בעקבות וויכוח: האם מותר להתפלל שיהיה חיסון או שזה כפירה?

מאן דהוא, אמר לי היום שאין להתפלל שיהיה חיסון, כי אין לנו לתת עצות לה' איך לסלק מעלינו את המגיפה, וזה כפירה להתפלל כך, אלא יש לנו להתפלל שתסתלק המגיפה, ותו לא. השאלה אם יש צדק בדבר? אשמח לקבל ראיות בעניין ממקורות, ומנוסחאות התפילה בסידור בתהילים ועוד.
אגב, זה שאלה כללית, בכל נושא, כמו לדוגמא בעניין פרנסה, האם להתפלל רק באופן כללי, או גם על הדרך שהאדם חושב להתפרנס?
 

מחכים

משתמש ותיק
ח"ו אינו כפירה וכי אסור להתפלל על חולה שהטיפול הרפואי יצליח
והאם יעלה על הדעת להתפלל באופן כללי ולא בפרטי פרטים
אבל לגופו של עניין כדאי מאד להתפלל שה' יסלק את המגיפה בלי חיסון כדי לא להעצים את הכפירה של כחי ועוצם ידי
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
בהנחה שחיסון זה דבר שלהבנתינו הוא טוב למה לא להתפלל על כך

כל עצרת בחירות למשל יוצא מכתב מגדולי ישראל
להתפלל שהרשימה התורנית תצליח
וכדו
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
עד שמאן דהו זועק נגד נתינת עצות לה' איך לסלק המגיפה, שיזעק גם נגד נתינת עצות לה' לסלק בכלל את המגיפה. הקב"ה יודע לבד מה צריך להיות. אנחנו לא צריכים לומר לו.

ולמעשה כן אפשר ורצוי וחובה להתפלל לה' (לא 'לתת עצות') שיעשה לנו דברים טובים בטוב הנראה והנגלה. ואם אחד, עושה לו טוב שהמגיפה תעבור על ידי חיסון, אז שיתפלל לחיסון.
 
אינו כפירה וכמו שכתבו כאן שיש להתפלל על הרפואה שתצליח, וכך פסק מרן המחבר:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רל סעיף ד
הנכנס להקיז דם, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה; ולאחר שהקיז, יאמר: ברוך רופא חולים. 
משנה ברורה סימן רל ס"ק ו
(ו) להקיז דם - וה"ה בכל מידי דרפואה יאמר זה ולא יחשוב שתהיה איזה דבר לו רפואה אלא ע"י הבורא ית"ש ולכן ע"י תפלה זו ישים בטחונו בו ויבקש ממנו שתהיה לו לרפואה: 
מה לנו יותר מאברהם אבינו 'שנתן עצות' לקב"ה לא להשמיד את סדום, ודן איתו בארוכה על זה, כך יש להתפלל ולהפציר ולפייס ולפתות את הקב"ה (עיין רש"י בראשית פרק כה פסוק כא)
 

HaimL

משתמש ותיק
לפי הדעה, שכמה גרוע אדם זה שנשתנו עליו סדר"ב (שנפתחו דדיו והניק את בנו), נראה שיש להתפלל דווקא על חיסון. שאם הקב"ה עושה נס, הרי זה בגלל שאינם זכאים לקבל את השפע בדרך הטבע (וקצת דומה להפטרת פרה, שכל הטובות שהקב"ה יעשה לבית ישראל הם לא בזכות, אלא כביכול בע"כ)
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
מאן דהוא, אמר לי היום שאין להתפלל שיהיה חיסון, כי אין לנו לתת עצות לה' איך לסלק מעלינו את המגיפה, וזה כפירה להתפלל כך, אלא יש לנו להתפלל שתסתלק המגיפה, ותו לא. השאלה אם יש צדק בדבר? אשמח לקבל ראיות בעניין ממקורות, ומנוסחאות התפילה בסידור בתהילים ועוד.
אגב, זה שאלה כללית, בכל נושא, כמו לדוגמא בעניין פרנסה, האם להתפלל רק באופן כללי, או גם על הדרך שהאדם חושב להתפרנס?

מתחת לשאלתך, יש עוד שאלה,
האם בעצם ההסתמכות על החיסון יש חוסר בטחון בה'.
 

במבי

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
מאן דהוא, אמר לי היום שאין להתפלל שיהיה חיסון, כי אין לנו לתת עצות לה' איך לסלק מעלינו את המגיפה, וזה כפירה להתפלל כך, אלא יש לנו להתפלל שתסתלק המגיפה, ותו לא. השאלה אם יש צדק בדבר? אשמח לקבל ראיות בעניין ממקורות, ומנוסחאות התפילה בסידור בתהילים ועוד.
אגב, זה שאלה כללית, בכל נושא, כמו לדוגמא בעניין פרנסה, האם להתפלל רק באופן כללי, או גם על הדרך שהאדם חושב להתפרנס?

מתחת לשאלתך, יש עוד שאלה,
האם בעצם ההסתמכות על החיסון יש חוסר בטחון בה'.

יש את דרך הטבע ואין זה חיסרון.

אשאלך שאלה שיש לך רב קו טעון ואתה עולה לאוטובוס ומסתמך עליו האין זה חיסרון באמונה ? אולי צריך לעלות בלי כלום ואז לצפות לישועה ?!

שפועלים בדרך הטבע ומקווים ומתפללים שיצליח אין זה חיסרון.

 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
אפשר וצריך לפעול בדרך הטבע, וגם לקוות שיצליח, ואין בכך חסרון.
זה לא סותר את מה שכתבתי, על 'הרגשת' ההסתמכות.
אתה לא חושב שיש הבדל באותה 'הרגשה' בין האדם המאמין והבוטח לזה שאינו?
אני אומר מראש שהדיון הזה הוא תיבת פנדורה לענין הבטחון...
 
לישועתך קויתי השם אמר:
מאן דהוא, אמר לי היום שאין להתפלל שיהיה חיסון, כי אין לנו לתת עצות לה' איך לסלק מעלינו את המגיפה, וזה כפירה להתפלל כך, אלא יש לנו להתפלל שתסתלק המגיפה, ותו לא. השאלה אם יש צדק בדבר? אשמח לקבל ראיות בעניין ממקורות, ומנוסחאות התפילה בסידור בתהילים ועוד.
אגב, זה שאלה כללית, בכל נושא, כמו לדוגמא בעניין פרנסה, האם להתפלל רק באופן כללי, או גם על הדרך שהאדם חושב להתפרנס?


אני כלל לא מבין מה זה קשור לכפירה.
אך לגוף השאלה, בגמרא מועד קטן י''ח: איתא:
כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלניתא א"ל לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא...

אמנם משמע שם בודאי שזה על להתפלל על אשה דווקא, כי מ' יום קודם וכו' ומהשם אשה לאיש מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים וכו'
אך ייתכן וניתן ללמוד מכאן גם לדברים אחרים שאין להתפלל  אלא באופן כללי, וה' הוא הטוב בעיניו יעשה (כשמואל א ג יח) 
 
 
חלק עליון תַחתִית