האם כל מימרא בגמ' כוללת כל התורה?

שלו'

משתמש ותיק
בריש ספר מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א ז"ל כתב בשם הגר"א:
 
כי בכל מצוה ומצוה, ובכל דבור מדבורי התורה, נכלל כל התורה וכל המצות כולן כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן, ולכן נמשלה התורה לעץ כו', ע"ש.

 
יל"ע האם מדובר רק על הדבורים הכתובים בתורה שבכתב [כפי שמשמע מדבריו לעיל שם שבזה מיירי] או גם על תושבע"פ, דהיינו שכל מימרא בגמ' בהלכה ובאגדה נכללים בה כל פרטי התורה כולה?
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אולי יסביר לנו מר מאי משמע - 'כוללת כל התורה כולה'

אולי נדע אז לפשוט את השאלה
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
מסתבר דווקא תורה שבכתב שנתנה מפי הגבורה
ולא תורה שעיקרה בע''פ ונכתבה לצורך שעה ויד הכל ממשמשין בה להגיהה
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
הוא בעצמו מסביר שהתורה נמשלה לעץ וכל התרי"ג מצוות נקראו שרשים ועכ"ז א"א לדעת איזה חלק הוא שורש ואיזה חלק הוא ענף אבל אי"צ לדעת זאת מכיון שהתורה נמשלה כעץ דהיינו שכל שורש שייך לכמה ענפים וכו'
ונראה הכוונה שלהיות התורה אמת היחידה ובא ברא עלמא א"כ מכל צד שמגיע הוא מגיע להכל ומהנסיון יוכיח בבעל תשובה שחוזר להשי"ת כשמקיים מצוה אחת הוא מגיע להכל ואמרו חז"ל כל המקיים מצוה אחת כתיקונה וכו'
וביתר ביאור בזוה"ק מובא שתרי"ג מצוות הם תרי"ג עיתין דהיינו שבאמצעות התרי"ג עיתין מגיע לקרבת אלקים לעשות רצונו ובראשונים מובא שאהבה ויראה שורש כל המצוות וכן על מצוות אחדות ואמונה ישנם ביטויים דומים וא"כ צריך להיות שגם התולדות משורשים אלו מבטאים ענין זה אך לא כ"כ בגלוי מצד עצם הענין כפי שהוא מתפרש אצלנו אבל מ"מ לענין מעשה הוא עצם רצונו יתב"ש וא"כ בכל מצוה ומצוה והידור מצוה הרי יש לו שייכות לכל הענין, זהו נלענ"ד אם כי יש להוסיף שלהיות שהתורה אורייתא וקוב"ה וישראל חד הוא יתר על כן שהוא חכמתו והוא המדע וכו' א"כ כיון שהתורה הק' גם בא לבטא ענין זה הרי הוא כולל ג"כ כל התורה והא בעיקר בתורה שבכתב אבל ודאי שגם בתורה שבע"פ שבא לתת הדינים להבין ולעיין וכו' באותן המצוות וא"כ בא גם לבאר סוף שרשי האילן הגדול כנלענ"ד על פי ספרים וסופרים
 
חלק עליון תַחתִית