הר"ש פירש שאף שמותר לאכלו לאחר הביעור כיון שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא, מ"מ מדרבנן אסור בעבודה .
אבל הרמב"ם בתשובה קכ"ח כתב ז"ל :
וכן הוא בפשטות הסוגיא בחגיגה ג: וביבמות טז. ובחולין ז, שעולי בבל הניחו הרבה כרכים מלכבוש, כדי שיהיה מותר לזרוע שם בשביעית, וכ"פ שם רש"י, אמנם המהר"י קורקוס פירש לדעת הרמב"ם באופן אחר.
אבל הרמב"ם בתשובה קכ"ח כתב ז"ל :
ולכאורה הדברים תמוהים מאוד, אם ק"ר לא קדשה לעתיד לבוא, א"כ למה אסור בעבודה מד"ת ?וכל מה שהחזיקו עולי מצרים בקדושה ראשונה, ממה שלא החזיקו עולי בבל, והוא מן אמנה עד נחל מצרים באורך וברוחב עד הגבול שקידש עזרא, והוא עד כזיב, כל זה נופל מזאת המעלה שבקדושה, לפי שקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא, ולכן ספיחין שלו מותרין, אף על פי שזה אסור בעבודה על פי דין תורה.
וכן הוא בפשטות הסוגיא בחגיגה ג: וביבמות טז. ובחולין ז, שעולי בבל הניחו הרבה כרכים מלכבוש, כדי שיהיה מותר לזרוע שם בשביעית, וכ"פ שם רש"י, אמנם המהר"י קורקוס פירש לדעת הרמב"ם באופן אחר.