שמשון אמר:
השאילה היא אם הדבר אינו נובע משורש אחר, כך שיהיה קשה למגר את הסימפטום בלי למגר את השורש
השורשים שלדעתי ייתכנו בסיפור זה הם בב' קצוות
א' שהציבור החרדי באורח חייו נעשה יותר ויותר מערבי ופחות ופחות חיי תורה, דבר זה נוצר מכח הכרח שדרכם של יחידים אינו יכול להיות דרכם של המון עם
ב' שלציבור החרדי אין מקום בו יכולים לבוא לידי ביטוי כל מיני תכונות נפשיות (שאצל אחינו התועים הם באים לידי ביטוי בהזדמנויות שונות) ומשום כך דברים אלו מתנקזים בעריכת אירוע מפואר וכו', והנח להם לישראל (שאם תכונות אלו לא יבואו לידי ביטוי כאן, יתפרצו במקום אחר)
אני רוצה - ברשותך - לחלוק חלקית על אות א' ולהסכים לאות ב',
בנוגע לאות א' הבעיה שלנו בהוצאות החתונה עצמה מתחלקת לשתים, החתונה עצמה ודירה לבני הזוג, בנוגע לדירה הדבר לא נובע מסגנון מערבי אלא מתרבות מסוימת שהתפתחה אך ורק בציבור החרדי - בפרט הליטאי היא לא נובעת משום דבר עמוק, פשוט תרבות לא בריאה שכופה על כל יחיד ויחיד לשלם מחיר מופקע על צורך מינימלי של שידוך לילדיו.
בנוגע לחתונה עצמה אדרבה ההשקעה בחתונות אצלנו נמוכה מאד, יחסית לדורות הקודמים, [אלא שבדורות הקודמים לא תמיד כל ההשקעה באה לידי ביטוי בהוצאה כספית], הדעת נותנת שחתונה צריכה להיות אירוע מרשים מאד, שיהיה ברור לחתן והכלה שהם מתחילים חיים חדשים שחתונה היא סיבה לשמחה עצומה וכו' וכו', כל זה מעמיד את הבית העתידי כדבר "גדול" שמשקיעים בו ולא מוותרים עליו בקלות כאשר מתגלים קשיים בחיים הממשיים, ניסיתי לתמצת במילים ספורות את הסיבה שמשקיעים ושצריך להשקיע בחתונה שמחה ומרשימה, שהחתן והכלה יפנימו שהיה להם אירוע "עצום". אלה הם דברים פשוטים שתמיד הבינו אותם. בדורינו חתונה הפכה לדבר שבלוני בלי שום חידוש מבחינת התכנית שלו אז ממירים את זה ב"רושם" חיצוני, אבל זה גם משהו, מהבחינה הזו "מצוה טאנץ" חסידי הוא דבר נפלא כי הוא מעמיד את החתונה בדרגת ריגוש גבוהה בהרבה מחתונה ליטאית,
וכאן אנו באים לנקודה ב', ובכן הפתרון נעוץ בכך שהחתונות יהפכו לאירוע פחות שבלוני שבו באים לידי ביטוי כישורים ותכונות נוספים חוץ מיכולת ארגון "שורע'ס" וריקודים, צריכים גראמנים, צריכים הצגות, צריכים דרשות! (של בעלי חוש הומור), צריכים אוכל יותר איכותי! צריכים להשקיע יותר שעות בחתונה! צריכים אוירה יותר פתוחה בחתונה, יותר רגועה, הרבה הרבה פחות רעש. ראו איך נראות החתונות באירופה איזו השקעה ארוכה, איזו נעימות.
קבלו התנצלות על האריכות.