האם יוצא שהגר"א חידש שיש לחשוש לזה רק בגלל שבטלה התקנה?נש בר נש אמר:מסתבר שתקנת עזרא עדיפה על החשש הזה
בגמ' הרי כתוב שמותר לטבול
נש בר נש אמר:מסתבר שתקנת עזרא עדיפה על החשש הזה
בגמ' הרי כתוב שמותר לטבול
לא מובן הקושיא, הלא טבילת מצוה פשיטא שמותרת בשבת, וכל הנדון הוא לאחר שבטלה תקנת עזרא, והרי בזמן תקנת עזרא היו טובלין אף ביוה"כ.שלו' אמר:ידוע בשם הגר"א ז"ל שהזהיר לא לטבול לקריו בשבת משום חשש סחיטה, ויל"ע לדבריו, בזמן שתקנת עזרא נהגה, והיה אסור בתפילה ותורה ללא טבילה, והרי עונת ת"ח בליל שבת – אטו לא טבלו ולא התפללו ולא למדו בשבת קדש?!
??יאיר אמר:נש בר נש אמר:מסתבר שתקנת עזרא עדיפה על החשש הזה
בגמ' הרי כתוב שמותר לטבול
פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.במבי אמר:נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)
איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)
וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.
(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
דרומאי אמר:לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.במבי אמר:נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)
איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)
וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.
(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].במבי אמר:דרומאי אמר:לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.במבי אמר:נשאל שאלה שאולי קצת קשורה לנושא (ואולי לא)
איך חבר עשה קידוש בשבת בבוקר שהרי טבול יום הנוגע במשקה מטמאו ! (טבול יום ב-ב)
וזה קשה גם אם הוא טבל בשבת בבוקר.
(שאלה זו הייתה קשה לי כבר לפני שנים רבות)
אבל לחבר אסור.
(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
דרומאי אמר:לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].במבי אמר:דרומאי אמר:לטבול יום מותר לאכול דברים טמאים.
אבל לחבר אסור.
(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
שוב. גם חבר כשהוא טמא גמור ודאי אוכל אוכלים טמאים. כגון אם הוא זב או מצורע.במבי אמר:דרומאי אמר:לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].במבי אמר:אבל לחבר אסור.
(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.
תוספתא דמאי
במבי אמר:דרומאי אמר:לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].במבי אמר:אבל לחבר אסור.
(עיין ערך שרה שלא הביאה למלאכים את הלחם שנטמא)
המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.
תוספתא דמאי
אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?במבי אמר:במבי אמר:דרומאי אמר:לא הבנתי מה הקשר חבר, הלא אם החבר טבול יום מותר לו לאכול אוכלים טמאים [אלא שצריך שוב טבילה מדרבנן].
המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.
תוספתא דמאי
זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
דרומאי אמר:אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?במבי אמר:במבי אמר:המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.
תוספתא דמאי
זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
היינו לאכול חולין בטהרה בערב ולא באותו היום.במבי אמר:דרומאי אמר:אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?במבי אמר:זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
אכן תוס' בב"ק כותב
אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:
וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.
(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
דרומאי אמר:היינו לאכול חולין בטהרה בערב ולא באותו היום.במבי אמר:דרומאי אמר:אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?
אכן תוס' בב"ק כותב
אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:
וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.
(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
דרומאי אמר:אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?במבי אמר:במבי אמר:המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.
תוספתא דמאי
זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
טבול יום פוסל גם משקין של חולין כמפורש בסוגיא דשבת. אלא שהרמב"ם סובר שאינו מטמא וכמדומה הר"ש והתוס' חולקין.במבי אמר:דרומאי אמר:היינו לאכול חולין בטהרה בערב ולא באותו היום.במבי אמר:אכן תוס' בב"ק כותב
אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה - לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:
וא"כ לאחר טבילה משמע שהוא בגדר לאכול בטהרה.
(אך צ"ב דהרי במשנה בטבול יום לא כתוב כך)
טעיתי, טבול יום פוסל רק תרומה, ולא חולין כמו שחשבתי (וא"כ אני צריך לבדוק את החזון נחום)
ולשון הרמב"ם:
כבר נתבאר פעמים שטבול יום פוסל את התרומה בלבד בין אוכלין של תרומה בין משקין של תרומה וכיון שאלו המשקין פסולין בלבד הן אינם מטמאין ואפי' אוכלין כ"ש כלים לפי מה שהשרשנו בפתיחה וע"כ הקדירה טהורה ועוד יתבאר לך כי כל הידים מסואבות הן שניות וכבר נתבאר לך בשני של טהרות כי אפילו שני לטומאה כשנגע במשקה חולין טמאם וחזרו משקין טמאין וע"כ מטמאין הידים אלו למשקה חולין לפי מה שהשרשנו בפתיחה והוא ענין אמרו הכל טמא ר"ל המשקין בין אם היה משקה תרומה בין אם היה משקה חולין וכבר שב דין טבול יום בענין הזה קל יותר מדין ידים מזוהמות וכבר נתבאר ברביעי של טהרות כי מכלל ספיקות שטהרו חכמים הוא ספק הידים:
שמחה מנתניה אמר:??יאיר אמר:נש בר נש אמר:מסתבר שתקנת עזרא עדיפה על החשש הזה
בגמ' הרי כתוב שמותר לטבול
פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
אני הבנתי כוונתו בפשיטות, שבסה"כ אמר, שבוודאי הגר"א לא דיבר באופן של תקנת עזרא, שכה"ג גם הגר"א מודה שמותריאיר אמר:שמחה מנתניה אמר:??יאיר אמר:פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
וכי הגר"א לא ידע על תקנת עזרא וע"כ שכתוב בגמ' שמותר ובכל זאת אמר מה שאמר,
עד שהוצרכנו לבואו של "הניק החשוב" שיבוא ויכריע בנידון?!?!
סה"כ התכוונתי שכיון בגמ' כתוב שמותר לטבול כנראה זה רק מול טבילה היוםיאיר אמר:שמחה מנתניה אמר:??יאיר אמר:פשש...
לא להאמין! פשוט לא להאמין!
וכי הגר"א לא ידע על תקנת עזרא וע"כ שכתוב בגמ' שמותר ובכל זאת אמר מה שאמר,
עד שהוצרכנו לבואו של "הניק החשוב" שיבוא ויכריע בנידון?!?!
דרומאי אמר:דרומאי אמר:אני בעניותי לא מבין מה הקושיא, ומאי נ"מ בין שבת ליום שישי, הלא כל כוס שישתה יטמאו המשקין. וכי לא שתה הטבול יום כלום מעת טבילתו עד הערב?במבי אמר:זכור לי ראיתי את החזון נחום בטבול יום מקשה זאת אך תירץ תירוץ דחוק שקיימו עונה בליל שישי (חמישי בלילה) ונדחק לדייק זאת בדברי הערוך.
עיינתי בספר חזון נחום והוא מקשה על מה שהוכיח מהתוס' דגזרו בטבול יום שיטמא גם חולין העשויים על טה"ק, והוא מקשה בת"ח שאוכל חוליו על טה"ק איך יעשה בסעודת שבת דהא בעי פת וע"כ הוכשרה.
עקרונית דבריך נכונים.נש בר נש אמר:אגב ידוע שאף אצל אנשים הנוהגים בכל דבריהם כהגר"א מצוי שלא חששו לזה
נש בר נש אמר:אגב ידוע שאף אצל אנשים הנוהגים בכל דבריהם כהגר"א מצוי שלא חששו לזה