דברי הגר"א במעלת יהודי בתקופת הנביאים

ספרא אמר

משתמש רגיל
האם מישהו יודע על מקור לדברי הגר"א הנודעים
שעם תנאים הוא יוכל לדבר אבל לא יוכל לעמוד במחיצת אדם שחי בתקופת הנביאים
היכן מקור השמועה הנ"ל
 

שלו'

משתמש ותיק
לפני שנים אמר לי ר' אריה פינקל זצ"ל שאשאל שאלה זו את ר' ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, ומהמונח בזכרוני שהשיב שאין לזה מקור כתוב, אך הוסיף לי בא ואראך מעלת הדורות, והביא הגמ' על החיילים שהתגיירו בעקבות דברי אונקלוס [? כמדומה] על המזוזה וכו', וזה בגויים!
 

במבי

משתמש ותיק
רואים את זה מהגמ' בסנהדרין קב:

רב אשי אוקי אשלשה מלכים אמר למחר נפתח בחברין אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן וכו'
 

HaimL

משתמש ותיק
אני קראתי פעם שאומרים על הבעש"ט, אבל אני לא כ"כ זוכר את התקופות. כמדומני

בימי התנאים - דבר פלא
בימי הנביאים - דבר חידוש
בימי האבות - דבר מסוים

כך נדמה לי.
 

שניאור

משתמש ותיק
אברך אמר:
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
כליטאי - זה מאד מאד צורם לי.
השאלה למה זה צורם, לדוגמא אם היו אומרים כן על הגר"א זה גם היה צורם לך? אם התשובה היא כן אפשר להבין שזה צורם לך, אבל אם התשובה היא לא אז זה צורם לך בגלל שאתה לא חסיד.
 
 

chaim

משתמש ותיק
ספרא אמר אמר:
האם מישהו יודע על מקור לדברי הגר"א הנודעים
שעם תנאים הוא יוכל לדבר אבל לא יוכל לעמוד במחיצת אדם שחי בתקופת הנביאים
היכן מקור השמועה הנ"ל

רמב"ן במדבר פרק טו 

כבר אירע לנו כן בעונותינו בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי, וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני 
 

HaimL

משתמש ותיק
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
מצאתי את הסיפור, והוא כתוב קצת אחרת (המחבר ז"ל היה רב גדול ואיש דייקן). אם מישהו מתעניין, אשלח את הניסוח המדויק (למרות שזכרתי נכון).

עכשיו גם שמתי לב מהיכן הנוסח השני לקוח. בין לסמוך על המחבר שיח שרפי קדש לבין לסמוך על הנוסח שאני הבאתי, נראה לי שבכל זאת הנוסח שהבאתי דייקא טפי.
 

אבי חי

משתמש ותיק
שניאור אמר:
אברך אמר:
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
כליטאי - זה מאד מאד צורם לי.
השאלה למה זה צורם, לדוגמא אם היו אומרים כן על הגר"א זה גם היה צורם לך? אם התשובה היא כן אפשר להבין שזה צורם לך, אבל אם התשובה היא לא אז זה צורם לך בגלל שאתה לא חסיד.
גם אם היו אומרים כן על הרמב"ם, רב אשי, או רבינו הקדוש.

לא כ"כ כי זה לא נכון, אלא כי זה לא הגיוני. דהיינו, לדון מה היה גדול פלוני אילו היה בדור פלוני זה לא אמור לעניין אותנו, כי הקב"ה הוריד אותו לעולם בדורו ולא בדור אחר, וגדלותו ומעלתו נקבעת ע"פ מה שהיה בדורו, ולא ע"פ מה שהיה יכול להיות בדור אחר או בתנאים אחרים.

ואם הכוונה לומר שהבעש"ט כפי שהוא בדורו היה גדול כהאבוה"ק, אלו דברים משונים עד מאד וצורמים כל אוזן.

לענ"ד כוונת הדברים (אם נאמרו) היא לומר שהבעש"ט היה אדם השלם, דהיינו ששכל האומר אינו תופס כאילו היה בו איזה חסרון, ומנקודת מבט זו הוא דומה לגדולים ביותר שבכל דור. ואכתי צ"ע.



עוד דבר שצורם אוזן ליטאית הוא שלא מצינו סגנון שבחים כזה על גדו"י בכל הדורות, אבל זה כבר עניין של סגנון.
 

מתלבט

משתמש ותיק
שניאור אמר:
אברך אמר:
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
כליטאי - זה מאד מאד צורם לי.
השאלה למה זה צורם, לדוגמא אם היו אומרים כן על הגר"א זה גם היה צורם לך? אם התשובה היא כן אפשר להבין שזה צורם לך, אבל אם התשובה היא לא אז זה צורם לך בגלל שאתה לא חסיד.
ידוע כאשר הרה''ק בעל נפה''ח וישב ושמע איך שדיברו על הגר''א מה הוא גודל גדלותו נענה ואמר 'אולי כהרשב''א', ודי בזה
 
 

מתלבט

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
מצאתי את הסיפור, והוא כתוב קצת אחרת (המחבר ז"ל היה רב גדול ואיש דייקן). אם מישהו מתעניין, אשלח את הניסוח המדויק (למרות שזכרתי נכון).

עכשיו גם שמתי לב מהיכן הנוסח השני לקוח. בין לסמוך על המחבר שיח שרפי קדש לבין לסמוך על הנוסח שאני הבאתי, נראה לי שבכל זאת הנוסח שהבאתי דייקא טפי.
אל תמנע טוב מבעליו
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
אברך אמר:
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
כליטאי - זה מאד מאד צורם לי.



לא סתם דוד המלך טען לפני הקב''ה למה אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ולא אלהי דוד.(סנהדרין קז א') אלא על עניין הנסיונות קאמר.

יתירה מזה כתב הרמב''ם (פ''ה מהל' תשובה) וז''ל:"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה."
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
שניאור אמר:
אברך אמר:
כליטאי - זה מאד מאד צורם לי.
השאלה למה זה צורם, לדוגמא אם היו אומרים כן על הגר"א זה גם היה צורם לך? אם התשובה היא כן אפשר להבין שזה צורם לך, אבל אם התשובה היא לא אז זה צורם לך בגלל שאתה לא חסיד.
גם אם היו אומרים כן על הרמב"ם, רב אשי, או רבינו הקדוש.

לא כ"כ כי זה לא נכון, אלא כי זה לא הגיוני. דהיינו, לדון מה היה גדול פלוני אילו היה בדור פלוני זה לא אמור לעניין אותנו, כי הקב"ה הוריד אותו לעולם בדורו ולא בדור אחר, וגדלותו ומעלתו נקבעת ע"פ מה שהיה בדורו, ולא ע"פ מה שהיה יכול להיות בדור אחר או בתנאים אחרים.

ואם הכוונה לומר שהבעש"ט כפי שהוא בדורו היה גדול כהאבוה"ק, אלו דברים משונים עד מאד וצורמים כל אוזן.

לענ"ד כוונת הדברים (אם נאמרו) היא לומר שהבעש"ט היה אדם השלם, דהיינו ששכל האומר אינו תופס כאילו היה בו איזה חסרון, ומנקודת מבט זו הוא דומה לגדולים ביותר שבכל דור. ואכתי צ"ע.




עוד דבר שצורם אוזן ליטאית הוא שלא מצינו סגנון שבחים כזה על גדו"י בכל הדורות, אבל זה כבר עניין של סגנון.

השבוע מישהו העלה באשכול "התנגדות על חסידות ברסלב קובץ על שבחי גדולי  ישראל על עצמם.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=185&t=12328&start=360
 

דחד יומא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
לא כ"כ כי זה לא נכון, אלא כי זה לא הגיוני. דהיינו, לדון מה היה גדול פלוני אילו היה בדור פלוני זה לא אמור לעניין אותנו, כי הקב"ה הוריד אותו לעולם בדורו ולא בדור אחר, וגדלותו ומעלתו נקבעת ע"פ מה שהיה בדורו, ולא ע"פ מה שהיה יכול להיות בדור אחר או בתנאים אחרים.
ומה הנפק"מ בזה "בדורותיו - יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" [רש"י תחילת פרשת נח].
 

אבי חי

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
השבוע מישהו העלה באשכול "התנגדות על חסידות ברסלב קובץ על שבחי גדולי  ישראל על עצמם.
viewtopic.php?f=185&t=12328&start=360
יפה מאד. מה זה קשור לדבריי? וכי הטענה היתה שהבעש"ט אמר כן על עצמו?

דרך אגב, גם אם נמצא איזה לשון באיזה מקום שמשמע לכאורה שמשבחים גדול מסויים בסגנון של גדלות כלפי הנביאים/האבה"ק וכדו', נצטרך לדחוק ולפרש באופן שמתיישב על הלב ועל הדעת, וכפי שכתבתי לעיל.
 

אבי חי

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
אבי חי אמר:
לא כ"כ כי זה לא נכון, אלא כי זה לא הגיוני. דהיינו, לדון מה היה גדול פלוני אילו היה בדור פלוני זה לא אמור לעניין אותנו, כי הקב"ה הוריד אותו לעולם בדורו ולא בדור אחר, וגדלותו ומעלתו נקבעת ע"פ מה שהיה בדורו, ולא ע"פ מה שהיה יכול להיות בדור אחר או בתנאים אחרים.
ומה הנפק"מ בזה "בדורותיו - יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" [רש"י תחילת פרשת נח].

שם הכוונה ל'דרג' את גדלותו של נח, ודנים אם לפרש הפסוק הנאמר בו כשבח גדול מאד, או כסיוג השבח.
 

דחד יומא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דחד יומא אמר:
אבי חי אמר:
לא כ"כ כי זה לא נכון, אלא כי זה לא הגיוני. דהיינו, לדון מה היה גדול פלוני אילו היה בדור פלוני זה לא אמור לעניין אותנו, כי הקב"ה הוריד אותו לעולם בדורו ולא בדור אחר, וגדלותו ומעלתו נקבעת ע"פ מה שהיה בדורו, ולא ע"פ מה שהיה יכול להיות בדור אחר או בתנאים אחרים.
ומה הנפק"מ בזה "בדורותיו - יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" [רש"י תחילת פרשת נח].

שם הכוונה ל'דרג' את גדלותו של נח, ודנים אם לפרש הפסוק הנאמר בו כשבח גדול מאד, או כסיוג השבח.
וכנראה כוונת בעל המימרא הנ"ל היא לדרג את מעלת הבעש"ט,
[אגב אני ליטאי מתנגד, וגם עלי קשה ההשוואה של אי מי מגדולי ישראל לאבות הקדושים].
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
HaimL אמר:
ספרא אמר אמר:
אתה מתכוין מן הסתם לזה הבעש''ט.png
מצאתי את הסיפור, והוא כתוב קצת אחרת (המחבר ז"ל היה רב גדול ואיש דייקן). אם מישהו מתעניין, אשלח את הניסוח המדויק (למרות שזכרתי נכון).

עכשיו גם שמתי לב מהיכן הנוסח השני לקוח. בין לסמוך על המחבר שיח שרפי קדש לבין לסמוך על הנוסח שאני הבאתי, נראה לי שבכל זאת הנוסח שהבאתי דייקא טפי.
אל תמנע טוב מבעליו
מתוך "לקוטי ספורים", של הרב חיים מרדכי פרלוב זצ"ל.

המגיד זצ"ל ממעזריטש אמר לכ"ק אדמוה"ז זצ"ל שיברר לו איזה דבר הלכה או איזה ענין שהוא ובשביל זה יאמר לו מה שהוא יבקש ממנו.  לאחר שמילא מבוקשו אמר לו המגיד זצ"ל שאל מה שתשאל ואמר לו שהוא מבקש שיאמר לו מה הי' מהות הבעש"ט זצ"ל והשיב לו המגיד זצ"ל הקשית לשאול אבער אז איך האב געזאגט איז געזאגט ויצא מגדר אנושי ואמר אז דער בעש"ט זצ"ל וואלט געווען בימי התנאים וואלט ער געווען א דבר פלא, בימי הנביאים וואלט ער געווען א דבר חידוש בימי האבות וואלט ער געווען א דבר מסוים.


וממשיך, זה סיפר כ"ק אדמו"ר הצ"צ זצ"ל וכו'
 

אבי חי

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
אבי חי אמר:
וכנראה כוונת בעל המימרא הנ"ל היא לדרג את מעלת הבעש"ט,
[אגב אני ליטאי מתנגד, וגם עלי קשה ההשוואה של אי מי מגדולי ישראל לאבות הקדושים].


אפרש שיחתי. כשאומרים 'אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום', אין כאן השוואה לאברהם, אלא מיעוט במעלתו של נח.
וגם כשאומרים 'אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר' לא מדרגים אותו כלפי צדיקים אחרים, אלא מגדילים את מעלתו שאפי' שתנאי הפתיחה שלו היו נמוכים, היה צדיק תמים.

(כמו שכבר כתבתי, יתכנו לשונות שצריכים ביאור, אבל זה לא גורם לנו לעקם את הדברים הפשוטים. דרך אגב, גם כת"ר לא בא להעיר אלא על ריש דבריי, אבל לגבי עיקר הדברים, כמדומה שברור שההבדל בין הבעש"ט לאבה"ק פשוט הרבה יותר מההבדל בין נח לאברהם אבינו)
 

HaimL

משתמש ותיק
אני חושב שקיימת כאן טעות בהבנת השבח. אולי בגלל הנוסח של השש"ק. לומר שהבעש"ט היה בזמן האבות דבר מסוים, זה (להבנתי) לומר שהייתה לו מעלה עצמית גם אז, ולא היה בטל לגמרי ביחס לאבות הקדושים.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
ידוע כאשר הרה''ק בעל נפה''ח וישב ושמע איך שדיברו על הגר''א מה הוא גודל גדלותו נענה ואמר 'אולי כהרשב''א', ודי בזה

אין לזה שום מקור מוסמך.
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
ספר כוכבי אור - אנשי מוהר"ן אות ל ( ברסלב.)
דִּבֵּר פַּעַם אַחַת מִתַּבְעֵרַת הַלֵּב שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכָה לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וּלְפַרְסֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה בָּעוֹלָם וּבְתוֹךְ שִֹיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עָנָה אֶחָד לְפָנָיו בִּלְשׁוֹן צַעַר וּגְנִיחָה, הַהֵיאַךְ לוֹקְחִין לֵב כָּזֶה?, גָּעַר בּוֹ מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל וְאָמַר אֵלָיו, גַּם אַתָּה יֵשׁ לְךָ לֵב כָּזֶה אֶלָּא שֶׁאֵין אַתָּה מְלַבֵּב אוֹתָהּ (דּוּ הָאסְט אוֹיְךְ דָּאס הַארְץ נוֹר דּוּ בַּאהַארְצְט עֶס נִיט), כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית אֵצֶל כָּל אָדָם וְכָל אָדָם אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִזְכּוֹת לַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה פֶּרֶק כ"ה) שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר 'מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַֹי לְמַעֲשֵֹה אֲבוֹתַי':‏ השיחה הזאת יש בה לעשות שלום ולהסביר שהעבודה היא התבערת-הלב לה' יתברך כמו או בדרך וללמוד מהאבות הקדושים את דרכם באש קודש ורשפי שלהבת כיסופים אליו יתברך
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
מתלבט אמר:
ידוע כאשר הרה''ק בעל נפה''ח וישב ושמע איך שדיברו על הגר''א מה הוא גודל גדלותו נענה ואמר 'אולי כהרשב''א', ודי בזה

אין לזה שום מקור מוסמך.

זאת מנין לך
אם איני טועה הגרמ''ד הלוי מספר סיפור זה, אנסה לברר
 

chaim

משתמש ותיק
מסופר סיפור [איני יודע אם זה מוסמך], שאחד סיפר לה'דברי חיים' שהרב מאפטא לפני שהוא נכנס לסוכתו בליל הראשון אושפוזא דאברהם, אמר כביכול לאברהם אבינו - אין לנו מה להתבייש ממך במצוות הכנסת אורחים, והתבטא ה'דברי חיים' בוודאי לפי מדריגתו.
וכוונתו שבוודאי אברהם אבינו היה גבוה מעל גבוה, רק שלפי מדריגה שהאדם נמצא - דהיינו שעשה המקסימום הכנסת אורחים לפי שכלו, ומבין שלא יכול להיות יותר מזה לפי שכלו, שפיר אין לו מה להתבייש ממנו... ודוק כי נכון הוא לענ"ד
ויודע המימרא של ר' בונם מפשיסחא על התנא דבי אליהו חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה האבות, ואמר הוא ז"ל מי פתי ידמה עצמו שיכול להגיע למעשה האבות, אלא הכוונה שיהיה לו נגיעה במעשה האבות [מתי יגיעו הכוונה נגיעה].
ולענ"ד שלא התכוין להוציא את מה שכתוב בתנא דבי אליהו מפשוטן, אלא כוונתו שבאמת צריך שיהיה דמות האבות מול עיניו וכל הזמן צריך לשאוף להגיע לזה, רק שבאמת כל מה שיגיע יהיה רק נגיעה.
ותן לחכם ויחכם עוד...
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
מתלבט אמר:
ידוע כאשר הרה''ק בעל נפה''ח וישב ושמע איך שדיברו על הגר''א מה הוא גודל גדלותו נענה ואמר 'אולי כהרשב''א', ודי בזה

אין לזה שום מקור מוסמך.

רבי יחזקאל סרנא כתב כן בהקדמה לספר הכוזרי, רבי אליהו משה בלוך כתב כן בספר רוח אליהו, רבי זלמן רוטברג בטוב דעת.
האינם מוסמכים?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מבלי להכנס כאן לפולמוס אם זה צורם או לא צורם, לליטאי או לחסיד, אני עומד ותמה: מנין לו לצדיק מהדורות האחרונים מה היתה דרגתם של צדיקי הדורות הראשונים, וכי הכיר אותם? מהיכן יודע צדיק חסידי מה היתה בדיוק דרגת האבות הקדושים, או מנין יודע הגר"ח מוולוז'ין מה היתה דרגתו של הרשב"א, כלום הכירו אישים אלו ואת דרגתם הרוחנית?

התשובה שמסתמא יענו היא שהיה להם רוח הקודש ברמה כזו שידעו בדיוק מה היתה דרגת האבות הק' או הרשב"א. אך מבחינתי להאמין לזה הוא כמו להאמין לעצם האמרה... אשרי המאמין.
 
חלק עליון תַחתִית