ומי שלא - לא (השתמשתי בדוגמא שלך). ריבוי ההשתדלות לא מועיל לשנות במה שמגיע לך. 

 
 

קושטא

משתמש ותיק
אני לא ממש מבין מה הרייד?
הרי ברור שההשתדלות לא מועילה והתוצאות הם כלל לא מההשתדלות שלנו,
והכל רק כפי שנגזרה מלפניו, בכל ענין, והכל נסבב ממנו,
ולנו אין יותר מחיוב בעלמא של 'מעשה' השתדלות לקיים את הגזיה''כ של ''בזיעת אפך תאכל לחם'', ותו לא,
אלא שברור שהבורא חייב לעשות את ההשתדלות בכל ענין לפי מה שהאדם צריך לו,
למשל מי שההוצאות שלו הם 8000שח הוא צריך לעשות את ההשתדלות שלו להביא את הסכום הזה,
ולא יכול לעבוד רק על סכום של 5000, כי יש חיוב השתדלות,
אבל האמונה הפשוטה היא שלא בגלל שהוא עבד או מה שרק עשה - לכן הוא קיבל אותם, אלא הכל ממנו,
וכך בכל נושא הכלל הוא שלנו אין לנו אלא את ה'דין' הזה של עשיית השתדלות,

הבעי' שאנשים מערבבים שני נושאים שלכא' לא קשורים כלל,
יש את ה'מדריגה' של בעל בטחון שבכל רגע הוא חי באמונה וסמוך ובטוח בהקב''ה
כגמול עלי אמו ממש, ומרגיש כפשוטו את יד ה' המנהיגה אותו,

אבל יש האמונה הבסיסית והפשוטה כ''כ שאנשים לא ממש מתעמקים ומתעסקים בה, כאילו שזה 'מידה' ומעלה של בעל בטחון,
וזה הידיעה שהקב''ה באמת מנהיג ומשגיח על כאו''א ודואג לכל צרכיו,
וכל הקשיים והטובות שסובבים אותו הם ישירות ממנו, אלא שהם מסובבים ע''י דרכים 'טבעיות',
דברים פשוטים שצריך רק 'להבין' ולהאמין בהם,
דהיינו כל מה שלא כלול בגדר חיוב ההשתדלות, הוא לא צריך כלל לדאוג להם,
כמו על דבר שכבר קרה שכלל לא נוגע אליו, ואין שום שייכות למה שהוא עשה,
והמחשבות האלה ש'אילו היינו עושים כך הי' כך', הם בעצם מחשבות כפרניות!
[ויכול להיות שהתורה התירה לנו את הלימוד ואת הניתוח ממה שהי' אם יש נפק''מ לעתיד לפרשה של השתדלות...],
כי הכל נעשה מרצונו ושום דבר לא הי' 'משנה' את המציאות,
ואין צורך להאריך למבינים, והדברים האלו לבד כבר גורמים לאדם לחיות ברוגע,
ביודעו שלא העשיי' שלו ולא ההשתדלות שלו אמורים לגרום לשום תוצאה,
ולא חלה עליו אלא גזיה''כ של מעשה השתדלות, ועי' בחוה''ל הטעמים לכך שבאמת האדם חויב בהם,
הבעי' היא שרוב בני אדם כלל לא עסוקים ב'חיוב' הזה אלא הם עסוקים ושקועים ברצון למשל להרויח כסף או להצליח,
ולחוצים מלהפסיד כסף,
אבל מי שמבין ומאמין בהקב''ה- כלל לא לחוץ ולא חושב על מה שהי' יכול להיות ומה שיכול להיות וכו'

אני לא יודע ממתי נעשתה הסוגיא של 'בעלי הבטחון' והאמונה למקשה אחת,

ומצד החפצא של בטחון בעצם לא אמור להיות פטור ומיעוט בהשתדלות,
זה רק מכיון שאם האדם רגוע יותר בסומכו על הרבש''ע ורק חייב בעשי' בעלמא
אוטומטית לא מחפשים דרכים מתחת לרדאר איך להגיע לתוצאות,

ואדרבה אשמח אם יוכלו להחכימני מה הפשט בזה

עי' קונטרס בית הלוי על הבטחון ודבריו גם תואמים למש''כ עה''ת לכא'
אם כי יש שם חידושים
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
חוץ מזה שזכה בלוטו לאחר שמילא טופס בודד בחייו,
אין אדם שעושרו לא הגיע אליו בלי השתדלות וברוב המקרים גם בריבוי השתדלות.

מתכנתת 'מכניסה' יותר ממורה, זה עובדה.

אם פותח האשכול התכוון לשאול, בנוסח הזה:
אם אנו רוצים יותר הכנסות, האם אשתי צריכה להיות מתכנתת. [או..... שהבעל יחפש עבודה צדדית]
התשובה היא: כן.
האם זה 'מבטיח' שבשורת הסיכום בבנק, יהי' פלוס. התשובה היא, לא.

לא הייתי מגדיר עבודת תכנות מול הוראה כ'ריבוי' השתדלות.
זה לא לגיטימי לרצות להרוויח יותר. זה נוגד איזה ערך בסיסי שחונכנו עליו?
 
לדבריכם, אברך שעוסק בתורה מתוך הדחק, אין לו שום מעלה בזה.
כי גם אם הוא היה מנהל חברת תוכנה מצליחה, היו לו את אותם הכנסות.
כמובן שעינינו רואות שממוצע ההכנסה של אברכים הוא נמוך בכמה דרגות משל מי שאינם אברכים.

גם עינינו הרואות שמי שנשכב מתחת גלגלי רכבת, מת.
יש כאן מישהו שלא ירים שטר של 100 דולר מהכביש, כון שאם נגזר עליו עושר הוא יבוא ממילא?

ברור שכל דבר שתלוי בבחירה לא שייך למערכת הזו.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
חוץ מזה שזכה בלוטו לאחר שמילא טופס בודד בחייו,
אין אדם שעושרו לא הגיע אליו בלי השתדלות וברוב המקרים גם בריבוי השתדלות.

מתכנתת 'מכניסה' יותר ממורה, זה עובדה.

אם פותח האשכול התכוון לשאול, בנוסח הזה:
אם אנו רוצים יותר הכנסות, האם אשתי צריכה להיות מתכנתת. [או..... שהבעל יחפש עבודה צדדית]
התשובה היא: כן.
האם זה 'מבטיח' שבשורת הסיכום בבנק, יהי' פלוס. התשובה היא, לא.

לא הייתי מגדיר עבודת תכנות מול הוראה כ'ריבוי' השתדלות.
זה לא לגיטימי לרצות להרוויח יותר. זה נוגד איזה ערך בסיסי שחונכנו עליו?
אם אין מניעה אמונית כלשהי, הצדק עמך,
אבל עינינו הרואות שבית של מתכנתת זה לא בית של מורה מכמה וכמה בחינות, ולא מהסיבה הפשוטה שהאמא עובדת צצאת החמה עד צאת הנשמה ומראשית השנה עד אחריתה ועד בכלל, וברור שיש לזה מחיר משמעותי ביותר מבחינת חינוך הילדים, ומי שימנע את עצמו מזה מהטעמים הללו, אין שום ספק שאם נגזר עליו לחות ברמה של מתכנתת, לא יחסר לו מזה פרוטה אחת!
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לדבריכם, אברך שעוסק בתורה מתוך הדחק, אין לו שום מעלה בזה.
כי גם אם הוא היה מנהל חברת תוכנה מצליחה, היו לו את אותם הכנסות.
כמובן שעינינו רואות שממוצע ההכנסה של אברכים הוא נמוך בכמה דרגות משל מי שאינם אברכים.

גם עינינו הרואות שמי שנשכב מתחת גלגלי רכבת, מת.
יש כאן מישהו שלא ירים שטר של 100 דולר מהכביש, כון שאם נגזר עליו עושר הוא יבוא ממילא?

ברור שכל דבר שתלוי בבחירה לא שייך למערכת הזו.
מה שלך ברור, לגמרי ברור להיפך לכמה וכמה מרבותינו.
אפשר לנסח את זה אחרת לשם ההמחשה

עינינו הרואות שאברכים גרים בדירות משלהם,
חלקם בערים היקרות בעולם, ואף נותנים לצאצאיהם דירות,
ואילו בעלי בתים העובדים כל חייהם לא מגיעים לזה.
 
אמונת אומן אמר:
כמה וכמה מרבותינו.
אשמח אם תצטט לפחות שנים.
אמונת אומן אמר:
אברכים גרים בדירות משלהם
זה לא מגיע מיכולת כלכלית אלא מגישה חברתית שמחייבת את זה.
כמות הכסף הפנוי לצרכי מותרות אצל אברכים הוא נמוך מאוד, יותר מדויק, לא קיים.
הדירות שנרכשות מהוות חלק מהצורך הבסיסי על חשבון צרכים בסיסיים אחרים במגזרים המתחרים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמונת אומן אמר:
כמה וכמה מרבותינו.
אשמח אם תצטט לפחות שנים.
אמונת אומן אמר:
אברכים גרים בדירות משלהם
זה לא מגיע מיכולת כלכלית אלא מגישה חברתית שמחייבת את זה.
כמות הכסף הפנוי לצרכי מותרות אצל אברכים הוא נמוך מאוד, יותר מדויק, לא קיים.
הדירות שנרכשות מהוות חלק מהצורך הבסיסי על חשבון צרכים בסיסיים אחרים במגזרים המתחרים.
מש שמעניין אותנו זו לא 'יכולת כלכלית', שכזו אנו מאמינים שרק הקב''ה מעניק,
אלא התוצאה.
אז לשיטתך לאברכים יש דירות ולבעלבתים יש אופניים וקורקינט חשמליים?
 
 
אמונת אומן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמונת אומן אמר:
כמה וכמה מרבותינו.
אשמח אם תצטט לפחות שנים.
אמונת אומן אמר:
אברכים גרים בדירות משלהם
זה לא מגיע מיכולת כלכלית אלא מגישה חברתית שמחייבת את זה.
כמות הכסף הפנוי לצרכי מותרות אצל אברכים הוא נמוך מאוד, יותר מדויק, לא קיים.
הדירות שנרכשות מהוות חלק מהצורך הבסיסי על חשבון צרכים בסיסיים אחרים במגזרים המתחרים.
מש שמעניין אותנו זו לא 'יכולת כלכלית', שכזו אנו מאמינים שרק הקב''ה מעניק,
אלא התוצאה.
אז לשיטתך לאברכים יש דירות ולבעלבתים יש אופניים וקורקינט חשמליים?
 
לא.
לאברכים יש דירות
ובעלי בתים יוצאים למסעדה יקרה פעמים בשבוע, סוף שבוע במלון פעם בחודש, שבועיים בחו"ל 4 פעמים בשנה, דירה מפוארת בשכירות גבוהה, מכונית ששווה כמו עשירית דירה של אברך, ויחידת נופש בקריביים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמונת אומן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אשמח אם תצטט לפחות שנים.

זה לא מגיע מיכולת כלכלית אלא מגישה חברתית שמחייבת את זה.
כמות הכסף הפנוי לצרכי מותרות אצל אברכים הוא נמוך מאוד, יותר מדויק, לא קיים.
הדירות שנרכשות מהוות חלק מהצורך הבסיסי על חשבון צרכים בסיסיים אחרים במגזרים המתחרים.
מש שמעניין אותנו זו לא 'יכולת כלכלית', שכזו אנו מאמינים שרק הקב''ה מעניק,
אלא התוצאה.
אז לשיטתך לאברכים יש דירות ולבעלבתים יש אופניים וקורקינט חשמליים?
לא.
לאברכים יש דירות
ובעלי בתים יוצאים למסעדה יקרה פעמים בשבוע, סוף שבוע במלון פעם בחודש, שבועיים בחו"ל 4 פעמים בשנה, דירה מפוארת בשכירות גבוהה, מכונית ששווה כמו עשירית דירה של אברך, ויחידת נופש בקריביים.
חלמא טובא חזית
חלמא טובא חזית
חלמא טובא חזית

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
חוץ מזה שזכה בלוטו לאחר שמילא טופס בודד בחייו,
אין אדם שעושרו לא הגיע אליו בלי השתדלות וברוב המקרים גם בריבוי השתדלות.

מתכנתת 'מכניסה' יותר ממורה, זה עובדה.

אם פותח האשכול התכוון לשאול, בנוסח הזה:
אם אנו רוצים יותר הכנסות, האם אשתי צריכה להיות מתכנתת. [או..... שהבעל יחפש עבודה צדדית]
התשובה היא: כן.
האם זה 'מבטיח' שבשורת הסיכום בבנק, יהי' פלוס. התשובה היא, לא.

לא הייתי מגדיר עבודת תכנות מול הוראה כ'ריבוי' השתדלות.
זה לא לגיטימי לרצות להרוויח יותר. זה נוגד איזה ערך בסיסי שחונכנו עליו?
זה נכון שבכל דבר בעולם זה נראה כאילו רק ריבוי ההשדתלות מביא ריבוי הכנסה, (וע"ז הבאתי את דברי הג"ר אביגדור מילר זצ"ל שהקב"ה עשה שזה ייראה כאילו זה כך כדי ישהיה ניסיון באמונה), אבל האמת אינו כן, אלא שגם מי שמשתדל יותר לא יקבל יותר ממה שנקצב לו משמים.
ומי שחושב אחרת זה אומר שהוא חושב שריבוי השתדלותו זה מה שהביא לו תוספת הכנסה, וזה בדיוק מה שהמ"ב ועוד באו להורות לנו שזה לא נכון אל אין ריבוי ההשתדלו מביא לאדם יותר פרנסה, והכל תלוי במה שנגזר עליו משמים.
 

חימקו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
באר מים חיים מודג.jpg
גיטין לז ב
אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסיק ביה רבה זוזי אייתינהו ניהליה בשביעית אמר ליה משמט אני שקלינהו ואזל אתא אביי אשכחיה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציב מר אמר ליה הכי הוה מעשה אזל לגביה אמר ליה אמטת ליה זוזי למר אמר ליה אין אמר ליה ומאי אמר לך אמר ליה משמט אני אמר ליה ואמרת ליה אף על פי כן אמר ליה לא אמר ליה ואי אמרת ליה אף על פי כן הוה שקלינהו מינך השתא מיהת אמטינהו ניהליה ואימא ליה אף על פי כן אזל אמטינהו ניהליה ואמר ליה אף על פי כן שקלינהו מיניה אמר לא הוה ביה דעתא בהאי צורבא מרבנן מעיקרא.

לפי דברי הבאר מים חיים, רבה לא היה צריך להיות עצוב.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יש לך קושיא,
לי יש אלף קושיות. וגם תירוצים, חלקם מצוינים חלקם לא כ"כ.
ומשנה לא זזה ממקומה.
הבאר מים חיים זה רק דוגמה שהיתה לי זמינה.
 

חימקו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יש לך קושיא,
לי יש אלף קושיות. וגם תירוצים, חלקם מצוינים חלקם לא כ"כ.
ומשנה לא זזה ממקומה.
הבאר מים חיים זה רק דוגמה שהיתה לי זמינה.

השאלה מה נשאר אצלך בקשיא, הדברי חיים או הגמ'.
 

חימקו

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
ואני שואל: לפי"ז צריך להיות (לדוגמא) שאברך שאשתו מורה ואברך שאשתו מתכננת, יכניסו את אותו הסכום בכל חודש. ולכאו' עינינו רואות שזה לא כך.
אני יודע שיהיו שיאמרו שזה לא אומר כלום, ואחיינית שלי.. או דודה שלי.. מתכנתת, ואין לה עבודה...   זה נכון. אבל זה לא מספק אותי. כי ע"פ רוב זה לא נכון..
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=83&t=18353#p270874
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אמונת אומן אמר:
יש לך קושיא,
לי יש אלף קושיות. וגם תירוצים, חלקם מצוינים חלקם לא כ"כ.
ומשנה לא זזה ממקומה.
הבאר מים חיים זה רק דוגמה שהיתה לי זמינה.

השאלה מה נשאר אצלך בקשיא, הדברי חיים או הגמ'.
פשוט שהגמרא, כי יש עוד הרבה גמרות והבאת רק אחת מהן, ובדיוק בגלל זה הלכה כבתראי, כי הם ראו את מה שהיה לפניהם, עאכו"כ שלא פוסקים למעשה עפ"י ראיה מגמרא נגד מה שקיבלו רבותינו הראשונים והאחרונים. 


 
 
חלק עליון תַחתִית