תהלים י"ט - מדוע היות התורה תמימה - סיבה למשיבת נפש - הצעת ביאור

שלו'

משתמש ותיק
תורת השם תמימה משיבת נפש.
י"ל משיבה הנפש למקורה להידבק בהשי"ת, גם משיבה ומגלה הרצון הטמון ביהודי בבחינת רצוננו לעשות רצונך.
ויל"ע מדוע ענין זה מיוחס דוקא להיות התורה 'תמימה'?
וי"ל, שהנה מה שהתורה משיבת נפש ומדביקתה בבוראה הוא משום שקב"ה ואורייתא חד הוא, וע' דרך השם ח"ד אודות ת"ת, והנה גם ישראל הם חלק מהחד הוא, אך כיון שנמצא בעוה"ז ובחומריות – נתרחק, כ"ש אם חטא, וצריך השבה. אכן התורה, עם כל ירידתה לזה העולם, נשארה תמימה בקדושתה ללא פגם, וכמבואר בנפש החיים שער ד' פכ"ז, ולכן שפיר יש בכוחה להשיב הנפש ולהעלותה גם ממקום טומאה, משא"כ אילו התורה עצמה היתה מתגשמת ח"ו וכד', [אפילו בירידה כלשהיא מקדושתה העליונה], הרי היא עצמה צריכה 'ישועה', וכיצד תשיב הנפש?

וע"ע נפה"ח שם פל"א.



אשמח בחו"ד.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
עוד אפשר על דרך הרמז, שכאשר התורה היא 'תמימה' ובלא מום, היינו שנעשית לשמה, או אז היא משיבת נפש. אבל אם לומד בה שלא לשמה ומטיל מום בקדשים, אז אדרבה נעשית לו סם המוות.
ולפ"ז שיעור הכתוב, תורת ה', באופן שהיא תמימה - אז היא משיבת נפש.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
חזק וברוך, עוד אפשרות שהנפש הוא החיים של האדם כמו ש"הדם הוא הנפש" והתורה מוסיפה חיים לאדם שנאמר "כי עץ חיים היא למחזיקים בה" לפי זה אפשר לפרש את הפסוק של "ובחרת בחיים" כי הנפש הולכת מעצמה ומתמעטת מעצמה לכן צריך לבחור בחיים ובכל להשיב את הנפש
 
חלק עליון תַחתִית