להגר"א - מה עשו בזמן תקנת עזרא בענין טבילה בשבת?

שלו'

משתמש ותיק
ידוע בשם הגר"א ז"ל שהזהיר לא לטבול לקריו בשבת משום חשש סחיטה, ויל"ע לדבריו, בזמן שתקנת עזרא נהגה, והיה אסור בתפילה ותורה ללא טבילה, והרי עונת ת"ח בליל שבת – אטו לא טבלו ולא התפללו ולא למדו בשבת קדש?!

 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
נש בר נש אמר:
מסתבר שתקנת עזרא עדיפה על החשש הזה
בגמ' הרי כתוב שמותר לטבול
האם יוצא שהגר"א חידש שיש לחשוש לזה רק בגלל שבטלה התקנה?

ועצם הדבר להתפלל וללמוד בשבת קדש קדשים [כלשון הגר"א באגרתו] בטומאה זה עדיף מאשר החשש שיבא לידי סחיטה דרבנן.
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
זה לא חידוש של הגר"א זה כבר מופיע בראשונים אך אמנם זה חידוש שלהם
אגב ידוע שאף אצל אנשים הנוהגים בכל דבריהם כהגר"א מצוי שלא חששו לזה
 

דרומאי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ידוע בשם הגר"א ז"ל שהזהיר לא לטבול לקריו בשבת משום חשש סחיטה, ויל"ע לדבריו, בזמן שתקנת עזרא נהגה, והיה אסור בתפילה ותורה ללא טבילה, והרי עונת ת"ח בליל שבת – אטו לא טבלו ולא התפללו ולא למדו בשבת קדש?!

 
לא מובן הקושיא, הלא טבילת מצוה פשיטא שמותרת בשבת, וכל הנדון הוא לאחר שבטלה תקנת עזרא, והרי בזמן תקנת עזרא היו טובלין אף ביוה"כ.
 
 

במבי

משתמש ותיק
נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)

איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)

וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.

(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)

איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)

וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.

(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.
 

במבי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במבי אמר:
נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)

איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)

וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.

(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.

אבל לחבר אסור.

(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרומאי אמר:
במבי אמר:
נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)

איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)

וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.

(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.

אבל לחבר אסור.

(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].
 
 

במבי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במבי אמר:
דרומאי אמר:
לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.

אבל לחבר אסור.

(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

תוספתא דמאי
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרומאי אמר:
במבי אמר:
אבל לחבר אסור.

(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

תוספתא דמאי
שוב. גם חבר כשהוא טמא גמור ודאי אוכל אוכלים טמאים. כגון אם הוא זב או מצורע.
והוא הדין בטבול יום, כיון שהוא עדיין מטמא משקין מותר לו לשתות משקין טמאין.
אולי יש לדון מה הדין בטבול יום לענין אוכלין טמאין.
 
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרומאי אמר:
במבי אמר:
אבל לחבר אסור.

(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

תוספתא דמאי



זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
דרומאי אמר:
לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

תוספתא דמאי



זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?
 
 

במבי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במבי אמר:
במבי אמר:
המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

תוספתא דמאי



זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?

אכן תוס' בב"ק כותב

אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.

(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרומאי אמר:
במבי אמר:
זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?

אכן תוס' בב"ק כותב

אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.

(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
היינו לאכול חולין בטהרה בערב ולא באותו היום.
 
 

במבי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במבי אמר:
דרומאי אמר:
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?

אכן תוס' בב"ק כותב

אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.

(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
היינו לאכול חולין בטהרה בערב ולא באותו היום.

טעיתי, טבול יום פוסל רק תרומה, ולא חולין כמו שחשבתי (וא"כ אני צריך לבדוק את החזון נחום)

ולשון הרמב"ם:

כבר נתבאר פעמים שטבול יום פוסל את התרומה בלבד בין אוכלין של תרומה בין משקין של תרומה וכיון שאלו המשקין פסולין בלבד הן אינם מטמאין ואפי' אוכלין כ"ש כלים לפי מה שהשרשנו בפתיחה וע"כ הקדירה טהורה ועוד יתבאר לך כי כל הידים מסואבות הן שניות וכבר נתבאר לך בשני של טהרות כי אפילו שני לטומאה כשנגע במשקה חולין טמאם וחזרו משקין טמאין וע"כ מטמאין הידים אלו למשקה חולין לפי מה שהשרשנו בפתיחה והוא ענין אמרו הכל טמא ר"ל המשקין בין אם היה משקה תרומה בין אם היה משקה חולין וכבר שב דין טבול יום בענין הזה קל יותר מדין ידים מזוהמות וכבר נתבאר ברביעי של טהרות כי מכלל ספיקות שטהרו חכמים הוא ספק הידים: 
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
ויש להוסיף דגם בסי' קצז יכולה אישה חזור ולטבול לכו"ע גם כשהסיבה היא לכלוך שאינו אלא חומרא בעלמא ונקרא טבילת מצוה
ואלי תקנת עזרא היתה לאשווי לטבילת מצוה ככל טבילת מצוה המותרת
 

דרומאי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במבי אמר:
במבי אמר:
המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

תוספתא דמאי



זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?


עיינתי בספר חזון נחום והוא מקשה על מה שהוכיח מהתוס' דגזרו בטבול יום שיטמא גם חולין העשויים על טה"ק, והוא מקשה בת"ח שאוכל חוליו על טה"ק איך יעשה בסעודת שבת דהא בעי פת וע"כ הוכשרה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרומאי אמר:
במבי אמר:
אכן תוס' בב"ק כותב

אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.

(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
היינו לאכול חולין בטהרה בערב ולא באותו היום.

טעיתי, טבול יום פוסל רק תרומה, ולא חולין כמו שחשבתי (וא"כ אני צריך לבדוק את החזון נחום)

ולשון הרמב"ם:

כבר נתבאר פעמים שטבול יום פוסל את התרומה בלבד בין אוכלין של תרומה בין משקין של תרומה וכיון שאלו המשקין פסולין בלבד הן אינם מטמאין ואפי' אוכלין כ"ש כלים לפי מה שהשרשנו בפתיחה וע"כ הקדירה טהורה ועוד יתבאר לך כי כל הידים מסואבות הן שניות וכבר נתבאר לך בשני של טהרות כי אפילו שני לטומאה כשנגע במשקה חולין טמאם וחזרו משקין טמאין וע"כ מטמאין הידים אלו למשקה חולין לפי מה שהשרשנו בפתיחה והוא ענין אמרו הכל טמא ר"ל המשקין בין אם היה משקה תרומה בין אם היה משקה חולין וכבר שב דין טבול יום בענין הזה קל יותר מדין ידים מזוהמות וכבר נתבאר ברביעי של טהרות כי מכלל ספיקות שטהרו חכמים הוא ספק הידים: 
טבול יום פוסל גם משקין של חולין כמפורש בסוגיא דשבת. אלא שהרמב"ם סובר שאינו מטמא וכמדומה הר"ש והתוס' חולקין.
 
 

יאיר

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
יאיר אמר:
נש בר נש אמר:
מסתבר שתקנת עזרא עדיפה על החשש הזה
בגמ' הרי כתוב שמותר לטבול

פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
??

וכי הגר"א לא ידע על תקנת עזרא וע"כ שכתוב בגמ' שמותר ובכל זאת אמר מה שאמר,
עד שהוצרכנו לבואו של "הניק החשוב" שיבוא ויכריע בנידון?!?!
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
יאיר אמר:
שמחה מנתניה אמר:
יאיר אמר:
פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
??

וכי הגר"א לא ידע על תקנת עזרא וע"כ שכתוב בגמ' שמותר ובכל זאת אמר מה שאמר,
עד שהוצרכנו לבואו של "הניק החשוב" שיבוא ויכריע בנידון?!?!
אני הבנתי כוונתו בפשיטות, שבסה"כ אמר, שבוודאי הגר"א לא דיבר באופן של תקנת עזרא, שכה"ג גם הגר"א מודה שמותר
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
כל האשכול לא מובן וכי להגר"א הנשים לא טובלות בליל שבת
ולגבי איך שתה טבו"י לא מובן א)טבו"י אינו מטמא משקין ב) וכי חבר שנטמא במת צם שבע ימים
 

נש בר נש

משתמש רגיל
יאיר אמר:
שמחה מנתניה אמר:
יאיר אמר:
פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
??

וכי הגר"א לא ידע על תקנת עזרא וע"כ שכתוב בגמ' שמותר ובכל זאת אמר מה שאמר,
עד שהוצרכנו לבואו של "הניק החשוב" שיבוא ויכריע בנידון?!?!
סה"כ התכוונתי שכיון בגמ' כתוב שמותר לטבול כנראה זה רק מול טבילה היום
 
 

במבי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
דרומאי אמר:
במבי אמר:
זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?


עיינתי בספר חזון נחום והוא מקשה על מה שהוכיח מהתוס' דגזרו בטבול יום שיטמא גם חולין העשויים על טה"ק, והוא מקשה בת"ח שאוכל חוליו על טה"ק איך יעשה בסעודת שבת דהא בעי פת וע"כ הוכשרה.

גם המג"א מביא בריש סימן רפ קושיא זו וכותב

מצוה לאכול שום בע"ש או בלילי שבת (יש"ש ב"ק פ"ז הסמ"ג) וה"ה שאר דברים המרבים זרע עססי' תר"ח:

כתב הגאון בספר ברכת הזבח שאלני הרב מהר"ר יאסקי יצ"ו אב"ד דק"ק ואדיסליב מצינו לחכמים ראשונים שהיו אוכלין חוליהן על טהרת הקודש ומה היו אוכלין בשבת דע"כ היו טבולי יום אחר התשמיש ואסורין לאכול מה שנעשה עט"ק דטבול יום הוא שני ולפי מ"ש לק"מ דלא מצינו שלישי בחולין שנעשו עט"ק וכו' ע"ש ולא הבינותי דבריו דהא בחולין שנעשו על טהרת תרומה מודה הרמב"ם דעושה שלישי וא"כ איך היו עושים הכהנים שאכלו עט"ת וא"ל דאכלו בשר דהא חייב בפת בשבת וע"ק דאם נטמאו במת מה היו אוכלים שהיו טמאים טומאת ז', וא"ל דהיו נזהרין מטומאת מת בז' מתי מצוה מא"ל ולענ"ד דלק"מ דעיקר הכונה באכילת חולין עט"ק להרגיל עצמו לאכול קדשים בטהרה כדאי' בחולין פ"ב ובימי טומאתן אכלו חולין גרידא דאותו זמן לא אכלו קדשים וע' בחולין דף ב' ע"ב וע' בגיטין דף נ"ד ועי"ל דאכלו פת שלא הוכשר ושתו מים מן המעיין כמ"ש בשל"ה לעשות בי' ימי התשובה:
 
 

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
נש בר נש אמר:
אגב ידוע שאף אצל אנשים הנוהגים בכל דבריהם כהגר"א מצוי שלא חששו לזה
עקרונית דבריך נכונים.
ידוע שמרן הגר"ש אויערבאך אמר שאמר לו הגרי"ז בענגיס זיע"א שהוא דיבר עם זקן שהלך עם הגר"ח מוולאזי'ן בשבת בבוקר לטבול במקווה.
עי' בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שטוען שעיקר הענין שהגאון כתב זה לציבור הבעלי בתים שאינם הקפידו על זהירות בסחיטה ואינם שמרו על עצמם ממעשה זה, ולכן אסר הגאון טבילה בשבת להצילם מעבירה בשבת.
ידוע שכמה וכמה גדולי עולם שנהגו כל ימיהם כהגר"א הלכו וטבלו בשבת, ודוגמא לזה היא מהגר"ש אויערבאך זיע"א
 
נש בר נש אמר:
אגב ידוע שאף אצל אנשים הנוהגים בכל דבריהם כהגר"א מצוי שלא חששו לזה

אתה מתכוון שיש כאלה שנהגו בהרבה דברים כהגרא, ובזה (גם) לא.

אתה מכיר כאלו שנהגו הכל כהגרא (אבל הכל) ובזה לא?
 

ביקורת תהיה

משתמש ותיק
בזכרוני שר' שריה דבליצקי כתב באיזה מקום שתלמידי הגר"א בירושלים נהגו כהגר"א, לבד מג' דברים והאחד מהם בענין טבילה שבת שחרית.
ופשוט שגם הגר"א לא מנע זאת מן הדין אלא מחשש להמון שלא יכולים ליזהר. ועדיף לבטלה שלא יארע מכשול. ולכן אא"ל שכשהרבה ע"ה בין כך הולכים למקוה אין למנוע היודעים ליזהר.
אגב, להגר"א צריך לילך לטבול קודם ערבית מוצ"ש, כדי להתפלל בטהרה, וכשיטתו תמיד, וכמבואר במע"ר.
 
חלק עליון תַחתִית