שירה חדשה

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
בס"ד
עֶשֶׂר זְכִירוֹת
יצי"מ. מן. עמלק. מעמד ה"ס. הקצפת מדבר. מרים. עצת בלק. שבת. חיל. ירושלים.
*

אָז מִמִּצְרַיִם גָּאַלְתָּ בָּנֶיךָ
אוֹתוֹת הִרְבֵּיתָ הַכּוֹת שֹׂנְאֶיךָ
כָּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר נִהַגְתָּ צֹאנֶךָ
לָבֶטַח נְחִיתָם בְּצֵל עַנָנֶיךָ
*
דְּגַן שָׁמַיִם הִמְטַרְתָּ בַּעֲדָם
מָן זַנְתָּם לְמַעַן הַעֲמִידָם
זֹּאת לְהוֹדִיעָם וּלְלַמְּדָם
כִּי עַל מוֹצָא פִּיךָ יִחְיֶה הָאָדָם
*
עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ לָהֶם אָרַב
רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בָּהֶם קָרַב
שְׁמוֹ אֶמְחֶה בְּקָהָל רָב
אֶשְׂנָאֵהוּ כִּי שָׂשׂ אֱלֵי קְרָב
*
לְפָנֶיךָ בְּהַר חוֹרֵב עָמָדוּ
בְּעַרָפֶל וְקוֹל שׁוֹפָר נֶחְרָדוּ
חוֹק וּמִשְׁפָּט מִפִּיךָ לָמָדוּ
נַעַשֶׂה וְנִשְׁמַע יַחַד הִגִּידוּ
*
כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר הֵמִירוּ
'הַיוּכַל אֵ-ל' פָּצוּ אָמָרוּ
רַבּוֹת הִקְצִיפוּ וּפִיךָ מָרוּ
טוּבְךָ, תָּרִים לֹא זָכָרוּ
*
כַּשֶּׁלֶג נִצְטַרְעָה מִרְיָם נְבִיאָה
בְּאַבִי נְבִיאִים כְּפָצְתָה פִיהָ
תִכָּלֵם שִׁבְעָה כְּיָרַק אָבִיהָ
נְצוֹר לְשׁוֹנָם לַמֵּד טַפֶּיהָ
*
יָּעַץ בָּלָק לָאוֹר עָם
וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם
מָה אֶזְעֹם, אֵ-ל לֹא זָעָם
לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת רוֹעָם
*
שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים
כֹּל פָּעַלְתָּ שִׁשָּׁה יָמִים
שְׁבִיעִי נַחְתָּ צוּר עוֹלָמִים
אוֹת עוֹלָם לִסְגוּלַת עַמִּים
*
אֵין בְּעוֹצֶם יָד לְהִשְׁתַּבֵּחַ
כִּי אִם בְּצוּרֵנוּ לִבְטוֹחַ
הוּא הַנֹתֵן לָנוּ כֹּחַ
בְּכָל דְּרָכֵינוּ לְהַצְלִיחַ
*
צִיוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ
בָנֹה תִבָּנֶה בְּעוֹדֵנוּ
יְרוּשָׁלַיִם עִיר תִּפְאַרְתֵּנוּ
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ אַרְצֵנוּ

* * *
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
זה מכבר, או חדשים מקרוב?

[נפק"מ שנחזיק טובה לאכסנייא שהפכה לבית היוצר].
 
מבחרותי, לפני עשרות שנים.
היום אני כותב בסגנון אחר, זורם יותר.
גם שיר זה יש מה ''לשפץ'' בו, אבל השארתיו כמו שהוא לחביבות הבחרות..
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
ובכן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
זה מכבר, או חדשים מקרוב?

[נפק"מ שנחזיק טובה לאכסנייא שהפכה לבית היוצר].
 
מבחרותי

בס"ד
שלשה עשר עיקרים
להרמב"ם

א.
רֹאֹש דְבָרוֹ לְעַם נִרְצָה
צִיווּי אָנֹכִי מִפִּיו יָצָא
הוּא עִילַת כָּל נִמְצָא
רַב עֲלִילִיָּה וָעֵצָה

ב.
אֶחָד הוּא וְאֵין בִּלְתֹּו
וְלֹא כְּאֶחָד זוּלָתוֹ
אֵין אַחְדוּת כְּאַחְדוּתוֹ
וְלֹא פֵּירוּד בְּהַוָיָתוֹ

ג.
לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה
הוּא מִיְסוֹדֵי אֱמוּנָה
לֹא עִם בַּעֲלֵי גוּף נִמְנָה
מִתּוֹאַר מַשִׂיגָיו הוּא נִמְנָע

ד.
אֱלֹקֵי קֶדֶם מַנְחִיל אָמוֹן
לְכָל נוֹצָר הוּא קַדְמוֹן
רִאשׁוֹן הָיָה עֵת שִׁמָּמוֹן
אַף אַחֲרוֹן לְכָל הָמוֹן

ה.
אוֹתוֹ לְבַד נַעֲבוֹד
זוּלָתוֹ נִמְנַע מִכָּבוֹד
צֹאנֵנוּ לוֹ נִזְבּוֹד
אֱלִילִים יֹאבְדוּ אָבוֹד

ו.
רוּחַ נְדִיבָה עֵרָה
לִסְגוּלֵי עָם בְּטָהֳרָה
מֶשֶׁךְ נְבוּאָה וְאוֹרָה
עֲתִידוֹת לָמוֹ הֶרְאָה

ז.
וְיוֹתֵר מִכָּל נִבְרָא
לְמֹשֶׁה אֲבִיהֶם נִרְאָה
כִּרְצוֹנוֹ, בְּאֵין מוֹרָא
וְלֹא מָסָךְ, וּמַרְאָה

ח.
עָלָה לָהָר נִתְקָרֵב
תּוֹרָה קִיבֵּל בְּחוֹרֵב
אוֹת וְטַעַם לֹא יֶרֶב
מִלִבּוֹ מְאוּמָה לְעַרֵב

ט.
תּוֹרָתֵנוּ לָעַד לְעוֹלָם
חוּקֶיהָ יַעֲמְדוּ בִּגְבוּלָם
לֹא בַּשָׁמַיִם גוֹרָלָם
הַמוֹסִיף וְגוֹרֵעַ יְשׁוּלָם

י.
עֵינֵי אֱלֹקֵינוּ פְקוּחוֹת
עַל כָּל אֳרָחוֹת
מַחֲשָׁבוֹת אַף שִׂיחוֹת
מִמֶּנּוּ לֹא נִשְׁכָּחוֹת

יא.
מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים
מְשַׁלֵם גְמוּל פָּעָלִים
כָּרָקִיעַ יַזְהִירוּ מַשְׂכִּילִים
יִפָּרַע רוֹעַ מַעֲלָלִים

יב.
חִישׁ יָקוּם מֶלֶךְ גּוֹאֵל
מִבֵּית דָוִד וּשְׁלֹמֹה בְּחִירֵי אֵ-ל
בְּרוּמוֹ יְכוֹנֵן אֲרִיאֵל
פָּדֹה יִפְדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל

ג.
צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי אֲדָמָה
בְּקִרְבָּם תּוּחְזַר נְשָׁמָה
יָקִיצוּ לְעֵת תְּקוּמָה
וְשָׁב ה' שְׁבוּת הָאוּמָה
* * *
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:

כִּרְצוֹנוֹ, בְּאֵין מוֹרָא
וְלֹא מָסָךְ, וּמַרְאָה

* * *
בתחילה לא הבנתי שורות אלו, עד שפתחתי ובדקתי בפיה''מ להרמב''ם בסנהדרין, והבנתי שכוונתך ל4 החילוקים שהביא שם הרמב''ם בין משה לשאר הנביאים. הלא כן?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוישה הירש אמר:
קדמא ואזלא אמר:

כִּרְצוֹנוֹ, בְּאֵין מוֹרָא
וְלֹא מָסָךְ, וּמַרְאָה

* * *
בתחילה לא הבנתי שורות אלו, עד שפתחתי ובדקתי בפיה''מ להרמב''ם בסנהדרין, והבנתי שכוונתך ל4 החילוקים שהביא שם הרמב''ם בין משה לשאר הנביאים. הלא כן?
האמת היא, שבשעתו מה שהביא אותי לכתוב את השיר, הי' לאחר שלמדתי את י"ג העיקרים בפיה"מ שם, כשהפריעו לי כמה חילוקים שיש בין המבואר שם במקור, לבין נוסח הסידור, בדברים שחשבתי שיש בהם משמעות. ולמשל מה שהזכרת, סברתי שלא מספיק לדעת רק שמשה הוא יותר משאר הנביאים [או אביהם] ותל"מ, אלא מעצם העיקר הוא לדעת ולהבין את ההבדל במה הוא שונה מהם. כך הבנתי מהרמב"ם [וכלשונו בעיקר אחר שם: "וביאור היסוד הזה בשלימות יארך מאד, ואין מטרתינו פירוט כל יסוד מהם וביאור דרכי ידיעתו" - משמע מה שכן פירט הוא חלק מהעיקר שחשוב לזכור], אף שהיום מספקא לי קצת בזה.
יש עוד דוגמאות אך אינם בזכרוני כעת.
ידוע שהגרי"ז אמר שקי"ל כנוסח הסידור, אמנם כמדו' שדבריו נסובו בעיקר בענין העיקר של משיח.
אגב, גם השיר הקודם של י' זכירות כתבתי בעקבות ספר שאח"כ נעלם שמו מזכרוני, ואשמח אם מישהו ישיב אבדתי, שקראתי בו באוצה"ס של הישיבה, בו כתב שיותר טוב לומר הזכירות בלשון עצמו מאשר להזכיר הפסוקים.
 
חלק עליון תַחתִית