מתי פסקו היובלות?

יצחק

משתמש ותיק
קשה לי בספרא פרשת בהר כתוב על הפסוק וקראתם דרור בארץ לכל יושביה - אין היובל נוהג אלא בזמן שכל יושביה עליה, ולכן פסקו היובלות משעה שגלו בני ראובן גד וחצי שבט המנשה, וכן מפורש ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י ה"ח: משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות.
מבואר שהראשונים שגלו מאר"י היו בני עבר הירדן ואילו ברש"י במלכים ריש פרק י"ז ובישעיה פרק ח' פסוק כ"ג מפורש באריכות שמתחילה גלו בני נפתלי ואח"כ בני ראובן גד ואח"כ שאר בני עשרת השבטים וא"כ היובל היה צריך להתבטל כשגלו בני נפתלי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שאלה יפה.
יתכן שלא גלו כל בני נפתלי, ונשארו מהם שישבו בנחלתם, ומאי דכתי' (מלכ"ב טו כט) 'כל ארץ נפתלי',יש לומר את כל הארץ אך לא כל היושבים בה. אבל ב"ג וב"ר גלו כולם.
ואמנם הרי תנאי מפורש שצריך כל יושביה עליה, אבל חזינן בגמ' בערכין לג. שעשרת השבטים שגלו לא נחשבים כמעכבים, אם יש מקצת מהם על מקומם, שהרי אמרו שם שירמיהו החזירם (למקצתם. והם המה גם עלו אח"כ מבבל, כדכתי' בעזרא) ויאשיהו מלך עליהם, וחזרו אז למנות שמיטין ע"מ לקדש יובלות מדאו' (אלא שלא הספיק לבא היובל וחרב הבית).
ועדיין אין לי הסבר למה אלו שגלו מעשרת השבטים ללחלח וחבור לא מעכבים התנאי דכל יושביה עליה, אבל הכי חזי' בגמ' (וכך גם ביאר ר"ת בתוס' גיטין לו, סד"ה בזמן).

והלום ראיתי בביאור הגר"א לישעי' ח כג, וז"ל: עיין פירוש הפסוק במה שפירשנו בדברי הימים, כי פשטי הכתובים הוא כדעת חז"ל בגמ' (ערכין לב:) כי ראובן וגד גלו תחילה וכו' ע"ש. ופירושו הארוך בענין נמצא בפי' לדהי"א ה כו. וע"ש באורך שזו מחלוקת בחז"ל. וסתמא בגמ' בערכין כמ"ד שב"ג וב"ר גלו תחילה.
ולפ"ז הכל מיושב.
 
חלק עליון תַחתִית