מבית המדרש להלכה קניית פרחים בשמיטה
רבים שואלים האם ניתן לקנות פרחי נוי בשביעית.
במאמר זה נרחיב בענין, אך נקדים בקצרה שקניית פרחי נוי בחנויות שאינן תחת השגחה עלולה להיות כרוכה באיסורים רבים: נעבד, לפני עיור לא תתן מכשול, סיוע לעוברי עבירה. וי"א שפעמים גם איסור סחורה, דמי שביעית, שמור, ספיחים). לפיכך יש להקפיד ולרכוש פרחי נוי אך ורק בחנויות העומדות תחת השגחה מהודרת.
נציין שבחודש זה החלו לשווק (בדוכנים ובחנויות שאינן תחת השגחה) פרחים שאף נזרעו בשמיטה באיסור, רח"ל.קדושת שביעית בפרחיםתחילה נדון אם יש קדושת שביעית בפרחי נוי. בענין זה יש להבחין בין פרחים שיש בהם ריח טוב - לבין פרחים שאין בהם ריח.
הירושלמי (שביעית תחילת פרק ז) מסתפק אם יש קדושת שביעית בצמחי ריח, ולהלכה נוקטים בזה לחומרא.
פרחים שאין בהם ריח
פרחים שאין בהם ריח, אין בהם קדושת שביעית. שהרי נתבאר בגמרא (בבא קמא קב ע"א וסוכה מ ע"א) שקדושת שביעית חלה רק בדבר שהנאתו וביעורו שוה, כלומר: שהשימוש בו נעשה תוך כדי כילויו, בדומה לאכילה [1].
פרחים שיש בהם ריח
פרחים שיש בהם ריח אבל מגדלים אותם לנוי, שעיקר כוונת המגדלים והקונים הוא ליהנות מיופים, לא מריחם.
דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שמכיון שאינם מיועדים לריח דינם כפרחים שאין בהם ריח (כגמרא שם לגבי סתם עצים עי"ש), ואין בהם קדושת שביעית. (כך הובא בשמו בחוברת 'דיני קדושת שביעית' (עמ' 30), ונכתב שם שכך אמר להם הגרש"ז בפירוש, שאין בהם קדושת שביעית, על אף שבספרו מעדני ארץ (סוף פרק יא) נראה שמסתפק בזה).
אך יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית (ספר השמיטה), וכן נמסר בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
עיין בשו"ת ישא יוסף שביעית סימן נ אות ו מה שכתב בזה.
וראה הערה לענין קביעת שנת הגידול בפרחים[2].
סחורה ודמי שביעיתפרחים שיש בהם קדושת שביעית, נוהג בהם גם איסור סחורה, ואין לקנותם אלא באופנים שאין איסור סחורה. כמו כן, הכסף שמשלמים בעדם הוא קדוש בקדושת שביעית, ואסור לתיתו לאדם שאינו שומר שמיטה.
ולכן פרחים שמיועדים לריח, ולדעת הגרי"ש אלישיב אפילו אינם' מיועדים לריח אלא שיש בהם ריח, אין לקנותם בחנות שאין בה פיקוח מיוחד לשנת השמיטה.
ואף פרחים שאין בהם קדושת שביעית יש לחוש שלא לקנותם ממי שאינו שומר שביעית, זאת משום הדין שנפסק ברמב"ם (שם פרק ח הלכה יד) שכל דבר שיש בו זיקת שביעית אסור לקנותו ממי שאינו שומר שביעית, וביאר החזון איש (שביעית סימן י ס"ק יב) שכל דבר שאפשר לזרעו בשביעית - נחשב כדבר שיש בו זיקת שביעית, אף אם אין בו קדושת שביעית.
איסור ספיחין
פעמים שיש בפרחי נוי גם איסור ספיחין לכמה פוסקים.
צמחים חד שנתיים שנזרעו בשמיטה (או אף נזרעו בשישית ולא החלו לגדול עד השביעית), אסורים באיסור ספיחין.
יש מן הפוסקים שסבורים שאיסור ספיחין נוהג רק בפרחים שיש בהם קדושת שביעית (פרחים שיש בהם ריח, ולדעת הגרשז"א רק פרחים שמיועדים לריח) כיון שלא גזרו איסור ספיחין אלא בדברים שיש בהם קדושת שביעית. וכך נראה שמסקנת החזו"א. אך יש מן הפוסקים הסבורים שאיסור ספיחין נוהג גם בפרחים שמיועדים לנוי בלבד. (משפטי ארץ פרק א סעיף יח, יט). אם יש איסור ספיחין מסתבר שאסור להעמידם על השלחן וכד' כדי להנות ממראיהם.
בפרחים שהתחילו לגדול לפני שמיטה, או שנחשבים כאילנות כגון וורדים אין איסור ספיחין. איסור נעבדפרחים (אפילו אין בהם ריח) שנעבדו בהם עבודות האסורות בשביעית, וקל וחומר אם נזרעו בשביעית באיסור רח"ל, יש לחשוש בהם לאיסור 'נעבד'. ונבאר:
לדעת הרמב"ן (יבמות קכב עמוד ב), והערוך (ערך עזק), פירות שגדלו כתוצאה מעבודות אסורות - אסורים באכילה. וכן דעת הראב"ד (סוכה מ עמוד א ובעוד מקומות), וכן דעת הכפתור ופרח (הובא בכסף משנה שמיטה פרק ד הלכה כט).
אולם בתשובת הרמב"ם (פאר הדור סימן טו) כתוב שמותר לאכול מה שנעבד ואף מה נזרע בשביעית (אם אין בו איסור ספיחין), וכתב שם הרמב"ם שהוא חוזר בו ממה שכתב בפירושו למשנה, שם כתב שאסור.
בדברי החזון איש נמצאת לכאורה סתירה בנוגע להלכה, בסימן ט (ס"ק יז) כתב שאסור לאכול דבר שנשמר ונעבד באיסור, ואילו בסימן י כתב שמותר. וכבר עמדו על סתירת דבריו.
להלכה הכריעו הפוסקים שבשעת הצורך ניתן להתיר ולהשתמש בשמור ונעבד (בפירות ולא בירקות שיש בהם איסור ספיחין).
ברם אין ללמוד מדבריהם להתיר לקנות גם פרחי נוי שיש בהם חששות שמור ונעבד, משום שהעמדת פרחים על השולחן או לעיצוב הבית אינה נחשבת כצורך הכרחי. [זולת במקרים מיוחדים, כגון כלה שסמוך לחופתה הביאו לה פרחים שיתכן ויש בהם חששות אלו ואין פנאי לברר או להחליפם, שבאופן כזה יש מקום להקל].
אם יש לחשוש שהפרחים אף נזרעו בשביעית - יש להחמיר יותר, משום שמקצת מן הראשונים שמקילים בשמור ונעבד אוסרים להשתמש במה שנזרע בשביעית (אף אם אין בו איסור ספיחין). אכן גם בזה יש המקילים בשעת הדחק.
[1] אמנם מדברי הכסף משנה (שמיטה פרק ה הלכה י) משמע שבמינים שאינם עומדים למאכל לא נאמר כלל זה של הנאתו וביעורו שוה, כבר הקשו על דבריו, יעויי' משפטי ארץ (פרק יד הערה 16). וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן קא) שלא פוסקים כדברי הכסף משנה.
ועיין עוד במשפטי ארץ (שם הערה 9) שגם לדברי הכסף משנה יש לומר שאין קדושת שביעית בפרחי נוי, משום שקדושת שביעית בצמחים שעומדים לשאר השימושים נלמדים מהפסוק: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשינן: לכם - לכל צורכיכם, ויתכן שהשימוש בפרחי נוי אינו מוגדר כ'צרכיכם', ואינו בכלל צרכי האדם.
[2] פרחים חד שנתיים דינם כירק ונקבעים לפי זמן הלקיטה, ואילו פרחים רב שנתיים דינם כעץ ונקבעים לפי זמן החנטה, שבדרך כלל היא בחודשי החורף המאוחרים.
מטעם כשרות למהדרין נמסר: לצערנו ישנם זיופים בדוכני הפרחים, על הקונים לשים לב שיש תעודת כשרות בתוקף לאותו שבוע עם הולוגרמה של כשרות למהדרין על התעודה
רבים שואלים האם ניתן לקנות פרחי נוי בשביעית.
במאמר זה נרחיב בענין, אך נקדים בקצרה שקניית פרחי נוי בחנויות שאינן תחת השגחה עלולה להיות כרוכה באיסורים רבים: נעבד, לפני עיור לא תתן מכשול, סיוע לעוברי עבירה. וי"א שפעמים גם איסור סחורה, דמי שביעית, שמור, ספיחים). לפיכך יש להקפיד ולרכוש פרחי נוי אך ורק בחנויות העומדות תחת השגחה מהודרת.
נציין שבחודש זה החלו לשווק (בדוכנים ובחנויות שאינן תחת השגחה) פרחים שאף נזרעו בשמיטה באיסור, רח"ל.קדושת שביעית בפרחיםתחילה נדון אם יש קדושת שביעית בפרחי נוי. בענין זה יש להבחין בין פרחים שיש בהם ריח טוב - לבין פרחים שאין בהם ריח.
הירושלמי (שביעית תחילת פרק ז) מסתפק אם יש קדושת שביעית בצמחי ריח, ולהלכה נוקטים בזה לחומרא.
פרחים שאין בהם ריח
פרחים שאין בהם ריח, אין בהם קדושת שביעית. שהרי נתבאר בגמרא (בבא קמא קב ע"א וסוכה מ ע"א) שקדושת שביעית חלה רק בדבר שהנאתו וביעורו שוה, כלומר: שהשימוש בו נעשה תוך כדי כילויו, בדומה לאכילה [1].
פרחים שיש בהם ריח
פרחים שיש בהם ריח אבל מגדלים אותם לנוי, שעיקר כוונת המגדלים והקונים הוא ליהנות מיופים, לא מריחם.
דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שמכיון שאינם מיועדים לריח דינם כפרחים שאין בהם ריח (כגמרא שם לגבי סתם עצים עי"ש), ואין בהם קדושת שביעית. (כך הובא בשמו בחוברת 'דיני קדושת שביעית' (עמ' 30), ונכתב שם שכך אמר להם הגרש"ז בפירוש, שאין בהם קדושת שביעית, על אף שבספרו מעדני ארץ (סוף פרק יא) נראה שמסתפק בזה).
אך יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית (ספר השמיטה), וכן נמסר בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
עיין בשו"ת ישא יוסף שביעית סימן נ אות ו מה שכתב בזה.
וראה הערה לענין קביעת שנת הגידול בפרחים[2].
סחורה ודמי שביעיתפרחים שיש בהם קדושת שביעית, נוהג בהם גם איסור סחורה, ואין לקנותם אלא באופנים שאין איסור סחורה. כמו כן, הכסף שמשלמים בעדם הוא קדוש בקדושת שביעית, ואסור לתיתו לאדם שאינו שומר שמיטה.
ולכן פרחים שמיועדים לריח, ולדעת הגרי"ש אלישיב אפילו אינם' מיועדים לריח אלא שיש בהם ריח, אין לקנותם בחנות שאין בה פיקוח מיוחד לשנת השמיטה.
ואף פרחים שאין בהם קדושת שביעית יש לחוש שלא לקנותם ממי שאינו שומר שביעית, זאת משום הדין שנפסק ברמב"ם (שם פרק ח הלכה יד) שכל דבר שיש בו זיקת שביעית אסור לקנותו ממי שאינו שומר שביעית, וביאר החזון איש (שביעית סימן י ס"ק יב) שכל דבר שאפשר לזרעו בשביעית - נחשב כדבר שיש בו זיקת שביעית, אף אם אין בו קדושת שביעית.
איסור ספיחין
פעמים שיש בפרחי נוי גם איסור ספיחין לכמה פוסקים.
צמחים חד שנתיים שנזרעו בשמיטה (או אף נזרעו בשישית ולא החלו לגדול עד השביעית), אסורים באיסור ספיחין.
יש מן הפוסקים שסבורים שאיסור ספיחין נוהג רק בפרחים שיש בהם קדושת שביעית (פרחים שיש בהם ריח, ולדעת הגרשז"א רק פרחים שמיועדים לריח) כיון שלא גזרו איסור ספיחין אלא בדברים שיש בהם קדושת שביעית. וכך נראה שמסקנת החזו"א. אך יש מן הפוסקים הסבורים שאיסור ספיחין נוהג גם בפרחים שמיועדים לנוי בלבד. (משפטי ארץ פרק א סעיף יח, יט). אם יש איסור ספיחין מסתבר שאסור להעמידם על השלחן וכד' כדי להנות ממראיהם.
בפרחים שהתחילו לגדול לפני שמיטה, או שנחשבים כאילנות כגון וורדים אין איסור ספיחין. איסור נעבדפרחים (אפילו אין בהם ריח) שנעבדו בהם עבודות האסורות בשביעית, וקל וחומר אם נזרעו בשביעית באיסור רח"ל, יש לחשוש בהם לאיסור 'נעבד'. ונבאר:
לדעת הרמב"ן (יבמות קכב עמוד ב), והערוך (ערך עזק), פירות שגדלו כתוצאה מעבודות אסורות - אסורים באכילה. וכן דעת הראב"ד (סוכה מ עמוד א ובעוד מקומות), וכן דעת הכפתור ופרח (הובא בכסף משנה שמיטה פרק ד הלכה כט).
אולם בתשובת הרמב"ם (פאר הדור סימן טו) כתוב שמותר לאכול מה שנעבד ואף מה נזרע בשביעית (אם אין בו איסור ספיחין), וכתב שם הרמב"ם שהוא חוזר בו ממה שכתב בפירושו למשנה, שם כתב שאסור.
בדברי החזון איש נמצאת לכאורה סתירה בנוגע להלכה, בסימן ט (ס"ק יז) כתב שאסור לאכול דבר שנשמר ונעבד באיסור, ואילו בסימן י כתב שמותר. וכבר עמדו על סתירת דבריו.
להלכה הכריעו הפוסקים שבשעת הצורך ניתן להתיר ולהשתמש בשמור ונעבד (בפירות ולא בירקות שיש בהם איסור ספיחין).
ברם אין ללמוד מדבריהם להתיר לקנות גם פרחי נוי שיש בהם חששות שמור ונעבד, משום שהעמדת פרחים על השולחן או לעיצוב הבית אינה נחשבת כצורך הכרחי. [זולת במקרים מיוחדים, כגון כלה שסמוך לחופתה הביאו לה פרחים שיתכן ויש בהם חששות אלו ואין פנאי לברר או להחליפם, שבאופן כזה יש מקום להקל].
אם יש לחשוש שהפרחים אף נזרעו בשביעית - יש להחמיר יותר, משום שמקצת מן הראשונים שמקילים בשמור ונעבד אוסרים להשתמש במה שנזרע בשביעית (אף אם אין בו איסור ספיחין). אכן גם בזה יש המקילים בשעת הדחק.
[1] אמנם מדברי הכסף משנה (שמיטה פרק ה הלכה י) משמע שבמינים שאינם עומדים למאכל לא נאמר כלל זה של הנאתו וביעורו שוה, כבר הקשו על דבריו, יעויי' משפטי ארץ (פרק יד הערה 16). וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן קא) שלא פוסקים כדברי הכסף משנה.
ועיין עוד במשפטי ארץ (שם הערה 9) שגם לדברי הכסף משנה יש לומר שאין קדושת שביעית בפרחי נוי, משום שקדושת שביעית בצמחים שעומדים לשאר השימושים נלמדים מהפסוק: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשינן: לכם - לכל צורכיכם, ויתכן שהשימוש בפרחי נוי אינו מוגדר כ'צרכיכם', ואינו בכלל צרכי האדם.
[2] פרחים חד שנתיים דינם כירק ונקבעים לפי זמן הלקיטה, ואילו פרחים רב שנתיים דינם כעץ ונקבעים לפי זמן החנטה, שבדרך כלל היא בחודשי החורף המאוחרים.
מטעם כשרות למהדרין נמסר: לצערנו ישנם זיופים בדוכני הפרחים, על הקונים לשים לב שיש תעודת כשרות בתוקף לאותו שבוע עם הולוגרמה של כשרות למהדרין על התעודה
