כמובן שהשאלה [אם היא שאלה] היא רק לשיטת החלקת יואב [כמדומני] שהשם סיר על האש והבישול יהיה רק במוצ"ש חייב משום מבשל, כי להחולקים הרי גם כאן ה'בנין' יהיה רק במשך הזמן, לא?במבי אמר:מדוע בביאה בשבת אין בעיה של בניין, יש בניין בבעלי חיים וכמו שכותב רש"י בכתובות
חייב - שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע (בראשית ב): (דף ו:)
ומימלא אם יקלט ההיריון זה לא נחשב בניין ?
לא, ביאה ראשונה כבר נידונה בגמרא וראשונים [לגבי עשיית פתח, והוצאת דם], המדובר על כל ביאה כשראוייה ליקלט.בת עין אמר:הכוונה לביאה ראשונה?
עירובין דף ק'שפת הים אמר:יש ע"ז תשובה יפהפיה בס' שביתת השבת בשם הרלב"ג, [הוא מק' למה אין בביאה גם משום זורע], ותשובתו שכל דבר שגם בע"ח עושים אין לזה שם מלאכה, וביאוה"ד נר' שמלאכה היא בדוקא יצירה היוצאת מההוייה הרגילה של האדם, אך כל דבר שהוא מגוף הווייתו לא נחשב מלאכה, וכנראה שלזה כיוון @דרבמדיקר .
והמלצתי ע"ז את דברי הגמ' בשבת (?) "אץ ברגלים חוטא", שלמדו מכאן להולך ותולש עשבים בדרכו שחייב, והיינו דהיה ס"ד דפטור משום שהוא רק אץ ברגלים, וקמ"ל דאף בכה"ג חייב וחוטא, ולכאו' צ"ב בס"ד [ואיירי שם למ"ד אינו מתכוין חייב], אך הן הן הדברים, דס"ד דבכה"ג שהוא רק אץ ברגליו לא נופל בזה כלל שם מלאכה, וקמ"ל דחייב.
ויש להוסיף דעכ"פ לשון הקרא אץ, אך הולך ברגליו נראה דאף חוטא לא יהיה, [וכמובן שאין הכוונה לריצה או הליכה, אלא לדרגת הפעולה שעושה מחוץ לתחום הוייתו גופה].
היינו משום שטורח בדבר שאינו צורך המועד ודבר האבד, [ואינו מלאכה דאו' בשבת ויו"ט לכאו'].בעל אוצר אמר:הקושיא החזקה היא למה נאסר בחוה"מ הרבעת בהמה
שניאור אמר:ביאה ראשונה כבר נידונה בגמרא וראשונים [לגבי עשיית פתח, והוצאת דם], המדובר על כל ביאה כשראוייה ליקלט.
אם כן מאי שנא ביאה ראשונהשפת הים אמר:ותשובתו שכל דבר שגם בע"ח עושים אין לזה שם מלאכה,
ידעתי שהשומרונים (הכותים) נזהרו מאוד שלא לשמש בשבת, וכן נוהגים הפוריטנים האדוקים בבריטניה ובארה"ב.משה נפתלי אמר:ישנה קבוצה בישראל, שקיום יחסי אישות בשבת אסור על חבריה, משום מקרא שכתוב 'בחריש ובקציר תשבות'.
במבי אמר:מדוע בביאה בשבת אין בעיה של בניין, יש בניין בבעלי חיים וכמו שכותב רש"י בכתובות
חייב - שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע (בראשית ב): (דף ו:)
וממילא אם יקלט ההיריון זה לא נחשב בניין ?
.פינחס רוזנצוויג אמר:השומרונים (הכותים) נזהרו מאוד שלא לשמש בשבת.
צא וראה כחו של מנהג! אָן קיין פארוואס און אָן קיין פארווען. (תרגום חפשי: למה? ככה!)הַנּוֹדֵר מֵאוֹכְלֵי שׁוּם – אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּכוּתִים.
משה נפתלי אמר:.פינחס רוזנצוויג אמר:השומרונים (הכותים) נזהרו מאוד שלא לשמש בשבת.
ואף על פי כן נהגו לאכול שום בלילי שבת, כדתנן בפרק ארבעה נדרים:הַנּוֹדֵר מֵאוֹכְלֵי שׁוּם – אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּכוּתִים.
השאלה שם משום חבורה בשבת ,אי מפקד פקיד או חיבורי מיחבריהודיפשוט1 אמר:במבי אמר:מדוע בביאה בשבת אין בעיה של בניין, יש בניין בבעלי חיים וכמו שכותב רש"י בכתובות
חייב - שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע (בראשית ב): (דף ו:)
וממילא אם יקלט ההיריון זה לא נחשב בניין ?
נדמה לי שיש גמרא מפורשת על בתולה בשבת, האם אני טועה?
.פינחס רוזנצוויג אמר:ב"י סימן רי"ז גרס מותר בכותים.
בְּתַרְתֵּי בָּבֵי קַמָּיָתָא (שְׁבִיתַת שַׁבָּת וַאֲכִילַת שׁוּם) יִשְׂרָאֵל וְכוּתִים מְצֻוִּין וְעוֹשִׂין.
טוב, לא נראה לי שאפשר לחלוק על ב"י מכח גמרא, הוא ידע את הגמרא וכנראה ביאר בה ביאור אחר.משה נפתלי אמר:.פינחס רוזנצוויג אמר:ב"י סימן רי"ז גרס מותר בכותים.
תלמודא דידן גריס 'אסור בכותים', דאמר אביי התם:בְּתַרְתֵּי בָּבֵי קַמָּיָתָא (שְׁבִיתַת שַׁבָּת וַאֲכִילַת שׁוּם) יִשְׂרָאֵל וְכוּתִים מְצֻוִּין וְעוֹשִׂין.
לכאו' 'ויבן את הצלע', זה לא יצירת האשה, אלא יצירת הכלי, ממילא כל בעיית הבניין בזה הוא תיקון הפתח, ולכך בקליטת ההריון אין כל בעי' שאין זה בונה כלל.במבי אמר:שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע
מהמכלול:פינחס רוזנצוויג אמר:ידעתי שהשומרונים (הכותים) נזהרו מאוד שלא לשמש בשבת, וכן נוהגים הפוריטנים האדוקים בבריטניה ובארה"ב.
אי משום בונה, אם כן מינקת והרה שרי.ידיד נפש אמר:מהמכלול:פינחס רוזנצוויג אמר:ידעתי שהשומרונים (הכותים) נזהרו מאוד שלא לשמש בשבת, וכן נוהגים הפוריטנים האדוקים בבריטניה ובארה"ב.
הקראים אוסרים עד היום קיום יחסי אישות בשבת כי לפי פירושם[23] הביאה דומה לחריש וקציר וכתוב "בחריש ובקציר תשבת" (שמות לד, 24).
יש לעיין מדוע לא חשבו על האופציה של בונה.
בשביל לחדש כזו סברא צריך להיות ראשונים :)ידיד נפש אמר:יש לעיין מדוע לא חשבו על האופציה של בונה.
שאלת הרב @במבי היא למה לא ייחשב קליטת הזרע מלאכת בונה, אין ע"ז שום נידון וצד בגמ' לאסור.איבעית אימא אמר:שניאור אמר:ביאה ראשונה כבר נידונה בגמרא וראשונים [לגבי עשיית פתח, והוצאת דם], המדובר על כל ביאה כשראוייה ליקלט.אם כן מאי שנא ביאה ראשונהשפת הים אמר:ותשובתו שכל דבר שגם בע"ח עושים אין לזה שם מלאכה,
במבי אמר:מדוע בביאה בשבת אין בעיה של בניין, יש בניין בבעלי חיים וכמו שכותב רש"י בכתובות
חייב - שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע (בראשית ב): (דף ו:)
וממילא אם יקלט ההיריון זה לא נחשב בניין ?
ערבה אמר:מה עם איסור 'מוליד' ?
מחילה וסליחה ר' @לביא:לביא אמר:אני מנסה להבין את הפלפול. איתא במשנה בגמרא כתובות סב: שעונת ת״ח משבת לשבת. רש״י כותב שזה משום עונג שבת.
כך שפשוט לאמוראים שאין פה איסור בונה.
מה שנעשה פה בדיון הוא - ליצור ה״א שבו יהיה בונה בשבת, ולפיכך יש לפלפל למה הה״א הזו לא נכונה.
במקום זאת, הה״א כלל לא מתחילה. זה לא דומה כלל לכתובות ה: בבעילת בתולה בשבת, כי שם מדובר ב״תיקון״ האשה. בקליטת ההיריון שום תיקון לא התחיל, עיקר התיקון (או הבנייה) של הפרייה ורבייה זה בהשלמת התינוק.
אך ההבנה הפשוטה מהגמרא בכתובות הנ״ל, הוא שאין שום בונה בשבת, דאל״כ לגמרא היה לאקשויי תיפוק ליה משום בונה.
אך אם אתם רוצים לפלפל, בסדר, בוא נלך רחוק.
כפי שכבר הביאו ראיה של ״פירוק האוכל״ ובירורו בגוף, שהרי מערכת העיכול עושה מאליה את כל פעולת הבירור של הוצאת הויטמינים וכו׳. היה לכם להקשות למה מותר בשבת לעשות גדולים, הרי עיקר ההוצאה שם זה הפסולת מהגוף. וכי יש צד בעולם שיש פה בורר?
וכן ידוע קושית הגר״ע על הבא״ח בדין ברכת אילנות בשבת שרצה לאסור משום בורר, והקשה עליה והרי בזוה״ק איתא שכל חידוש תורה בורא עולמות, ואיך נתיר בשבת? ואדרבה מביאים הפוסקים שיש עניין טפי לעשות חידושים בשבת. וכן עיקר הברכות על האוכל הוא בירור הרוחניות באוכל. אלא פשיטא שמותר.
בוא נלך רחוק יותר. שיש פוסקים שכותבים שאם אדם צד בשבת באמצעות שמות הק׳, אין בזה שום איסור.
ואם נרצה לפלפל בדבר ביותר ״ליטאיות״, איך מותר לאשה לעשות הפסק טהרה בשבת? הרי זה צובע! אם נדלג על כל העניין של ה״לצורך מצווה״, בפוסקים מבואר שכיוון שזה לא ודאי, ואדרבה היא מתכוונת לבדוק שהיא נקייה ולא להיפך, לכן מותר. אף הכא לא ודאי שייקלט הזרע.
ועוד שייתכן שזה בניין לשעה, שהרי לא תמיד הוא מתקיים.
עד כאן סיפורי אלף לילה ללילה.
לא דיברתי על אותם אחרונים, דיברתי על עצם הפלפולים.שניאור אמר:מחילה וסליחה ר' @לביא:לביא אמר:אני מנסה להבין את הפלפול. איתא במשנה בגמרא כתובות סב: שעונת ת״ח משבת לשבת. רש״י כותב שזה משום עונג שבת.
כך שפשוט לאמוראים שאין פה איסור בונה.
מה שנעשה פה בדיון הוא - ליצור ה״א שבו יהיה בונה בשבת, ולפיכך יש לפלפל למה הה״א הזו לא נכונה.
במקום זאת, הה״א כלל לא מתחילה. זה לא דומה כלל לכתובות ה: בבעילת בתולה בשבת, כי שם מדובר ב״תיקון״ האשה. בקליטת ההיריון שום תיקון לא התחיל, עיקר התיקון (או הבנייה) של הפרייה ורבייה זה בהשלמת התינוק.
אך ההבנה הפשוטה מהגמרא בכתובות הנ״ל, הוא שאין שום בונה בשבת, דאל״כ לגמרא היה לאקשויי תיפוק ליה משום בונה.
אך אם אתם רוצים לפלפל, בסדר, בוא נלך רחוק.
כפי שכבר הביאו ראיה של ״פירוק האוכל״ ובירורו בגוף, שהרי מערכת העיכול עושה מאליה את כל פעולת הבירור של הוצאת הויטמינים וכו׳. היה לכם להקשות למה מותר בשבת לעשות גדולים, הרי עיקר ההוצאה שם זה הפסולת מהגוף. וכי יש צד בעולם שיש פה בורר?
וכן ידוע קושית הגר״ע על הבא״ח בדין ברכת אילנות בשבת שרצה לאסור משום בורר, והקשה עליה והרי בזוה״ק איתא שכל חידוש תורה בורא עולמות, ואיך נתיר בשבת? ואדרבה מביאים הפוסקים שיש עניין טפי לעשות חידושים בשבת. וכן עיקר הברכות על האוכל הוא בירור הרוחניות באוכל. אלא פשיטא שמותר.
בוא נלך רחוק יותר. שיש פוסקים שכותבים שאם אדם צד בשבת באמצעות שמות הק׳, אין בזה שום איסור.
ואם נרצה לפלפל בדבר ביותר ״ליטאיות״, איך מותר לאשה לעשות הפסק טהרה בשבת? הרי זה צובע! אם נדלג על כל העניין של ה״לצורך מצווה״, בפוסקים מבואר שכיוון שזה לא ודאי, ואדרבה היא מתכוונת לבדוק שהיא נקייה ולא להיפך, לכן מותר. אף הכא לא ודאי שייקלט הזרע.
ועוד שייתכן שזה בניין לשעה, שהרי לא תמיד הוא מתקיים.
עד כאן סיפורי אלף לילה ללילה.
בן איש חי [האוסר לברך ברכת אילנות בשבת] ועוד כמה גדולי האחרונים [הדנים בשאלת הפסק טהרה בשבת, ומתירים רק משום שאין מכוון לצבוע כי אדרבה היא רוצה שייצא נקי, מה שאין שייך כאן כי הרי כן רוצה שהזרע ייקלט], הם לא 'סיפורי אלף לילה ולילה'.