פרסום דברי תורה בעיתונים, וגניזת העיתונים

chaim

משתמש ותיק
לאחרונה יש עיתון מאוד מפורסם שמפרסם כל מיני קיצורי הלכות מרבנים שונים, שאלות ותשובות קצרות.
והדבר מעורר תימה רבתי לכאורה, שהרי בוודאי שיבוא הדברים לאשפה, ובשלמא אם כתוב על עמוד מיוחד וכתוב שצריך גניזה, נו, אז אולי יש היתר, אבל אם זה כתוב בתוך העמוד של החדשות - הרי גורם שבוודאי יבוא הדברי תורה לאשפה.
ואף אם נאמר שבמקום שצריך להציל העם מאיסורים וכדומה מותר משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך - מ"מ כאשר יום יום מתפרסמים כל מיני דברים שצריך לעשות כך ומותר לעשות כך וכדומה - בוודאי אין בזה משום אפרושי מאיסורא, רק פרסום הלכות גרידתא שאין מקומם על עיתון.
ובפרט שלא מצאנו היתר אפילו לגבי אפרושי מאיסורא שילכו לבזיון, שהרי מבואר במסכת ראש השנה דף יח עמוד ב "וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות. וכך היו כותבים: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון. וכששמעו חכמים בדבר אמרו: למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום", הרי מוכח שאע"פ שהיתה כוונתם רצויה כדי שיזכירו שם שמים אעפ"כ בטלו, ומבואר בשו"ע הרב (סימן שלד סעיף יג) שגם בפסוקים אסור, ומשמע שם שגם בתורה שבע"פ אסור עיי"ש בתחילת הסעיף שם, 
וכמו"כ הרבנים שמפרסמים הלכות למעשה על גבי לוח מודעות ברחוב שג"כ נכשלים בזה, שהרי בוודאי יגיע לאשפה כמובן, ורק בלוח מודעות בבתי מדרשות יישמר הדבר ולא יגיע לבזיון.
חשוב להבהיר - שאין כוונתי שאסור לעשות קול קורא וכדומה, שהרי זה אינו דבר תורה, אלא שהרבנים מפרסמים לעם שלא לעשות משהו, ואינו ממש דברי תורה - רק שהוא מגלה דעתו בענין, רק כאשר מפרסמים שאלות ותשובות ובפרט אם יש נימוקים, הרי זה דברי תורה ממש 
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
משום בעיה זו הורה מרן הרב מטשעיבין זי"ע למערכת עיתון המודיע להוציא את דברי התורה בעיתון נפרד, וזהו פשר הענין של המוסף התורני בהמודיע.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברור כשמש
אבל אני מדבר על הלכות שמפרסמים רבנים שונים שמגיע בעיתון הכללי והיומי
בברכה
ואיני מדבר על כאשר יש כתבה על אירוע תורני שכותבים שהוא אמר כך והוא אמר כך, כיון שבזה הורה הגרי"ש אלישיב ז"ל שאין בזה משום דברי תורה הואיל ואינו אלא סיפור דברים בעלמא ולהראות שהיה כינוס וכדומה, כי קא אמרינן כאשר כל הטור בנוי רק על הלכות - שאם זה לאפרושי מאיסורא יש לדון בזה, אבל אם זה סתם הלכות אזי צריכים לימנע
 

צח ואדום

משתמש רגיל
זה אכן לא דבר יפה לכתוב בעיתונים דברי תורה באופן שוודאי יגיעו לאשפה.
ואין לי איך ללמד זכות עליהם.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יש סברא שהביא בספר מגילת ספר בשם הגר"ש אויערבאך שאין חיוב לחפש אחר המקומות שיש בהם דברי קדושה ובטלים ברוב
ואף שאין מבטלים איסור לכתחילה מ"מ כאן אינוו בכוונת ביטול אלא כל צורת ההדפסה
וזכורני שכן התיר בשו"ת תשובות והנהגות עי"ש
 

צח ואדום

משתמש רגיל
אין חכמה אמר:
יש סברא שהביא בספר מגילת ספר בשם הגר"ש אויערבאך שאין חיוב לחפש אחר המקומות שיש בהם דברי קדושה ובטלים ברוב
ואף שאין מבטלים איסור לכתחילה מ"מ כאן אינוו בכוונת ביטול אלא כל צורת ההדפסה
וזכורני שכן התיר בשו"ת תשובות והנהגות עי"ש
אבל איך יכולים לכתחילה ללכת להדפיס עיתון שיש שם דברי תורה, כשהוא יודע שיזרקו את זה לפח.
נאמר שההיתר הוא לאדם פרטי שיש לו הרבה עיתונים בבית, אז לא הצריכו אותו לעבור עכשיו על כל העיתונים, אבל שלכתחילה ידפיסו עיתונים עם דברי תורה?
ושהרבנים האלו יעשו את השיקולים שלהם, מה יותר חשוב? סתם לחנך יהודים שהם כבר שומרי תורה ומצוות, על חשבון חילול שם ה', או לא לחנך, ולשמור על כבוד ה'?
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
צח ואדום אמר:
אין חכמה אמר:
יש סברא שהביא בספר מגילת ספר בשם הגר"ש אויערבאך שאין חיוב לחפש אחר המקומות שיש בהם דברי קדושה ובטלים ברוב
ואף שאין מבטלים איסור לכתחילה מ"מ כאן אינוו בכוונת ביטול אלא כל צורת ההדפסה
וזכורני שכן התיר בשו"ת תשובות והנהגות עי"ש
אבל איך יכולים לכתחילה ללכת להדפיס עיתון שיש שם דברי תורה, כשהוא יודע שיזרקו את זה לפח.
נאמר שההיתר הוא לאדם פרטי שיש לו הרבה עיתונים בבית, אז לא הצריכו אותו לעבור עכשיו על כל העיתונים, אבל שלכתחילה ידפיסו עיתונים עם דברי תורה?
ושהרבנים האלו יעשו את השיקולים שלהם, מה יותר חשוב? סתם לחנך יהודים שהם כבר שומרי תורה ומצוות, על חשבון חילול שם ה', או לא לחנך, ולשמור על כבוד ה'
התיחחסתי לעניין אין מבטלין איסור לכתחילה שלא נאמר שאין זו המטרה בערבוב
וכמדומה שבתשובות והנהגות מתיר אף ההדפסה עי"ש
 

פולני

משתמש ותיק
יש פסק הלכה של הרב וואזנער זצ"ל, הובא בספר שעוסק בדיני גניזה ואיני זוכר כעת שמו, שאם זה לא טור קבוע של דברי תורה אין בזה קדושה ואינו טעון גניזה.
 

פולני

משתמש ותיק
פולני אמר:
יש פסק הלכה של הרב וואזנער זצ"ל, הובא בספר שעוסק בדיני גניזה ואיני זוכר כעת שמו, שאם זה לא טור קבוע של דברי תורה אין בזה קדושה ואינו טעון גניזה.
וכנראה כוונת השואל היא על פסקי הלכה מאחד מתלמידי בעל 'שבט הלוי', וכמדומני שאם אותו רב מובהק מפרסם את ההלכות הוא לוקח בחשבון את שאלת הגניזה, ולפי דברי רבו בעל 'שבט הלוי' אתי שפיר וכנ"ל.
 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' מפורשת בראש השנה דף יח - שמלכות בית חשמונאי רצו לעשות תיקון גדול שיזכירו שם שמים במכתבים, והגיעו החכמים ואסרו את זה - כי למחר נמצא פורע את חובו ונמצא שמתגלגל באשפה - וזה בדיוק אותו דבר, ואף אחד לא חשב על כיון הזה לומר שהם בטלים ברוב

זולת זה, ביטול ברוב שייך רק היכא שזה לא ניכר, אבל כאן זה ניכר, ומפורש בחזו"א ביו"ד שאין ביטול בדבר שאפשר להכירו, ובפרט כאן שזה ניכר ועומד ותוך שניה אחד שאפשר לגזרו ולהניחו בצד.

ובתור לימוד זכות על אלה שלא גוזרים הוא משום שבשו"ע הרב (סימן שלד סעיף יב) כתוב "ואם נכתבו בכתב או לשון אחר אפילו בחול אסור לקרות בהם, אלא מניחם במקום התורפה והם מתאבדים מאליהם עם האזכרות שבהם הכתובות ג"כ באותו כתב או לשון", ובהמשך בסעיף יג כתב שלא ניתן לכתוב הלכות במקום שיכולים להגיע לידי בזיון, וממילא מותר להניח עיתון במקום התורפה,
ובגמ' שבת דף קטו מבואר שאם לא ניתן לכתוב (דהיינו בימי חז"ל אם כתבו בלשון אחר או בימינו אם עלול להגיע לבזיון) יש מחלוקת אם מותר לאבדן ביד או לא, ולהלכה פוסקים שאסור לאבדן ביד, ויש לומר שלהניחם באשפה של היום,
והטעם כי אשפה של היום בדרך כלל נקי יחסית ואינו מלא עם צואה ודברים שמסריחים מיידי את העיתון, ומה שגורם שאנשי העירייה (עובדי הנקיון) יכלו את העיתון זה לא איסור כיון שאינו עושהו - והדבר דומה למקום התורפה שמרקיבים מאליהם,
וכל זה בצירוף שיש אומרים שדפוס לא נקרא כתיבה, ובפרט בדפוס של היום כיון שאינו דרך כתיבה אלא דרך זריקה
 

אין חכמה

משתמש ותיק
chaim אמר:
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' מפורשת בראש השנה דף יח - שמלכות בית חשמונאי רצו לעשות תיקון גדול שיזכירו שם שמים במכתבים, והגיעו החכמים ואסרו את זה - כי למחר נמצא פורע את חובו ונמצא שמתגלגל באשפה - וזה בדיוק אותו דבר, ואף אחד לא חשב על כיון הזה לומר שהם בטלים ברוב

זולת זה, ביטול ברוב שייך רק היכא שזה לא ניכר, אבל כאן זה ניכר, ומפורש בחזו"א ביו"ד שאין ביטול בדבר שאפשר להכירו, ובפרט כאן שזה ניכר ועומד ותוך שניה אחד שאפשר לגזרו ולהניחו בצד.
קו' חדא מיתרצא בחברתא
עי"ש במגילת ספר שהאריך בכל הסברות שהעלית ועי"ש שכתב שכיון שאינו ניכר אלא ע"י טורח חשיב כאינו ניכר
ויתכן שבשטר היה ניכר מיד
או שהוא גזרה מיוחדת בשטר 
 
chaim אמר:
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' וכו'

ובתור לימוד זכות וכו'



הם עוברים איסור. חד וחלק. ה' יצילנו. הלוואי והיה אפשר למחות. מילא למנויים, אך עיתונים ובהם אינספור פסוקים וכו' מתגוללים בראש כל חוצות כיון שמחולקים חינם. תשתפכנה אבני קודש וכדאי ביזיון וקצף הלב דואב על חילול ובזיון התורה.

שמעתי פעם קולא שאם לא קראו את המאמר לא חלה עליו קדושה. איני רוצה לכתוב בשם מי שמעתי כי אין לי הוכחה לזה.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
עי"ש במגילת ספר שהאריך בכל הסברות שהעלית ועי"ש שכתב שכיון שאינו ניכר אלא ע"י טורח חשיב כאינו ניכר
ויתכן שבשטר היה ניכר מיד
כמה רחוקים אנחנו מטירחא יתירה, בסוף היום זורקים את העיתון לפח ולא לוקח יותר מרגע לגזור את הדברי תורה שבתוכו,
חוץ מזה החזון איש לא סבירא ליה ההיתר של טירחא יתירה
 

אין חכמה

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
chaim אמר:
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' וכו'

ובתור לימוד זכות וכו'



הם עוברים איסור. חד וחלק. ה' יצילנו. הלוואי והיה אפשר למחות. מילא למנויים, אך עיתונים ובהם אינספור פסוקים וכו' מתגוללים בראש כל חוצות כיון שמחולקים חינם. תשתפכנה אבני קודש וכדאי ביזיון וקצף הלב דואב על חילול ובזיון התורה.

שמעתי פעם קולא שאם לא קראו את המאמר לא חלה עליו קדושה. איני רוצה לכתוב בשם מי שמעתי כי אין לי הוכחה לזה.


אם יש רבנים שהתירו הם לא עוברים איסור חד וחלק
לא שהייתי מייעץ לך לעשות כך אבל יש להם על מי לסמוך
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
יש פסק הלכה של הרב וואזנער זצ"ל, הובא בספר שעוסק בדיני גניזה ואיני זוכר כעת שמו, שאם זה לא טור קבוע של דברי תורה אין בזה קדושה ואינו טעון גניזה
זה לשון השבט הלוי חלק ה סימן קסב "בנוגע לעתונים שיש בהם מאמרים של תורה, פסוקים, פסקי הלכה וכיו"ב, הנה עתונים שנדפסו ע"י יראי אלוקים וזה מגמתם חייבים גניזה", עכ"ל.
וכוונתו שאם בטעות נכנס משהו של תורה אינו צריך גניזה כיון שלא כיון לכתבו
 

אין חכמה

משתמש ותיק
chaim אמר:
אין חכמה אמר:
עי"ש במגילת ספר שהאריך בכל הסברות שהעלית ועי"ש שכתב שכיון שאינו ניכר אלא ע"י טורח חשיב כאינו ניכר
ויתכן שבשטר היה ניכר מיד
כמה רחוקים אנחנו מטירחא יתירה, בסוף היום זורקים את העיתון לפח ולא לוקח יותר מרגע לגזור את הדברי תורה שבתוכו,
חוץ מזה החזון איש לא סבירא ליה ההיתר של טירחא יתירה


לא כולם מסודרים שזורקים כל יום את העיתון בסוף היום 
להרבה יש ערמות של עיתונים ובהחלט מדובר בטרחא יתירה להוציא את כל הפסוקים המצוטטים בעיתון
[והרבה שמים  כל העיתון בגניזה מחמת טירחא זו]
וגם אם כדבריך על המנויים באמת לעשות כך
אבל הערמות שבחוצות אין בהם איסור כיוון ששם יש טירחא יתרה
 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
כנראה כוונת השואל היא על פסקי הלכה מאחד מתלמידי בעל 'שבט הלוי', וכמדומני שאם אותו רב מובהק מפרסם את ההלכות הוא לוקח בחשבון את שאלת הגניזה, ולפי דברי רבו בעל 'שבט הלוי' אתי שפיר וכנ"ל.
זה לשון החזון איש באיגרת קפ"ג - "...לא אמנע מלהעיר, כי הערות בקורת של הרב... שיחי', מקומן הנכבד בחוברת מיוחדה מזמן לזמן, אבל אין מקומן יפה להן במקום שהוא נותנן והתורה בבחינת שבויה, מלבד שסופן ליעשות תכריך לחמאה..."
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא אמנע מלהביא מה שכתב השדי חמד ח"ג דף ק"פ הובא בספר גניזה כהלכה ריש פרק יד
המביאים ומכניסים במכתבי עיתים היומיים את שאלותיהם ומאמריהם הנכבדים, יקירי ערך קדושת יהדותינו, האם לא ידעתם רבותי, את מנהג הקוראים במכתבי העיתים האלו, איך אחרי קריאתם בגליוניהם ישתמשו לכל מיני בזיון וקצף, מושלכים ונעזבים לאשפה ולכל מקומות המטונפים, שאסור אף להרהר בהם כל דבר שבקדושה וכו' עון פלילי הוא לכם וכו' עיי"ש
 

פולני

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
chaim אמר:
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' וכו'

ובתור לימוד זכות וכו'



הם עוברים איסור. חד וחלק. ה' יצילנו. הלוואי והיה אפשר למחות. מילא למנויים, אך עיתונים ובהם אינספור פסוקים וכו' מתגוללים בראש כל חוצות כיון שמחולקים חינם. תשתפכנה אבני קודש וכדאי ביזיון וקצף הלב דואב על חילול ובזיון התורה.

שמעתי פעם קולא שאם לא קראו את המאמר לא חלה עליו קדושה. איני רוצה לכתוב בשם מי שמעתי כי אין לי הוכחה לזה.
שמעתי פעם קולא - זה אבני נזר מפורש, שחומר מודפס שלא למדו בו מותר לזורקו.

ידוע לי שיש חולקים, אבל זה לא הופך את המקילים לעבריינים.
 
 

פולני

משתמש ותיק
פולני אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
chaim אמר:
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' וכו'

ובתור לימוד זכות וכו'



הם עוברים איסור. חד וחלק. ה' יצילנו. הלוואי והיה אפשר למחות. מילא למנויים, אך עיתונים ובהם אינספור פסוקים וכו' מתגוללים בראש כל חוצות כיון שמחולקים חינם. תשתפכנה אבני קודש וכדאי ביזיון וקצף הלב דואב על חילול ובזיון התורה.

שמעתי פעם קולא שאם לא קראו את המאמר לא חלה עליו קדושה. איני רוצה לכתוב בשם מי שמעתי כי אין לי הוכחה לזה.
שמעתי פעם קולא - זה אבני נזר מפורש, שחומר מודפס שלא למדו בו מותר לזורקו.

ידוע לי שיש חולקים, אבל זה לא הופך את המקילים לעבריינים.
אבני נזר יו"ד ח"א סי' שעו, ושם כותב שאפילו גמרא שלא למדו בה אין בה קדושה ומותר לזרקה.
 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
הרב וואזנער - רק טור קבוע חייב בגניזה.
ספר גנזי הקודש
יעיין מה שכתבתי מקודם שאם זה כתבה על כינוס שנהיה - כיון שזה דרך סיפור דברים אין זה דברי תורה, וזה מה שכתב הגר"ש ואזנר, אבל אם כותבים ריבוע של הלכות - אע"פ שאינו קבוע כל יום, מ"מ הוא דבר בפני עצמו וחייב גניזה, והגע עצמך מה לי אם זה קבוע כל יום או רק במזדמן??
והרי כתב במפורש "אך אם יש פסקי הלכות או מדור קבוע", הרי גם בדרך עראי אסור לזרקו.
וא"כ כיון שחייב גניזה, א"כ אסור לפרסמו כיון שהדבר ידוע שזה יגיע לבזיון, ואסור גם לפי הגר"ש ואזנר
 

ששמואל

משתמש ותיק
בעבר ביררתי והם מתבססים על השיטה שד"ת שלא למדו בהם אין בהם משום קדושה ומסתמא מי שלומד את ההלכות דואג גם לגנוז אותם.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
בעבר ביררתי והם מתבססים על השיטה שד"ת שלא למדו בהם אין בהם משום קדושה ומסתמא מי שלומד את ההלכות דואג גם לגנוז אותם.
ייש"כ, אולם המציאות מוכיחה על פניו שזה לא כך, ובדיוק בשביל זה כתב השו"ע הרב שאסור לכתוב דברי תורה במקום שיכול להיות שיגיע לבזיון
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
וכמדומה שבתשובות והנהגות מתיר אף ההדפסה עי"ש
זה לשון תשובות והנהגות כרך א סימן תקנד "וכבר הבאתי שבבני ברק ראיתי שמחמירים מאד בעתונים עם איזה דברי תורה שצריך גניזה ככל דברי תורה, (וכמדומני שהגר"ש ואזנר שליט"א הוציא כרוז להקפיד כן, אבל עיקר הלכה בזה צ"ב, ואין בידי כעת לברר פרטי ד"ז).", עכ"ל
 

HaimL

משתמש ותיק
chaim אמר:
מצטער, אבל הדבר נסתר מגמ' מפורשת בראש השנה דף יח - שמלכות בית חשמונאי רצו לעשות תיקון גדול שיזכירו שם שמים במכתבים, והגיעו החכמים ואסרו את זה - כי למחר נמצא פורע את חובו ונמצא שמתגלגל באשפה - וזה בדיוק אותו דבר, ואף אחד לא חשב על כיון הזה לומר שהם בטלים ברוב

זולת זה, ביטול ברוב שייך רק היכא שזה לא ניכר, אבל כאן זה ניכר, ומפורש בחזו"א ביו"ד שאין ביטול בדבר שאפשר להכירו, ובפרט כאן שזה ניכר ועומד ותוך שניה אחד שאפשר לגזרו ולהניחו בצד.

ובתור לימוד זכות על אלה שלא גוזרים הוא משום שבשו"ע הרב (סימן שלד סעיף יב) כתוב "ואם נכתבו בכתב או לשון אחר אפילו בחול אסור לקרות בהם, אלא מניחם במקום התורפה והם מתאבדים מאליהם עם האזכרות שבהם הכתובות ג"כ באותו כתב או לשון", ובהמשך בסעיף יג כתב שלא ניתן לכתוב הלכות במקום שיכולים להגיע לידי בזיון, וממילא מותר להניח עיתון במקום התורפה,
ובגמ' שבת דף קטו מבואר שאם לא ניתן לכתוב (דהיינו בימי חז"ל אם כתבו בלשון אחר או בימינו אם עלול להגיע לבזיון) יש מחלוקת אם מותר לאבדן ביד או לא, ולהלכה פוסקים שאסור לאבדן ביד, ויש לומר שלהניחם באשפה של היום,
והטעם כי אשפה של היום בדרך כלל נקי יחסית ואינו מלא עם צואה ודברים שמסריחים מיידי את העיתון, ומה שגורם שאנשי העירייה (עובדי הנקיון) יכלו את העיתון זה לא איסור כיון שאינו עושהו - והדבר דומה למקום התורפה שמרקיבים מאליהם,
וכל זה בצירוף שיש אומרים שדפוס לא נקרא כתיבה, ובפרט בדפוס של היום כיון שאינו דרך כתיבה אלא דרך זריקה
בפשטות, שם שמים חמיר טפי מד"ת, ואין משם ראיה 
 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה לשון "תשובות והנהגות" כרך ב סימן תסו - ופירסמתי נגד כותבי מאמרים בדברי תורה בעתונים שיצאו שכרם בהפסידם, ויקבלו על הפרישה שכר יותר, ובפרט אם הוא מודפס בעמוד רגיל שאינו מיוחד לדברי תורה, ואף שבר"ה יח: איתא שעשו יום טוב על שבוטל שם שמים המונח כבזיון ע"ש, משמע דרק משום ש"ש עשאוהו, נראה דהוא הדין בכל דברי תורה חייבין למנוע שיגרם שיהיה מוטל בבזיון באשפה כשהמאמר נכתב לדברי תורה (עיין בשו"ת אחיעזר ח"ג סימן ל"ב)
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
בפשטות, שם שמים חמיר טפי מד"ת, ואין משם ראיה
בשו"ע הרב (שלד סעיף יג) מפורש שגם פסוקים אסור לכתוב במקום שיכול להגיע לידי בזיון
 

HaimL

משתמש ותיק
chaim אמר:
HaimL אמר:
בפשטות, שם שמים חמיר טפי מד"ת, ואין משם ראיה
בשו"ע הרב (שלד סעיף יג) מפורש שגם פסוקים אסור לכתוב במקום שיכול להגיע לידי בזיון
פסוקים ג"כ בפשטות חמירי טפי מד"ת. וגם אם לא, שכן זה נחשב פירוש לתורה, הרי כתב הרמב"ם אסור לשרפן או לאבדן ביד. משמע שלא החמיר בד"ת, אם יכול לבוא לידי כך שיהיה מוטל באשפה 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
צח ואדום אמר:
זה אכן לא דבר יפה לכתוב בעיתונים דברי תורה באופן שוודאי יגיעו לאשפה.
ואין לי איך ללמד זכות עליהם
להדפיס דברי תורה בעיתון זה לא איסור דאורייתא
משא"כ לא לדון לכף זכות זה ביטול מ"ע מדאורייתא
 
חלק עליון תַחתִית