איך יאכלו ירקות בשמיטה ושלש שנים בלי מקרר ובלי חו"ל

נתן הבבלי

משתמש ותיק
"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים" (כ"ה כ'), וצ"ב, תינח פירות וקטניות ותבואה וכד' שאפשר לשומרם. אבל ירקות ואבטיח וכד', אי אפשר לשומרן למשך זמן. וכי בכל שנות השמיטה לא יאכלו ירקות, ואבטיחים וכדו'?
 ​
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא

אבי חי

משתמש ותיק
בקיצור - לא אכלו. או ליתר דיוק - אכלו הרבה פחות.

מה הקושיא?
 

עוגן

משתמש ותיק
מסופקני אם הירקות היו מרכיב חשוב בתפריט, בימים ההם.

ואמר רב חסדא אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי אכלי ירקא בעניותי משום דגריר בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורא. (שבת קמ ע"ב).
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
עוגן אמר:
מסופקני אם הירקות היו מרכיב חשוב בתפריט, בימים ההם.

ואמר רב חסדא אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי אכלי ירקא בעניותי משום דגריר בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורא. (שבת קמ ע"ב).
חזרה למעלה
שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
ירקות בלשון הגמ' הם מה שאנו קורים ירקות עלים והירקות שלנו נקראים בגמ' פירות האדמה שהם גזר קישוא מלפפון וכו' ואין ראיה לנידון זה
 
 

פרדס יוסף

משתמש רגיל
עוגן אמר:
מסופקני אם הירקות היו מרכיב חשוב בתפריט, בימים ההם.

ואמר רב חסדא אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי אכלי ירקא בעניותי משום דגריר בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורא. (שבת קמ ע"ב).

כי אתא עולא אמר עברוה לאלול, אמר עולא ידעי חברין בבלאי מאי טיבותא עבדינן בהדייהו.מאי טיבותא עולא אמר משום ירקיא. ר''ה כ' ב' 
 
אמר רב הונא כל עיר שאין בה ירק אין תלמיד חכם רשאי לדור בה למימרא דירק מעליא והתניא שלשה מרבין את הזבל וכופפין את הקומה ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ואלו הן פת קיבר ושכר חדש וירק לא קשיא הא בתומי וכרתי הא בשאר ירקי.
 

אלי הרשבורג

משתמש רגיל
נתן הבבלי אמר:
וכי בכל שנות השמיטה לא יאכלו ירקות, ואבטיחים וכדו'?
הרי זו גמרא ערוכה בחולין דף ז: האומרת:
"הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל"
ונמצא, שבכל הארץ היו חלקות לא מקודשות שלא נהג בהם איסור ספיחין. ומהם אכלו ירקות בשביעית.
וראה במפרשי המשנה בשביעית (ו, א) אם במקומות אלו הותרה עבודה בשביעית.

ובדרך אגב אצרף כאן דקדוק אחר שיש לדייק מגמרא זו:
גליון 30
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
פשוט שבשמיטות עבר לא היה הרבה מה לאכול (ע"ע ה"מערכון" המוזכר בתוספתא על הגמל שראשו חפוי כיון שהיהודים אוכלים את הקוצים, וכן הגמ' בנדרים שאכלו עשבים) התורה פוטרת לנו את שאלת ה"מה נאכל" רק בדברי הצריכה המינימלים - תבואה (שזה היה המרכיב מזון העיקרי לצד פירות שמותרים בשביעית ע"י הפקרתם).
משל למה"ד - אם נחזיר אדם בתשובה ביון ו' בצהריים ונספר לו על הלכות שבת הרי שהוא יילחץ מאוד - מה אוכל ואיך אדליק אור וכו' וכו' ואילו אותנו זה לא מלחיץ - אנו התרגלנו כבר שאין חביתה בשבת אלא תפריט שונה - צולנט וכדו', כך גם בשמיטות עברו שלא היה יבול נכרי וכמעט ולא היה יבול חו"ל ע"כ הסתדרו עם תפריט שונה.
 

פרדס יוסף

משתמש רגיל
כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית, כָּל שֶׁהוּא מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים, וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, יֶשׁ לוֹ בִּעוּר וּלְדָמָיו בִּעוּר. וְאֵיזֶה זֶה, עֲלֵה הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וַעֲלֵה הַדַּנְדַּנָּה, הָעֻלְשִׁין, וְהַכְּרֵשִׁין, וְהָרְגִילָה, וכו' (שביעית פרק ז' משנה א').

בירושלמי ובראשונים נראה שנידון המשנה הוא בדברים אלו שאין הרגילות לאכלם בד''כ, ואך בשביעית שאין ירקות אחרים (מחמת איסור הזריעה וספיחין) אוכלין אותם. ולא גזרו בהם שביעית מפני שאין הדרך לזרוע אותם למאכל אדם.

הרי לנו שבשנה שביעית אכלו דברים פחותים משאר שנים.

[עלינו ללמוד מכך לקח גם בימינו שהשפע מצוי, מ''מ לעיתים אין איכות הירקות כבכל שנה וזמן... ואכ''מ]
 

אבי חי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
אבי חי אמר:
בקיצור - לא אכלו. או ליתר דיוק - אכלו הרבה פחות.

מה הקושיא?

פלא עליך
בתורה כתוב שאכלו
והיה פי שלוש 
מיני דגן וכנראה גם קטניות. אבל דבר שאינו נשמר משנה לשנה ודאי אינו בכלל.
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
נתן הבבלי אמר:
אבי חי אמר:
בקיצור - לא אכלו. או ליתר דיוק - אכלו הרבה פחות.

מה הקושיא?

פלא עליך
בתורה כתוב שאכלו
והיה פי שלוש 
מיני דגן וכנראה גם קטניות. אבל דבר שאינו נשמר משנה לשנה ודאי אינו בכלל.
לא נכון
התורה לא באה לצמצמנו בשביעית אלא אדרבה
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
ריש תורא אמר:
פשטיה דקרא מיירי בתבואה
היכן אתה רואה את זה בקרא
להדיא כתיב ולא נאסוף את תבאתנו.. ועשת את התבאה..
אבל אי משום הא לא איריא, דגם בריש הפרשה איתא תהיה כל תבאתה לאכול וקאי אכל גידולי הקרקע
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
לא נכון
התורה לא באה לצמצמנו בשביעית אלא אדרבה
לא זה ולא זה, אלא לתת שבת לארץ.
וממילא תוצרתה פוחתת.
אלא שבלא תבואה אין אפשרות קיום, ולכן בא הנס של ריבוי התבואה בשישית וכיו"ב.

עי' באשכולות שצוינו לעיל ותמצא גם מ"מ שמבואר כן (שלא היו מצויים ירקות), אבל לכ' זה אינו צריך שום מקור.
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
נתן הבבלי אמר:
ריש תורא אמר:
פשטיה דקרא מיירי בתבואה
היכן אתה רואה את זה בקרא
להדיא כתיב ולא נאסוף את תבאתנו.. ועשת את התבאה..
אבל אי משום הא לא איריא, דגם בריש הפרשה איתא תהיה כל תבאתה לאכול וקאי אכל גידולי הקרקע
עכשיו אני חושב שתבואה זה כל מה שמוציאה האדמה
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
נתן הבבלי אמר:
לא נכון
התורה לא באה לצמצמנו בשביעית אלא אדרבה
לא זה ולא זה, אלא לתת שבת לארץ.
וממילא תוצרתה פוחתת.
אלא שבלא תבואה אין אפשרות קיום, ולכן בא הנס של ריבוי התבואה בשישית וכיו"ב.

עי' באשכולות שצוינו לעיל ותמצא גם מ"מ שמבואר כן (שלא היו מצויים ירקות), אבל לכ' זה אינו צריך שום מקור.

תוצרתה פוחתת 
זה מה שלא נראה ממה שהתורה אומרת וכי תאמרו וכו'
 

אבי חי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
אבי חי אמר:
נתן הבבלי אמר:
לא נכון
התורה לא באה לצמצמנו בשביעית אלא אדרבה
לא זה ולא זה, אלא לתת שבת לארץ.
וממילא תוצרתה פוחתת.
אלא שבלא תבואה אין אפשרות קיום, ולכן בא הנס של ריבוי התבואה בשישית וכיו"ב.

עי' באשכולות שצוינו לעיל ותמצא גם מ"מ שמבואר כן (שלא היו מצויים ירקות), אבל לכ' זה אינו צריך שום מקור.

תוצרתה פוחתת 
זה מה שלא נראה ממה שהתורה אומרת וכי תאמרו וכו'

האם קרא מר מה שכתבתי (וכתבו אחרים)?

התוצרת פוחתת מאד - זו מציאות, והיא גם כתובה בתורה בשאלה מה נאכל.
ומזה שהתשובה לא מתייחסת לירקות (שאין משמעות לריבוים בשנה השישית כיון שאינם נשמרים) נמצינו למדים שגם השאלה לא היתה עליהם, אלא על מיני דגן (ואולי גם קטניות) שעליהם חי האדם.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
נתן הבבלי אמר:
אבי חי אמר:
לא זה ולא זה, אלא לתת שבת לארץ.
וממילא תוצרתה פוחתת.
אלא שבלא תבואה אין אפשרות קיום, ולכן בא הנס של ריבוי התבואה בשישית וכיו"ב.

עי' באשכולות שצוינו לעיל ותמצא גם מ"מ שמבואר כן (שלא היו מצויים ירקות), אבל לכ' זה אינו צריך שום מקור.

תוצרתה פוחתת 
זה מה שלא נראה ממה שהתורה אומרת וכי תאמרו וכו'

האם קרא מר מה שכתבתי (וכתבו אחרים)?

התוצרת פוחתת מאד - זו מציאות, והיא גם כתובה בתורה בשאלה מה נאכל.
ומזה שהתשובה לא מתייחסת לירקות (שאין משמעות לריבוים בשנה השישית כיון שאינם נשמרים) נמצינו למדים שגם השאלה לא היתה עליהם, אלא על מיני דגן (ואולי גם קטניות) שעליהם חי האדם.
קראתי וקצת קיבלתי
אך ק"ק לי עדין דאחר וציותי את ברכתי אני מבין שהשנה הזאת עומדת להיות יותר מבורכת ולא פחות
 
 

ריש תורא

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
אבי חי אמר:
נתן הבבלי אמר:
תוצרתה פוחתת 
זה מה שלא נראה ממה שהתורה אומרת וכי תאמרו וכו'

האם קרא מר מה שכתבתי (וכתבו אחרים)?

התוצרת פוחתת מאד - זו מציאות, והיא גם כתובה בתורה בשאלה מה נאכל.
ומזה שהתשובה לא מתייחסת לירקות (שאין משמעות לריבוים בשנה השישית כיון שאינם נשמרים) נמצינו למדים שגם השאלה לא היתה עליהם, אלא על מיני דגן (ואולי גם קטניות) שעליהם חי האדם.
קראתי וקצת קיבלתי
אך ק"ק לי עדין דאחר וציותי את ברכתי אני מבין שהשנה הזאת עומדת להיות יותר מבורכת ולא פחות
בגמ' נדרים נה, א משמע דתבואה הוא רק מיני דגן
רבי מאיר אומר הנודר מן התבואה וכו׳ אמר רבי יוחנן הכל מודים בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין תניא נמי הכי שוין בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין פשיטא מהו דתימא תבואה כל מלי משמע קמשמע לן דלא משמע כל מלי
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ריש תורא אמר:
נתן הבבלי אמר:
אבי חי אמר:
האם קרא מר מה שכתבתי (וכתבו אחרים)?

התוצרת פוחתת מאד - זו מציאות, והיא גם כתובה בתורה בשאלה מה נאכל.
ומזה שהתשובה לא מתייחסת לירקות (שאין משמעות לריבוים בשנה השישית כיון שאינם נשמרים) נמצינו למדים שגם השאלה לא היתה עליהם, אלא על מיני דגן (ואולי גם קטניות) שעליהם חי האדם.
קראתי וקצת קיבלתי
אך ק"ק לי עדין דאחר וציותי את ברכתי אני מבין שהשנה הזאת עומדת להיות יותר מבורכת ולא פחות
בגמ' נדרים נה, א משמע דתבואה הוא רק מיני דגן
רבי מאיר אומר הנודר מן התבואה וכו׳ אמר רבי יוחנן הכל מודים בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין תניא נמי הכי שוין בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין פשיטא מהו דתימא תבואה כל מלי משמע קמשמע לן דלא משמע כל מלי
לפעמים לשון חכמים לא כלשון הפסוק
 
 
חלק עליון תַחתִית