זהירות, שכחת להפריש חלה?! אל תמהר להפריש עם ברכה (>לבטלה)

יעקב1

משתמש ותיק
נודע ואיני יודע כמה ומתי, שיש ת"ח המפרישים חלה כמה פעמים ביום עבור כל מי ששכח להפריש חלה מעיסתו. והנה זה הצלה גדולה לכל העולם ולכל המומרים שלא זוכים להזהר מטבל ומאידך לכל הצדיקים שאופים חלות ושכחו להפריש כמו ששמעתי מעשים מכמה וכמה אברכים שהאשה רגילה להכין חלות לכבוד ש"ק ורק בליל שבת או קצת לפני שקיעה נזכרת ששכחה להפריש חלה (ולפעמים רק אחרי שאכלו ל"ע). צריכים לדעת לא למהר להפריש עם ברכה כי יתכן שאדהכי והכי כבר הפרישו לו. ובשבת יש עוד בעיה שאם לא עשה תנאי הרי שאסור להפריש חלה. אך גם אם עשה לא יברך.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
מן הסתם הנך צדיקים מפרישים רק עבור מי שבדעתו שלא להפריש וכדו', שאל"כ באו לתקן ונמצאו מקלקלים.
גם צ"ע אם יכולים להפריש עבורם, כי הרי הם אינם רוצים שיפרישו עבורם, שבדעתם להפריש קודם האוכל אם יזכרו.
 

הכהן

משתמש ותיק
מדובר בגאון ר' משה בויאר, והוא מומחה בתנאים לעשות כל דבר באופן שלא יגיע מזה שום קלקול.
 

HaimL

משתמש ותיק
לשון הרמב"ם

החלה נקראת תרומה, לפיכך אינה ניטלת אלא מן המוקף כתרומה, ואינה ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה.
 

זוזו

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מדובר בגאון ר' משה בויאר, והוא מומחה בתנאים לעשות כל דבר באופן שלא יגיע מזה שום קלקול.

אתה בטוח שהוא היחיד בעולם? זה לא המצאה שלו...
התנאי שהוא אומר (כך שמעתי מאחיו) שמפריש רק עבור מי שכעת במצב שכחה ולא במי שכעת זכור שצריך להפריש.
בנוגע למה שכתבו מי אמר שיכולים להפריש עבורם כי הרי ירצה להפריש כשיזכור. י"ל הרי כעת הוא במצב שכחה ואינו יודע אם יזכור להפריש ובמצב זה ודאי ניחא להו כי יש צד שיאכל טבל וכה"ג ל"א ניחא לאיניש לעביד מצוה בגופיה. ומי שזכור כרגע שצריך להפריש בלא"ה לא מפרישים עבורו.
אה"נ שמי שיקבע בדעתו שבכל מצב שלא יהיה אינו מסכים ואינו שולח אף אחד להפריש עבורו, באמת לא יחולו הפרשתם אך שיקח בחשבון שאם פעם ישכח להפריש, יאכל טבל.
שמעתי מפיו שמפריש פעמיים, א' אחרי הנ"ץ. ב' לפני שקיעה
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוזו אמר:
הכהן אמר:
מדובר בגאון ר' משה בויאר, והוא מומחה בתנאים לעשות כל דבר באופן שלא יגיע מזה שום קלקול.

אתה בטוח שהוא היחיד בעולם? זה לא המצאה שלו...
התנאי שהוא אומר (כך שמעתי מאחיו) שמפריש רק עבור מי שכעת במצב שכחה ולא במי שכעת זכור שצריך להפריש.
בנוגע למה שכתבו מי אמר שיכולים להפריש עבורם כי הרי ירצה להפריש כשיזכור. י"ל הרי כעת הוא במצב שכחה ואינו יודע אם יזכור להפריש ובמצב זה ודאי ניחא להו כי יש צד שיאכל טבל וכה"ג ל"א ניחא לאיניש לעביד מצוה בגופיה. ומי שזכור כרגע שצריך להפריש בלא"ה לא מפרישים עבורו.
אה"נ שמי שיקבע בדעתו שבכל מצב שלא יהיה אינו מסכים ואינו שולח אף אחד להפריש עבורו, באמת לא יחולו הפרשתם אך שיקח בחשבון שאם פעם ישכח להפריש, יאכל טבל.
שמעתי מפיו שמפריש פעמיים, א' אחרי הנ"ץ. ב' לפני שקיעה
אם הוא לא יחידי, אז יש פה בעיה חמורה, כל מי ששכח להפריש אפי' שעה אחת, צריך לחשוש שמא אחד מהמפרישים לכל העולם כמו הרב בויאר, חטף לו מצוותו וכבר הפריש עבורו. השאלה אם יש לחשוש לכך. ועוד יותר שבני חו"ל צריכים לחשב במקרה ששכחו, האם השכחה שלהם היתה בזמן שקיעה או אחרי הנ"ץ דא"י שיתכן שבאותה שעה או שעתיים של שכחה כבר נחטפה לו המצווה ע"י הרב ואין לו להפריש שוב בברכה כי היא תהיה לבטלה.
ובאמת מה עדיף להחליט שאיני שולח לעולם אף אחד להפריש עבורי גם אם שכחתי או כן לתת להם ואולי זה יצילני יום אחד
ושוב, שמעתי באזני בשנים האחרונות מכמה וכמה אברכים שניצלו בגלל זה - ואגב גם אני שפעם אחת עשו בבית עוגה גדולה מאד שלא כהרגלם והיה בו שיעור לברכה ורק בליל ש"ק הודיעו שלא הפרישו וכבר אכלו מזה מעט, ואז הלכתי במיוחד לרב בויאר לשאול האם אכן הפריש עבורינו והשיב בחיוב ושמחתי שמחה גדולה שנמנע אכילת טבל ודאי)

אגב להפריש עבור כולם זה דבר שכל אחד יכול לעשות, פשוט לכוון על כל השוכחים בעולם בעת שאתה מפריש בבית. אמנם זה לא מתקן תמיד למשל אם אתה משתמש בקמח משנה פלוני זה יתקן רק של אותה שנה. 

כמדו' שיש ע"ז דברים במנחת שלמה שכ' שערב פסח הפריש עבור כולם וכשבא אליו אחד ששכח להפריש המצוות שלו השיב לו שכבר הפריש עבורו (נכתב מזכרון עמום ואולי זה בגדר "להד"מ")
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערב דברתי עם ר' משה בויאר ואמר א. הוא מפריש "כמה פעמים ביום" ולא רצה לנקוט בזמנים מסוימים ומסודרים ב. שאלתי אם זה גם הפרשה על עיסות שבחו"ל והשיב שזה עבור כל מה שזה יכול לתקן. ג. הוא אינו מכוון למי שלא שכח ורוצה להפריש.
לפי"ז עוד יותר יש לדון לכל בני העולם שאם שכחו אפי' שעה אחת ביום יתכן וכבר נחטפה מצוותו ואין לברך כשמפריש וצע"ג

ואם כנים הדברים אולי צריכים ליידע את הציבור שיש כזה דבר?


אך ת"ח אחד טען שעצם זה שחוזר ומפריש עם ברכה הוה מעין גלוי דעת שאינו חפץ בהפרשות הקודמות שזוכו עבורו שלא מידיעתו וצ"ע
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
לשון הרמב"ם

החלה נקראת תרומה, לפיכך אינה ניטלת אלא מן המוקף כתרומה, ואינה ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה.
זה רק לכתחילה, ואכן בזה אומריים חטוא כדי שיזכה חברך, ובדיעבד ודאי חל.
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
לשון הרמב"ם

החלה נקראת תרומה, לפיכך אינה ניטלת אלא מן המוקף כתרומה, ואינה ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה.
זה רק לכתחילה, ואכן בזה אומריים חטוא כדי שיזכה חברך, ובדיעבד ודאי חל.

הוא כן מפריש מן המוקף כי יש לו גם עיסה משלו שנתקנת בהפרשה זו. ובדרך אמונה מביא מח' האם יש בעיה של מן המוקף כאשר חלק מהדברים הם סמוכים וחלק לא. 
אז או שהרב בויאר נוקט שעיקר הדין כפוס' שסגי שחלק יהיה מוקף או שמתנה שאם יש חשש איסור בכל מה שהוא עושה אז הוא לא מפריש עבור אחרים. או שכה"ג אמרי' חטא בשביל שיזכה חבריך הואיל והם לא פשעו (כגון תינוקות שנשבו). ובפרט שיש בראשונים שהקלו שלא להפריש מן המוקף בכל שעת הדחק ולאו דוקא ער"ש עי' דרך אמונה פ"ג מהל' תרומות ס"ק קמו בסופו.
 
חלק עליון תַחתִית