בנדון היתר מכירה - ספר 'מעדני ארץ' ודעת הגרשז"א, ומסתעף לשיטת הראי"ה

יעקב שלם

משתמש ותיק
אבקש את עזרת החברים דפה

קראתי שהרב נויבירט הוציא בעבר חוברת על שמיטה וכתב על היתר מכירה בנוסח מסויים
והגרשז"א הורה לו לשנות הנוסח

לא מצאתי את החוברת באוצר החכמה

האם יש למישהו בקהל ויודיעני דבר
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יש לי בבית חוברת "קיצור דיני שמיטת קרקעות, לוקט על ידי [הרב] יהושע ישעיה נויבירט, מהדורה רביעית מתוקנת, הוצאת ספרים פלדהיים בע"מ, ירושלים, תשמ"ו", וכתוב שם בעמ' 21-22 סעיף עד בזה"ל:
רבים נוהגים לסמוך על "ההיתר" הידוע הנעשה ע"י הרבנות הראשית, שמוכרים לשנה זו את כל השדות שבארץ ישראל לנכרי, וסוברים שעי"ז הפירות מופקעים מכל דיני שביעית. אמנם גם לדעות אלו אין היתר לעבוד עבודות בשדות, במלאכות שיש להן עיקר מן התורה, וכדלעיל סעיף ז (א-ג) (הגהת הגרשז"א שליט"א). 
ואמנם כל הירא והחרד לדבר ה' לא יסמוך על המתירין, ומובטח הוא כי שביתת הארץ תהיה לברכה, ועליו  נאמר: "גבורי כח עושי דברו", אשר לפי דברי חז"ל בשומרי שביעית הכתוב מדבר, ולכן נאמר: "רצית ה' ארצך" (מתוך כרוז מטעם כל ביד"צ, גדולי ורבני ירושלם עיה"ק בשנת תרמ"ט). 
סימני הפיסוק (המרכאות על המילה "ההיתר", וכן הסוגריים של הגרשז"א ושל כרוז הביד"צ) במקור.

ובתוך החוברת יש דף עם 3 הגהות, וז"ל ההגהה השלישית: 
להוסיף בעמ' 22 בסוף סע' עד:
וידוע כי גדולי ישראל בדורות הקודמים זצ"ל, וכן גם גדולי הדור שליט"א בדורנו אנו, התנגדו לעצם מכירת הקרקעות לנכרים.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
יש לי בבית חוברת "קיצור דיני שמיטת קרקעות, לוקט על ידי [הרב] יהושע ישעיה נויבירט, מהדורה רביעית מתוקנת, הוצאת ספרים פלדהיים בע"מ, ירושלים, תשמ"ו", וכתוב שם בעמ' 21-22 סעיף עד בזה"ל:
רבים נוהגים לסמוך על "ההיתר" הידוע הנעשה ע"י הרבנות הראשית, שמוכרים לשנה זו את כל השדות שבארץ ישראל לנכרי, וסוברים שעי"ז הפירות מופקעים מכל דיני שביעית. אמנם גם לדעות אלו אין היתר לעבוד עבודות בשדות, במלאכות שיש להן עיקר מן התורה, וכדלעיל סעיף ז (א-ג) (הגהת הגרשז"א שליט"א). 
ואמנם כל הירא והחרד לדבר ה' לא יסמוך על המתירין, ומובטח הוא כי שביתת הארץ תהיה לברכה, ועליו  נאמר: "גבורי כח עושי דברו", אשר לפי דברי חז"ל בשומרי שביעית הכתוב מדבר, ולכן נאמר: "רצית ה' ארצך" (מתוך כרוז מטעם כל ביד"צ, גדולי ורבני ירושלם עיה"ק בשנת תרמ"ט). 
סימני הפיסוק (המרכאות על המילה "ההיתר", וכן הסוגריים של הגרשז"א ושל כרוז הביד"צ) במקור.

ובתוך החוברת יש דף עם 3 הגהות, וז"ל ההגהה השלישית: 
להוסיף בעמ' 22 בסוף סע' עד:
וידוע כי גדולי ישראל בדורות הקודמים זצ"ל, וכן גם גדולי הדור שליט"א בדורנו אנו, התנגדו לעצם מכירת הקרקעות לנכרים.
האם אפשר ללמוד מהדברים הללו את דעת הגרשז"א
 

יואלב

משתמש ותיק
ראיתי בהקדמה למעדני ארץ שמביא המו"מ של ההיתר מכירה בימיהם דאז. ובסוף דבריו כותב גם דעת הראי"ה וז"ל

"גם הגאון מוהרא"י הכהן קוק ז"ל שהי' אז האב"ד דעה"ק יפו והמושבות הבטיח לעזור בכל כוחו ואונו לאותם אשר נתן ד' רוח טהרה בלבם לקיים את המצוה הקדושה בלא שום הפקעה' ואף גם הזהיר את אלה שהכבידו את לחצם על שומרי שביעית שאם ישתמשו בכח ההיתר לכוף גם על אלה הרוצים ללכת בדרכי התורה בתמימות ולשמור שביעית כהלכה אזי יבטל לגמרי את כל ההיתר ויודיע גלוי שצריכים לעמוד עיז במהירות נש כמין שעת הגזירה וגם הזהיר שישמרו לנפשותט מחרב נוקמת נקם ברית העומדת לנקם נגד המזלזלים בקדושת שביעית בשאס נפש גם בספרו שבת הארץ ובאגרותיו המרובים חרבה להביע את כאבו הגדול על המצב המדאיב של אה"ק ויושביה המעיק להכנס בפרצות דחוקות של דרכי היתר דחוקים להפקיע המצוה הקדושה הזאת שאלי' נשאנו עינינו מאז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"

מקור הדברים הוא באגרות הראי"ה רלח, רסג ורז [ואין לי את הספר לראות בפנים]

ושם מסיק שבכל אופן הראי"ה נחלם לחזק ההיתר נגד העומדים לבטלו.

אבל יוצא מזה: א- דיש לתמוך כספית לחלקאים [המכונה היום קרן השביעית] ב- היתר מכירה הוא מצב של בדיעבד

ולפי מה שראיתי במשך השנה הציבור דתי לאומי כולל ישיבות שלהם התגאו בלכתחילה של ההיתר מכירה ותוצרת הארץ ע"פ הלכה.

האם יודעים את המכתבים ויש שיקולים אחרים? היה חזרה?
 
 

Ben Levi

משתמש ותיק
יואלב אמר:
ראיתי בהקדמה למעדני ארץ שמביא המו"מ של ההיתר מכירה בימיהם דאז. ובסוף דבריו כותב גם דעת הראי"ה וז"ל

"גם הגאון מוהרא"י הכהן קוק ז"ל שהי' אז האב"ד דעה"ק יפו והמושבות הבטיח לעזור בכל כוחו ואונו לאותם אשר נתן ד' רוח טהרה בלבם לקיים את המצוה הקדושה בלא שום הפקעה' ואף גם הזהיר את אלה שהכבידו את לחצם על שומרי שביעית שאם ישתמשו בכח ההיתר לכוף גם על אלה הרוצים ללכת בדרכי התורה בתמימות ולשמור שביעית כהלכה אזי יבטל לגמרי את כל ההיתר ויודיע גלוי שצריכים לעמוד עיז במהירות נש כמין שעת הגזירה וגם הזהיר שישמרו לנפשותט מחרב נוקמת נקם ברית העומדת לנקם נגד המזלזלים בקדושת שביעית בשאס נפש גם בספרו שבת הארץ ובאגרותיו המרובים חרבה להביע את כאבו הגדול על המצב המדאיב של אה"ק ויושביה המעיק להכנס בפרצות דחוקות של דרכי היתר דחוקים להפקיע המצוה הקדושה הזאת שאלי' נשאנו עינינו מאז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"

מקור הדברים הוא באגרות הראי"ה רלח, רסג ורז [ואין לי את הספר לראות בפנים]

ושם מסיק שבכל אופן הראי"ה נחלם לחזק ההיתר נגד העומדים לבטלו.

אבל יוצא מזה: א- דיש לתמוך כספית לחלקאים [המכונה היום קרן השביעית] ב- היתר מכירה הוא מצב של בדיעבד

ולפי מה שראיתי במשך השנה הציבור דתי לאומי כולל ישיבות שלהם התגאו בלכתחילה של ההיתר מכירה ותוצרת הארץ ע"פ הלכה.

האם יודעים את המכתבים ויש שיקולים אחרים? היה חזרה?
הדבר ידוע שכך היתה דעתו, ולא התיר אלא מפני הדוחק. וחזר על דבריו באין ספור מקומות.
ואכן מכאן סתירה לגישת הדתי-לאומי שהפכו זאת למין אידיאל.
אם כי בני הציבור הדתי-לאומי היראים לדבר ה' מקפידים על הדברים כמקורם, ולכתחילה מעדיפים יבול חו''ל וכדומה. אלא שלדעתם עדיף היתר מכירה על פני יבול נכרי, כדי לא לתמוך ולפרנס באויבי ישראל.
כך דעת הרב רימון ומכון התורה והארץ, שהם תלמידי חכמים יראים לדבר ה' מאוד.
 
 
איש בן אדם אמר:
עבר זמנו....
מה נזכרת?

לדעת הגר"א* השנה השמינית היא עיקר שמיטה(!) 
* שנות אליהו שביעית פ"י מ"ח.

כמובן שעצם הנושא של התר מכירה שייך לשנה השביעית, אבל היא עדיין מעניינא דיומא לדון בה גם האי שתא דשנת המיטה..


image.png
 

איש בן אדם

משתמש ותיק
מענה רך ישיב חמה אמר:
איש בן אדם אמר:
עבר זמנו....
מה נזכרת?

לדעת הגר"א* השנה השמינית היא עיקר שמיטה(!) 
* שנות אליהו שביעית פ"י מ"ח.

כמובן שעצם הנושא של התר מכירה שייך לשנה השביעית, אבל היא עדיין מעניינא דיומא לדון בה גם האי שתא דשנת המיטה..


image.png
מצד השמיטת כספים, והדברים עתיקים. אדרבה שתלמידי הראי"ה ימכרו את חובותיהם אני מוכן לקנות
 
 
איש בן אדם אמר:
מענה רך ישיב חמה אמר:
איש בן אדם אמר:
עבר זמנו....
מה נזכרת?

לדעת הגר"א* השנה השמינית היא עיקר שמיטה(!) 
* שנות אליהו שביעית פ"י מ"ח.

כמובן שעצם הנושא של התר מכירה שייך לשנה השביעית, אבל היא עדיין מעניינא דיומא לדון בה גם האי שתא דשנת המיטה..


image.png
מצד השמיטת כספים, והדברים עתיקים. אדרבה שתלמידי הראי"ה ימכרו את חובותיהם אני מוכן לקנות

למה, הרי הפסוק איירי על מצות הקהל, והגר"א מייחס את שנת השמיטה לשנה השמינית (כמובן ששמיטת קרקע היא בשנת השביעית, אבל עדיין שמיטה היא בשנה השמינית), לא?
 
איש בן אדם אמר:
למה מה? לא הבנתי את ספקיך.

התכוונתי רק שהשנה השמינית היא שנת השמיטה לא רק ביחס לשמיטת כספים, אלא בכללות, וכמובן ששמיטת קרקע היא בשנת השביעית, אני לא הסתפקתי אני בטוח בזה..
אגב, בפעם הבאה תגיב עם ציטוט שאני יקבל התראה שהגבת.
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
יואלב אמר:
ראיתי בהקדמה למעדני ארץ שמביא המו"מ של ההיתר מכירה בימיהם דאז. ובסוף דבריו כותב גם דעת הראי"ה וז"ל

"גם הגאון מוהרא"י הכהן קוק ז"ל שהי' אז האב"ד דעה"ק יפו והמושבות הבטיח לעזור בכל כוחו ואונו לאותם אשר נתן ד' רוח טהרה בלבם לקיים את המצוה הקדושה בלא שום הפקעה' ואף גם הזהיר את אלה שהכבידו את לחצם על שומרי שביעית שאם ישתמשו בכח ההיתר לכוף גם על אלה הרוצים ללכת בדרכי התורה בתמימות ולשמור שביעית כהלכה אזי יבטל לגמרי את כל ההיתר ויודיע גלוי שצריכים לעמוד עיז במהירות נש כמין שעת הגזירה וגם הזהיר שישמרו לנפשותט מחרב נוקמת נקם ברית העומדת לנקם נגד המזלזלים בקדושת שביעית בשאס נפש גם בספרו שבת הארץ ובאגרותיו המרובים חרבה להביע את כאבו הגדול על המצב המדאיב של אה"ק ויושביה המעיק להכנס בפרצות דחוקות של דרכי היתר דחוקים להפקיע המצוה הקדושה הזאת שאלי' נשאנו עינינו מאז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"

מקור הדברים הוא באגרות הראי"ה רלח, רסג ורז [ואין לי את הספר לראות בפנים]
image.png

עוד כתב בהקדמת ספרו "קונטרס השמיטה":
  image.png
 

יואלב

משתמש ותיק
אני חוזר ושואל על המציאות של כיום, ישיבת מרכז הרב או הר המור וכדו' מקפידים "ומחמירים" לא להסתמך על היתר מכירה או "מחמירים" דווקא היתר מכירה "להציל" את החקלאים.

[במשך השמיטה צחקתי על כמה 'מדקדקים' לשמיטה לחומרא שקנו דווקא היתר מכירה שכל השוקולדים שקונים הם milka או kinder אבל בירקות רק בשנת השמיטה חייבים לתמוך בתוצרת הארץ]
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
שינובה אמר:
איך באמת התקבל אז עדותו של הרידב"ז , מאן דהו יודע ?

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7707&st=&pgnum=5
מעניין לראות כי הוא מנסה להקטין שם את דמותו של ר' יצחק אלחנן.
ממרחק השנים נראה, כי מבין השניים - דוקא ר' יצחק אלחנן הוא זה שנוטל את כתר ה'רשכבה"ג', ואין כל ספק כי הוא מקודש כאחד מגדולי דורו המובהקים.
האם ידוע משהו בעניין זה?
 

יואלב

משתמש ותיק
יחיד ורבים אמר:
שינובה אמר:
איך באמת התקבל אז עדותו של הרידב"ז , מאן דהו יודע ?

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7707&st=&pgnum=5
מעניין לראות כי הוא מנסה להקטין שם את דמותו של ר' יצחק אלחנן.
ממרחק השנים נראה, כי מבין השניים - דוקא ר' יצחק אלחנן הוא זה שנוטל את כתר ה'רשכבה"ג', והוא מקודש כאחד מגדולי דורו המובהקים.
האם ידוע משהו בעניין זה?

אני לא בסדר שלא קראתי את העדות

אבל הגרי"א באותם ימים [התחיל הפולמוס בתרמ"ח] היה זקן מאוד והיה מתגורר בקובנה. ורוב ידיעותיו על המצב בארץ היה ע"פ שלוחי הברון שהיו משכילים ובכל כחם ניסו שיצא לאור ההיתר מכירה מכיון שאם "ח"ו" היישוב החדש של החלקאים ישמור שמיטה זה יהפך את על הארץ ליותר דתית. ולכן דברו על המצב הגרוע ופיקוח נפש ועוד שכולם בין כה יעבדו בשדה אז לכל הפחות למעט את האיסור. ולכן לא מתפלא שאדם מקומי יהיה לו ביקורת. ויש עדויות בכתב על שהגרי"א טוען שרימו אותו.

[כך קראתי לאחרונה]
 

אריאל

משתמש ותיק
יואלב אמר:
אני חוזר ושואל על המציאות של כיום, ישיבת מרכז הרב או הר המור וכדו' מקפידים "ומחמירים" לא להסתמך על היתר מכירה או "מחמירים" דווקא היתר מכירה "להציל" את החקלאים.
מהיכרותי, רובם הגדול מעדיפים אוצר בי"ד, אחר כך יבול חו"ל והיתר מכירה (יש שמדרגים ביניהם ויש שלא), ורק בלית ברירה יבול חמאס.
מלבד מיעוט (שמבואר בספרו של הרב יהושע בן מאיר) שסובר כי אוצר בית דין הוא היתר דחוק עוד יותר והיתר מכירה עדיף עליו
 

אריאל

משתמש ותיק
שינובה אמר:
איך באמת התקבל אז עדותו של הרידב"ז , מאן דהו יודע ?

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7707&st=&pgnum=5

תיאורו ההיסטורי של הרידב"ז לא נחשב מוסמך. יש ראיות בני אותה תקופה שמראות להיפך
 

שינובה

משתמש ותיק
אריאל אמר:
שינובה אמר:
איך באמת התקבל אז עדותו של הרידב"ז , מאן דהו יודע ?

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7707&st=&pgnum=5

תיאורו ההיסטורי של הרידב"ז לא נחשב מוסמך. יש ראיות בני אותה תקופה שמראות להיפך
עדותו על הגראי"ה אינו תיעוד הסטורי אלא עדות בימי חייו וצעירותו ואף קשה לקבל שהמציא בחייו שקר קדוש. השאלה אם זה תלוי פרשנות כשמתאר שאם היה יכול לקבל עוד חמש לירות היב עוזב.
 
 
חלק עליון תַחתִית