ביקורת מכבדת, ולימוד זכות, על פסקי אחרוני זמנינו

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

משה אמת

משתמש ותיק
לאחר התלבטות לא קלה,
ולאחר התגובות הענייניות באשכול https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=19&f=185&t=14219#p202004
ואף תגובות שקבלתי בפרטי.

אבקש להציע ולנסות באשכול זה,
להעלות מידי פעם פסקי הלכה מאחרוני זמנינו, שהקורא סבור שפסק הדין מחודש עד כדי מופרך,
הציבור יתבקש לבוא וללמד זכות.
רצוי להעלות את פסק ההלכה במלואה, כדי שהציבור יוכל לשפוט את הדברים עניינית, ולא חלקית, וחלילה מגמתית.
כפי שטענו, ללא ספק בהרבה מן המקרים, המבקר ימצא שהביקורת אינה במקום כלל, להגדיל תורה ולהאדירה.

כמובן שהדברים צריכים להיות באופן מכובד עם כבוד התורה וכבוד תלמידי חכמים כראוי.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אלף אמר:
מהגאון הגדול רבי משה שאול קליין.pdf
כמדומני שהפסק של הגרמ"ש קליין, השונה מכל שאר גדולי פוסקי דורנו, דורש הבהרה ברורה, מדוע לטעמו צודקת ההחלטה שלא לחבוש מסיכה, ולא לשמור על הנחיות משרד הבריאות.
ומה הקושיות שיש לכב' על פסק הרב קליין?
 
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלף אמר:
מהגאון הגדול רבי משה שאול קליין.pdf
כמדומני שהפסק של הגרמ"ש קליין, השונה מכל שאר גדולי פוסקי דורנו, דורש הבהרה ברורה, מדוע לטעמו צודקת ההחלטה שלא לחבוש מסיכה, ולא לשמור על הנחיות משרד הבריאות.
לא חושב ששווה להפוך את האשכול הזה, כעוד אשכול קורונה.
מספיק קוראים על קורונה כאן בלי סוף
 

אלף

משתמש רגיל
משה אמת אמר:
אלף אמר:
מהגאון הגדול רבי משה שאול קליין.pdf
כמדומני שהפסק של הגרמ"ש קליין, השונה מכל שאר גדולי פוסקי דורנו, דורש הבהרה ברורה, מדוע לטעמו צודקת ההחלטה שלא לחבוש מסיכה, ולא לשמור על הנחיות משרד הבריאות.
לא חושב ששווה להפוך את האשכול הזה, כעוד אשכול קורונה.
מספיק קוראים על קורונה כאן בלי סוף
יש פתגם 'ידוע ומפורסם': "לא קורונה - לא מעניין".
בכל אופן כבר התחלנו לדון, אז איך יתכן שכל הדור מרחיבים בחשיבות השמירה והמסיכות וכו', ופתאום שומעים צד שני. זה 'ונשמרתם' או לא?!
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
אלף אמר:
משה אמת אמר:
אלף אמר:
מהגאון הגדול רבי משה שאול קליין.pdf
כמדומני שהפסק של הגרמ"ש קליין, השונה מכל שאר גדולי פוסקי דורנו, דורש הבהרה ברורה, מדוע לטעמו צודקת ההחלטה שלא לחבוש מסיכה, ולא לשמור על הנחיות משרד הבריאות.
לא חושב ששווה להפוך את האשכול הזה, כעוד אשכול קורונה.
מספיק קוראים על קורונה כאן בלי סוף
יש פתגם 'ידוע ומפורסם': "לא קורונה - לא מעניין".
בכל אופן כבר התחלנו לדון, אז איך יתכן שכל הדור מרחיבים בחשיבות השמירה והמסיכות וכו', ופתאום שומעים צד שני. זה 'ונשמרתם' או לא?!
יש על זה אשכול כבר.
מספיק קורונה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אלף אמר:
משה אמת אמר:
אלף אמר:
מהגאון הגדול רבי משה שאול קליין.pdf
כמדומני שהפסק של הגרמ"ש קליין, השונה מכל שאר גדולי פוסקי דורנו, דורש הבהרה ברורה, מדוע לטעמו צודקת ההחלטה שלא לחבוש מסיכה, ולא לשמור על הנחיות משרד הבריאות.
לא חושב ששווה להפוך את האשכול הזה, כעוד אשכול קורונה.
מספיק קוראים על קורונה כאן בלי סוף
יש פתגם 'ידוע ומפורסם': "לא קורונה - לא מעניין".
בכל אופן כבר התחלנו לדון, אז איך יתכן שכל הדור מרחיבים בחשיבות השמירה והמסיכות וכו', ופתאום שומעים צד שני. זה 'ונשמרתם' או לא?!
מי זה כל הדור? והאם לא תתכן מחלוקת בעניינים אלו?
 
 
ישנו פסק של ת"ח גדול בזמנינו - שבקידוש של ליל שבת מספיק להיות במקום הקידוש בלי לשמוע כל מילה
אני לא בטוח שאני מדייק בפסק
מה דעת חו"ר הפורום בעניין? בצורה מכובדת כמובן
 

נש בר נש

משתמש רגיל
לישועתך קויתי השם אמר:
ישנו פסק של ת"ח גדול בזמנינו - שבקידוש של ליל שבת מספיק להיות במקום הקידוש בלי לשמוע כל מילה
אני לא בטוח שאני מדייק בפסק
מה דעת חו"ר הפורום בעניין? בצורה מכובדת כמובן

הפסק הוא על שבת בבוקר
הוא טוען את זה בשם הגרש"ז אך ר' עזריאל ורא"ד בניו מכחישים וכן הגר"א נבנצל והגר"י גנס
 
נש בר נש אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
ישנו פסק של ת"ח גדול בזמנינו - שבקידוש של ליל שבת מספיק להיות במקום הקידוש בלי לשמוע כל מילה
אני לא בטוח שאני מדייק בפסק
מה דעת חו"ר הפורום בעניין? בצורה מכובדת כמובן

הפסק הוא על שבת בבוקר
הוא טוען את זה בשם הגרש"ז אך ר' עזריאל ורא"ד בניו מכחישים וכן הגר"א נבנצל והגר"י גנס
תודה על התיקון
מה הנימוקים שלו?
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
לישועתך קויתי השם אמר:
נש בר נש אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
ישנו פסק של ת"ח גדול בזמנינו - שבקידוש של ליל שבת מספיק להיות במקום הקידוש בלי לשמוע כל מילה
אני לא בטוח שאני מדייק בפסק
מה דעת חו"ר הפורום בעניין? בצורה מכובדת כמובן

הפסק הוא על שבת בבוקר
הוא טוען את זה בשם הגרש"ז אך ר' עזריאל ורא"ד בניו מכחישים וכן הגר"א נבנצל והגר"י גנס
תודה על התיקון
מה הנימוקים שלו?
הנימוק הוא שהקידוש הוא לקבוע יין בסעודה וגם ע"י ראיה מצטרפים לשתיית היין
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
נש בר נש אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
נש בר נש אמר:
הפסק הוא על שבת בבוקר
הוא טוען את זה בשם הגרש"ז אך ר' עזריאל ורא"ד בניו מכחישים וכן הגר"א נבנצל והגר"י גנס
תודה על התיקון
מה הנימוקים שלו?
הנימוק הוא שהקידוש הוא לקבוע יין בסעודה וגם ע"י ראיה מצטרפים לשתיית היין
ביתר פירוט:
ידוע בשם הרב מבריסק שבקידוש של היום אם לא שותה מן היין אינו יוצא ידי חובתו, משום דעיקר הקידוש הוא ברכת בפה"ג וכיון שאינו שותה אין לזה שם ברכה כלל.
והנה הפוסקים לא חששו לזה, ונקטו שגם בקידושא רבא מספיק לשמוע הברכה.
וטען אותו אדם גדול, שהרי הרב מבריסק צודק שאין שם ברכה לברכת הנהנין אם לא שתה, וע"כ מה שיוצא גם אם לא שתה משום שסו"ס מצטרף לקביעות הסעודה על היין.
ולכן רצה להוסיף ולחדש, שלזה סגי במה שהצטרף על ידי שהיה נוכח בשעת הברכה, ולא צריך דוקא שומע כעונה.
 
 

סתם איש

משתמש ותיק
הערה חשובה על כל האשכול
בלי ללמוד את הסוגיא טוב אין מה להתחיל לדון על פסקי אחרים וכ"ש לא על פסקי רבנים חשובים
לפעמים אפשר לראות כאן ובמקומות אחרים אנשים שמייחסים לנידונים הלכתיים ומתקיפים אחרים שמוכח מתו"ד שאין להם שמץ של מושג בסוגיא המדוברת, והרי כל מי שלמד פעם סוגיא כמו שצריך יודע כמה הדברים שבתחילה היו נראים פשוטים וברורים לפני תחילת הלימוד הכל מתהפך אחרי למוד הסוגיא כדבעי.
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
@אחד התלמידים כתב:
רק עכשיו ראיתי בספר של פוסק מפורסם, שאם אחד יש לו מנהג אחר בתקיעות שופר ממנהג בית הכנסת, אין לו לצאת ממה שבעל התוקע יתקע עבורו אח"כ לפי מנהג שלו, היות שלפי מנהג בעל התוקע הוא כבר יצא, יש לחוש לשיטת השאג"א שמי שכבר יצא אינו יכול להוציא אחר

קבלתי מהנ"ל בפרטי את התשובה המלאה, (רצוי באופן כללי לצרף את התשובה  המלאה לעיון הציבור
לעיון הציבור מוביקורתו, בצורה מכבדת כמובן

מד"ה ועוד עד סוף עמוד הראשון הצג קובץ מצורף 123.PDF
 

יצחק ב

משתמש ותיק
אעלה עניין שאני נבוך בו זה עידן ועידנים. הנה איתא בגמ' בכתובות ז'. ובעוד מקומות בש"ס שאוכל נפש שהותר הוא רק אוכל נפש השווה לכל.
רש"י על המקום והראשונים מבארים שהכוונה שווה לכל זה שזה לא רק למעודנים ולא הותר פינוק בעלמא אלא צורך וצורך נמדד לפי זה.
והנה לגבי עישון ביו"ט בביאה"ל תקי"א סעיף ד' כתב אחרי שהביא שיטת המתירים, שכל ההיתר הוא רק אם באותו מקום רגילים בזה,  והביא הגר"מ קארפ בספרו הלכות חג בחג בשם הגרי"ש זצ"ל שלפי"ז כיוון שכהיום אין רוב העולם רגיל בזה חשיב אינו שווה לכל נפש.
ובדעתי העניה אין מקום כלל לכל הנידון הנושא הוא אחד אם זה ענוג בעלמא או לא, זה כל הנידון,  הדיון מתחיל אחרי שיש נידון אם זה פינוק או צורך אז יש לראות אם רוב העולם אבל אם פשוט שזה צורך מאי אכפת לי אם כל העולם נוהג בזה או לא.
ובדברי עם איזה חכ"א הראה לי שבאמת כך כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א.  
אך מה סברו הביאה"ל וכן מרן הגרי"ש זצ"ל ועוד פוסקים חשובים??? 
אשמח לשמוע ביאור בזה העניין. ייש"כ
 

סתם איש

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
אעלה עניין שאני נבוך בו זה עידן ועידנים. הנה איתא בגמ' בכתובות ז'. ובעוד מקומות בש"ס שאוכל נפש שהותר הוא רק אוכל נפש השווה לכל.
רש"י על המקום והראשונים מבארים שהכוונה שווה לכל זה שזה לא רק למעודנים ולא הותר פינוק בעלמא אלא צורך וצורך נמדד לפי זה.
והנה לגבי עישון ביו"ט בביאה"ל תקי"א סעיף ד' כתב אחרי שהביא שיטת המתירים, שכל ההיתר הוא רק אם באותו מקום רגילים בזה,  והביא הגר"מ קארפ בספרו הלכות חג בחג בשם הגרי"ש זצ"ל שלפי"ז כיוון שכהיום אין רוב העולם רגיל בזה חשיב אינו שווה לכל נפש.
ובדעתי העניה אין מקום כלל לכל הנידון הנושא הוא אחד אם זה ענוג בעלמא או לא, זה כל הנידון,  הדיון מתחיל אחרי שיש נידון אם זה פינוק או צורך אז יש לראות אם רוב העולם אבל אם פשוט שזה צורך מאי אכפת לי אם כל העולם נוהג בזה או לא.
ובדברי עם איזה חכ"א הראה לי שבאמת כך כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א.  
אך מה סברו הביאה"ל וכן מרן הגרי"ש זצ"ל ועוד פוסקים חשובים??? 
אשמח לשמוע ביאור בזה העניין. ייש"כ
בלי ללמוד טוב את הסוגיא, האם ברור לך שלאותם מפונקים לא היה צורך גמור באותם דברים.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
יצחק ב אמר:
אעלה עניין שאני נבוך בו זה עידן ועידנים. הנה איתא בגמ' בכתובות ז'. ובעוד מקומות בש"ס שאוכל נפש שהותר הוא רק אוכל נפש השווה לכל.
רש"י על המקום והראשונים מבארים שהכוונה שווה לכל זה שזה לא רק למעודנים ולא הותר פינוק בעלמא אלא צורך וצורך נמדד לפי זה.
והנה לגבי עישון ביו"ט בביאה"ל תקי"א סעיף ד' כתב אחרי שהביא שיטת המתירים, שכל ההיתר הוא רק אם באותו מקום רגילים בזה,  והביא הגר"מ קארפ בספרו הלכות חג בחג בשם הגרי"ש זצ"ל שלפי"ז כיוון שכהיום אין רוב העולם רגיל בזה חשיב אינו שווה לכל נפש.
ובדעתי העניה אין מקום כלל לכל הנידון הנושא הוא אחד אם זה ענוג בעלמא או לא, זה כל הנידון,  הדיון מתחיל אחרי שיש נידון אם זה פינוק או צורך אז יש לראות אם רוב העולם אבל אם פשוט שזה צורך מאי אכפת לי אם כל העולם נוהג בזה או לא.
ובדברי עם איזה חכ"א הראה לי שבאמת כך כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א.  
אך מה סברו הביאה"ל וכן מרן הגרי"ש זצ"ל ועוד פוסקים חשובים??? 
אשמח לשמוע ביאור בזה העניין. ייש"כ
בלי ללמוד טוב את הסוגיא, האם ברור לך שלאותם מפונקים לא היה צורך גמור באותם דברים.
גם בלי להכנס לסוגיא מהו צורך ומהו פינוק זה ודאי שלא רוב העולם קובע בזה לא יתכן שיהיה לאדם צורך שרק הוא בתנאים שלו צריך?
עישון סיגריות הוא דוגמא טובה לזה שאף מעשן לא רואה את זה כפינוק.
 

יצחק ב

משתמש ותיק
נש בר נש אמר:
עישון אינו נחשב צורך אלא ענוג בעלמא
היית פעם מעשן?
עכ"פ אם זה עידון בעלמא לא יעזור אם רוב העולם רגיל בזה, ב"דובאי" (עיר של מליונרים ומפונקים) מותר מוגמר?
כל הנושא של רוב העולם זה במקום ספק אם להגדיר עניין מסוים כעידון או לא, אם זה כ"כ פשוט שזה עידון אין שום נפקותא אם רוב העולם רגיל בזה או לא?
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש תשובה של הסאטמער רב (ויואל משה),
בנוגע להזרעה מלאכותית מזרע גוי, שפשוט לו שזה איסור אשת איש דאורייתא למרות שאין ביאה, ודרש דין זה מלשון הפסוק לזרע כמדומני.
האם מישהו יש לו את התשובה, כדי שנוכל לדון בו?

אגב, שמעתי פעם מקרוב משפחה של הרב ישראל יצחק קלמנוביץ בשמו, על תשובה זו, שהסאטמר רב אחז כשיטה שלצורך קנאות ניתן לפעמים לשבש לכתחילה את המסקנות ההלכתיות מפני הפירצה. כידוע אביו של הרב קלמנוביץ היה מקורב מאוד לסאטמר רב.
 

משכיל לאיתן

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
@אחד התלמידים כתב:
רק עכשיו ראיתי בספר של פוסק מפורסם, שאם אחד יש לו מנהג אחר בתקיעות שופר ממנהג בית הכנסת, אין לו לצאת ממה שבעל התוקע יתקע עבורו אח"כ לפי מנהג שלו, היות שלפי מנהג בעל התוקע הוא כבר יצא, יש לחוש לשיטת השאג"א שמי שכבר יצא אינו יכול להוציא אחר


מעין זה, או שלא

נוכחתי בעבר בחופה
היה שם ראש ישיבה מכובד שסידר קידושין
הכלה היתה עם כפפה (מבד לבן מחורר, כמוכר)
והחתן השחיל את הטבעת על הכפפה

הרב שלא הספיק להביע דעתו טרם מעשה הקידושין
ביקש לחזור על נתינת הטבעת שוב בלא הכפפה
(לא ניכנס לסיבת הכפפה, ולפסק הכרוך בהורדה, זה לא ענייננו כעת)

אלא שהרב הוסיף לדרוש מהכלה להקנות את הטבעת לחתן

קבוצת בחורים מישיבתו שעמדה על ידו
שאלוהו מיד, ממ"נ, אם קנתה התקדשה, ואם לא למה צריכה להקנות?
הרב ענה מיניה וביה:
שמא היא קנתה את הטבעת בקנין חושן משפט, אבל לא בקנין אבן העזר
עכ"ד ודפח"ח

מה דעתכם הרמה
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
משכיל לאיתן אמר:
נוכחתי בעבר בחופה
היה שם ראש ישיבה מכובד שסידר קידושין
הכלה היתה עם כפפה (מבד לבן מחורר, כמוכר)
והחתן השחיל את הטבעת על הכפפה

הרב שלא הספיק להביע דעתו טרם מעשה הקידושין
ביקש לחזור על נתינת הטבעת שוב בלא הכפפה
(לא ניכנס לסיבת הכפפה, ולפסק הכרוך בהורדה, זה לא ענייננו כעת)

אלא שהרב הוסיף לדרוש מהכלה להקנות את הטבעת לחתן

קבוצת בחורים מישיבתו שעמדה על ידו
שאלוהו מיד, ממ"נ, אם קנתה התקדשה, ואם לא למה צריכה להקנות?
הרב ענה מיניה וביה:
שמא היא קנתה את הטבעת בקנין חושן משפט, אבל לא בקנין אבן העזר
עכ"ד ודפח"ח

מה דעתכם הרמה
אני חושב שראשי ישיבות לצערינו לא חסר שהם פשוט אומרים שטויות בקצב מסחרר, כדי לספק את השיעור כללי, ל"ע.
וכבר דובר ע"ז לאחרונה.
ה"י
 

אבי חי

משתמש ותיק
משכיל לאיתן אמר:
משה אמת אמר:
@אחד התלמידים כתב:
רק עכשיו ראיתי בספר של פוסק מפורסם, שאם אחד יש לו מנהג אחר בתקיעות שופר ממנהג בית הכנסת, אין לו לצאת ממה שבעל התוקע יתקע עבורו אח"כ לפי מנהג שלו, היות שלפי מנהג בעל התוקע הוא כבר יצא, יש לחוש לשיטת השאג"א שמי שכבר יצא אינו יכול להוציא אחר


מעין זה, או שלא

נוכחתי בעבר בחופה
היה שם ראש ישיבה מכובד שסידר קידושין
הכלה היתה עם כפפה (מבד לבן מחורר, כמוכר)
והחתן השחיל את הטבעת על הכפפה

הרב שלא הספיק להביע דעתו טרם מעשה הקידושין
ביקש לחזור על נתינת הטבעת שוב בלא הכפפה
(לא ניכנס לסיבת הכפפה, ולפסק הכרוך בהורדה, זה לא ענייננו כעת)

אלא שהרב הוסיף לדרוש מהכלה להקנות את הטבעת לחתן

קבוצת בחורים מישיבתו שעמדה על ידו
שאלוהו מיד, ממ"נ, אם קנתה התקדשה, ואם לא למה צריכה להקנות?
הרב ענה מיניה וביה:
שמא היא קנתה את הטבעת בקנין חושן משפט, אבל לא בקנין אבן העזר
עכ"ד ודפח"ח

מה דעתכם הרמה
יש איזה 'הרגש' שראוי שהקנין יהיה ודאי ולא מסופק [וכמובן אי"ז מטעמו של הר"י הנזכר], מעניין אם יש לזה בסיס בהלכה.
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
משכיל לאיתן אמר:
משה אמת אמר:
@אחד התלמידים כתב:
רק עכשיו ראיתי בספר של פוסק מפורסם, שאם אחד יש לו מנהג אחר בתקיעות שופר ממנהג בית הכנסת, אין לו לצאת ממה שבעל התוקע יתקע עבורו אח"כ לפי מנהג שלו, היות שלפי מנהג בעל התוקע הוא כבר יצא, יש לחוש לשיטת השאג"א שמי שכבר יצא אינו יכול להוציא אחר


מעין זה, או שלא

נוכחתי בעבר בחופה
היה שם ראש ישיבה מכובד שסידר קידושין
הכלה היתה עם כפפה (מבד לבן מחורר, כמוכר)
והחתן השחיל את הטבעת על הכפפה

הרב שלא הספיק להביע דעתו טרם מעשה הקידושין
ביקש לחזור על נתינת הטבעת שוב בלא הכפפה
(לא ניכנס לסיבת הכפפה, ולפסק הכרוך בהורדה, זה לא ענייננו כעת)

אלא שהרב הוסיף לדרוש מהכלה להקנות את הטבעת לחתן

קבוצת בחורים מישיבתו שעמדה על ידו
שאלוהו מיד, ממ"נ, אם קנתה התקדשה, ואם לא למה צריכה להקנות?
הרב ענה מיניה וביה:
שמא היא קנתה את הטבעת בקנין חושן משפט, אבל לא בקנין אבן העזר
עכ"ד ודפח"ח

מה דעתכם הרמה
יש איזה 'הרגש' שראוי שהקנין יהיה ודאי ולא מסופק [וכמובן אי"ז מטעמו של הר"י הנזכר], מעניין אם יש לזה בסיס בהלכה.
מה אתה מתכוון 'ודאי'?,
לגבי המעשה ההוא זה לא מצריך הקנאה חוזרת של הכלה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
אבי חי אמר:
משכיל לאיתן אמר:
יש איזה 'הרגש' שראוי שהקנין יהיה ודאי ולא מסופק [וכמובן אי"ז מטעמו של הר"י הנזכר], מעניין אם יש לזה בסיס בהלכה.
מה אתה מתכוון 'ודאי'?,
לגבי המעשה ההוא זה לא מצריך הקנאה חוזרת של הכלה.

בפועל כשעושים את הקנין השני, יש להם צד שהם לא עושים כלום, כיון שהטבעת כבר של האשה, ויתכן שזה חסרון בגמי"ד אף על הצד שהקנין נצרך.
(למדתי קניינים, והסברא נשמעת הגיונית, לפחות בתור חומרא, אך כמובן צריך לחפש לה ראיות/פירכות).
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
משה אמת אמר:
אבי חי אמר:
יש איזה 'הרגש' שראוי שהקנין יהיה ודאי ולא מסופק [וכמובן אי"ז מטעמו של הר"י הנזכר], מעניין אם יש לזה בסיס בהלכה.
מה אתה מתכוון 'ודאי'?,
לגבי המעשה ההוא זה לא מצריך הקנאה חוזרת של הכלה.

בפועל כשעושים את הקנין השני, יש להם צד שהם לא עושים כלום, כיון שהטבעת כבר של האשה, ויתכן שזה חסרון בגמי"ד אף על הצד שהקנין נצרך.
(למדתי קניינים, והסברא נשמעת הגיונית, לפחות בתור חומרא, אך כמובן צריך לחפש לה ראיות/פירכות).
שומע,
זה כבר לא חלוקה בין חו"מ לאהע"ז, כפי שציינת.
 

משה אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מבקש להביא כאן תשובה מהנפלאות שראיתי בחיי,
התוכן הוא שארוסה לא נאסרת קינוי וסתירה,
וכל הגמרות הסותרות איירו כשיש בנוסף חשש רציני שזינתה כגון שהיא פרוצה.

אני חייב לומר ע"ז שמצוה גדולה ליישב,
כל מי שלמד ענייני סוטה מתבקש לתרום את חלקו. הצג קובץ מצורף ארוסה אין לה קינוי וסתירה.pdf

ראה בעיקר עמ' 2 ד"ה ולע"ד
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית