תהלים נ"א ט"ו
אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ:
רש"י:
אלמדה פושעים דרכיך. וממני ילמדו וישובו אם יראו שתסלח לי.
ואיתא בע"ז (ד' ב' – ה' א'):
אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ:
רש"י:
אלמדה פושעים דרכיך. וממני ילמדו וישובו אם יראו שתסלח לי.
ואיתא בע"ז (ד' ב' – ה' א'):
והיינו דא''ר יוחנן משום ר''ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי חלל בקרבי ולא ישראל ראוין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים אלא למה עשו
לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים (לו כלך) אצל צבור וצריכא דאי אשמועינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיהו אימא לא ואי אשמועינן צבור משום דנפישי רחמייהו אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא צריכא והיינו דרבי שמואל בר נחמני א''ר יונתן מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה
לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים (לו כלך) אצל צבור וצריכא דאי אשמועינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיהו אימא לא ואי אשמועינן צבור משום דנפישי רחמייהו אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא צריכא והיינו דרבי שמואל בר נחמני א''ר יונתן מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה
ויש לעיין כיצד ילמדו פושעים מדוד, הרי חטאו של דוד היה בדבר דק שאין לנו השגה בו, וכדאיתא בשבת נ"ו א' א''ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, ע"ש.
וא"כ, פושעים גדולים שעברו עבירות גדולות במזיד וכדומה, יכולים לחשוב שדוקא לדוד ולשכמותו מועילה תשובה, אך להם לא?
ובעיקר הגמ' בע"ז, צ"ב למה נצרך ללמוד זאת מדוד דוקא, אטו לא היו לפני דוד יחידים שחטאו ועשו תשובה?!
הא כבר באדם הראשון וקין איתא בחז"ל, שפגש אדם את קין ושאלו מה נעשה בדינך ואמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, ואדם פרש מחוה ק"ל שנה כו', ואי' בחז"ל על ראובן שפתח בתשובה תחילה ולכן זכה שיצא ממנו הושע