מהי שכינה

קצר ולעניין

משתמש ותיק
מהי שכינה?

היש הבדל בין הנגלה לסוד, או בין חז"ל לדורות מאוחרים?

האם זה נכון שיש בה כמה דרגות וכמה לבושים?

מדוע פעמים הוזכר שכינה ופעמים קוב"ה?

איך כל זה קשור למה שהתנגד הנוב"י באמירת לשם יחוד?
 

HaimL

משתמש ותיק
קצר ולעניין אמר:
מהי שכינה?

היש הבדל בין הנגלה לסוד, או בין חז"ל לדורות מאוחרים?

האם זה נכון שיש בה כמה דרגות וכמה לבושים?

מדוע פעמים הוזכר שכינה ופעמים קוב"ה?

איך כל זה קשור למה שהתנגד הנוב"י באמירת לשם יחוד?
שכינה, היא מלשון לשכון, והכוונה היא להתגלות פעולתו של הבורא בעולם הגשמי, באופן שהוא נעלה מן העולם.

בקבלה ובחסידות בעיקר עוסקים בשמות והגדרות, אבל הרעיון המארגן נשאר זהה. הקב"ה כביכול הסתיר את עצמו בעולם, ושכינה היא מקום וזמן שבו ההסתר הזה חלש יותר.

הנוב"י התנגד לאמירת לשם ייחוד, בפשטות מפני שהוא חשש בדיוק מפני מה שקורה בדרך כלל. ישנם אנשים שנתפסים לצד הרעיוני של התורה, מה שאנחנו נוהגים לכנות רוחני, ולא ללימוד הטרחני והמייגע של התורה הנגלית על דקדוקיה. במקרה של האדם ההמוני, מה בכך, ילמד לו במה שלבו חפץ, הוא לא יזיק לאף אחד. במקרה של ת"ח מובהקים כמו שבתאי צבי ונתן העזתי, הרי לפום חורפא שבשתא. מפני גדלות בתורה שהייתה בהם, זה שנמשכו אחרי הרוחניות גרם להם לגלות פנים בתורה שלא כהלכה.
 
 

קצר ולעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא די לי בזה, והמשכילים יבינו מדוע
ומקווה שגם ירחיבו ויפרשו כשמלה את המושג, כינוי, השכינה

על הנוב"י חושבני שהיטבת שלא לקלוע על סיבת התנגדותו באמירת לשם יחוד
ממה שמונח לי בזכרון, שתלמידו בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב עוד אי אלו דברים, בנוסף למה שכתב רבו
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אורח חיים סימן קז
ואמנם מה ששאל על מה רמזו באמרם שכינה ומהו גלות השכינה שהם דברים הנזכרים בדברי חז"ל בתלמוד אמינא לי' מילתא אשר ראיתי בדברי הרב המורה בח"א פרק כ"ה וז"ל. שכן ידוע כי זאת המלה היא התמדת העומד במקום אחד והוא שוכן באלוני ממרא וכו' וענין השכינה במקום היא התמדת העומד במקום אחד וכו'. ולפי זאת השאלה הושאל לבורא יתעלה כלומר להתמדת שכינתו או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו השכינה או לכל דבר שהתמידה בו השגחה ונאמר וישכן כבוד ה' וכו' וכל מה שבא מזאת הפעולה מיוחס לבורא יתברך הוא בענין התמדת שכינתו כלומר אורו הנברא במקום או התמדת ההשגחה בדבר אחד כל מקום כפי ענינו ע"כ דברי רבינו הגדול.2, 3 ומכאן ואילך דברי תלמיד קטן כמוני. ואני לוקח מתוך דברי רבינו הגדול שנתן בו פירושים לשכינה אור נברא או ההשגחה: 
ואני אומר שניהם הם דבר אחד והשגחת הבורא יתברך אינה דבר שאין בה ממש אבל ההשגחה עצמה ממילא נאצל ממנה אור הגדול וההשגחה היא שקראו רז"לשכינה . והנה לפי רצון הבורא וכאשר הוא בזמן שישראל עושים רצונו אז עיקר השגחתו בישראל ולהם משפיע כל שפע טוב אלא שמחמת ריבוי הטובה מגיע ג"כ למקומות אחרים. והדבר מפורש בפסוק בפ' בחקותי ופניתי אליכם ופירש"י אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם וכן בפ' עקב ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה ופירש"י והלא כל הארצות הוא דורש וכו' אלא כביכול אינו דורש אלא אותה וע"י אותה דרישה שדורש אותה דורש כל הארצות. ששם הוא מקום התמדת ההשגחה ע"ש ברש"י. וזהו הפי' שהשכינה שורה בישראל שהשגחה שקרוי' שכינה הוא רק בישראל. וכ"ז כשישראל עושים רצונו אבל בהתגברות חטאינו ופשעינו גלינו מארצנו ששם הוא מקום התמדת ההשגחה וגלינו לארצות העמים. ואז נהפוך הוא שכל השפע הטוב יורד לאו"ה ומן התמצית אנו מקבלים מאותה האומה כדי חיותנו בצמצום: 
​​​​​​​[ההדגשות לא במקור]
 

HaimL

משתמש ותיק
קצר ולעניין אמר:
לא די לי בזה, והמשכילים יבינו מדוע
ומקווה שגם ירחיבו ויפרשו כשמלה את המושג, כינוי, השכינה

על הנוב"י חושבני שהיטבת שלא לקלוע על סיבת התנגדותו באמירת לשם יחוד
ממה שמונח לי בזכרון, שתלמידו בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב עוד אי אלו דברים, בנוסף למה שכתב רבו
חושבני שלשון הגאון הנוב"י אינה משתמעת לשני פנים.

ועל הדורות שלפני זמננו שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו והיה עמלים כל ימיהם בתורה ובמצות הכל ע"פ התורה וע"פ הפוסקים אשר דבריהם נובעים ממקור מים חיים ים התלמוד עליהם נאמר תומת ישרים תנחם והם הם אשר עשו פרי למעלה וגדול מעל שמים חסדם. אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים אלו הם מחריבי הדור

הוא קובל

אל"ף, על עזיבת עמל התורה הנגלית = ש"ס ופוסקים. 
בי"ת, על החוצפה כביכול של אלה שמתיימרים לדעת דעת עליון.

אין ספק שזה מבטא את החשש מההיסטוריה הקרובה של כת ש"צ ופראנק, מעבר  לביטול תורה ולבילוי עולם
 
 

קצר ולעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנודע ביהודה דבק בצורה חד ממדית בפירוש המושג שכינה
אני מחפש מעבר לזה, והמשכילים יבינו וירחיבו
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
קצר ולעניין אמר:
מהי שכינה?
רמב"ן פרשת ויגש מא 
ומה שאמר הרב (שם) כי אונקלוס ישים ענין התנועה גלוי השכינה והראות כבוד נברא, הנה אונקלוס מן הכבוד יברח מלתת בו כלשונות האלה, ויתרגם וירא כבוד ה' אל כל העדה (במדבר טז יט) ואתגלי יקרא דה', כמו שיאמר ואתגלי ה' (שמות יט כ), ולא יתרגם ואיתחזי יקרא דה', וכן יתרגם במלאכים (שם ג ב) ואתגלי, ואם ידבר אונקלוס במלאכים ובכבוד נברא בעניני הגשמות כמו שאמר הרב (במו"נ א כו), היה ראוי שלא יתיירא מן הראיה שיראה האדם ויתרגם בהם ואתחזי, כמו שעשה כי ראיתי אלהים פנים אל פנים (לעיל לב לא) ארי חזיתי מלאכא דה', וחס ושלום שיהיה הדבר הנקרא שכינה או כבוד נברא חוץ מהשם הנכבד יתברך כאשר חשב הרב כאן, ובפרקים רבים מספרו, והוא תרגם אם אין פניך הולכים (שמות לג טו) אם לית שכינתך מהלכא ביננא, ומשה לא יחפוץ בלכת עמו כבוד נברא חוץ מהשם הנכבד יתברך, שכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא הנה מלאכי ילך לפניך (שם לב לד) ולא היה מתרצה בכך, אבל היה מבקש שילך עמו האל בעצמו ובכבודו (שם לג יד). וכן אחר ששמע השם בקולו ואמר לו, גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה (שם יז), אמר משה ילך נא אדני בקרבנו (שם לד ט) תהך כען שכינתא דה' ביננא, וכן תרגם לא תוכל לראות את פני (שם לג כ) לא תוכל למחזי אפי שכינתי ארי לא יחזינני אינשא. ואמר יונתן בן עוזיאל (יחזקאל ג יב) בריך יקרא דה' מאתר בית שכינתיה, ואם הכבוד הזה ירצה בו הכתוב עצם הבורא ואמתו, ויהיה כמו הראני נא את כבודך (שמות לג יח), שפירש בו הרב כן (מו"נ א נג, סג), הנה הזכיר בו אתר ובית שכינתיה. ואם יאמר שהוא כבוד נברא כדעתו של הרב בפסוק וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ לה) וזולתו, איך יקבעו בו ברוך, והמברך והמתפלל לכבוד נברא כעובד אלילים, ובדברי רבותינו דברים רבים יורו על שם השכינה שהוא האל יתברך: 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
יוצא א"כ שיש מח' רמב"ם ורמב"ן האם זה ההשגחה או הקל בעצמו, אם הבנתי נכון?
 

קצר ולעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הציטטאות טובים ויפים
אבל לא די בהם
והמשכילים יבינו למה, ואולי ירחיבו ויסבירו לי
 

קצר ולעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הבנים אמר:
יוצא א"כ שיש מח' רמב"ם ורמב"ן האם זה ההשגחה או .... אם הבנתי נכון?

שלא תכשל בלשונך או בקולמוסך
תצנזר או תכתוב ביתר רגישות בנושא כזה עדין
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
ובדברי רבותינו דברים רבים יורו על שם השכינה שהוא האל יתברך:
ס"ה כתבתי את דברי רמב"ן.
אבל הן אמת נכון הדבר ש"הקל בעצמו" זה לא משהו שאפשר לדון בו ולהשיג בו כלל.
 
חלק עליון תַחתִית