האם יחזרו להתיר מתי שהוא דברים שאסרו משום העירוב {כדוגמת ארבעת המינים בשבת ועוד}

בבלי

משתמש ותיק
האם יחזרו להתיר מתי שהוא דברים שאסרו משום העירוב {כדוגמת ארבעת המינים בשבת, קריאת מגילה ועוד}?

ואחדד:
האם משום שהתנאים השתנו וב"ה יש עירוב כמעט בכל עיר אז יחזרו להתיר את המצוות שאסרו לקיים בשבת כגון מגילה או ארבעת המינים משום שמא יעביר ברה"ר?
 

פפפפ

משתמש ותיק
בבלי אמר:
האם יחזרו להתיר מתי שהוא דברים שאסרו משום העירוב {כדוגמת ארבעת המינים בשבת, קריאת מגילה ועוד}?

ואחדד:
האם משום שהתנאים השתנו וב"ה יש עירוב כמעט בכל עיר אז יחזרו להתיר את המצוות שאסרו לקיים בשבת כגון מגילה או ארבעת המינים משום שמא יעביר ברה"ר?
מי אמור להחזיר ?מלך המשיח במהרה בימינו ? אם אכן יבשילו התנאים שיהיה עירוב כדין בכל מקום ומקום ולא יהיה רה"ר כלל במקום מגורי בנ"א שהוא כנראה מן הנמנע אז אולי יחזירו הדבר למה שהיה קודם התקנה
 
 

סופר המלך

משתמש ותיק
בבלי אמר:
האם יחזרו להתיר מתי שהוא דברים שאסרו משום העירוב {כדוגמת ארבעת המינים בשבת, קריאת מגילה ועוד}?

ואחדד:
האם משום שהתנאים השתנו וב"ה יש עירוב כמעט בכל עיר אז יחזרו להתיר את המצוות שאסרו לקיים בשבת כגון מגילה או ארבעת המינים משום שמא יעביר ברה"ר?

אם יהיה בית דין שכוחו יפה לכך (נניח אליהו הנביא יבוא) סביר יותר שהוא גם יקבע הלכה כדעת הראשונים שאי"צ ס' ריבוא שהיא שיטה מחוורת יותר ואז בקושי ישאר לך עירוב שאפשר לסמוך עליו
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
אם יהיה בית דין שכוחו יפה לכך (נניח אליהו הנביא יבוא) סביר יותר שהוא גם יקבע הלכה כדעת הראשונים שאי"צ ס' ריבוא שהיא שיטה מחוורת יותר ואז בקושי ישאר לך עירוב שאפשר לסמוך עליו
יש עירובים טובים גם לשיטה זו, כיון שאין להם רחובות מפולשים משני צידיהם שרחבים ט"ז אמה.
 

לייבל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
סופר המלך אמר:
אם יהיה בית דין שכוחו יפה לכך (נניח אליהו הנביא יבוא) סביר יותר שהוא גם יקבע הלכה כדעת הראשונים שאי"צ ס' ריבוא שהיא שיטה מחוורת יותר ואז בקושי ישאר לך עירוב שאפשר לסמוך עליו
יש עירובים טובים גם לשיטה זו, כיון שאין להם רחובות מפולשים משני צידיהם שרחבים ט"ז אמה.
אבל זה כבר לא רוב הרחובות ולא יהיה מקום להתיר לולב ומגילה
מכל מקום אין בי"ד רשאי לבטל וכו'
ומלבד את גם דעת המ"ב נוטה לאסור אפילו ללא ס' ריבוא והקשה הרבה מאוד קושיות על שיטה זו, וציין ג' ראשונים שמאוד הגבילו אותה
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
סופר המלך אמר:
אם יהיה בית דין שכוחו יפה לכך (נניח אליהו הנביא יבוא) סביר יותר שהוא גם יקבע הלכה כדעת הראשונים שאי"צ ס' ריבוא שהיא שיטה מחוורת יותר ואז בקושי ישאר לך עירוב שאפשר לסמוך עליו
יש עירובים טובים גם לשיטה זו, כיון שאין להם רחובות מפולשים משני צידיהם שרחבים ט"ז אמה.
אבל זה כבר לא רוב הרחובות ולא יהיה מקום להתיר לולב ומגילה
מכל מקום אין בי"ד רשאי לבטל וכו'
ומלבד את גם דעת המ"ב נוטה לאסור אפילו ללא ס' ריבוא והקשה הרבה מאוד קושיות על שיטה זו, וציין ג' ראשונים שמאוד הגבילו אותה
 גם אם יש בעיר פה ושם רחוב ראשי כזה, אבל בהרבה עירובים מחלקים את העירוב בכללי לכמה עירובין קטנים, גם שאם במקום הרחוב הנ"ל הוא כן מפולש משני צידיו, והוא רחב ט"ז אמה, אבל שאר הרחובות שאינם כל נשאר עירוב שלהם כשר גם לשיטת המשנה ברורה שאין צריך ששים רבוא.
 
 

לייבל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש עירובים טובים גם לשיטה זו, כיון שאין להם רחובות מפולשים משני צידיהם שרחבים ט"ז אמה.
אבל זה כבר לא רוב הרחובות ולא יהיה מקום להתיר לולב ומגילה
מכל מקום אין בי"ד רשאי לבטל וכו'
ומלבד את גם דעת המ"ב נוטה לאסור אפילו ללא ס' ריבוא והקשה הרבה מאוד קושיות על שיטה זו, וציין ג' ראשונים שמאוד הגבילו אותה
 גם אם יש בעיר פה ושם רחוב ראשי כזה, אבל בהרבה עירובים מחלקים את העירוב בכללי לכמה עירובין קטנים, גם שאם במקום הרחוב הנ"ל הוא כן מפולש משני צידיו, והוא רחב ט"ז אמה, אבל שאר הרחובות שאינם כל נשאר עירוב שלהם כשר גם לשיטת המשנה ברורה שאין צריך ששים רבוא.
אה"נ אבל הגזירה של שמא יטלטל ברה"ר במקומה עומדת, ואגב למיטב זכרוני המ"ב לא הכריע אלא שדעתו נוטה לשם, אבל איני זוכר כעת בבירור
 
 

לייבל

משתמש ותיק
ומלבד זאת רוב הרחבות דהיום רחבים ט"ז אמה (16 מטר לערך) הלא כן?
 

רימון

משתמש ותיק
דרך אגב זה היה אחד מהטענות של רע"י שלזניגר לחדש תקיעת שופר בשבת, כי טען שבין כך לא שכיחי רה"ר, מאידך הביאור הלכה הביא מזה ראיה לשיטות שלא צריכים ס' ריבוא.
 

זאת תורת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש עירובים טובים גם לשיטה זו, כיון שאין להם רחובות מפולשים משני צידיהם שרחבים ט"ז אמה.
אבל זה כבר לא רוב הרחובות ולא יהיה מקום להתיר לולב ומגילה
מכל מקום אין בי"ד רשאי לבטל וכו'
ומלבד את גם דעת המ"ב נוטה לאסור אפילו ללא ס' ריבוא והקשה הרבה מאוד קושיות על שיטה זו, וציין ג' ראשונים שמאוד הגבילו אותה
 גם אם יש בעיר פה ושם רחוב ראשי כזה, אבל בהרבה עירובים מחלקים את העירוב בכללי לכמה עירובין קטנים, גם שאם במקום הרחוב הנ"ל הוא כן מפולש משני צידיו, והוא רחב ט"ז אמה, אבל שאר הרחובות שאינם כל נשאר עירוב שלהם כשר גם לשיטת המשנה ברורה שאין צריך ששים רבוא.
רוב הרחובות הם רחבים ט"ז אמה ומפולשים משני צידיהם. לא צריך דווקא רחוב ראשי.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
רוב הרחובות הם רחבים ט"ז אמה ומפולשים משני צידיהם. לא צריך דווקא רחוב ראשי.
מפולשים לאן? לרחוב אחר, ומאי אולמא האי מהאי.
וגם רוב הרחובות יש להם עיקול באמצע, וי"א שכל שאינו ישר אינו נקרא מפולש משני צדדיו.

יש בזה הרבה שיטות, ועם תחשבן את כולם תראה שאי אפשר לומר שרוב הרחובות הם מפולשים, ואולי רחוב ראשי ממש, וכולי האי ואולי.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
לייבל אמר:
ומלבד זאת רוב הרחבות דהיום רחבים ט"ז אמה (16 מטר לערך) הלא כן?

צ"ל 8 מטר לערך לשיטת רא"ח נאה ו9.5  לערך לשיטת החזו"א, ואין רחוב נורמלי בימינו שאינו רחב ט"ז אמה (אולי תמצא בסמטאות צפת).
 

בן אבנר

משתמש ותיק
בעיקר הדברים הנידונים כאן, עדיין לצערינו רוב עם ישראל גרים במקומות שאין עירוב ששייך לסמוך עליו, ודווקא יהודים אלו הם אלו שיש עליהם יותר את החשש של חז"ל, ולכאו' כל זמן שעדיין יש מעם ישראל ששייכת אצלם הגזירה לא שייך כלל לדון על תוקפה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בבלי אמר:
האם יחזרו להתיר מתי שהוא דברים שאסרו משום העירוב {כדוגמת ארבעת המינים בשבת, קריאת מגילה ועוד}?

ואחדד:
האם משום שהתנאים השתנו וב"ה יש עירוב כמעט בכל עיר אז יחזרו להתיר את המצוות שאסרו לקיים בשבת כגון מגילה או ארבעת המינים משום שמא יעביר ברה"ר?
הגזירה היתה מצד שיטלטלו ברה"ר דאורייתא, וממילא מכיון שאי אפשר לערב רשות הרבים דאורייתא, אז זה שיש עירוב כמעט בכל עיר לא מעלה ולא מוריד כלום.
אלא שאם תמצא לומר שבלי קשר לעירוב השתנתה המציאות וכיום רשות הרבים דאורייתא נדירה יותר מבזמן חז"ל - אז אולי יש מקום לטענתך.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
בשו"ת תורת חסד יש תשובה ארוכה לגבי כל דבר אם בטל טעמו בטל איסורו ובתוך דבריו הזכיר ג"כ ענין זה כראיה דשוב לא חזר חיוב שופר אע"ג דבטל טעם הגזירה
 
חלק עליון תַחתִית