הראב"ד בפ"ז משמו"י ה"ג פירש דטעמא דר"ג דאין אותו המין שכלה אוסר את המין שלא כלה בטעמו, הוא משום דאין הולכים בזה אחר נו"ט שאין כאן איסור אכילה אלא מצות ביעור בלבד הלכך דיו שיבער אותו המין בלבד, עכ"ל, ובמנחת ברוך סימן נ"ז פירש דהיינו דדינא דטכ"ע הוא רק באיסורי אכילה, ולא בחובת ביעור.
והרמב"ם פ' שיטת ר"ג, והראב"ד לא השיג ע"ז.
וצ"ב
משנה מסכת שביעית פרק ז
ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד וישן בחדש חייב בביעור חרובין חדשים שכבשן ביין ישן וישנים בחדש חייבין בביעור זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער מין בשאינו מינו ומין במינו כל שהוא שביעית אוסרת כל שהוא במינה ושלא במינה בנותן טעם:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נח עמוד א
אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו בה חכמים שיעור, דתנן: השביעית אוסרת כל שהוא במינה! אמר להן: אף אני לא אמרתי אלא לביעור, אבל לאכילה - בנותן טעם.
כמדומ' שהשאלה מפורסמת, אך מישהו יודע איך הרגילות ליישבה.
והרמב"ם פ' שיטת ר"ג, והראב"ד לא השיג ע"ז.
וצ"ב
משנה מסכת שביעית פרק ז
ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד וישן בחדש חייב בביעור חרובין חדשים שכבשן ביין ישן וישנים בחדש חייבין בביעור זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער מין בשאינו מינו ומין במינו כל שהוא שביעית אוסרת כל שהוא במינה ושלא במינה בנותן טעם:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נח עמוד א
אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו בה חכמים שיעור, דתנן: השביעית אוסרת כל שהוא במינה! אמר להן: אף אני לא אמרתי אלא לביעור, אבל לאכילה - בנותן טעם.
כמדומ' שהשאלה מפורסמת, אך מישהו יודע איך הרגילות ליישבה.