אם מותר להעיר, שתי הערות על הדיון הלזה
א.
אף שביסודו אני מזדהה לחלוטין עם הדרישה של הרב
@בת עין, לא ניתן להתעלם מזה שבסופו של דבר כל אחד לפי דרגתו מרגיש שמה שהוא עושה בעבודה, הוא הוא המינימום הנדרש, ובפחות מזה לא נחשב כלל, ומה שאפשר יותר מזה זה הידור וסלסול בעלמא ולא נחוץ באמת.
ופשוט לי, שככל שההשגה תגדל, וכמה שידע יותר פנימיות התורה, התפיסה שבפחות מזה אין התחלה, תתחדד ותתעצם.
וזה דבר שצריך ללמוד, כיצד לנהל את התחושות הללו.
[ושלא יחשבו החסידים שהדיון הזה נחלתם בלבד, וכל ההתערבות הליטאים היא בגדר 'התעברות על ריב וכו'', משום שגם אצלנו יש את המבוכה הזאת, וזכורני כאשר זכיתי להכנס בשערי בית מדרש פחד יצחק, הייתי מתווכח רבות עם הלומדים שם, איך ניתן להבין את דברי הגר"י הוטנר בלי ללמוד את דברי הגר"א, לכל הפחות בסוגיות שבהם הוא עוסק, ושיחו וכעסו של ידידי הרב
@בת עין היו מנת חלקי, עד שהבנתי והכרתי שאחרי ככלות הכל, יש פנים ודעות שונים, והרבה דרכים למקום, עם זה שאני בדרכי לא יכול באמת להבין איך יתכן אחרת].
ב.
שסוף כל סוף, גם אחר שיודעים ולומדים את פנימיות התורה, יש עבודה שלימה להלביש הדברים בחיצוניות דייקא, וזה הסיבה והטעם שרבים הסתירו את התוכן הפנימי, לא משום ענווה וכו', אלא שכך הוא תכלית הלימוד עצמו, שהלא אין פנימיות אלא בתוך חיצוניות, וכאשר אין חיצוניות אזי הפנימיות היא היא החיצוניות.
ובתוך בתי המדרש שגדלתי בהם, כל הגדול מחברו, גדול בהלבשת הדברים והבעתם בפשטות דברי התורה
ואין ההשגה שלימה בדברי הפנימיות, עד שיש בכוח האדם להלביש כל דבריו בחיצוניות דברי התורה, באופן שאינו נצרך כלל לכלי הדיבור שנטבעו לגלות הפנימיות בכדי להביע דבריו, ואז ידוע כי נשלמה השגתו ובאה לתכליתה
וכל זה נכלל באזהרת רשב"י,'זכאה חולקיהון דצדיקיא דעלייהו כתיב ונאמן רוח מכסה דבר', ונשנה דבר זה כמה פעמים, שכל רזי תורה לא נאמרו אלא 'למאן דעייל ונפק, אבל מאן דלא עייל ונפק מוטב וכו'', והיינו שמאן דעייל בגזני דמלכא ורואה את גדלו ותפארתו בחדרי משכיתו, וכאשר הוא יוצא חוצה אינו מבחין באותו גדלות ותפארת, הרי הוא מקצץ בנטיעות ומפריד אלופו של עולם וטוב לו שלא נברא, ולחנם יצאה נשמתו ממקום מסתרה לירד לעולם השפל, אלא כדאי לה לישב בכנפי שכינה כאשר היתה באמנה איתו
והרי זה דומה, למי שאין לו די חומר להקים גוף לנשמתו, ובמקום אחת מאצבעותיו, מציצה נשמתו מבין החרכים להשלים החסרון, ואין לך בושה גדולה מזו, שאין לו במה לכסות מערומיו
ולכן, מי שזקוק תמיד לסתרי תורה לבאר דבריו למי שאין לו אוזן לשמוע בלימודים, אות הוא שחסר הוא בהבנת עומק דברי התורה, הן בפנימיות והן בחיצוניות
ג.
כמובן, אין בדברי כלום כדי לשלול את עצם העסק בדברי התורה הפנימיים, כנ"ל, ואין זה צריך לפנים, באתי רק להרחיב את היקף העבודה הכלולה בלימוד הנ"ל, ושלא תצא הטעות הזאת מרוב הדיבורים כאן סביב סביב